בפולין קראו לו ג'ורג' בסט: סיפורו של יאן באנאש

אי שם במהלך 1966 קיבל האנס דיטר באנאש, הקיצוני הימני הצעיר של נבחרת פולין, שיחת טלפון מפתיעה מאוד מאביו, פאול המליג. "אתה צריך לשחק בבונדסליגה. תברח משם, בוא אלי, ואני אסדר את הכול", אמר לכוכב המליג, שעבד במחלקת הכספים של באיירן הוף, קבוצה ששיחקה אז בליגה השנייה. זה היה הרגע ששינה את חייו של באנאש ומנע ממנו תהילה. מי יודע, אולי הוא גם הרס לפולנים את הסיכוי לזכות במונדיאל.

היתה זו הפעם הראשונה ב-23 שנות חייו בה שמע באנאש את קולו של אבא. במהלך מלחמת העולם השנייה היה המליג קצין בצבא הגרמני, הוצב בלבוב והכיר שם בחורה פולניה. האהבה פרחה, האנס דיטר נולד במרץ 1943 בברלין, אולם זמן קצר לאחר מכן נשלח פאול לחזית ולא שב. אהובתו השלימה עם מותו, לקחה את הילד לקטוביץ, והוא גדל כפולני לכל דבר – אפילו שמו הלא רשמי היה יאנק. את הכישרון לכדורגל גילה באנאש בשלב מוקדם מאוד, זכה באליפות עם קבוצת הילדים של חוז'וב, התקדם לבוגרים של פולוניה ביטום בגיל 19, וכעבור שנתיים כבר כיכב בנבחרת הלאומית. והנה, משום מקום, צץ אביו והציע לו מסלול קידום מהיר לאחת הליגות הטובות בעולם.

באנאש לא היה שלם עם הרעיון, אבל הפיתוי היה חזק מאוד. המבצע תוכנן מראש בקפידה, ונקבע כי העיתוי הנוח ביותר יהיה המשחק בגביע האינטרטוטו מול נורשופינג השבדית. יחד אתו ערקו שניים מחבריו לקבוצה, קונראד בייגר ונורברט פוגז'בה. השלישיה הגיעה להוף, שם קיבל אותה המליג, אולם מהר מאוד התברר לבאנאש שהוא נותר קירח מכל הכיוונים. שלטונות פולין זעמו, ההתאחדות השעתה את "הבוגדים" לשנתיים מכל פעילות, ופיפ"א אימצה את הפסיקה כדי להפוך את העונש לכלל עולמי. באנאש לא יכול היה ליטול חלק באף משחק רשמי בגרמניה, ומקביל נדהם לגלות כי אביו בסך הכול רוצה לעשות עליו קופה ולהפוך לסוכנו.

המליג דרש מבנו לחתום על הסכם שיעניק לו 10 אחוזים מכל העברה עתידית שתתבצע. באנאש סירב בתוקף וניתק מגע עם האב החמדן, הפעם לתמיד. "במשך 23 שנה הוא לא גילה סימן חיים ולא התעניין בי, אפילו סוכריה לא קיבלתי ממנו. ואז הוא רצה לרמות אותי ולהרוויח בזכותי. איזו חוצפה!" אמר באנאש בדיעבד. בעקבות ההשעיה, הוא יכול היה רק להתאמן עם הוף, ונשיא המועדון נאלץ לסדר לו תעסוקה כנהג בסופרמרקט. הוא גם ארגן לו התנסות בקלן, קבוצת פאר בכל קנה מידה, ובאנאש הרשים מאוד את הצוות המקצועי שכלל את ספ הרברגר האגדי, מאמנה לשעבר של גרמניה שזכה בגביע העולם ב-1954.

אלמלא העונש, הוא היה זוכה לקריירה נהדרת בבונדסליגה, ואזרחות גרמנית חיכתה לו בכל מקרה בזכות אביו. אלא שבאנאש הרגיש פולני. כאשר הפנים שהחלום התנפץ לרסיסים, הוא החל לבדוק אפשרות לחזור הביתה, ולשמחתו זה היה קל מהצפוי. הנהגת פולין סלחה לו על הבריחה, פולוניה ביטום קיבלה את הבן הגולה בזרועות פתוחות, והחיים שבו למסלולם. בשלב זה הוא גם שינה באופן סופי את השם, מחק את האנס דיטר מתעודת הזהות ונרשם כיאן באנאש. ב-1969 עבר הכוכב לגורניק זאבז'ה, ובאותה עונה הוחזר סוף סוף גם לנבחרת.

היו אלה שנים מזהירות עבור באנאש. הוא להטט באגף, הפגין יכולת מרהיבה, וחגג גם מחוץ למגרש. הן סגנון המשחק, והן סגנון החיים החופשי והראוותני שלו, עם שורה ארוכה של בנות זוג ומעריצות שליוו אותו לכל מקום, זיכו אותו בכינוי ג'ורג' בסט הפולני. היה לו אפילו רכב פורד מוסטנג מיוחד בצבע אדום – בכל המדינה היו באותה תקופה חמישה כאלה. יום אחד גילה באנאש שהאוטו נעלם, אבל כעבור מספר שעות החזיר אותו הגנב עם התנצלות. "רק רציתי לנהוג בו קצת", הוא אמר והודה שאינו מסוגל נפשית לשדוד את אלילו.

ההצלחה על המגרש כללה העפלה לגמר גביע המחזיקות עם גורניק ב-1970. בחצי הגמר הדרמטי מול רומא הבקיע באנאש שער נאה במשחק הראשון מתוך שלושה, וההתמודדות הוכרעה לבסוף בהטלת מטבע. האיטלקים הפסידו בה כאשר מאמנם הלניו הררה התעקש על פלי במקום עץ – אתם מוזמנים לקרוא על כך כאן. בגמר נכנעו הפולנים 2:1 למנצ'סטר סיטי, אבל באנאש פיצה על ההחמצה עם שתי אליפויות ושלושה גביעים תוך שלוש שנים.

גם בנבחרת הוא עשה חיים משוגעים, והמאמן קזימז' גורסקי שמונה ב-1971 ראה בו אחד משחקני המפתח. רצה הגורל, ופולין הוגרלה בבית אחד עם מערב גרמניה במוקדמות יורו 72', ובאנאש היה נחוש מכולם להביס את נבחרת מולדתו של אביו. טורקיה ואלבניה שהשלימו את הבית יצאו מהר מאוד מהמירוץ, והכל הוכרע בצמד המפגשים בין היריבות הגדולות. ניצחון בוורשה היה מעניק לפולין, עם באנאש בהרכב, סיכוי מעולה לסיים במקום הראשון, והיא עלתה ליתרון משער של רוברט גאדוכה, אלא שגרד מולר היה חתום על המהפך, וגרמניה יצאה עם 1:3 יקר.

כעבור חודש יצאו הפולנים להמבורג וסיימו ב-0:0 במשחק לפרוטוקול, אבל באנאש לא היה בסגל. היתה לכך סיבה מיוחדת – אחרי הבריחה לא סמכו עליו שלטונות המדינה והטילו איסור מוחלט לשחק בגרמניה. המאמן גורסקי עשה שמיניות באוויר כדי לשנות את רוע הגזירה, התחנן בפני ההתאחדות לבטל את העונש, אך נותר חסר אונים. היתה לכך השפעה עצומה על גורלו של ג'ורג' בסט הפולני, כי שני הטורנירים המשמעותיים ביותר מבחינתו בתחילת שנות ה-70 התקיימו דווקא על אדמת גרמניה. המצב פשוט לא יכולה היה להיות אירוני וביזארי יותר.

זה התחיל עם האולימפיאדה ב-1972. בסיבוב האחרון של המוקדמות נקלעה פולין למצוקה כאשר הפסידה במשחק הראשון לבולגריה בסופיה 3:1. בגומלין בוורשה סיפק באנאש את אחד המשחקים הגדולים בחייו, הבקיע צמד ובישל את השלישי ב-0:3 מזהיר. היה זה יום שמח במיוחד, אבל למשחקים האולימפיים עצמם הוא לא נסע. הפולנים זכו במדליות הזהב בלעדיו עם ניצחונות בכל המשחקים קזימז' דיינה, מגדולי הקשרים בכל הזמנים, היה ענק עם תשעה שערים, כולל צמד בגמר מול הונגריה.

המופע הגדול הבא של באנאש היה ביוני 1973 נגד אנגליה במוקדמות המונדיאל. אחרי הפסד בווילס היו הפולנים חייבים לנצח, ועשו זאת בסטייל במשחק הגרוע בחייו של בובי מור. במחצית הראשונה נפל שער מוזר לגביו קיימת עד היום מחלוקת לגבי זהות הכובש. גאדוכה ביצע בעיטה חופשית, מור ניסה להרחיקו, באנאש ניסה להבקיע. האם הכדור נגע במישהו מהם? תשפטו בעצמכם. בספרי ההיסטוריה רשום הכיבוש על שמו של גאדוכה, יש המעניקים שער עצמי למור, אבל באנאש טוען, באופן לא מפתיע, שהוא הכובש האמיתי. אחרי ההפסקה ניצל ולודזימז' לובנסקי טעות איומה של מור כדי לקבוע 0:2.

העפלתה של פולין על חשבון האנגלים הובטחה בזכות ההצגה ההיסטורית של השוער יאן טומשבסקי בוומבלי, אבל באנאש שוב לא יכול היה לנסוע. הוא ראה בטלוויזיה את חבריו מסיימים במקום השלישי, והישג גדול אף יותר נמנע בגלל הפסד 1:0 למערב גרמניה במשחק המכריע בשלב הבתים השני. שוב היה זה גרד מולר ששבר את לבבות הפולנים. האם הסיפור היה אחר לו היה בסט הפולני על הדשא? על השאלה הזו איש לא יענה לעולם, אבל שחקן אחד הרוויח בענק מהטרגדיה האישית של באנאש.

קוראים לו גז'גוז' לאטו. החלוץ המקריח, שהוכתר למלך שערי המונדיאל עם שבעה כיבושים והפך בזכות כך לכוכב על, קיבל את המקום בהרכב, ואולי אפילו בסגל, בגלל האיסור על נסיעתו של באנאש. סטפן שצ'פלק, המומחה החשוב ביותר להיסטוריה של הכדורגל הפולני, אשר זכה לראות את כל משחקי הנבחרת באותה תקופה, קובע נחרצות בשיחה עם וואלה! ספורט: "באנאש היה הרבה יותר טוב מלאטו. הוא לא היה מהיר כמוהו, אבל מבחינת היכולת הטכנית והבנת המשחק באופן כללי היתה לו עדיפות ברורה. אלמלא הנסיבות המיוחדות שלו, היה באנאש יכול להפוך לכוכב המוביל של פולין בגביע העולם".

הנסיבות האלה גרמו לכך שבאנאש נותר אלמוני כמעט לחלוטין מחוץ למדינתו. אוהדים רבים ברחבי העולם זוכרים את לאטו, דיינה, גאדוכה ואנז'יי שארמאך. ובאנאש? הוא סיים את דרכו בנבחרת עם 31 הופעות בלבד. ב-1975 הוא עזב את פולין שוב, הפעם באישור, כדי לשחק בארצות הברית, משם המשיך למקסיקו, בה הרוויח הון שנעלם בהתרסקות המטבע המקומי. לאחר מכן בילה הקיצוני הנהדר שנים ארוכות בליגות הנמוכות בצרפת ושיחק עד גיל 47.

בשבת האחרונה, כאשר פולין ניצחה את גרמניה לראשונה בהיסטוריה, שמחתו של באנאש בן ה-71 לא ידעה גבול. סביר להניח שאביו הלך לעולמו כבר מזמן (השחקן עצמו לא יודע מתי ואם זה קרה), אבל חלק מהחשבון ההיסטורי איתו ועם המדינה בה נולד נסגר רק עכשיו. חלק קטן מאוד.