כוכב מבטן ומלידה: חואן קואדרדו, כוכב פיורנטינה, מחכה ליובנטוס

מאז הרכישה השנויה במחלוקת של רוברטו באג'ו ב-1990, אשר העמיקה באופן בלתי ניתן לאיחוי את השנאה התהומית בין פיורנטינה ליובנטוס, נוטה הגברת הזקנה לראות במועדון מפירנצה סוג של מכולת לכוכבים. בשלהי העונה שעברה, כאשר אנטוניו קונטה כבר החל לתכנן את הקמפיין ב-2014/15 בשאיפה להפוך את קבוצתו לכוח אמיתי בליגת האלופות, הגיש המאמן להנהלה רשימה של שחקני חיזוק להם הוא זקוק, ובראשם הקיצוני הקולומביאני חואן קואדרדו.

אלא שפיורנטינה ממש לא התכוונה להיפרד מהנכס המבריק, בוודאי לא לטובת היריבה הנתעבת, כאשר ברקע נפוצו דיווחים על עניין רב מצד קבוצות פאר מחוץ לאיטליה. קואדרדו הפך ללהיט מבוקש – מנצ'סטר יונייטד חיזרה אחריו, ברצלונה סימנה אותו לפי דיווחים קצת משונים כיורשו של דני אלבס על אף שהוא לא יודע לעשות הגנה. גם באיירן מינכן, מנצ'סטר סיטי וצ'לסי הוזכרו כאופציות אפשריות. אם כבר הקולומביאני יהיה חייב לעזוב, אז שישחק מחוץ לאיטליה – זה היה הקו המנחה של הבעלים אנדראה דלה ואלה, וגם סכום ההעברה היה אמור להיות גבוה.

כבר לפני יותר משנה, אחרי השלמת העסקה היקרה בתולדות הכדורגל העולמי, הצהיר דלה ואלה: "אם גארת' בייל שווה 100 מיליון יורו, אז מחירו של קואדרדו אמור להיות לפחות 50 מיליון, ואולי אף יותר". לפי הפרסומים בתקשורת באיטליה, הייתה פיורנטינה מוכנה למכור את קואדראדו לא כחצי בייל אלא כרבע בייל, אבל גם התג הזה היה מוגזם לטעמה של משפחת אניילי. קונטה לא קיבל את קואדרדו, וגם יתר הכוכבים שציין ברשימה לא הגיעו. זו הייתה, ככל הנראה, אחת הסיבות להתפטרותו הפתאומית ימים ספורים אחרי תחילת מחנה האימונים.

בעוד יונייטד ובארסה המשיכו לחלום על צירופו של קואדרדו, האריך הקשר לפני חודש את חוזהו בפיורנטינה עד 2019 וגרם אושר לכל האוהדים ברחבי פירנצה. עם זאת, סוכנו דאג להכניס להסכם סעיף שחרור שנאמד בכ-35 מיליון יורו, וממש לא כדאי לפסול אפשרות לעזיבה כבר בקיץ הקרוב, במיוחד אם ימשיך הקולומביאני להשתפר בקצב מסחרר. אחרי הכול, עד לפני שלוש שנים מעטים מאוד שמעו עליו, ואם תשאלו אותו על האדם שהשפיע יותר מכל על ההתקדמות התשובה תהיה ברורה. אמא.

ילדותו של קואדראדו הייתה קשה וטרגית. הוא נולד בשכונה קשה במיוחד של העיר נקוקלי, הנשלטת על ידי ברוני סמים וכנופיות חמושות. עוד בהיותו פעוט למד חואן שצריך להסתתר מתחת למיטה אם הוא שומע יריות, וכך עשה ביום ארור אחד בהיותו בן 4. כאשר יצא מהמחבוא, הוא גילה שאביו, נהג משאית ולא היה מעורב בפשיעה, נורה למוות. אמו מרסלה, אז בחורה צעירה בת 21, הייתה צריכה לפרנס כעת לבד את המשפחה הקטנה והלכה לעבוד בקטיף ואריזת בננות.

שעות העבודה היו ארוכות, והילד טופל רבות על ידי סבתא, אבל מרסלה דאגה להעביר לו מסרים ברורים לגבי חשיבות הלימודים בבית הספר, ואסרה עליו לשחק עם הכדור כאשר לא השיג ציונים טובים. את כשרונו היא הבינה לדבריה עוד לפני שנולד: "הוא היה בועט בי בתוך הרחם כל הזמן". הסיכוי להפוך אותו למקצוע עמד לפחות פעמיים בסכנה גדולה. תחילה נדרס חואן הקטן על ידי עגלת סוסים, שבר את קרסולו וקרע את גיד אכילס – הצלקת נותרה איתו לתמיד. בחלוף זמן מה, הוא טיפס על ענף לא יציב של עץ גויאבה כדי לקטוף את הפרי, וקרס יחד איתו. גם הסיפור הזה נגמר טוב, גם אם חואן לא וישן וצרח מכאבים במשך מספר שבועות.

כאשר היה בן 11, עזב קואדרדו את הבית כדי להתגורר בפנימיה של אקדמיה לכדורגל, וכעבור שנתיים נלקח תחת חסותו של מאמן הנוער נלסון גאז'גו שהפך לאביו השני. גאז'גו היה זה ששינה את תפקודו במגרש – עד אז נהג חואן לשחק כחלוץ, אך אחוז ניצול ההזדמנויות היה נמוך והוא מיעט להבקיע. כאשר עבר לשחק באגף, תוך ניצול השליטה הנהדרת בכדור והמהירות המסחררת, ביצועיו זכו להערכה רבה יותר. החברים כינו אותו רוביניו, אבל הדרך לצמרת הייתה ארוכה ומפרכת. הוא נסע למבחנים במספר קבוצות בארגנטינה, לא התקבל בגלל מבנה גופו הצנום, ורק בגיל 20 הוא התקדם סוף סוף לקבוצה הבוגרת של אינדפנדיינטה מדיין, ושם אותר על ידי נציג אודינזה, אולי הקבוצה עם רשת הסקאוטים המרשימה ביותר בעולם.

אלא שהמעבר לצפון איטליה היה קשה מאוד עבור בחור שמעולם לא חווה קודם לכן מזג אויר חורפי. הקור באודינה, וגם המנטליות הקרירה של אנשים, גרמו לו לתסכול, והיחסים עם המאמן פרנצ'סקו גווידולין מעולם לא הפשירו. אחרי בזבוז של שנתיים על הספסל ומחוץ לסגל, הושאל קואדרדו ללצ'ה הדרומית, ושם פרח. לא רק האופי והטמפרטורה התאימו לו הרבה יותר, אלא גם אמו הגיעה לאיטליה על מנת להיות עם בנה. מכלומניק אלמוני הוא הפך לאחד המכדררים המסקרנים בארץ המגף, והשער עוצר הנשימה מול סיינה העלה אותו לכותרות לראשונה בחייו. "לו היה משחק כך כל שבוע, הוא היה ליאו מסי שלנו", התלהב המאמן סרסה קוסמי. רק שהוא לא שיחק כך כל שבוע, ולצ'ה ירדה לליגה השנייה, בעוד קואדרדו מקבל שדרוג ועובר לפיורנטינה בקיץ 2012.

בניגוד לגווידולין, וינצ'נזו מונטלה האמין בקולומביאני מהרגע הראשון ונתן לו אשראי בלתי מוגבל. חבריו נדהמו מהזריזות שלו, ולוקה טוני הדביק לו את הכינוי "וספה". אמא נהנית מהחיים בפירנצה, וחואן מאושר לגור איתה ועם אחותו הקטנה בת ה-8. "אנחנו משלימים את זמן האיכות המשפחתי שאבד לנו כאשר הוא היה ילד", הסבירה מרסלה בראיון, והשחקן עצמו מתכוון לחיות איתה כל עוד לא ימצא בת זוג. וזה לא עניין פשוט בשלב זה כי בנות איטלקיות לא ממש מוצאות חן בעיניו.

הפוטנציאל היה כבר ברור לכל, אבל נדרש ליטוש ושיפור באספקטים רבים. סיומת לקויה גרמה לכך שקואדרדו כבש חמישה שערים בלבד בעונתו הראשונה בפירנצה. אז הוא נשאר אחרי האימונים, התאמן בבעיטות לשער מכל זווית ומכל טווח, והתיש את השוערים. "המטרה היא להגיע ל-10 שערים ב-2013/14", הבטיח הכוכב, וקיים – מאזנו בעונה שעברה עמד על 11 שערי ליגה. הוא גם שידרג את המשחק הקבוצתי, ומגזים פחות בפעולות אישיות כאשר אפשר לפרגן לחברים.

לפני שנה אמר מונטלה: "חואן עדיין עושה טעויות לפעמים, אבל אולי עדיף כך. כאשר יהפוך לשחקן מושלם, יקנו אותו מאיתנו תוך שנייה". הוא עדיין רחוק משלמות, אבל המרדף אחריו כבר החל, והמונדיאל הנהדר רק סייע בכך. חאמס רודריגס גרף את רוב הכותרות כמלך השערים, אך תרומתו של קואדרדו הפעלתן באגף הימני הייתה משמעותית לא פחות. הוא הוכתר למלך הבישולים של הטורניר לצד טוני קרוס הגרמני עם ארבעה (שלושה מהם לחאמס), דייק בפנדל מול יפן, והוסיף המון יצירתיות ושמחת חיים. האסיסט לשער השני של רודריגס בשמינית הגמר מול אורוגוואי, כשהוא מציל כדור אבוד בנגיחת זינוק מרשימה, הדגיש יותר מכל את הרב גוניות של קואדרדו. בגיל 26, הוא הפך לכוכב אמיתי.

גביע העולם עייף את הקולומביאני, ותחילת העונה הנוכחית הייתה גרועה מבחינתו, וגם מבחינת פיורנטינה כולה. ואולם ההתאוששות הייתה מהירה. בחודשיים האחרונים הוא שוב מפגין יכולת נהדרת באגף, הצטיין עם שלושה שערים ושלושה בישולים, היה השחקן הבולט בשני הניצחונות הרצופים על ורונה וקליארי, ומגיע למפגש מול הגברת הזקנה כשהוא לוהט. המטרה – ניצחון בית שני על הגברת הזקנה במאה הנוכחית, אחרי 2:4 בקאמבק מופלא בעונה שעברה. אז עזר קואדרדו לג'וזפה רוסי להשלים שלושער עם בישול. הפעם רוסי שוב פצוע, אז הקולומביאני יצטרך לקחת את הקבוצה על כתפיו, ולהוכיח ליובה שהיא הייתה צריכה להיענות לדרישתו של קונטה להחתים אותו בקיץ בכל מחיר.