הגש ורוץ לכסף: על חדירת המזומנים לעולם הטניס בדרך עקיפה

מספרים לנו על מהפכה, מביאים לנו את פדרר, מארי, שארפובה וסרינה, אבל ליגת IPTL בטניס, על חוקיה המשונים והכאילו מחדשים, היא סכנה ואזהרה לענף כולו מפני חדירת כסף מוגזם ופרסים ופיתויים שמגמדים את מקור ההכנסה המרכזי: הטורנירים. פלא שחברות ההימורים מתרגשות?

רועי פרייס
01/12/2014
הקאמבק היה דווקא בקזחסטן. נדאל(צילום: GettyImages)
לגרום לשני כוכבים כאלה לקיים משחק ראווה ואירועים מסביב במדינה בה הם לא נמצאים באותו הזמן בשביל להשתתף בטורניר זה דבר שעולה כסף, הרבה מאוד כסף

את הקאמבק המצופה שלו למגרש הטניס אחרי ההדחה המוקדמת מווימבלדון והפציעה בפרק כף היד, עשה רפאל נדאל במשחק אימון מול ג'ו ווילפריד צונגה. השור ממאיורקה והמדורג 12 בעולם הרחיקו עד אסטנה בקזחסטן על מנת לספק לקהל המקומי הצגת טניס. הקהל המקומי, שמורגל בטורנירי צ'לנג'ר וטורנירים קטנים מאוד מסבב ה-WTA, קיבל פתאום את אחד הספורטאים המוכרים והנערצים בעולם בהופעה של קרוב לשעתיים. רפא ניצח 7:6 (2), 3:6, 4:6 במשחק שהיה די צפוי כי ייגרר לשלוש מערכות כדי לספק לאלפים שגדשו את האצטדיון תמורה מלאה.

מה גרם לשניים מהטניסאים הטובים בעולם לנדוד למדינה הענקית באסיה לקראת סוף ספטמבר כדי לקיים משחק כזה? ניחשתם נכון, כסף. "המשחק אורגן בזכות עבודה מקצוענית מאוד עם הספונסרים, איגוד הטניס הקזחי פועל רק בזכות הכסף של הספונסרים, וביניהם גם אני", הודה נשיא איגוד הטניס הקזחי/התורם בולאט אוטמוראטוב שהסביר את המניע שלהם להוצאה הכספית האדירה: "אנחנו רוצים שטניס יהיה ענף ספורט פופולארי במדינה ושום דבר לא מושך אנשים כמו ביקור של כוכבים כמו רפאל נדאל וג'ו ווילפריד צונגה".

רפא בעצמו אמר משהו שנשמע כמו פרסומת למדינה: "אני מתרשם מאוד מההתפחות של הטניס במדינה שלכם. אני גם אוהב את האתלטים הצעירים שמשחקים באקדמיית הטניס שלכם, הם מקבלים אימונים טובים ונראים מלאי מוטיבציה. אני מאמין שהם ישיגו הרבה. אני חייב לומר גם שאסטנה הרשימה אותי מאוד. אפשר לראות את האהבה של האנשים מתבטאת בתהליכי הבנייה וכמו שהעיר מתפתחת, אני משוכנע שאסטנה תהפוך לנקודת מפגש בין מזרח למערב".

כמעט מיותר לציין, אבל כנראה שאין ספורטאים שאובססיביים וקנאים ללוח הזמנים שלהם כמו טניסאים. כל השנה צריכה להיות מתוכננת ומתוזמנת מראש, בעיקר אצל השחקנים המובילים, בעיקר אצל רפא נדאל. לכן, לגרום לשני כוכבים כאלה לקיים משחק ראווה ואירועים מסביב במדינה בה הם לא נמצאים באותו הזמן בשביל להשתתף בטורניר זה דבר שעולה כסף, הרבה מאוד כסף.

הגיחה הזו של נדאל וצונגה לקזחסטן מלמדת אותנו על תופעה שרווחת בטניס בשנים האחרונות, ובה כסף רב זורם ממקורות שונים ולאו דווקא כתגמול על הישגים בטורנירים. אחת הדוגמאות הבולטות לכך ניתנת בימים אלו בפיליפינים ובהודו, שם מיטב הטניסאים בעולם משחקים משחקי ליגה (במסגרת ה-IPTL, שהם ראשי תיבות ל-International Premier Tennis League).

עוד בוואלה!

יש מי שגילה את הסוד: איך תראי מושלמת בלי לצאת מהבית?

בשיתוף פורטונה
ותודה לאחי שהביאני עד הלום. מרקו דג'וקוביץ' בדובאי(צילום: רויטרס)

מי מכניס לנו כסף?

יורגן מלצר אמר למארגני טורניר וינה כי יסרב להשתמש בדירוג המוגן שלו (בגלל פציעה שעבר) כדי להיכנס לטורניר אם אחיו גראלד - טניסאי מוכשר הרבה פחות - לא יקבל את הכרטיס החופשי היחיד שיש לטורניר להציע. מהנהלת הטורניר נכנעו ושני המלצרים נכנסו לטורניר

אפשר לראות דימיון רב בין טורנירי הראווה (או "ליגות", כמו שמכנים זאת אלה שמתעקשים על רצינות העניין) לבין סבב הטניס בימים הראשונים של השקת הדירוג העולמי. במאמר מעניין מאוד שפורסם באתר הרשמי של ה-ATP באוגוסט 2013 וסקר את תולדות הדירוג ב-40 שנותיו, מאז פורסם לראשונה ב-23 באוגוסט 1973, סופר על השנים הראשונות של הדירוג ואלו שלפניו. באותן שנים, שטרם הכנסת הדירוג לסבב הטניס, היה מקובל לזמן שחקנים לטורנירים על פי קריטריון אחד: כסף. או במילים אחרות: כמה כרטיסים אותם שחקנים יכולים למכור.

"ההיסטוריה שהובילה להשקת שיטת הדירוג כללה את 'שיטת הכוכב' בכל הנוגע לכניסה לטורנירים", אמר באותה כתבה טניסאי העבר סטן סמית', "היו שחקנים שהופיעו ברשימת שחקנים שיכולים לעזור למכור כרטיסים לאירוע ולטורניר והם קיבלו עדיפות וקדימות בכניסה לטורנירים. זה גרם לדאגה עצומה בקרב אותם שחקנים שלא היה להם שם גדול כיוון שלא היה להם שום סיכוי להיכנס לטורנירים. היו מאבקים חריפים מול טורנירים לגבי שיטת הכוכב הזו. אחר כך התחילו לעבוד בשיטה בה נכנסו לטורנירים שמונה מקומיים בכירים, שמונה מדורגים בכירים מה-ITF ועוד שחקנים שהיה שווה לתת להם כרטיס לטורניר כדי למכור כרטיסים".

גם היום אנחנו מכירים הרבה סיפורים דומים. רק לאחרונה פורסם באוסטריה כי הכוכב המקומי הגדול בשנים האחרונות יורגן מלצר אמר למארגני טורניר וינה כי יסרב להשתמש בדירוג המוגן שלו (בגלל פציעה שעבר) כדי להיכנס לטורניר אם אחיו גראלד - טניסאי מוכשר הרבה פחות - לא יקבל את הכרטיס החופשי היחיד שיש לטורניר להציע. מהנהלת הטורניר נכנעו ושני המלצרים נכנסו לטורניר.

מלצר ממש לא המציא את הגלגל. מרקו דג'וקוביץ', אחיו של נובאק וטניסאי חלש מאוד בעצמו, קיבל וויילד קארד לטורניר דובאי מסבב ה-500 של ה-ATP ב-2012, כששנה לאחר מכן הוא מקבל כרטיס חופשי לסיבוב המוקדמות הראשון. בשני המקרים הוא הפסיד בסיבוב הראשון. באורח פלא, מרקו חבר לאחיו לטורניר הזוגות פעמיים באותה דובאי ממש - ב-2011 וב-2013. כך המארגנים סידרו לעצמם עוד קצת שעות של הטניסאי הטוב בעולם על המגרש וכמובן גם הגעה שלו לטורניר.

גם טורניר החימר בקיבוצל, אוסטריה, הוא מקרה מעניין מאוד. שחקנים מהטופ העולמי ובעיקר מגרמניה ואוסטריה תמיד מתייצבים אליו, חרף העובדה שהוא מסתיים בתחילת אוגוסט, כשרוב טניסאי העולם כבר נמצאים על המשטחים הקשים בצפון אמריקה. גם לא נראה שיש איזשהו פיתוי גדול במיוחד להשתתף בטורניר חימר כשאתה אמור להתחיל כבר את עונת המשטחים הקשים. זה לא מנע משחקנים בכירים כמו פיליפ קולשרייבר ואחרים להגיע לשם השנה. באופן לא מפתיע במיוחד אחד הספונסרים של הטורניר הוא חברת ההימורים BET-AT-HOME.

אנדי מארי טניסאי בריטי (ימין) עם מריה שראפובה טניסאית רוסייה. Clive Brunskill, GettyImages
צלם, עושים פה חיים. מארי ושראפובה(צילום: GettyImages, Clive Brunskill)

IPTL? מה?

מי היה מאמין שהשחקנים הטובים בעולם ובהיסטוריה כולה יחברו למעין קרקס נודד שכזה ועוד אחרי שהעונה הבלתי נגמרת מסתיימת

אחד הדברים הכי מפתיעים שהתרחשו בטניס בשנים האחרונות הוא טורניר ה-IPTL. מי היה מאמין שהשחקנים הטובים בעולם ובהיסטוריה כולה יחברו למעין קרקס נודד שכזה ועוד אחרי שהעונה הבלתי נגמרת מסתיימת. כנראה שהפיתוי הכספי משגע אפילו את הגדולים ביותר. הליגה הזו מורכבת מארבע קבוצות בסך הכל: מנילה מאבריקס, UAE רויאלס, אינדיאן אייסז וסינגפור סלמרז. כל התמודדות בין שתי קבוצות מורכבת ממשחק יחידים בגברים, משחק יחידות בנשים, זוגות גברים, זוגות מעורבים ומשחק אגדות אחד. כל אחד מהמשחקים הוא של מערכה אחת בלבד, כשהקבוצה המנצחת היא זו שמשיגה יותר משחקונים בתום ההתמודדות כולה. במשחקונים אין יתרון ובמצב של שוויון משחקים נקודה אחת מכריעה.

זאת ועוד, במצב של 5:5 במערכה הולכים למעין דו קרב של ארבע דקות. הטניסאי שזוכה בכמות גדולה יותר של נקודות תוך ארבע דקות, מנצח בדו קרב הזה. בין נקודה לנקודה יש בדיוק 20 שניות שמוצגות על שעון גדול. שחקן שחורג מהשעון, מאבד את הנקודה אוטומטית. במקרה שהתוצאה צמודה בתום הדו קרב, משחקים נקודה קובעת. במהלך כל הדו קרב הזה, מגישים כמו בשובר שוויון, כלומר המגיש ראשון חובט פעם אחת, היריב שתיים וממשיכים עם שתי הגשות כל אחד.

בנוסף לכל זה, יש שעון שמאפשר לראות חריגות ולהעניש בנקודה במקרה הצורך: 20 שניות בין נקודות כבר אמרנו, אבל לכך צריך להוסיף גם 45 שניות במקרה של החלפת צדדים, 60 שניות לפסקי זמן של המאמנים ושלוש דקות בין מערכות. לכל מאמן של קבוצה יש את האפשרות לעצור את המשחק לפסק זמן של 60 שניות בהן הוא יכול לתת עצות לשחקן שלו. כמו כן, יש "Power Point" - שזו אפשרות של שחקן שמקבל את הסרב לקבוע שהנקודה הבאה שווה ניקוד כפול. בנוסף, מדובר בקרקס נודד שינוע בין מנילה, סינגפור, ניו דלהי ודובאי עד 13 בדצמבר השנה.

מאמץ קל, כסף גדול. איבנוביץ' ומונפיס מבסוטים(צילום: GettyImages, Clive Brunskill)

מי בא? כולם

הפורמט המוזר והתאריכים הבעייתיים רמזו על כך שלא נראה בטורניר שחקנים חזקים. בטח שלא כאלה מהשורה הראשונה של הטניס העולמי. אלא שמסתבר שהכסף הצליח לפתות גם את הגדולים ביותר לאירוע, ובאמת מדובר בגדולים ביותר. את הסגל של מנילה מאבריקס מעטרים אנדי מארי, ג'ו ווילפריד צונגה, מריה שראפובה, קירסטן פליפקנס, דניאל נסטור וטריר הואי (שחקני זוגות) וקרלוס מויה. בסגל של הסינגפור סלמארז תקבלו את סרינה וויליאמס, תומאש ברדיך, לייטון יואיט, ניק קיריוס, דניאלה האנטוחובה, ברונו סוארס, פטריק ראפטר ולא אחר מאשר אנדרה אגאסי.

הסגל של אינדיאן אייסז כולל את רוג'ר פדרר (הוא ולא אחר!), גאל מונפיס, אנה איבנוביץ', פאבריס סאנטורו, פיט סמפראס ושני הודים - סניה מירזה ורוהאן בופאנה. גם הסגל של ה-UAE רויאלס הוא נוצץ מאוד וכולל את נובאק דג'וקוביץ', מארין צ'יליץ', קרוליין ווזניאקי, קריסטינה מלאדנוביץ', ננאד זימוניץ', גוראן איסניסביץ' וכמובן את מאלק ז'אזירי הטוניסאי שיוכל לעזור להזדהות הערבית.

הטורניר עצמו החל כסוג של חיקוי לטורניר ה-IPL בקריקט ההודי. הוגה הרעיון היה טניסאי הזוגות ההודי מאהש בופאטי, שאמר לאחרונה בפאתוס: "זה אירוע טניס קבוצתי מהפכני שפורץ את כל הגבולות של הפורמטים המסורתיים בטניס". בופאטי, שבנה מלכתחילה על השווקים האדירים בהודו, פיליפינים, העולם הערבי וסינגפור, הצליח לגייס לפרויקט במהרה את קוקה קולה וספונסרים אחרים.

גם ערוצי הטלוויזיה ורשתות השידור הגדולות קפצו די במהרה של העניין והכניסו את היד עמוק עמוק לכיס כדי לאפשר את זה. לפי כל הדיווחים, סכום הפרסים בחגיגה המעופפת הזו עומד על 29.7 מיליון דולר שמפוזרים באופן לא שוויוני בין הכוכבים הגדולים. למעשה, הסגלים של הקבוצות הם רחבים מאוד ולכן הכוכבים הגדולים אמורים לשחק רק שניים-שלושה משחקים לא קשים מידי בכל פעם ולחזור הביתה מאושרים אחרי כמה ימים עם צ'ק על סך מיליון דולר. סידור לא רע בסך הכל.

עוד גורם שמעוניין מאוד בקיום העניין הוא כמובן שוק ההימורים האסייתי, שמקבל את כל הכוכבים הכי גדולים בעולם והפייבוריטים המקומיים בשעות נוחות ובצורה זמינה מאוד לרוכשי עשרות אלפי הכרטיסים לכל אירוע. אגב, תתכוננו כי בקרוב מאוד פדרר ויואיט אמורים לקיים משחק באוסטרליה שמזכיר מאוד את ה-IPTL. יו"ר איגוד הטניס האוסטרלי כבר הגדיר את זה: "משנה משחק, זה גורם למהפכה בעולם הטניס".

אם לסיים איפה שהתחלנו, אז סוכנו של נדאל בניטו פרס ברבדיו הוא אחד האנשים החזקים ב-IPTL וגם משמש כדובר התחרות. לכן, לא פלא שנדאל היה הטניסאי הבולט הראשון שהבטיח את השתתפותו בליגה הזו, השתתפות שנבצר ממנו לקיים בעקבות ניתוח האפנדציט שעבר. על פי דיווחים שהגיעו, לספרדי הובטחו 1.1 מיליון דולר לערב משחקים אחד ועוד סכומים אדירים כדי לשמש "הפנים" של האירוע.

לא בטוח שזו באמת מהפכה כמו שממהרים לקבוע לנו בעלי אינטרסים, אבל מה שברור הוא שהכסף הלא ממסדי ב-ATP זורם היום ובגדול. האם זה יגרום לבעיות כבר בעתיד הקרוב מאוד ואולי לשינוי מבני ויסודי? אפשר להניח שכן.

הקהל במנילה צובא על הדלתות(צילום: GettyImages, Clive Brunskill)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully