וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בדרך לאנדזון: סיכום המחזור ב-NFL

25.11.2014 / 11:00

מייק סמית' סיפק את הגרסה שלו ל"טיים אאוט מהגיהנום" ואיבד את אמון מועדון החשפנות המקומי (אבל אולי יעלה לפלייאוף), האי של דארל ריוויס חוזר לעבוד בכל הכוח, הקאובויס פתאום ווינרים והנתון ההזוי של טמפה ביי. עידן ויניצקי סוגר את השבוע ה-12

מייק סמית' מאמן אטלנטה פאלקונס. John Bazemore, AP
טעות איומה שעלתה במשחק. סמית'/AP, John Bazemore

דאון ראשון ו-10:

"מייק סמית' הוא המייק סמית' של ניהול שעון גרוע", צייץ ביל סימונס בחשבון הטוויטר שלו ברגעים בהם כולם ניסו להבין מה לעזאזל עבר בראשו של מאמן אטלנטה פאלקונס בשניות הסיום של משחק ההפסד הדרמטי, 26:24 בבית מול קליבלנד.

זה היה צריך, זה היה חייב להיות הניצחון השלישי ברציפות של אטלנטה מאז החזרה מההפסד הכואב ההוא בלונדון לדטרויט ומשבוע החופש. הפאלקונס, למרות שהפסידו שישה מעשרת המשחקים הראשונים שלהם ולמרות שהם קבוצת פוטבול די איומה, הגיעו למחזור ה-12 כשהם במקום הראשון ב-NFC דרום הגרוע. אלא שבמקום לשפר את המעמד שלה, הקבוצה מג'ורג'יה שוב בעטה בדלי.

הניצחון נראה בכיס. 55 שניות לסיום, אטלנטה התייצבה על קו 35 היארדים של הבראונס. בנקודה הזו, במקום לשרוף את השעון כמה שאפשר ולקנח בבעיטה, בחר מייק סמית' לקחת פסק זמן הזוי לחלוטין. השדרים זעקו, אבל זה לא עזר. מאט בריאנט דווקא עשה את שלו והשחיל את הפיגסקין, כדי לתת לפאלקונס את היתרון, אלא שבריאן הוייר, למרות שרשם שני איבודים מטופשים להחריד ברבע האחרון, הוכיח שהוא למד דבר או שניים מטום בריידי. ארבע מסירות יפהפיות וניצול מצוין של פסקי הזמן שנשארו לה באדיבות המאמן היריב, סידרו לקליבלנד שער ניצחון מ-37 יארד כשהזמן על השעון נגמר ואפילו בילי קאנדיף הצליח לא לפשל הפעם.

עיקר האש על ההפסד הופנתה, באופן מובן, לסמית'. ההסבר המטופש שסיפק בוודאי שלא עזר: "לקחתי את פסק הזמן הזה כי אם אני לא הייתי עושה זאת, קליבלנד הייתה לוקחת פסק זמן". רגע, מה? סמית' המשיך לנסות להסביר את עצמו וטען שהוא לקח את פסק הזמן מהגיהנום כדי להבטיח שהקבוצה שלו תיקח את ההחלטה הטובה ביותר במצב של דאון שלישי ושני יארד בו הייתה. ההחלטה הטובה ביותר התבררה ככדור ארוך מהשוטגאן של מאט ריאן לדווין הסטר. המסירה לא הושלמה והשעון שוב נעצר. זו ההחלטה הטובה ביותר?

בילי קאנדיף בועט קליבלנד בראונס. Brynn Anderson, AP
בילי קאנדיף, מנצח משחקים מאז 2014/AP, Brynn Anderson

אתמול, כשהוא רגוע יותר, סמית' התייצב למסיבת העיתונאים ואפילו לא חיכה לשאלות: "עוד לפני שתגידו משהו", אמר לכתבים, "אני רוצה לדבר על 55 השניות האחרונות במשחק. אחרי שבחנתי את האירועים ותוצאותיהם, ברור לי שהייתי עושה את הדברים בצורה שונה. לא עשיתי את מה שצריך כדי להציב את הקבוצה שלנו בעמדה הכי טובה לנצח את המשחק הזה".

מעט מדי, מאוחר מדי. הבעלים של אטלנטה, ארתור בלאנק, נראה מיואש מרצף האירועים בסיום. אחרי הקריאה לטיים אאוט הוא הניד ראשו בתדהמה, אחרי השער של בריאנט הוא עוד עודד, אחרי זה של קאנדיף כבר ירד במהירות אל חדרי ההלבשה. באופן נדיר ב-NFL, הוא הגיע בהמשך למסיבת העיתונאים של סמית' והתיישב בשורה הראשונה, מה שבוודאי לא עזר למאמן שמעמדו מעורער מתמיד גם כך.

עוד לפני בלאנק, מי שכבר הרימו ידיים סופית מסמית' הן בנות ה-Clermont Lounge, מועדון חשפנות מוכר באטלנטה: "בתקווה שזו הייתה הפעם האחרונה בה מייק סמית' ניהל שעון בצורה נוראית ואת אטלנטה פאלקונס שלנו! לאוהדים מגיע טוב יותר!!!", נכתב בחשבון הטוויטר של מועדון החשפנות מיד לאחר הסיום. "כשאתה מאבד את האמון של מועדון חשפנות, זה באמת נגמר", הוסיף העיתונאי המקומי ג'ף שולץ.

כריס שטראוס מ"USA טודיי" כתב: "ג'וש גורדון נראה מצוין במשחק הקאמבק שלו, אבל את כדור המשחק הבראונס צריכים להעניק למייק סמית'" ופיטר קינג הוסיף: "אני לא רואה איך סמית' מצליח לשרוד בתפקיד. זו כבר הפעם השנייה העונה, אחרי ההפסד הביזארי לדטרויט בוומבלי, שהוא עולה לפאלקונס במשחק בגלל ניהול שעון גרוע". באופן מביך משהו, אטלנטה עדיין יכולה לזכות בבית שלה ולארח משחק פלייאוף העונה. אחרי אירועי יום ראשון, לא בטוח שאפילו זה יעזור לסמית' כדי לשמור על הג'וב.

ארתור בלאנק בעלים אטלנטה פאלקונס. Kevin C. Cox, AP
מיואש לחלוטין. בלאנק/AP, Kevin C. Cox

דאון שני ו-7:

30, 31, 29. במקומות האלה סיימה הגנת המסירה של ניו אינגלנד את הליגה בין 2010 ל-2012. השיפור החל כבר בעונה שעברה, אבל השנה הוא בולט מתמיד ולניו אינגלנד, לראשונה מזה עשור, יש הגנה אמיתית. מבחינת מספרים ובגלל קצב המשחק הגבוה של ההתקפה, הפטריוטס עדיין לא נמצאים בצמרת הליגה בכמות היארדים שהם מרשים. הם גם לא יגיעו לשם כל עוד בריידי ושות' ימשיכו להטיס את הכדור קדימה. אבל חלק גדול, ענק אפילו, מרצף שבעת הניצחונות המסחררים של ניו אינגלנד, שלקחו אותה מקבוצה גמורה אחרי ההשפלה בקנזס סיטי למועמדת בכירה לסופרבול, שייכים להגנה.

באף אחד מאותם שבעה ניצחונות, ניו אינגלנד לא ספגה יותר מ-25 נקודות. ביום ראשון מול הליונס היא הרשתה להתקפה של האורחים רק תשע נקודות, בלי אף טאצ'דאון. נכון, דטרויט גם כך מאכזבת התקפית ושבוע קודם לכן שמה רק שש נקודות בהפסד לאריזונה, אבל מהגנת הפטריוטס הציפייה הייתה לא לצפות בשנים עברו ועכשיו יש תחושה שהעסק השתנה. קלווין ג'ונסון נראה יותר כמו מכונית מקולקלת מאשר כמו מגהטרון ותפס רק ארבעה כדורים מול הלחץ הבלתי פוסק. ברנדון בראונר, שהגיע מסיאטל והיה מושעה בתחילת העונה, מתגלה כהימור נפלא ובמשחקים בהם שותף, הפטריוטס במאזן מושלם, אבל מעל כולם נמצא כרגע דארל ריוויס.

הקריירה של האיש והאי הלכה ודעכה. אחרי כמה עונות גדולות עם הג'טס ופציעה כואבת, הוא לא הצליח להתאושש במכונת ההפסדים המכונה טמפה ביי. בליצ'יק, ששיחק לאורך השנים נגדו, בחר ללכת על זה וריוויס מחזיר את ההשקעה ומדי שבוע משתק את התופס הבולט של היריבה. "הוא היהלום שבכתר של הסקנדרי הזה", כתב מייק ריס, שמסקר את הפטריוטס עבור ESPN. ריוויס עצמו היה מלא במחמאות: "זו כנראה חבורת הסקנדרי הטובה ביותר בה שיחקתי בליגה. כולם פשוט כל כך מוכשרים כאן ואנחנו יכולים לעשות דברים יצירתיים מאוד בהגנה שלנו".

אחר כך, מגן הפינה התפנה לנחם גם את ג'ונאס גריי. שבוע אחרי ההצגה של גריי באינדיאנפוליס, שם השיג 201 יארד וארבעה טאצ'דאונים, הוא היה אחד משני פטריוטים בודדים, יחד עם הקוורטרבק המחליף ג'ימי גארופולו, שלא שותפו כלל בניצחון על דטרויט. הופעה על השער של "ספורטס אילוסטרייטד" ואיחור לאימון היו יותר מדי עבור בליצ'יק, שהחליט לחנך את הבחור לפני שיהיה מאוחר מדי ולא נתן לו לראות דשא בזמן שלגארט בלאונט, שרק השבוע חזר למועדון, חורך את המגרש: "אנחנו עושים מה שטוב בשביל הקבוצה תמיד וזה מה שעשינו גם הפעם", אמר בליצ'יק, בעוד גריי נראה על סף דמעות. ריוויס כאמור, היה זה שעודד אותו: "הלב שלי נשבר עבורו, בגלל מה שהוא השיג בשבוע שעבר. אבל ג'ונאס מבין את המצב. אם אתה מאחר, ביל לא אוהב את זה. אלא החיים ואני כאן כדי לתמוך בו".

דארל ריוויס ניו אינגלנד פטריוטס. GettyImages
ריוויס חוזר לעניינים/GettyImages

דאון שלישי ו-3:

רק על התפיסה של אודל בקהאם ג'וניור, תפיסת השנה ללא צל של ספק, הגיע לג'איינטס לנצח את הקאובויס. אבל רק על האופי שהקאובויס סופסוף פיתחו, הגיע להם לצאת עם הניצחון מהמדולנדס ואכן, הטאצ'דאון המנצח של דז בריאנט, 61 שניות לסיום, הוכיח שוב שהאופי חשוב יותר מהיופי. בניגוד למנהג אותו פיתחה בשלוש השנים האחרונות, דאלאס לא תסיים הפעם במאזן חצוי. כבר עכשיו היא עם שמונה ניצחונות, כולל 0:5 מרשים מאוד בחוץ. בפעם האחרונה שדאלאס פתחה ב-3:8, ב-2009, היא זכתה בבית. אלא שהפעם, הדרך לפלייאוף עוד לא ממש סלולה כי פילדלפיה נותנת פייט עיקש ב-NFC מזרח ועל הווילד קארד עוד צפויות להיאבק כמה קבוצות מהצפון והמערב.

ביום חמישי תגיע מלחמת העולם הראשונה של הקאובויס, שיארחו במשחק חג ההודיה המסורתי שלהם את האיגלס. שבועיים וחצי אחר כך יתקיים הגומלין בעיר האחווה ובאמצע, דאלאס תצא לשיקגו. בהמשך יישארו לה משחק ביתי מול אינדיאנפוליס ומשחק חוץ מול וושינגטון, שאומנם נראית נורא אבל כבר הוכיחה השנה שמול הקאובויס היא מוכנה להתעלו. בקיצור, לא פשוט בכלל.

טים קאולישו מה"דאלאס מורנינג ניוז" כתב: "הג'איינטס הם אולי גיבורים, אבל הקאובויס הם ווינרים". טוני רומו נראה נהדר עם דרייב ניצחון כביר, בו השלים שש מסירות וחצה את המגרש בזריזות ועם ארבעה טאצ'דאונים בסך הכול והכול מוכן לשואו-דאון הגדול בערב החג. אל תחמיצו.

טוני רומו דאלאס קאובויס. GettyImages
ממתי לדאלאס יש אופי? רומו/GettyImages

דאון רביעי ו-125:

אם יש משהו שהאמריקאים אוהבים יותר מכל, זה סדר. אם יש משהו שהם אוהבים אפילו קצת יותר מזה, זה מה שקורה כשהסדר הזה מופר במעט. כשמשהו משתבש, אבל רק קצת, ברמה כזו שניתן לשלוט עליו. כך, הפכו במהלך השבוע החולף סיקור ההכנות למשחק היבשושי משהו בין בפאלו לניו יורק ג'טס לשיחת השבוע סביב ה-NFL. מיטב כתבי הליגה ליוו בלייב-טוויטינג את ההכנות למפגש הזה, שהוזז מיום ראשון לשני ואז מבפאלו לדטרויט בשל סופת השלגים שפקדה את צפון מדינת ניו יורק.

כל סנטימטר של תזוזה דווח: איך שחקני בפאלו שהו שלושה ימים בביתם, לא קיבלו את המזון אותו הם רגילים לקבל ולכן המשחק נדחה, מסיבות בטיחות בריאותית. איך מפלסות השלג ואופנועי השלג נסעו לאסוף את שחקני הבילס מהבתים שלהם. איך הקבוצה עלתה למטוס, איך היא נחתה ממנו, מה הלו"ז שלה לשהות בדטרויט ועוד ועוד ועוד. פיטר קינג הקדיש חלק נרחב מהטור שלו, MMQB ב"ספורטס אילוסטרייטד", לתיאור כל האפשרויות והדיונים שעלו לגבי מיקום המשחק. זו הייתה תצוגה קצרצרה לעודף סיקור שקיים כיום בתקשורת הספורט העולמית, כאשר חדשות מיותרות לחלוטין הופכות לפתע לאקשן מהשטח ו"גורמים" מספקים מידע מבפנים.

הכרטיסים למשחק היו אמורים להיות מחולקים בחינם, כחלק ממחווה של הליגה. אלא שמהר מאוד הספסרים השתלטו על העסק ואדם אחד דרש לא פחות מ-125 דולר עבור כל אחד מהכרטיסים שהצליח לשים את היד עליהם, זאת לאחר שהמשחק הוכרז כסולד אאוט. על כר הדשא, באופן לא מפתיע, לא היה יותר מדי עניין והבילס דהרו לניצחון שממשיך את העונה הטובה שלהם.

אוהדים בפורד פילד דטרויט במשחק בין בפאלו בילס ניו יורק ג'טס. GettyImages
הכי כיף בדטרויט/GettyImages

דף הסטטיסטיקה:

* לפילדלפיה יש כבר עשרה טאצ'דאונים שהשיגו ההגנה והקבוצות המיוחדות העונה. הם במקום הראשון בליגה מאז האיחוד לצד דנבר של 1976.

* הליונס החמיצו 12 שערי שדה העונה. אף קבוצה אחרת בליגה לא החמיצה יותר משישה.

* הפטריוטס הבטיחו עונה 14 ברציפות עם מאזן חיובי. הם במאזן 3:32 בחצי השני של העונה בחמש השנים האחרונות.

* הפטריוטס גם במאזן 0:6 העונה כשהם פוגשים יריבות שהיו במקום הראשון או שוות למקום הראשון בבתים שלהן ברחבי הליגה. ניו אינגלנד ניצחה את המשחקים האלה ב-22.2 נקודות בממוצע.

* בריאן הוייר הוא הקוורטרבק הראשון של קליבלנד עם שני משחקים רצופים של 300 יארד ומעלה במסירה מאז... 1983.

* לראשונה בהיסטוריה, כל הקבוצות באותו בית, ה-AFC צפון כמובן, נמצאות בסיום מחזור כלשהו של העונה עם לפחות שלושה ניצחונות מעל מאזן חצוי.

* ונקנח בנתון המדהים באמת: טמפה ביי רחוקה רק שני משחקים מהמקום שמוביל לפלייאוף, אבל רק משחק אחד מהמקום שמוביל לבחירה הראשונה בדראפט. לך הביתה NFC דרום, אתה שיכור.

לפניות והצעות: idanvini@gmail.com

למעקב בטוויטר אחרי עידן ויניצקי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully