פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        זה נגמר בתוך שלולית דם: מדור הצד האפל על טרבור ברביק

        טרבור ברביק היה אלוף עולם מוזר, עם סיפורים על הרעלות והיפנוט זדוני, והשפלה לעלי שעלתה לו בנקמה של טייסון. כשנפל, הביזאר הפך לטרגדיה. אונס בייביסיטר, אקדחים לראש של עובדת, פריצות, וגם קרבות רחוב זועמים עם אגדות אגרוף, ורצח מסתורי אכזרי. מדור הצד האפל

        המתאגרף הג'מייקני טרבור ברביק (AP)
        שמונה שנים למותו. טרבור ברביק (צילום: AP)

        על תאריך המוות אין עוררין - 28 באוקטובר, 2006, לפני שמונה שנים פחות יום. תאריך הלידה, לעומת זאת, נתון לוויכוח. יש הטענו שטרבור ברביק מת בגיל 52. אחרים התעקשו שמדובר ב-56, והיו שאמרו שזה בכלל הרבה יותר קרוב ל-49. בשורה התחתונה, זה לא ממש שינה. אפילו טרבור ברביק עצמו נדרש פעם לסוגיה הזו, והשיב: "חוקית אני רוח. אין לי גיל".

        רוח שהתאגרפה ופשעה והתאגרפה ופשעה ובלבלה אנשי תקשורת ולבסוף נרצחה, על ידי האחיין שלה, בתוך כנסיה.

        המתאגרף הג'מייקני טרבור ברביק (AP)
        לרגע לא הלך בתלם. ברביק (צילום: AP)

        ***

        הוא נולד בג'מייקה ומת בג'מייקה. בגיל 16 טען שאלוהים נגלה אליו, ומאוחר יותר יהפוך כומר מוסמך. בניגוד למתאגרפים אחרים, טרבור ברביק לא גילה את הענף בגיל צעיר, לא נמשך אל טכניקה וטקטיקה, קרב מוחות מנטלי ופיזי גם יחד. לא. טרברור ברביק נמשך אל הזירה כי למשך תקופה לא קצרה, הזירה היתה החיים שלו: לא זירת אגרוף של ממש, אלא מקום העבודה שלו, מרכז של חיל הים במפרץ גואנטנמו, שם שימש כפקיד ולאחר מכן כמלצר ומאבטח במועדון לילה. שם גם פגש לראשונה נחתים, ושם גם כיסח להם לראשונה את הצורה. "שם התחלתי להתאגרף", יספר ל'ניו יורק טיימס' ב-1981. "מארינס אמורים להיות קשוחים. הם מאמינים שאחד מהם יכול לכסח שלושה חבר'ה רגילים. הם מרגישים נעלים. הם יצאו בסופי שבוע והלכו מכות עם מלחים, וככה נגררתי לזה. אני לא אוהב ללכת מכות. מעולם לא נלחמתי בבית".

        אבל ברביק לא היה בבית. את הבית הוא עזב אחרי בית הספר התיכון, תחילה כדי למלצר במיאמי ולאחר מכן כדי ללכת מכות בקובה. כשהנחתים הנעלים החלו להשחית את מועדון הלילה בו עבד, הבין שאין לו ברירה אלא לדבר אליהם בשפה היחידה אותה חשב שיבינו. "כיסחתי אותם. כיסחתי את כולם", אמר ל'ניו יורק טיימס'. "אחר כך, כבר לא היו לי יותר צרות. הם אמורים להיות קשוחים, אבל ברגע שביססתי את עצמי כאלוף של הבסיס, נתנו לי כבוד. הדרך הכי טובה להיות חבר של נחת היא לכסח לו את הצורה".

        דרך הכיחוסים הנ"ל הבין ברביק שאולי יש בצמד ידיו משהו, משהו ממנו אפשר לעשות קריירה. הוא הפך מתאגרף חובב, ואחרי 11 קרבות בלבד הספיק לייצג את ג'מייקה באולימפיאדה של 1976 ולהגיע לחצי הגמר. לאחר מכן עבר להתגורר בקנדה, להתאגרף באופן סדיר ומקצועי ולטפס מעלה בסולם המעמדות של האגרוף העולמי. ב-1980 הפתיע את ג'ון טייט וקיבל צ'אנס לנשל את לארי הולמס מכס אלוף העולם במשקל כבד. אלא שהולמס, שהגיע לקרב ההוא במאזן 0:36, שמר בקלילות על התואר. השניים ייפגשו מספר שנים לאחר מכן לקרב נוסף, הפעם מאולתר וברחוב, אז יש למה לחכות.

        אבל לפני כן, לטרבור ברביק היתה משימה אחרת: להתאושש מההפסד המוחץ על חשבון איזה פישר אחד בשם מוחמד עלי.

        המתאגרף הג'מייקני טרבור ברביק מול מוחמד עלי (AP)
        הקרב האחרון של מוחמד עלי בקריירה. הגדול מכולם מול ברביק (צילום: AP)

        ***

        בילדותו בקינגסטון היה ברביק מקשיב ברדיו לקרבות של עלי. כשנשאל לפני הקרב מול המתאגרף החשוב בהיסטוריה האם הוא רואה בעלי את הגיבור שלו, השיב: "אני רואה בעצמי את הגיבור שלי". זו היתה תשובה שחצנית של אדם שחצן, אדם שחצן שאהב את הזרקור שהופנה אליו כמי שאמור להיות היריב האחרון - או לפחות אחד האחרונים - של מוחמד עלי, אז בן 39. "לעלי היה את התקופה שלו, הוא עשה כסף טוב, ועכשיו תורי", אמר ברביק ל'ניו יורק טיימס'. "לא ארחם עליו אלא אם אוביל בהרבה והוא יהיה פצוע. במקרה כזה אסמן לשופט לעצור את הקרב. כבר עשיתי את זה הרבה פעמים, ועם עלי זה לא יהיה שונה". גם אלוף העולם לשעבר היה בטוח בעצמו, כרגיל, ואמר: "אני מת על אתגרים. אל תגידו לי שאי אפשר לעשות משהו, כי אז ארצה לעשות אותו".

        למשך שעות ארוכות, נדמה היה כאילו הקרב שנקבע לסוף 1981 בבהמאס כלל לא יתקיים משום שברביק דרש לקבל את כל הכסף שלו מבעוד מועד. בשעה 17:00 זה קרה, והג'מייקני נכנס לזירה. שבעת הסיבובים הראשונים היו צמודים, והצופים - שהיו, על פי רוב, אוהדיו של עלי - האמינו שהגדול מכולם מסוגל לעשות את מה שלא עשה בקרב הקודם שלו מול לארי הולמס, ולנצח. אלא שבסיבובים 7, 8, 9 ו-10 ברביק היה המתאגרף הטוב יותר מבין השניים. "אי אפשר שלא לתהות מה היה קורה אילו עלי היה פוגש מתאגרף באמת עילאי", נכתב במגזין 'אגרוף בינלאומי'. באופן לא מפתיע, התקשורת עסקה בעיקר במה שהתברר כקרב האחרון של הדמות החשובה בענף, ולא במנצח, שממילא לא הרשים במיוחד.

        עלי דווקא פרגן. "לדעתי, טרבור טוב כמו כל מתאגרף אחר שפגשתי. הצלחתי להכות את ג'ו פרייז'ר, אבל לא הצלחתי להכות את טרבור. אם הייתי היום בן 27, טרבור היה יריב האימונים שלי. לפחות לא נפלתי. לפחות אין תמונות שלי על הרצפה, על החבלים, אין שיניים שבורות, אין דם. אנשי העולם יאהבו אותי יותר עכשיו, כי הם יראו שאני כמוהם. כולנו מפסידים לפעמים. כולנו מתבגרים. כולנו נמות".

        בקרב ההוא צפה בחור בשם מייק טייסון, אז בן 15, ולא אהב את מה שראה. ב-2010 הוא ייזכר בזה בראיון לתכנית 'Centerstage', ויגיד: "אני חושב שהוא כיסח לעלי את הצורה ללא רחמים. הוא לא היה צריך לעשות את זה ככה. עלי היה חסר אונים, הוא לא יכול היה לעשות דבר". עלי עצמו כבר לא יכול היה לנקום בטרבור ברביק על ההפסד ההוא, אבל מייק טייסון כן. ועוד איך לנקום.

        צפו בתקציר הקרב מול מוחמד עלי

        ***

        ב-22 במרץ, 1986, הפך ברביק לאלוף העולם במשקל כבד לאחר שניצח את תומאס פינלקון האמריקאי בניגוד לתחזיות. "הרבה אנשים לא מבינים אילו ניסים עברתי", אמר למראיין לארי מרצ'נט, "אבל אני חושב שאחרי הקרב הזה ודי בקרוב... אולי לא מאוד בקרוב, אבל כשאבנה את הכנסייה שלי ואת שערי גן עדן, לגיהנום לא יהיה סיכוי להיכנס. אתה לא מבין את זה. אנשים יבינו בקרוב". אם אין לכם מושג על מה ברביק מדבר אתם בחברה טובה. "אם טרבור ברביק היה משוגע, וקיים סיכוי לא רע שהיה משוגע, השיגעון שלו לא לכד אותו", נכתב ב-ESPN. "זה היה סוג של שיגעון שהעניק לו אלף דרכים החוצה... בייקום המאוד ספציפי שהיה מוחו של טרבור ברביק, הוא לעולם לא יהיה פחות מאלוף".

        אחרי ההצלחות הגדולות בתחילת שנות השמונים קיבל ברביק הצעה שלכאורה לא יכול היה לסרב לה: מיליון דולר תמורת הזכות לייצג אותו. אלא שלטענתו, הטיפוסים שהיו אמונים על ההצעה היו מפוקפקים. "מיד הבנתי שהם קשורים בהימורים", אמר ל'ניו יורק טיימס'. "כסף הוא כסף ואני לא רוצה כסף דמים. האל הטוב בירך אותי באפשרות להרוויח כסף, ואני שמח שסירבתי להם". הוא לא היה כל כך שמח זמן לא רב לאחר מכן, מספר ימים לפני קרב מול S.T גורדון, כשהאוכל שלו הורעל על ידי אותם טיפוסים בדיוק. "פגשתי מישהו שאמר שהוא עשה את זה", אמר ברביק ב-1986. "הוא אמר לי - אתה בר מזל להיות היום בחיים, אמר ששילמו לו כדי להרעיל לי את האוכל. לא יכולתי לישון למשך שלושה ימים".

        הקרב עם טייסון הבטיח להיות ענק, בעיקר בשל האמריקאי, אז בן 20, הדבר הבא בענף. ברביק שוב נהנה מתשומת הלב התקשורתית, שניסתה לפצח את החידה שהיה, שהמשיך להיות. "הוא בחור מוזר", אמר מורט שרניק, פרשן אגרוף ברשת CBS. "אף אחד מעולם לא הצליח ממש להבין אותו. נראה כאילו הוא חסין לאיומים, או לכל דבר". מארגן קרבות אחד טען שנפגש פעם עם ברביק בנסיון לארגן קרב מול ג'רי קוני, ושמע מהג'מייקני שהוא זקוק למאה אלף דולר, ומהר. כששאל מדוע, התבשר מארגן הקרבות כי ברביק קיבל מסר מאלוהים, "בערך לפני 20 דקות". דון קינג האגדי, שהחתים את ברביק בתחילת שנות השמונים והסתבך אז עם רשויות המס, סיפר ל'ניו יורק טיימס' על הקיץ של 1985, אותו בילה בלאס וגאס, באותו מלון עם ברביק. "בכל בוקר ב-6:30 שמעתי דפיקה בדלת, וטרבור ברביק נכנס, נושא איתו תנ"ך וצלב. 'בעוד כולם עלולים להיות האויבים שלך, אלוהים לצידך', הוא היה אומר לי".

        טייסון היה אז הדבר הבא באגרוף האמריקאי, הדבר הבא בכלל. עם 27 ניצחונות - 25 מהם בנוקאאוט - ואפס הפסדים, הוא לגמרי נראה כמו ממשיך דרכם של המתאגרפים האמריקאים הגדולים בהיסטוריה. גם סוכנויות ההימורים הציבו את הנער בן ה-20 כפייבוריט ברור, אולם לטרבור ברביק זה ממש לא הפריע. "אנצח בסיבוב השביעי", אמר לתקשורת. "אכסח אותו לפני שאנצח בנוקאאוט. אני מתאגרף טוב יותר, ואני הולך להוכיח את זה. אחת הבעיות היא שקריירת האגרוף שלי היתה מסתורית - לא לי, אני מבין מה קרה - אלא לציבור ולתקשורת. אנשים לא מבינים כמה טוב אני... ברגע שאנצח את טייסון, יתחילו להכיר אותי יותר. אני האלוף האמיתי. אם הוא יתקוף אותי, הוא יתקוף קיר. הצדק ינצח". ואם כל ההצהרות השחצניות הללו לא הספיקו, ברביק דאג להוסיף עוד גפרור למדורה, כשאמר כמה ימים לפני הקרב בלאס וגאס: "אני רואה את טייסון הולך בלובי של המלון כל יום. הוא נראה כמו מומיה. הוא מתנהג כאילו היפנטו אותו. הוא לא מסוגל להתמודד עם כל הבילד-אפ. הוא לא מסוגל לחשוב בעצמו, אני לא רואה בו את היריב הכי קשה שהיה לי".

        בין 8,800 הצופים שאכלסו את האצטדיון במלון הילטון היו אדי מרפי, סילבסטר סטאלון, קירק דגלאס, לארי הולמס וגם מוחמד עלי, שאמר לטייסון כשנכנס לזירה: "תנקום בשמי". זה בדיוק מה שקרה. הטוען לכתר בן ה-20 פתח בסערה, וניצל את ה"רברבנות" של ברביק, כפי שכינה אותה הפרשן של HBO, והתעקשותו לעמוד כמעט צמוד לדבר הבא בענף: "הוא לוקח סיכונים גדולים... זה בדיוק מה שטייסון אוהב... זה אסון עבור היריבים של טייסון... תאמינו לי, חברים, הוא ייפול, אי אפשר להילחם בטייסון ככה". בסיבוב השני ברביק נפל לראשונה, קם, אך במהרה נפל שוב. הוא ניסה לקום, נפל, ניסה שוב לקום ושוב נפל, כמו שהיה שיכור, ושם זה נגמר. מייק טייסון הפך לאלוף העולם במשקל כבד הכי צעיר בהיסטוריה. "השיא שלי יישאר לנצח, הוא לעולם לא יישבר", צהל, ונכון ל-2014, השיא הזה אכן נותר על כנו.

        ברביק לא ממש ידע להפסיד בכבוד, או לכל הפחות, נתן שוב לשיגעון ולפרנויה להשתלט עליו. עוד לפני הקרב סיפר כי גז רעיל הוזרם לחדר המלון שלו. לאחריו, טען שמנהלו דון קינג דרש שיפסיד במכוון כי עולם האגרוף רצה אלוף אמריקאי צעיר ואטרקטיבי, לא ג'מייקני מזדקן. הטענה הכי חמורה הופנתה אל עבר מאמנו, אנג'לו דאנדי, שלטענתו היפנט אותו והזריק לו חומר מסתורי שגרם לו לאבד את שיווי המשקל בסיבוב השני. "אתה עובד כל כך קשה כדי להגיע לשיא, והם לוקחים ממך הכל", אמר.

        צפו בתקציר הקרב מול מייק טייסון

        ***

        "לכולנו יש אתגרים בחיים, אבל טרבור התמודד איתם רע מאוד. ברגע שהוא הפסיד לטייסון, הוא הידרדר במדרון חלקלק", יגיד לויד אלן, נשיא איגוד האגרוף הג'מייקני לשעבר, אחרי שטרבור ברביק יירצח. המדרון החלקלק הזה הגיע לשיא מסוים ב-1991, בקרב-רחוב הזוי עם לארי הולמס - ביחד עם ברביק, היחיד שזכה להתאגרף גם מול עלי וגם מול טייסון. לאחר שהולמס שב לזירה מקץ שלוש שנים וניצח את טים אנדרסון הוא התייצב במסיבת העיתונאים במלון הדיפלומט בפלורידה, ונשאל האם יהיה מוכן להילחם שוב מול ברביק. "אני לא אוהב את הגישה שלו, אני לא אוהב או מכבד אותו", אמר, והשתמש בביטוי הלא שגור במיוחד "ארמדילו מוצץ-רפש" כדי לתאר את יריבו לשעבר. ברביק נכח בחדר, וממש לא אהב לשמוע את זה. המחשבה שלהומלס היתה יד או רגל בהריסת נישואיו לא הוסיפה לכעס שבעבע בו. "כל הבעיות שיש לי הם בגללו", אמר לעיתונאים שבחדר, "הוא בן זונה מלוכלך. אם הוא רוצה ללכת מכות ברחוב אשבור לו כל צלע בגוף".

        הולמס שמע על הדברים מחדרו שבקומה ה-15, מיהר למעלית והחל לרדוף אחרי אלוף העולם הג'מייקני לשעבר דרך חניון המלון ואל הרחוב. וכאן טוב מראה עיניים:

        צפו בתקרית עם לארי הולמס

        באותה שנה חשד ברביק כי מנהלת הכספים שלו לשעבר גנבה ממנו 40 אלף דולר, אז הוא הצמיד לה אקדח לראש. "כל זה רק עושה אותי חזק יותר", אמר אחרי שמונה ימים בכלא, אחרי שהואשם בתקיפה וקיבל חצי שנה של תקופת מבחן במקום 17 שנה בבית סוהר. ואכן, אלוף העולם לשעבר הפך חזק יותר: כל כך חזק, שאנס את הבייביסטר שלו ונמצא אשם בפברואר של 1992. ברביק טען לחפותו - טען שאשתו הזועמת המציאה הכל כחלק מהליך הגירושים שלהם. כשהוקרא עונשו המקורי - חמש שנות מאסר - צעק בבית המשפט על אשתו ועורך דינה: "אתם יודעים מה עשיתם, אלוהים יעניש אתכם!"

        במקום חמש שנים בילה ברביק רק 15 חודשים בכלא לפני שהשתחרר. באותה שנה הואשם גם בגניבה, לאחר שזייף את חתימת אשתו כדי להשיג משכנתא על בית חדש בפלורידה, וגורש בחזרה לג'מיקה. לאחר מספר שנים הוא שב לארצות הברית, אך הפר את תנאי המבחן שלו ושוב גורש הביתה. לאורך כל הזמן הזה המשיך להתאגרף, פחות או יותר, אך בהצלחה מועטה בלבד. ב-26 במאי, 2000, ערך את קרבו האחרון - ניצחון על שיין סטקליף, בסיומו ערך בדיקת CT שמצאה קריש דם במוחו ואילצה אותו לסיים את הקריירה ולחיות עם משפחתו בפלורידה. בדצמבר של 2002 שוב גורש לג'מייקה, הפעם לאחר שנמצא כי נכנס לארצות הברית באופן לא חוקי דרך קנדה ב-1997.

        התקרית הפלילית האחרונה בחייו הגיעה ב-2003, כשהואשם כי פרץ לבית השכנים וגנב ממנו מספר מכשירי חשמל ובגדים. "התייחסו אלי כמו אל פושע", אמר אז. "המשטרה הפרה את זכויותיי. אין לי מושג איך כל הדברים הללו הגיעו אלי הביתה, כי בכלל הייתי בים. המשטרה צריכה להמשיך לחקור כדי לטהר את השם שלי".

        וב-28 באוקטובר, 2006, חייו מלאי התהפוכות של טרבור ברביק הסתיימו בחצר "כנסיית האל" בנוריץ', ג'מייקה. במשטרה טענו שהסיבה לרצח היתה ריב בין אלוף העולם לשעבר, אחיינו בן ה-20 ונער בן 18, ככל הנראה על רקע נדל"ני. גופתו של ברביק נמצאה ב-6:30 בבוקר בתוך שלולית דם. זמן קצר לפני כן, הוכה בראשו עם מוט ברזל, ובקרב האחרון של חייו לא היה לו סיכוי. הוא הותיר אחריו שלולית דם ומורשת.

        "אני מדמיין שהוא עדיין חשב שהוא אלוף העולם כשמת", כתב כריס ג'ונס ב-ESPN, "אני מדמיין שהוא שעדיין האמין בניסים כשמת".

        גופתו של המתאגרף הג'מייקני טרבור ברביק (AP)
        גופתו של טרבור ברביק בחצר "כנסיית האל" (צילום: AP)

        לתגובות:
        nimrodofran@walla.co.il