פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חשיפה: אילת שילמה כזר, אבל השתמשה בו כישראלי

        לידי וואלה! ספורט הגיע החוזה של טוני יאנגר באילת, שם הוא רשום כזר, אבל על המגרש הוא שיחק כישראלי, וכך נחסכו מאות אלפי שקלים לכאורה. אמסלם: "הוא רשאי להתאקלמות". רשות המסים: "ספורטאי חוץ שהוכר כספורטאי ישראלי – אינו זכאי להקלות"

        שחקן הפועל אילת, טוני יאנגר (אדריאן הרבשטיין)
        אם הוא מתאזרח, מדוע שיחק באילת כזר? טוני יאנגר (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        טוני יאנגר, שחקנה הישראלי-אמריקאי של מכבי ראשון לציון, עשוי לעמוד בקרוב במרכזה של פרשה מיסויית שנחשפת כאן לראשונה. לוואלה! ספורט נודע כי במהלך עונת 2012/13, בעת ששיחק בהפועל אילת כמתאזרח, הצהירה עליו הקבוצה כעל שחקן זר – לכאורה, שלא כדין. בשל כך זכתה אילת להקלות מיסוי בשווי מאות אלפי שקלים.

        יאנגר משחק היום במכבי ראשון לציון. הוא אחד האחראים העיקריים לפתיחת העונה הנהדרת של הכתומים (מקום שני, מאזן 1:6), כשהוא מעמיד ממוצעים של 12.7 נקודות (47.1% מ-3), 5.1 ריבאונדים, 2.9 אסיסטים, 2.3 חטיפות ו-18.1 נקודות מדד.

        זוהי עונתו ה-11 של יאנגר – יליד הארטפורד, קונטיקט, ובוגר מכללת ספרינג היל – בישראל. יאנגר הגיע ארצה לראשונה במהלך עונת 2002/3 כדי לחזק את מכבי קרית ביאליק בליגה הלאומית, ומאז נדד בין הלאומית לבין ליגת העל. במהלך השנים שיחק יאנגר במכבי ראשון לציון (2005), עירוני קרית אתא (2005-2007, 2012), אליצור נתניה (2008, 2010-2011), הפועל אילת (2013) והפועל גליל/גלבוע (2014).

        בתווך עבר יאנגר גיור, התחתן עם ישראלית ובקיץ 2012 קיבל תעודת זהות. באילת, בגליל וכעת בראשון משחק יאנגר כמתאזרח (ישראלי).


        חוזהו של יאנגר באילת הגיע לידי וואלה! ספורט. במהלך 2012/13 השתכר יאנגר 100,000 דולר נטו, ששולמו בעשרה תשלומים. בנוסף סיכם יאנגר על בונוסים בהיקף כולל של 30,000 דולר נטו, בהתאם להישגים מקצועיים (10,000 דולר על זכייה בגביע או באליפות, 5,000 דולר על העפלה לשלב חצי-גמר הפלייאוף, 7,500 דולר על העפלה לגמר הפלייאוף, 3,000 דולר על העפלה לגמר הגביע). מעבר לשכרו סוכם כי אילת תעמיד לרשות יאנגר דירת שלושה חדרים מרוהטת, רכב, ותישא עבורו בעלויות כרטיסי טיסה מארה"ב לישראל ומתל אביב לאילת, ובביטוחים. חבילת ההטבות הזו שווה לכשעצמה אלפי דולרים בחודש.

        אמנת המס בין ישראל לארה"ב וההסדרים הספציפיים בעניין ספורטאים קובעים כי כדורסלנים אמריקאים ימוסו באופן חלקי בלבד במשך 48 החודשים הראשונים לשהייתם בישראל, או לא ימוסו כלל אם שכרם נמוך מתקרה מסוימת. כמו כן, חוקי המס בישראל מקנים הקלות מסוימות ל"עולים חדשים" בשנתם הראשונה בארץ.

        ממאזניה הכספיים של אילת עולה כי עלותו הכוללת של יאנגר עבור הקבוצה בעונת 2012/13 עמדה על 420,000 ש"ח ברוטו – 400,000 ש"ח ברוטו בגין שכר בסיס ועוד 20,000 ש"ח ברוטו בגין בונוסים.

        בהתחשב בכך ששכר הבסיס של יאנגר עמד על 100,000 דולר, ושביום נשוא תאריך החוזה – 6.7.2012 – עמד שער הדולר על 3.93 ש"ח, עולה כי אילת לא נשאה במס כלל עבור שכרו של יאנגר.

        במלים פשוטות: יאנגר שיחק כישראלי, נהנה מכל ההטבות המקצועיות להם זוכים שחקנים ישראלים ונכלל בגדרי החוק הרוסי וחצה מזמן את סף 48 החודשים בישראל – אבל אילת לא שילמה עליו מס, למעשה.

        אלישי כדיר שחקן הפועל אילת מול אלכס טיוס שחקן מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        השוואה לשכר שלו מעלה את ההבדל בינו לבין יאנגר. כדיר, כמובן, אינו קשור בשום צורה לפרשייה (צילום: ברני ארדוב)

        כדי להבין כמה כסף "חסכה" אילת ניתן להשוות את עלותו של יאנגר לעלותו של אלישי כדיר עבור אילת בעונה שעברה, עונת 2013/14. כדיר הצטרף לאילת בפתיחת העונה מהפועל ירושלים. לפי חוזהו, שהגיע גם הוא לידי וואלה! ספורט, גם כדיר השתכר אשתקד 100,000 דולר נטו, ששולמו לו בשבעה תשלומים בני 14,285 דולר.

        ואולם עלותו הכוללת של כדיר עבור אילת, כפי שניתן לראות מתקציבה של הקבוצה בעונה שעברה, עמדה על 809,731 ש"ח. מתוך הסכום הזה הוגדרו 641,529 ש"ח כ"שכר בסיס" ו-168,139 ש"ח כ"נלוות לשכר".

        שער הדולר ביום החתימה על חוזהו של כדיר – 4.12.2013 – היה נמוך משמעותית ביחס ליולי 12': 3.52 ש"ח. לו היה שער הדולר דומה לשער בעת החתימה עם יאנגר הייתה העלות של כדיר עבור אילת גבוהה בכעשרה אחוזים, או בכ-65,000 ש"ח.

        הפער בין עלותו של כדיר עבור אילת לבין עלותו של יאנגר עבור הקבוצה – בין 250,000 ש"ח לכ-350,000 ש"ח – הוא הסכום שחסכה אילת לאור סיווגו השונה של יאנגר, זאת למרות, שכאמור, נחשב מבחינה מקצועית לישראלי לכל דבר ועניין.

        יצוין כי בהתאם לסעיף 5 לחוזה בין יאנגר לאילת, על הקבוצה לשאת בתשלומי המסים, ולא על השחקן.


        מוטי אמסלם, מנכ"ל הפועל אילת, מסר בתגובה כי "חקיקת מס הכנסה ביחס לעולים חדשים מאפשרת תקופה של התאקלמות. בתקופה זאת רשאי המתאזרח לבחור את הסטטוס שלו ולשמור על סטטוס של תושב חוץ. יאנגר אכן מוסה כשחקן זר. לפי דבריו (של השחקן, א.ג.) והייעוץ שלו, מותר לנו ולו להצהיר בשנה הראשונה עליו כזר. יאנגר קיבל אזרחות לאחר שחתם אצלנו על החוזה".

        (ביחס לתגובתו של אמסלם יודגש כי החוזה של יאנגר נושא, כאמור, את התאריך 6.7.2012, אולם דבר חתימתו באילת פורסם בתקשורת בדיוק חודש לאחר מכן, בתאריך 6.8.2012, לאחר שכבר נתקבל האישור על השלמת הליך אזרוחו של יאנגר. לא הוסבר מדוע פורסם דבר ההחתמה של יאנגר רק חודש שלם לאחר התאריך בו לכאורה נחתם החוזה. בנוסף, לא ברור מדוע שחקן אשר בחר לשמור במהלך שנת המס על סטטוס של תושב חוץ יוכל ליהנות במקביל מההטבות המקצועיות להם זוכים השחקנים הרוסים, ובראשם כניסה לגדרי החוק הרוסי).

        מקורביו של השחקן טוענים כי "נושא המיסוי מעולם לא עלה בשיחות עם אילת, מאחר שהשכר עליו דובר הוא שכר נטו. החובה לשלם מס היא על הקבוצה ולא על השחקן".

        מאיגוד הכדורסל נמסר בתגובה כי "מדובר בעניין מיסויי שקשור לרשות המסים ולא לאיגוד".

        מרשות המסים נמסר בתגובה כי "על פי תקנות מס הכנסה, ספורטאי חוץ שהגיע לישראל על מנת לעסוק בספורט זכאי להטבה של תשלום 25% מס הכנסה במקום שיעור מס שולי, למשך תקופה של 48 חודשים. במידה שבמהלך תקופה זו הוכר הספורטאי כתושב ישראל (לדוגמה, במקרה של נישום אשר הינו עולה חדש והעתיק את מרכז חייו לישראל שלא בהתאם לתקנות בעניין הגדרת תושב ישראל), הוא אינו זכאי להקלות הניתנות לספורטאי חוץ. במקרה האחרון ישלם מס כתושב ישראל. ככל שיהיה בפני הרשות מידע קונקרטי – הוא ייבדק".

        ohad@walla.net.il

        מוטי אמסלם מנהל מ.כ. הבקעה (קובי אליהו)
        "בשנה הראשונה מותר לנו להצהיר עליו כזר". מוטי אמסלם (צילום: ברני ארדוב)