הדו קרב שנערך ביום ראשון בפוקסבורו, לא הפגיש רק בין פייטון מאנינג לטום בריידי, אלא גם בין שתיים מהקבוצות הטובות בליגה, שתיים שהמאפיין המשותף להתקפות שלהן הוא4 הפוקוס שניתן למרכז המגרש במסגרת משחק המסירה. בסופו של דבר, ניו אינגלנד, הקבוצה שנתנה את הטון בכל הקשור למניעת ניצול מרכז המגרש על ידי היריבה, הייתה גם זו שניצחה את המשחק והיא גם עשתה זאת די בקלות. גם לקבוצות המיוחדות היה חלק חשוב מאוד במשחק ואחד משני המהלכים המרכזיים שהשפיעו על תוצאת הסיום הגיע מהן.
מאנינג והברונקוס הגיעו למשחק כהתקפה הטובה בליגה: מהמקום 1 ב-DVOA ועם פער עצום מהמדורגת אחריה (התקפת המסירה מדורגת ראשונה עם מדד של 67% DVOA!). מאנינג עמד על למעלה מ-300 יארד בממוצע למשחק וכבר זרק 22 טאצ'דאונים העונה. מרכיב בולט בהתקפת הברונקוס הוא השימוש בסלוט רסיברים (ווס וולקר ועמנואל סנדרס, וגם הטייט אנד ג'וליוס תומאס) ובמסלולי ריצה קצרים כמו קרוסינג וסלאנטים, לקידום הדרייב במרכז המגרש (Between the Numbers). תכנית המשחק ההגנתית של ניו אינגלנד התמקדה במניעת מרכיב זה בהתקפת דנבר ובכך הגבילה את ההתקפה הקטלנית של סגנית האלופ. ביל בליצ'יק עלה במערך דיים 4-2-5 (רק 2 ליינבקרים ו-5 דיפנסיב בקס), כאשר העיקרון הבולט היה התחלופה בהפעלת הלחץ בין הדיפנסיב אנדס, רוב נינקוביץ' ואקים איירס ובין הליינבקרים ג'יימי קולינס ודונטה הייטאוור. הרעיון המרכזי היה להטעות את מאנינג, שלא ידע מאיפה יגיע בכל פעם הלחץ הנוסף עליו. כאשר נינקוביץ' ואיירס לחצו, קולינס והייטאוור ירדו אחורה לכיסוי מרכז המגרש וכאשר הליינבקרים עלו ללחוץ, נינקוביץ' ואיירס ירדו לאחור.
ההגנה של ניו אינגלנד נזקקה לזמן על מנת לממש את תכנית המשחק שלה כראוי ואכן, כבר בדרייב השלישי, לקראת סיום הרבע הראשון, עלתה דנבר על הלוח עם טאצ'דאון של רוני הילמן מקו היארד האחד. הדרייב התבסס על מסירות קצרות למרכז, כאשר מאנינג אינו חושש להתמקד ברסיברים עליהם שמר דרל ריוויס. במקביל, הגנת דנבר, עם האנדס המצוינים דמרקוס וור ו-וון מילר, לחצה ברציפות את בריידי ולמרות שהוא השלים כמה מסירות למרכז לרוב גרונקובסקי, הפטריוטס הצליחו להשיג רק שני שערי שדה.
שבע דקות במהלך הרבע השני כללו כמה מהלכי מפתח, שלמעשה הכריעו את המשחק. בדרייב הרביעי של דנבר, שיטת המשחק ההגנתית של ניו אינגלנד הביאה לתוצאות. קולינס והייטאוור עלו ללחוץ בקו, נינקוביץ' ירד לכיסוי ומאנינג לא ראה אותו וניסה להשלים מסירה לקרוסינג ראוט של תומאס. חטיפה של נינקוביץ' נתנה את הכדור לפטריוטס במצב מצוין. בריידי השלים כמה מסירות לגרונקובסקי וג'וליאן אדלמן, שמקו חמשת היארדים הוביל למהפך וקבע 7:13, 11 דקות למחצית. הביצוע המושלם של נינקוביץ' הוביל לאיבוד הכדור ונתן מומנטום אדיר לניו אינגלנד.
הדרייב הבא של דנבר לא הוביל לתוצאות, הודות להמשך הלחץ של הגנת הפטריוטס, כאשר הפעם הייטאוור היה זה שעלה ללחוץ על מאנינג. לאחר שלא הצליחה להמיר את הדאון השלישי, נאלצה דנבר לבצע פאנט. הסנאפ היה נמוך והפאנטר הרים את הכדור מהקרקע ובעט במהרה. הכדור, ששהה באוויר רק לזמן קצר, נחת בידיו של אדלמן על קו ה-20 שלו. לאחר חסימה ראשונה מצוינת של הטייט אנד טים רייט, רץ אדלמן מאחורי חסימות נוספות כל הדרך לאנדזון ונתן יתרון משמעותי לפטריוטס, שמונה דקות למחצית. בדרייב הבא נעצרה דנבר על קו ה-30 יארד של ניו אינגלנד ופספסה בעיטת שדה, כך שלמעשה, שני מהלכי ספיישל טים כושלים שלה הברונקוס ומהלך אחד מוצלח של ניו אינגלנד, שינו לחלוטין את תמונת המשחק. עד להפסקה נמשך הלחץ המדובר של הגנת המארחים ובדרייב האחרון של המחצית השלים בריידי עוד כמה מסירות והמרות דאון שלישי, עד שעשר שניות למחצית ולאחר שהתחמק בפוקט מלחץ של הגנת דנבר, הוא מצא את שיין ורין לטאצ'דאון שקבע 7:27 גדול במחצית.
במחצית השנייה המשיך מאנינג בניסיונות להחזיר את הברונקוס למשחק וארבע דקות מתחילת הרבע השלישי הוא מצא את ג'וליוס תומאס, שרץ לאורך הקו ורשם טאצ'דאון. ניו אינגלנד השיגה רק שער שדה ולברונקוס נוצרה הזדמנות להמשיך ולצמק, אבל מסירה של מאנינג לווס וולקר נחטפה על ידי ברנדון בראונר, בריידי מצא את ברנדון לאפל בקרוסינג ראוט לטאצ'דאון והפטריוטס עלו ליתרון 14:37, 5:50 לסיום הרבע השלישי ודי סגרו את המשחק. מאנינג עוד ניסה, אבל ההגנה המקומית לא נתנה לו וההתקפה, עם בריידי וגרונקובסקי, שמרה על הפער, בדרך ל-21:43 מוחץ מהצפוי בסיום.
שני גורמים מרכזיים ניתן לזהות ככאלה שנתנו לפטריוטס את היתרון המכריע. הראשון הוא תכנית משחק הגנתית מבריקה, שבוצעה באופן מושלם והשני הוא ניצול הזדמנויות שנוצרו לאור מהלכי ספיישל טימס כושלים של דנבר. התכנית ההגנתית לא מנעה לחלוטין מההתקפה של דנבר לתפקד, אבל כן הגבילה אותה מאוד, בעיקר בכל הקשור למרכז המגרש. דנבר מצידה, כשלה בניסיונות שלה למנוע מהפטריוטס לנצל את אותו מרכז מגרש. מהלכי הספיישל טימס השלימו את ההגנה וההתקפה וייצרו את הפער שלברונקוס היה קשה מאוד לסגור.