בשביל זה יש חברים: 4-4-2 על הקשר בין מכבי חיפה לעירוני קרית שמונה

מאז האליפות ב-2011, הרבה שחקנים נעו בין קרית שמונה לבין מכבי חיפה – שתי ידידות טובות. מדוע דווקא אצל שירצקי הם פרחו ואצל שחר נבלו, ולמה הבא בתור יכול להיות זה שישנה את מאזן הכוחות במאבק האליפות. 4-4-2

ענבל מנור
one

4: ערוץ הקניות

השוק הישראלי המצומצם שלח את אנשי חיפה לחפש מציאות במועדון שמצליח מדי שנה להפוך קש לזהב. אלא שמלבד ויאם עמאשה, שום שחקן שעבר מהגליל העליון לכרמל לא הותיר חותם

מכבי חיפה ועירוני קרית שמונה תמיד נהנו מקשרים עסקיים טובים. מאז 2011 עברו שמונה שחקנים בין הקבוצות. למה דווקא 2011? כי זהו הקיץ בו התפרק סופית השלד הישראלי של הירוקים. ליאור רפאלוב ותומר חמד עזבו לאירופה, אריק בנאדו פרש ויחד עם דקל קינן, בירם כיאל ושלומי ארבייטמן שעזבו שנה קודם לכן, הירוקים נותרו עם בור. מאז, הם מנסים, ולא בהצלחה יתרה, למלא אותו. מאז, הם לא נאבקו על האליפות. השוק הישראלי המצומצם שלח את אנשי חיפה לחפש מציאות במועדון שמצליח מדי שנה להפוך קש לזהב. אלא שמלבד ויאם עמאשה, שום שחקן שעבר מהגליל העליון לכרמל לא הותיר חותם ודווקא הקריה היא זו שנהנתה מהשאריות של הירוקים. במובן מסוים, קרית שמונה הופכת אלמונים לכוכבים ומכבי חיפה מעלימה אותם.

תזכורת: אלעד גבאי, מתן אוחיון, שמעון אבוחצירא ועמאשה עשו את הדרך לחיפה, כולם הגיעו בפיק של הקריירה. הקריה שאלה את איציק כהן, שלומי אזולאי, סינטאיהו סלליך והעבירה לשורותיה את עודד אלקיים. כולם היו שחקני סגל זניחים. למרות זאת, ההבדלים ברורים. גבאי נעלם, אבוחצירא לא מצא את הרשת ואוחיון מתקשה למצוא את מקומו. לעומת זאת, הקריה הפיקה הרבה יותר מהעסקאות הללו. אזולאי היה בורג לא קטן באליפות ההיסטורית של הקריה, סלליך רשם בצפון את העונה הטובה ביותר שלו בישראל, ואיציק כהן? הוא שיחק שבע דקות ליגה במצטבר בעונה וחצי האחרונות מאז סיים את ההשאלה בצפון. השם האחרון והרלוונטי ברשימה הוא אלקיים. עד לא מזמן אחד משחקני הרכש המוזרים שהביא ראובן עטר למכבי חיפה ואחד שהובא לקריה כגיבוי לליאור לוי. עכשיו הוא שחקן סגל נבחרת ישראל.

על עמאשה שווה להתעכב. השלושער שכבש לרשת מכבי נתניה השבוע העלה את מאזנו ל-29 שערי ליגה ב-65 הופעות בירוק, ממוצע של 0.44 שערים למשחק. לצורך ההשוואה, במדי קרית שמונה, בליגת העל והלאומית, יש לו 33 שערים ב-78 הופעות עם ממוצע דומה של 0.42 שערים למשחק. כך שמבחינה מקצועית, עמאשה עשה קפיצת מדרגה קטנה בחיפה ואפשר לטעון שהוא הרכש הישראלי המוצלח ביותר שהגיע למועדון בשנים האחרונות. ולמרות זאת, בנאדו לא רצה אותו, הוא העביר חצי שנה בקבוצת המנודים הידועה לשמצה וגם תחת אלכסנדר סטנוייביץ' הוא עדיין נאבק על דקות. 411 כאלה בלבד יש לו העונה, פחות מאלון תורג'מן ומוחמדו אידריסו, פחות מעידן ורד. הוא מלך שערי הקבוצה, הסקורר הכי טוב שלה מאז חמד. ועדיין לא סופרים אותו.

ולא רק אותו. מלבד ערן זהבי ומאור בוזגלו (שני שחקנים שהם רמה נפרדת מעל הליגה), מלכי השערים הישראלים של הליגה הם מוחמד גדיר, שחר הירש ועמאשה. שניים שהיו בחיפה והושאלו ואחד שמשחק הודות לבעיות משמעת של זר סורר. הנתון הזה מספר את הסיפור. לא רק שמכבי חיפה לא הצליחה ברכש הישראלי שלה, היא גם לא תמיד ידעה לטפל בחומר המקומי. המשוואה פשוטה: ברגע שהישראלים הטובים בליגה לא משחקים במכבי חיפה, מכבי חיפה לא נאבקת על האליפות. אולי הגיע הזמן שהירוקים ילמדו ממי שכן עושה זאת נכון. ברק בכר למשל.

בוקולי יחליף את מויאל, מכבי חיפה מחכה לקרית שמונה

אחרי הניצחון על נתניה: במכבי חיפה מחמיאים לבניון

חמי אוזן על התופעה שנקראת אוהדי מכבי חיפה

הרכש הכי מצליח של הירוקים ועדיין, לא סופרים אותו. עמאשה (צילום: ברני ארדוב)

4: קניה נכונה

עם השיפור בתוצאות וההתבססות בצמרת, בכר ואיזי שרצקי גילו שקל להם יותר לשמור על הקיים ולהתמודד עם חיות הטרף שבאות להסתובב להם בחצר

בעצם ההבאה של גבאי, אבוחצירא, אוחיון ואפילו עמאשה, מכבי חיפה ניסתה לרכוש מוצר מוגמר בלי להסתכל על התהליך. שם היא נתקלה בתופעה שהפכה מוכרת. קללת יוצאי קרית שמונה. את המועדון הצפוני אפשר להגדיר כחממה, בית הבראה, גן עדן לכל שחקן. תנאים מושלמים ומינימום לחץ. לכן, לא מעט שחקנים חוו ירידה גדולה אחרי שעזבו את הקריה, במיוחד לקבוצות "גדולות". רביד גזל, בריאן חרסיסיץ', דני עמוס, ליאור לוי, דויד סולארי, סלליך ואזולאי וכמובן השחקנים שעברו למכבי חיפה. למעשה, היחיד שהתחמק מהקללה הוא איתן טיבי. השאר הבינו שיש הבדל משמעותי בין החיים בבועה הצפונית לבין שאר הליגה.

הכלל בכדורגל פשוט. לא כל שחקן יכול להצליח בכל מקום. רק שקרית שמונה הצליחה לצמצם את מספר הטעויות בזכות איש אחד. ברק בכר. 10 שנים במועדון כשחקן, עוזר מאמן, מאמן נוער ומאמן ראשי בקבוצה הבוגרת וטביעת עין מופלאה לאופי של שחקנים הובילו את בכר למאזן של כמעט אפס טעויות. הוא מבין בצורה מושלמת את המקום והאופי שלו ויודע לזהות מי יתחבר לשקט, מי ישתלב בתלכיד החברתי שהוא עצמו בנה, מי יצליח ועל מי אפשר לוותר. בכר למעשה מבין מה שבמכבי חיפה עדיין לומדים. רכש לא מסתכם ביכולות מקצועיות של שחקן או כמה כסף יש למועדון לשלם לו, אלא צריך להסתכל על מכלול התכונות. והירוקים? הם משנים מדיניות רכש לפי השיגעונות של המאמנים שהוחתמו, גם כאלה שהכירו את המערכת.

משימת צירוף שחקני רכש ישראלים הרבה יותר קשה ממה שחושבים. השוק במצב בעייתי, יש מעט מציאות, השחקנים הטובים ביותר משחקים בחו"ל או חתומים בקבוצות הגדולות וחלק מהכישרונות בקבוצות הקטנות קופצים ישר לאירופה ולא עוברים דרך הגדולות. כלומר, וזו עוד נקודה שבחיפה הבינו מאוחר מדי, כדי להצליח ברכש המקומי צריך להציע סכומים גבוהים מאוד או לקחת את הזמן עם צעירים תוצרת בית. סתם, לצורך ההשוואה, ג'ורדי קרויף צירף בתקופתו 14 שחקנים ישראלים למכבי תל אביב. אלישע לוי, באותו פרק זמן בדיוק, צירף לבאר שבע 21 ומכבי חיפה 15. לכולם היו גם נפילות. מה ההבדל ביניהם? זהבי, בן בסט ובן חיים, בוזגלו, ברדה ומליקסון. כוכבים עושים את הקבוצה טובה יותר ומחפים על עמדות בעייתיות. ככה פשוט.

בשורה התחתונה, מכבי חיפה לא הביאה בהכרח שחקנים רעים, אלא בעיקר כאלה שלא מתאימים למקום או לסיטואציה. בכר, לעומת זאת, עושה את זה אפילו טוב מקרויף ואלישע. הוא זכה בגביע ומוביל את הטבלה עם פליטים כמו גיא חיימוב, רועי קהת ואלקיים, שחקנים שירדו ליגה בדמות וובה בראון, דויד מנגה וטובארנו פינאס, צעירים אלמונים שהוא עצמו קידם וזרים נפלאים. אחוזי ההצלחה מדהימים. הקריה כמעט לא נפלה עם שחקני הרכש שהגיעו אליה בשנים האחרונות. השחקנים נבחרו בפינצטה ועשו קפיצה מדהימה תוך זמן קצר. ועם השיפור בתוצאות וההתבססות בצמרת, בכר ואיזי שרצקי גילו שקל להם יותר לשמור על הקיים ולהתמודד עם חיות הטרף שבאות להסתובב להם בחצר. זמן טוב מבחינתם לנצל את החברות עם חיפה להחזרת טובה.

טביעת עין מושלמת. בכר (צילום: מגד גוזני)

2: תווי קניה

בטקס ההצגה המחויך שלו השבוע לתפקיד מאמן נבחרת גאנה, סיפק אברהם גרנט אמירה קלישאתית, אך נחמדה: "בכדורגל, אנחנו טובים רק כמו התוצאה האחרונה שלנו". אמירה שיכולה להסביר מדוע סטנוייביץ' יגיע למפגש בשבת כמלך העולם ואילו בכר, אחרי שתי תוצאות תיקו רצופות, כאנדרדוג מהמקום הראשון. בחיפה שוב מחייכים ויש להם סיבה. רק ניצחונות מוציאים ממשברים ואם יש לך הזדמנות להתפרק על בערך הגנה כמו הפועל תל אביב או בערך קבוצה כמו מכבי נתניה, מה טוב. גם החזרה של יוסי בניון למגרש יצרה השפעה מרגיעה על החברים. פתאום, החבורה בירוק שוב מאמינה. ניצחון על קרית שמונה יצמצם את הפער בין השתיים לשבע נקודות. תהיו בטוחים שבמקרה כזה יהיה שם מי שילחש את המילה אליפות. הלחץ יחזור. המקום הרביעי, שבקיץ הוגדר ככישלון ולפי שבועיים נחשב לפנטזיה רחוקה, שוב לא יספק אף אחד.

אלא שבעולם בו לא מסתכלים רק על התוצאה האחרונה, אין למכבי חיפה סיבה להסתנוור. לא מהיכולת ובטח לא ממצב הסגל. היא עדיין זקוקה למהפכה רצינית שיכולה וצריכה להתחיל כבר בינואר ובמרכזה סביר שיעמוד ניסיון להחזיר ארצה את אחד הבנים האובדים הביתה וחלק מהמושאלים (הירש!). מנגד, קרית שמונה היא עדיין מועמדת לגיטימית לאליפות ועדיין קבוצה שזקוקה לעוד שחקן התקפה שיודע להבקיע שערים כדי להשלים את הסגל. לבכר חסר עוד קילר, עוד סקורר, חסר לו שחקן אחד. ינואר הוא חלון בעייתי ומספיק מבט חטוף אל סגלי הקטנות בליגת העל כדי לקבל תמונה עגומה: האופציות כמעט לא קיימות, קשה לסמן איזשהו כוכב עולה או שחקן זמין שאפשר לחטוף. אז מה נשאר? פליט מהגדולות. וכאן אנחנו חוזרים לקשר החברי בין מכבי חיפה לקרית שמונה. שימו רגע את הפנטזיות הירוקות בצד. תחשבו על תורג'מן, כליבאת, אבוחצירא וכן, אפילו עמאשה. עכשיו תוסיפו אחד מהם לסגל של בכר. והרי לכם עסקה משתלמת לשני הצדדים.

התחזית לשבת: קרית שמונה ניצחה את מכבי חיפה בחוץ בכל אחת משלוש העונות האחרונות. לא הפעם.

שימו לב: אלעד גבאי בדרך הנכונה להיעלם או לכל הפחות להצטרף לקבוצת המנודים. עדיף לו ללמוד ממקרה אלקיים ולעזוב כבר בינואר. לכל מקום שיבטיח לו דקות משחק.

עוד באותו נושא

17:15, ספורט2: מכבי חיפה נגד עירוני קרית שמונה

לכתבה המלאה
קאמבק לקריה? למה לא? אבוחצירא (צילום: קובי אליהו)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully