וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חרדת ביצוע: סיכום המחזור הרביעי בליגת העל

21.10.2014 / 12:04

למרות תחושת התעתוע, למשחק של מכבי חיפה בבלומפילד היה מסר חד: הפער ממכבי תל אביב ברמת המפקד צומצם, אבל ברמת החיילים לא. חמי אוזן סוגר מחזור עם השחצנות שמנעה משחר את ההבראה המלאה, והכתובת על הקיר שסכנין, קרית שמונה ובאר שבע חייבות לקרוא

one

בתקציר: ה-1:3 של מכבי תל אביב על מכבי חיפה

Like

המציאות הפוליטית שהופכת קשה יותר משנה לשנה הצליחה להסיר עם הזמן עוד ועוד מסיכות מבני סכנין, עד למה שראינו במוצ"ש. הדו קיום שהמועדון ייצג בתחילת דרכו היה אמתי, אבל גם חסר סיכוי. כי מה לעשות – סכנין לא משחקת בליגה של שוויץ. היא משחקת בליגה של "צוק איתן" ו"עופרת יצוקה". וכמה שהיא לא תרצה בכך, המציאות דחקה אותה אט-אט לפינה. לאמת. לעובדה שהיא קודם כל קבוצה ערבית עם אוהדים ערבים ושחקנים ערבים. בסופו של דבר, התחושות של הרחוב הערבי בשנים האחרונות הגיעו גם ליציעים של סכנין. לדגלים, לשלטים, לכרזות, והן בעבעו גם להנהלת המועדון. סכנין שלפני 10 שנים היתה מזהה מיד את חוסר הרגישות בקיום טקס לא ראוי ולא נכון לעזמי בשארה. סכנין של 2014/15 כבר לא.

סכנין של השנים הראשונות בליגת העל ייצגה במידה לא מעטה את הרצון של האזרח הערבי להשתלב באמת בחברה הישראלית, אבל ההשתלבות הזו, בין יתר הבעיות, לא יכולה להיות מלאה ללא הפתרון האמתי לסיפור הפוליטי-היסטורי של שני העמים – אם יש כזה. תמיד מגיע הרגע שמחזיר את כולם לנקודת ההתחלה של התיעוב והפחד. הרגע הזה של סכנין שהתרחש במוצ"ש הוא הרבה יותר גדול מסתם רגע. הוא אולי הכתובת שמתנוססת לה על הקיר בשנתיים האחרונות – אי אפשר יותר להתחבא. דגל הדו קיום לא קיים כי אין דו קיום. אולי מקרה עזמי בשארה צריך לשכנע את סכנין להרים באמת הדגל הערבי. לקחת את רגשות הקיפוח, את תחושת חוסר השייכות, את תחושת הרדיפה, את תחושת העוול, ולנקז אותה לקבוצה עם מסר ערבי של ממש. תפסיקו לגמגם ולהיתמם כשמתנפלים עליכם. תהיו אתם. באמת. עד הסוף. המציאות הזו סוגרת עליכם משנה לשנה. כמה שתנסו להתעלות מעל מצב הרוח של האזרח הערבי בישראל, זה לא יחזיק לאורך לזמן.

משנה לשנה סכנין מגלה מי היא באמת בדרך הקשה, ואין סיבה עוד לחשוש מזה. סכנין היא לא טייבה ולא נצרת. היא משחקת מספיק שנים בליגת העל כדי להתמודד עם האתגר הקשה הזה ולשרוד מקצועית. ואם סכנין לא מבינה זאת, תמיד יש שרת ספורט שבתגובה מתלהמת ודרישה לעונש חסר פרופורציות תבהיר שעבור הממסד הישראלי מדובר קודם כל בערבים.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
משנה לשנה סכנין מגלה מי היא בדרך הקשה - ואין לה עוד סיבה לחשוש מזה/מערכת וואלה!, צילום מסך

Share

לא ציפינו לומר זאת במחזור הרביעי. בטח לא כשהנסיבות הן לא כאלה רעות. אבל חשוב לשנן זאת: העונה הקודמת של הפועל באר שבע שיקרה בדיוק כמו שהיא הבטיחה. היא הייתה פאטה מורגאנה. מועדון פגוע ופצוע למד איכשהו שניתן לקצר תהליכים בשנה אחת ולחשוב שעוד שנה כזו תספיק כדי להתמודד באמת על האליפות ואולי גם לזכות בה. העונה הקודמת החזירה להפועל באר שבע את המנהיג שהיא כל כך שיוועה לו, שחקן שבאמת משנה התנהלות של מועדון כמו אליניב ברדה, אבל היא גם יצרה תחושה לא לגמרי אמתית שכסף הוא הדבר שיעשה עבורה את העבודה, ובאופן מידי. אם נקנה ונקנה ונקנה, ונשקיע ונשקיע ונשקיע, הדברים יבואו מהר יותר ממה שכולם חושבים. הניסיון לרכוש ברגע האחרון את אלירן עטר הוא בדיוק הדוגמה ההולמת לכך, לקו המחשבה שהשתרש מעט בבאר שבע. אלא שאז מגיע לו מחזור ליגה שגרתי שהוא לא נגד מכבי תל אביב, ואתה למד שזה עדיין היה שקר. שהעונה הקודמת הייתה קצת סוג של אשליה. שהפועל באר שבע תהפוך למועדון שנאבק באמת על אליפות רק בתהליך ארוך יותר. מליקסון הוא חלק מהתהליך הזה, הוא לא הסוף שלו.

הפועל באר שבע משחקת כדורגל מחודש יולי, ואתה לא רואה קו התקדמות ממשי במשחק שלה. הקישור הוא אמנם חדש לגמרי, מליקסון עדיין בהילוך ראשון, וייתכן מאוד שבאיזשהו שלב באר שבע תתחיל לשחק ברמה שהולמת יותר את כמות הכוכבים שלה. הדרייב והרעב שליוו את השיאים של העונה שעברה היו פותרים לא מעט מהחסרונות האלה. אבל זה לא רק זה. באר שבע חייבת להכין את עצמה העונה לאכזבה טבעית. להתפכחות הגיונית. לשלב החשוב בהתפתחות של מועדון פורח: עצירה רגעית. או קיפאון זמני. כמות הכסף שנשפכה שם העונה מלמדת שבאר שבע חשבה שתקציב גדול יביא לה אליפות ויעשה דברים שלוקחים לעתים גם עשר שנים, ולפעמים חמש. החשש הגדול הוא שבאר שבע תחזור להיות באר שבע ברגע שהאסימון הזה יירד. שהיא לא תבין ברגע המשבר האמתי שמצפה לה העונה שמה שקרה אשתקד קצת שיקר וקצת עיוות. שהכיוון של הקבוצה הוא נכון, אבל אי אפשר לתחום אותו בזמן. שעדיף אולי היה לחלק את ההשקעה המטורפת בשחקני רכש העונה על פני כמה שנים. כי עוד כמה שנים של השקעה כזו ובאר שבע באמת תהיה מועמדת לאליפות, ולא דרך עונה אחת בצמרת. במידה רבה, האתגר היותר גדול שמצפה לבאר שבע הוא לא להתמודד על האליפות, אלא להגיב בבגרות של מועדון מתפתח כשזה כנראה לא יקרה.

עוד באותו נושא

דובב גבאי נפגש עם האיש שבגלל הפנדל שלו הפסיד 11 מיליון שקל

לכתבה המלאה
מאור מליקסון הפועל באר שבע מחליף את רועי גורדנה. ברני ארדוב
מסמן את אמצע התהליך, לא את סופו. מליקסון/ברני ארדוב

Comment

משחק העונה הראשון בין מכבי תל אביב למכבי חיפה היה מתעתע. הקבוצה שפתחה טוב יותר, החמיצה שערים בטוחים יותר, ונראתה רעבה יותר, הפסידה בסופו של דבר. משחקים כאלה אתה מסיים בתחושה שלא ראית באמת את יחסי הכוחות, ובהמשך הדברים אולי עוד יתאזנו.

אלא שיש גם צורה מאוד ברורה לקרוא את המסר המאוד ברור שעולה מהמשחק הזה, לפחות בכל הנוגע למכבי חיפה. ברמה הטקטית, ברמת המאמן, מכבי חיפה למדה את הלקח וצמצמה את הפער ממכבי תל אביב. אבל ברמת השחקנים, ברמת האנשים שאמורים לבצע את ההוראות, הקבוצה החבולה של השנתיים האחרונות נותרה כמעט באותה נקודה. אם זה משומר, שעשה עבירה לא חכמה וחסרת ערך, במהלך ללא סיכוי עבורו, וסתם שלח את היד ונגע בטל בן חיים, ואם אלה צוצאליץ' וראיוס, ובוקולי. כי לא משנה איזה מפקד תביא להם, תמיד יגיע רגע האמת שבו הם יחזרו על טעויות העבר שלהם במשחקים גדולים.

זה מביא אותנו לחסרון המרכזי שמכבי חיפה מסרבת להכיר בו: מנהל מקצועי. אדם שיודע לבנות טוב יותר את הסגל. מכבי חיפה בחרה בקיץ האחרון להגיב סופסוף לסיפור ההצלחה של מכבי תל אביב כשהביאה מאמן זר עם הרגלי עבודה אחרים, אבל סירבה, גם מתוך שחצנות בסיסית של המועדון, לאמץ את המודל המלא. את נקודת ההתחלה של ההצלחה הצהובה: מנהל מקצועי שיתווה דרך נכונה יותר לבניית הסגל. מנהל מקצועי שיעזור למאמן להצליח. שיאמר לא עוד משומר, ושאי אפשר עם הביש גדא הזה צוצאליץ', ועל ראיוס לא ניתן לסמוך כשחקן המוביל של הקבוצה, ובטח ובטח להיזהר עם החתמת יוסי בניון, שברגע אחד של עצבים התפוצצה, וברגע אחד של חברות התממשה. מנהל מקצועי היה עוקר עבור המאמן האיכותי שמכבי חיפה הביאה העונה לא מעט עשבים שוטים.

הסיבה היחידה לאי הבאתו של מנהל מקצועי היא שחצנות. מכבי חיפה של אחרי האליפות השלישית עם רוני לוי הפכה ממועדון שחצן במובן החיובי וגאה, למועדון שלוקה לעתים בשחצנות בעייתית ומעוורת. רק הגאווה המיותרת של יעקב שחר מנעה ממנו להביא עוד איש מקצוע שיעזור לרפא את השטויות שנעשו בסגל הירוק בשנים האחרונות, כפי שזה בא לידי ביטוי, למשל, בקבוצות המנודים והדחויים, והשחקנים הרבים שמכבי חיפה אמורה לשלם להם משכורת, אבל לא תמיד עושה זאת. אדם כזה, שהיה מגיע לפני המאמן, היה מסייע לסטנוייביץ' להבין מהר יותר את העולם שהוא נכנס אליו. כעת מאמן מכבי חיפה יצטרך להסתדר לבד ולהתאים את עצמו לחלק מההרגלים של המועדון.

שוב, אפשר להסתכל על המשחק מול מכבי תל אביב כחלק מתהליך ההבראה של מכבי חיפה. הדבר הטוב שאולי יכול לקרות לירוקים אחרי המשחק הזה – ונכתב כאן, סליחה על החזרה, אחרי המשחק שלהם בטדי – הוא ההכרה בכך שאת המועדון הזה ייקח קצת יותר זמן לרפא מעונה אחת. בסופו של תהליך, סטנוייביץ' יכול להשלים את החסרונות עליהם דובר כאן. מול מכבי תל אביב הוא הוכיח שהוא אולי האיש המתאים להוביל את המהפכה הנדרשת והמלאה במכבי חיפה, אם רק יתנו לו. השאלה, כפי שהתחדדה במשחק העונה הראשון, היא מי ינצח לאורך זמן: ההרגלים הבעייתיים של מכבי חיפה, או המאמן המצוין שלה. כי גם אם הוא יתקן בעצמו את הבעיות המבניות בסגל, מספרים הרי שבעוד פחות משנתיים השחקן הכי בכיר שלו אמור להפוך למנהל מקצועי שלו. כמה צפרדעים הקיבה הגדולה שלו מסוגלת לעכל? זה כנראה המבחן שיכריע לגבי עונת ההחלמה של מכבי חיפה.

צריך להילחם קודם כל בהרגלים של הקבוצה שלו, רק אחר כך ביריבות. סטנוייביץ'

ברני ארדוב

המחזור הבא: עירוני קרית שמונה – הפועל חיפה

במשחק בין מכבי תל אביב למכבי חיפה צפה גם ברק בכר, מאמן קרית שמונה, ויש לקוות שהוא גם ראה את הדברים הנכונים. שמכבי תל אביב, למשל, היא קבוצה פגיעה יותר מהעונה שעברה. אחרי שנתיים של הצלחות, אפשר לתפוס אותה לא מוכנה, וכפי שראינו בבאר שבע, היא יכולה אולי השנה לצבור פחות נקודות מהעונה הקודמת. כדי לתת לה פייט, קרית שמונה לא צריכה לנצח אותה במשחקים הישירים ביניהן, למרות שזה אפשרי, בטח בבית. קרית שמונה צריכה להמשיך לשמור על קצב צבירת הנקודות הרצחני שלה. אחרי שתי אליפויות, למכבי תל אביב יהיה פחות אוויר בריאות כדי להביס את זה.

השאלה היא האם איזי שירצקי, הבעלים של קרית שמונה, צפה במשחק בבלומפילד. סביר להניח שכן, ברור, אבל האם גם הוא מבין את המסר? שהעונה יש לו סיכוי אמתי להיאבק על התואר. מספרים ששירצקי מתכוון להשקיע פחות כסף בעונות הקרובות ולצמצם את המקרים בהם הוא נדרש להכניס את היד לכיס, ולא בטוח שזה נכון לזמן הקרוב. יכול להיות שהבאה של שחקן ברמה של דויד סולארי בינואר, כמו בעונת האליפות, תיתן לקבוצה של בכר את העומק הנדרש ואת הכוכב הנוסף שיעזור להם להמשיך את פתיחת העונה הנהדרת שלהם עמוק לתוך החודשים המשמעותיים יותר של הליגה. נכון, העונה זה אמור להיות יותר קשה מעונת האליפות ההיא. הגדולות פחות גרועות מאותה שנה היסטורית, אבל לא באופן שאמור להפחיד את קרית שמונה בצורה יוצאת דופן. קרית שמונה 2014/15 היא קבוצה הרבה יותר חזקה מזו שהיתה בעונת האליפות, וייתכן, באמת, שמהלך כמו זה של דויד סולארי יספק לה את הפיניש המושלם לסגל המאוזן והיציב שלה.

שחקן עירוני קרית שמונה דויד סולארי. אדריאן הרבשטיין
מהלך דומה לזה עשוי להביא אליפות לקרית שמונה. סולארי/אדריאן הרבשטיין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully