זכו בטוטו: מדור נבחרי השבוע עם "טוטו" בריסו ודה ברוין

בווידאו: אלכסיס סאנצ'ס מככב ב-0:3 של ארסנל על ברנלי

קווין דה ברוין - וולפסבורג

בדצמבר אשתקד נקראו בזה אחר זה שחקני החלק הקדמי של צ'לסי למשרדו של ז'וזה מוריניו. גם קווין דה ברוין היה ביניהם. "הוא עבר איתנו על הסטטיסטיקות - הבישולים, השערים, הכדרורים, אחוזי הדיוק במסירות. הוא רצה להמחיש לי שאני לא ברמה של כל השאר", נזכר בשבוע שעבר דה ברוין, שזכה ל-132 דקות ליגה בלבד בצ'לסי, שותף עוד שלוש פעמים בליגת האלופות ופתח בהרכב רק במסגרת גביע הליגה. "מצטער, אבל זה פשוט לא הגיוני. הרי אני שיחקתי הרבה פחות מכל היתר. בקושי שותפתי, אז אני לא חושב שנכשלתי שם".

כמה שבועות לאחר מכן, מוריניו כבר הסכים למכור אותו לוולפסבורג תמורת 21.5 מיליון יורו. עסקה יקרה עבור קבוצה שאפילו לא שיחקה באירופה בעונה שעברה, אבל הזאבים לא מצטערים לרגע. אחרי חצי עונה של התאקלמות, דה ברוין יצא למונדיאל וחזר לוולפסבורג כשחקן מוביל. חד ויעיל הרבה יותר. מוריניו דיבר על מספרים? דה ברוין מספק אותם מדי שבוע. הבלגי בן ה-23 הוא מלך האסיסטים בבונדסליגה עם שבעה בישולים (לבאים בתור יש שלושה בלבד) ויצר עד כה 33 מצבי הבקעה - יותר מכל שחקן אחר בחמש הליגות הבכירות באירופה.

בסוף השבוע הוא סיפק הופעה מחשמלת במגרשה של שטוטגרט. דה ברוין, שפורח בעמדת הפליימייקר, הוסיף למאזנו שני בישולים. הוא הרים כדור חופשי לראש של רובין קנוכה בתוספת הזמן של המחצית, ולקראת הסיום הניח על מגש של כסף שער קל לאיבן פרישיץ'. בתווך, הבלגי כבש בעצמו בטאץ' אלגנטי מהאוויר את שער הליגה הראשון שלו העונה. יש לו שלושה שערים בליגה האירופית, הוא כבש גם צמד בטיול של נבחרתו מול אנדורה, אבל בליגה הוא הסתפק רק בבישולים, למרות 28 בעיטות לעבר השער. עד שבת.

וולפסבורג כבשה 15 שערים בארבעת משחקיה האחרונים בכל המסגרות. הקבוצה המלהיבה ניצבת כעת במקום השני בבונדסליגה, ואפילו פפ גווארדיולה הודה שיש סיבות לחשוש. בוולפסבורג בסך הכול רוצים להבטיח מקום באירופה. אף אחד לא מעז לחשוב על שחזור האליפות ההיסטורית מ-2009, אבל כולם יודעים שיש להם ביד יהלום שהופך את השחקנים שלידו לטובים יותר ויכול להצעיד את הקבוצה להישגים נוספים. מרסל שפר הוותיק, שהיה שם גם בעונת האליפות, משוכנע: "דה ברוין ייזכר כאחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של וולפסבורג".

אדוארדו בריסו - סלטה ויגו

באחד המשחקים של סלטה ויגו ב-2004, המאמן פרננדו ואסקס יצא מהאיזור המסומן שלו והורחק על ידי השופט. מי שקם לתפוס את מקומו לא היה אחד מעוזריו, אלא דווקא הבלם אדוארדו "טוטו" בריסו, אז כבר שחקן מחליף בדמדומי הקריירה שלו. הארגנטינאי, עם חולצת טרנינג ומכנס קצר, כיוון בשאגות את חבריו וניהל את המשחק עד סיומו. "תמיד היה לו קול סמכותי וידענו שיום יבוא והוא יהיה מאמן", נזכר גוסטבו לופס, חברו לקבוצה לאותם ימים עליזים בבלאיידוס. 10 שנים אחרי, כשסלטה ויגו חיפשה את האיש שיוכל להמשיך את דרכו של לואיס אנריקה שחזר לברצלונה, היא ויתרה על האופציה של אוסקר גרסיה והחליטה לסגור מעגל עם בריסו.

המינוי הזה נעשה קודם כל כדי להרגיע את האוהדים. העזיבה של לואיס אנריקה - צפויה ככל שתהיה - התקבלה באכזבה על ידי הקהל. בוויגו הבינו שמשהו טוב נבנה ורצו לראות המשכיות. עם בריסו, האוהדים לפחות קיבלו סמל לשעבר. הסלע ההגנתי שנתן הכול למען הקבוצה בימיו כשחקן, בין השנים 2001-2005. אף אחד לא חשב שהוא יצליח להתעלות על מה שעשה לואיס אנריקה. זה קרה. מאמן ברצלונה הניח את היסודות, בריסו המשיך באותו קו וביצע מקצה שיפורים. בשבת, לואיס אנריקה כבר היה הקורבן של הקבוצה אותה הוא עצמו בנה.

תשעה מתוך 14 השחקנים ששותפו בקאמפ נואו, היו גם אצל לואיס אנריקה בעונה שעברה. בריסו חיזק אותם מבחינה מנטאלית, הגביר את השימוש במשחק הלחץ והמשיך לשים דגש, כמו קודמו, על הנושא של החזקה בכדור. שני האלמנטים הראשונים עבדו בצורה מושלמת בשבת, כשחואקין לאריביי נהנה מבישול מבריק של נוליטו בעקב והעניק לסלטה ניצחון היסטורי בקאמפ נואו וראשון בברצלונה מאז 1942. סלטה, הקבוצה היחידה בחמש הליגות הבכירות שכבשה ב-16 משחקים רצופים, נהנתה כמובן מהרבה מזל ומיכולת נפלאה של השוער סרחיו אלברס, אך עיקר ההבדל לעומת הביקורים הקודמים שלה בקטלוניה היה בפן המנטאלי. סלטה לא חששה לרגע, בדיוק כפי שנותרה איתנה ב-2:2 בחוץ מול האלופה אתלטיקו מדריד. הפסד אחד ב-10 מחזורים ומרחק חמש נקודות בלבד מהפסגה, מסבירים היטב את ההתקדמות.

ואולי הכול קשור בכלל למנטור - מרסלו ביילסה. בריסו גדל אצל "אל לוקו" בניואל'ס אולד בויס. הוא נכלל בהרכב שלו בבכורה כמאמן נבחרת ארגנטינה וגם שימש כעוזרו בנבחרת צ'ילה. עוד אחד משלל החסידים הפזורים ברחבי הגלובוס. ביילסה נתן את ברכת הדרך, ראה את התלמיד עובר טבילת אש באסטודיאנטס ולאחר מכן מוביל את או'היגינס הצנועה לאליפות היסטורית בצ'ילה. בחודש מאי, שניהם דחו בזה אחר זה אפשרות לחזור לניואל'ס. ביילסה הלך לשקם את ההריסות במארסיי, טוטו בריסו רצה אירופה וזינק על ההצעה מסלטה. השתלם להם.

כריסטיאן ספאטה - מילאן

אלברטו מורנו מליברפול וכריס סמולינג ממנצ'סטר יונייטד נאבקו על התואר הלא מחמיא, עד שבא כריסטיאן ספאטה ולקח אותו ללא תחרות. מילאן הציגה יכולת עלובה נגד פאלרמו, אבל כלל לא בטוח שהייתה מפסידה, אלמלא מופע האימים של הבלם הקולומביאני.

פיליפו אינזאגי נאלץ להכניס אותו למשחק כבר בדקה השלישית, בעקבות פציעתו של אלכס הברזילאי. 20 דקות אחר כך, ספאטה כבר נגח כדור קרן לכיוון הלא נכון וסידר לפאלרמו יתרון. שלוש דקות אחרי השער העצמי (הרביעי שלו בליגה האיטלקית) הוא חווה רגע מביך אפילו יותר. פאולו דיבאלה, מהחלוצים היותר צנומים שיצא לספאטה לפגוש, ניער אותו במאבק פיזי, הותיר אותו המום ומושפל על הדשא וכבש את השני. "היינו מנצחים רק אם ספאטה היה שחקן פאלרמו", צייץ בטוויטר אחד מאוהדי מילאן וסיכם ערב עגום של הרוסונרי.

השער הקבוצתי של ראן נגד נאנט

החזרת כדור לשוער תמיד גורמת לדפיקות לב מואצות בקרב הקהל. אלא אם כן השוער שלך הוא מנואל נוייר, תמיד עדיף להעיף את הכדור מאשר להסתבך. בנואה קוסטיל, שוערה של ראן, הראה שיש עוד אופציה. וירטואוזית יותר. בדקה הרביעית של הדרבי מול נאנט, הבלם מקסר החזיר כדור לשוער שלו. קוסטיל יצא מהשער בכוונה להרחיק את הכדור ברגל ימין, אך ראה ששחקן יריב מגיע אליו והיתל בו עם מסירת עקב מבריקה לסילבן ארמן. הבלם הוותיק העביר את הכדור שמאלה למגן שייק אמבנגה, ששלח כדור שטוח, ראה את השחקן עם השם הכי חביב בליגה, חביב חביבו, פותח רגליים בתחכום ומאפשר לפדרו הנריקה לדהור לעבר השער ולכבוש. מהלך קבוצתי משובח.

לצפייה במהלך של ראן

שוער: סרחיו אלברס (סלטה ויגו) - תסכל את הטריו של ברצלונה

מגן ימני: נת'ניאל קליין (סאות'המפטון) - רוי הודג'סון לא יכול להתעלם

בלם: שקודראן מוסטפי (ולנסיה) - פתאום הפך לסקורר

בלם: ג'ובאני מארקזה (גנואה) - וולה אדיר, אחת לשלוש שנים

מגן שמאלי: פאולו דה צ'לייה (פארמה) - הוציא את דונאדוני מהבוץ

קשר: קוקה (אתלטיקו מדריד) - נאבק עם מסי על מלכות הבישולים

קשר: קווין דה ברוין (וולפסבורג) - שחקן השבוע

קשר: פטריק הרמן (מנשנגלדבאך) - שווה זימון לנבחרת גרמניה

חלוץ: אלכסיס סאנצ'ס (ארסנל) - בברצלונה מתגעגעים?

חלוץ: אלכסנדר לקאזט (ליון) - צמד ראשון כקפטן

חלוץ: קארים בנזמה (ריאל מדריד) - לאן נעלמו כל המבקרים?