לקלוע סל על הבאזר, לנצח משחק בפנדלים, לדפוק איפון, לקחת את ווימבלדון - הכול טוב ויפה. אבל הדבר הכי יוקרתי עבור ספורטאי הוא לשים את שתי הרגליים על הפודיום. ברגע המרגש הזה קשה מאוד להתחרות - תשאלו את השרה לבנת.
ובגלל שאוטוטו הגענו ל"אחרי החגים", להלן מדור חדש - "הפודיום". בכל שבוע תוכלו לקרוא כאן על שלושת הסיפורים המעניינים של השבוע (בלי טיפת אובייקטיביות, כמובן). הסיפורים לא מסודרים מהרע לטוב, ולא משנה הענף או המדינה או הדת - לכל סיפור ספורט סיכוי שווה להיכנס לפודיום. העיקר שיהיה מעניין. הכי מעניין? מדליית זהב. השני כסף והשלישי ארד. די פשוט.
חושבים שיש לכם סיפור ששווה פודיום לשבוע הבא? חושבים על מישהו שחייב לקבל מדליה? הציעו את הרעיון שלכם במייל, בפייסבוק או בטוויטר.
אז הנה, מתחילים.
מדליית זהב: חשיפת המשכורות של כל מאמני ליגת העל
נבחרת ישראל יורדת לחודש מסדר היום, והליגה תחזור בזבנג כשמכבי תל אביב תארח את מכבי חיפה למפגש יוקרתי. ואם כבר מדברים יוקרתי, אז להלן בדיקת וואלה! ספורט לגבי שכר מאמני ליגת העל לעונת 2014/15. וכן, גם שם שתי האימפריות במקום הראשון.
מבחינת שכר בסיס, אלכסנדר סטנוייביץ' תופס את ראש המצעד עם יותר מ-2.5 מיליון שקל לעונה זו. תוסיפו מענק חתימה של 1.4 מיליון, ואפשר לראות בבירור את שינוי התפיסה שעשו במכבי חיפה בקיץ. מאמן זר והרבה יותר יקר מאריק בנאדו, קודמו בתפקיד. עוד מוקדם לדעת האם המהלך ישתלם, אבל במקרה של זכייה בתארים, הירוקים יצטרכו להיפרד מהרבה ירוקים - יותר מ-4 מיליון שקל. נראה שהם יעשו את זה בשמחה.
פאקו לא הרחק מאחור, ובמובן מסוים הוא אפילו מלפנים. אמנם בשכר בסיס אייסטרן של מכבי תל אביב מדורג רק שני, אבל בשילוב כל התוספות והמענקים (רובם לא תלויי הישגים), הספרדי הוא המאמן הרווחי בישראל. בניגוד לפאולו סוזה, אגב, לאייסטרן יש מענק גביע בשיעור 200 אלף שקל, מה שאולי מראה שבמכבי תל אביב שינו פאזה בגישה למפעל השני בחשיבותו בישראל.
עוד דברים מעניינים שעולים מבדיקת וואלה! ספורט:
ראובן עטר מצטרף לפאקו, סאלה ואלישע לוי במועדון המיליון המונה ארבעה מאמנים בלבד, לפי החוזים שהופקדו העונה. כן, כן. אומרים שיואב כץ לא יודע לשלם, אבל מתברר שהוא אכן יודע. המאמן שלו לוקח הביתה שכר בסיס של 748 אלף שקל, ואם ישאיר את הקבוצה בליגה (לא דבר טריוויאלי כלל לפי מה שראינו עד כה העונה) ירוויח בונוס של 280 אלף שקל.
שימו לב שמאמן המוליכה עירוני קרית שמונה, ברק בכר, מדורג כרגע במקום התשיעי בשכר בסיס, ובמקום השמיני אם מחשבים תוספות לשכר. אמנם בשילוב תוספות אלו - יותר מ-100 אלף שקל - הסכום מטפס, אב אין ספק שיש פער בין מיקומו של בכר בטבלת הליגה לבין מיקומו בטבלת המשתכרים. בכר עוד צעיר ולבטח החוזה הבא שלו, אצל איזי שרצקי או במקום אחר, יהיה גבוה יותר.
בירכתי הטבלה בגזרה זו נמצאים, בהתאמה, שלושת המאמנים החדשים בליגה אסי דומב מהפועל תל אביב, חיים סילבס מהפועל רעננה ועידן בר און מהפועל פתח תקוה (אלון חרזי, לעומתם, נמצא בליגת שכר אחרת, כפי שפורסם בוואלה! ספורט לפני כשבועיים). שכר הבסיס של בראון הוא 117 אלף שקל (9,750 שקל לחודש בחישוב לפי 12 חודשים), והמענק הבולט שלו הוא בונוס 7,500 שקל על גביע הטוטו. אבל הפועל פתח תקוה שלו הודחה במפעל זה, עם 8:0 מצטבר בשני משחקים מול האלופה מכבי תל אביב.
ואם כבר מדברים על מכבי תל אביב...
מדליית כסף: מה קרה לאוסקר? מה קורה בווטפורד?
בשבת תשחק ווטפורד נגד שפילד וודנסדיי. ומי על הקווים?
בפה סאנינו - עזב ב-31 באוגוסט.
אוסקר גרסיה - עזב ב-29 בספטמבר.
בילי מקינלי - עזב ב-7 באוקטובר.
סלאבישה יוקאנוביץ' - מחזיק כבר שבוע. ואוו.
וכך, בתוך 37 ימים, ווטפורד העסיקה ארבעה מאמנים שונים. מה שבאמת מדהים 1: הקבוצה מדורגת במקום השלישי בצ'מפיונשיפ, כשרק הפרש שערים מונע ממנה את הבכורה. מה שבאמת מדהים 2: כל המאמנים עזבו מיוזמתם.
פרובינציאלים שכמונו, נתמקד קודם כל במאמן שעזב רק חודש לפני כן את מכבי תל אביב.
ב-2 בספטמבר גרסיה סגר בווטפורד, במקומו של סאנינו, שנטש לפי הפרסומים בגלל יחסים רעועים עם שחקניו. אוסקר העלה תמונה בטוויטר, כתב "אתגר חדש מתחיל היום" ואפילו דפק חיוך. מכבי תל אביב נראתה רחוקה, אבל מקצועית, אוסקר המשיך את הקיץ העגום כשתחתיו ספגה ווטפורד הפסד 1:0 מול צ'רלטון של טל בן חיים.
יומיים לאחר מכן הוא הרגיש לחצים בחזה והובהל לבית החולים. באנגליה נכתב שגרסיה סבל מבעיה זו גם בשנה שעברה, כשהיה בברייטון. אבל הפעם זה כבר יותר הדאיג. גרסיה אושפז כשבוע, מה שמראה על חומרת המצב, ושוחרר. הרופאים ביקשו ממנו שיתרחק מהכדורגל, אבל הוא החליט ששבוע זה מספיק זמן לנוח, ושאפשר לחזור. אבל גרסיה לא היה שלם, וההוכחה היא שבילי מקינלי צורף לצוות כעוזרו. אוסקר טען שבחר אותו גם בגלל שרצה "רוח בריטית" בצוות, אבל היתה גם סיבה רפואית. "הייתי מודע לכך שאולי לא אצליח לחזור", אמר.
כשהיה בבית החולים, רובן מרטינס, עוזרו גם בארץ, העביר את האימונים והמשחקים. כשגרסיה שוחרר, הוא הגיע ל"ויקארג' רואד" אבל עדיין לא העביר את האימונים. גם במשחק מול בלקבורן לא היה על הקווים. הוא נכח באצטדיון, אך ישב בתא הבעלים שביציע והעביר הוראות מקצועיות למרטינס דרך הטלפון.
ביום שני הגיע למתקן האימונים, נכח באימון ולאחר מכן הצטלם לתמונה הקבוצתית. העיתונאים שמסקרים את המועדון ראו בכך סימן חיובי, אך לאחר מכן ערך גרסיה שיחה עם השחקנים, ופגישה עם הנהלת המועדון, והודיע על עזיבתו. "לפי זה שהוא הצטלם לתמונה הקבוצתית ובכל זאת התפטר מיד לאחר מכן, רואים שהראש שלו לא היה לגמרי במקום", אמרו באנגליה. בשיחה עם הבוסים אמר גרסיה שהוא חייב לקחת הפסקה מאימון, אחרי שהבין שהרופאים צדקו והוא עדיין לא בשל לחזור. בווטפורד הודו לגרסיה על הכנות, ומיד מינו את מקינלי.
"אני מקבל את התפקיד בתחושות מעורבות", אמר הסקוטי. "אוסקר הביא אותי לפה, ואני בשוק. הוא התאושש, וציפיתי שיחזור מהר. זו היתה החלטה אמיצה מצדו". לפני שעזב, גרסיה ערך שיחה עם השוער הוראליו גומס. "הוא היה מאוד נרגש, וזה היה מרגש עבורי גם", סיפר הברזילאי לאיבנינג סטנדרד. "לא ידענו על הבעיות שלו. עכשיו הוא צריך לקבל את הביטחון שלו בחזרה. הוא צעיר מספיק וחזק מספיק כדי לאמן שוב בעתיד".
כמו במקרה של עזיבת הצהובים האחרונה, גרסיה לא דיבר יותר מדי. ציטוט לקוני באתר ווטפורד, וחוץ מזה כלום. "מאז שהלך לבית החולים לא ראינו יותר", העיתונאי האנגלי פרנק סמית' אומר לוואלה! ספורט. "הוא לא ערך ראיונות ולא דיבר".
ובניגוד לעזיבת מכבי השנייה, העזיבה הנוכחית התקבלה בסימפתיה. "כולם מצטערים בשבילו", אומר סמית'. "הוא צעיר מאוד, ובזמן המועט שהיה פה השחקנים מאוד התחברו אליו. הם הצטערו כשהוא עזב". יצא כך, במקרה, שגרסיה עזב בדיוק לפני המפגש מול האקסית ברייטון. "הוא מתחמק מאיתנו?", תהה אחד מאוהדי הקבוצה בטוויטר.
גרסיה חזר לביתו שליד ברצלונה, כשאין זמן משוער לחזרה. "זה יכול להיות של פחות מחודש ויכול להיות גם הרבה יותר", אמר עיתונאי ספרדי שמכיר אותו. הבדיקות האחרונות שערך המאמן היו תקינות, ובינתיים הוא בעיקר בבית. האם יש סיכוי שעזב בגלל הצעה טובה יותר מעבר לפינה? באנגליה פוסלים: "רובן מרטינס נשאר לעבוד בווטפורד, וה מראה שלגרסיה אין יעד חדש על הפרק".
השנה האחרונה לא תועיל לרזומה של הספרדי. החזרה מברייטון למכבי, ההתפטרות המהירה, המעבר לווטפורד ועוד פעם הביתה. רחרוחים לסיבות אחרות לעזיבה נפסלו על ידי העיתונאי סמית': "הוא עזב אך ורק בגלל המצב הרפואי שלו". אבל בעיות רפואיות כגון אלו מדאיגות מאוד. יש לחצים שלא עוזבים אותך - תשאלו את מרקו ואן באסטן. מה שבטוח היעד הבא, אם יגיע, חייב להיות מחייב. עד כה, גרסיה לא התחייב ליותר מעונה אחת במועדון מסוים (גם במכבי היתה אופציית יציאה, וגם בווטפורד החוזה היה קצר-טווח), ובסופו של דבר, הוא עזב שלוש קבוצות שונות בתוך פחות משנה וחצי (את אחת מהן עזב פעמיים); לפני ארבעה חודשים עוד היה בשורטליסטס של סאות'המפטון וסלטיק, ועכשיו הכול השתנה.
אבל כשהעיתונאי הספרדי אומר "אני מקווה שהוא יוכל לאמן שוב", הרזומה של גרסיה נראה פתאום הרבה פחות חשוב. "נחכה שידבר לראשונה על המקרה, ואז נדע יותר", הוסיף העיתונאי. ואז גם אנחנו נוכל לשאול האם לקדנציה השנייה במכבי, על האזעקות וההפסדים, יש קשר לאותם לחצים בחזה?
בינתיים שתהיה החלמה מהירה.
ומה עם המחליף של אוסקר, מקינלי? הוא עזב שבוע לאחר מכן. מספרים שבמשפחת פוצו שמחזיקה גם בקבוצות אודינזה וגרנאדה - התחרטו והעדיפו למנות מישהו שתפקד כבר כמאמן ראשי. אז הם מינו את יוקאנוביץ' וביקשו ממקינלי לזוז בחזרה לעמדת העוזר, אבל הסקוטי סירב לרדת בדרגה.
ארבעה מאמנים ב-37 ימים - אחד עזב בגלל חדר ההלבשה, אחד בגלל החזה ואחד בגלל החוזה - ועונה שעוד תסתיים בכרטיס לפרמיירליג. שמח בווטפורד.
אבל בסידני שמח הרבה יותר.
מדליית ארד: הסיפור הנפלא של ווסטרן סינדי וונדררס
מאמן ווסטרן סידני טוני פופוביץ' יצא אתמול לעבר העיתונאים עם כובע מצחיה שחור קטן מדי ובלוי מדי כמו כל כובע מצחייה שמראה על סמכותיות. הוא נשאל על המשחקים הבאים של הקבוצה שלו. בשבת תפגוש ווסטרן סידני את סידני FC לדארבי לוהט (הטעות במקור), ובשבת הבאה הם יתייצבו לגמר ליגת האלופות האסיאתית, מול אל-הילאל מערב הסעודית. "'מרגש' זו המילה, לא 'קשה'", אמר מאמן הוונדררס. "אם אנחנו לא מתרגשים מהדארבי, אנחנו צריכים לעבוד בתעשייה אחרת, ואם אנחנו לא מתרגשים מגמר הצ'מפיונס ליג, אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו".
אבל השאלה הכי מעניינת היא: איך קבוצה שהוקמה לפני שנתיים קרובה כל כך לאליפות היבשת.
כן. ווסטרן סידני רק בת שנתיים.
עד לפני שלוש שנים ה-A League באוסטרליה היתה על סף התפוררות. שני מועדונים התפרקו מסיבות כלכליות, הקהל לא הגיע והרייטינג היה נמוך. אבל אז אלסנדרו דל פיירו הגיע לסידני FC, אמיל האסקי הגיע לניוקאסל וסידני החדשה הוקמה. "זה היה הצ'אנס האחרון של הליגה הזו", מסביר לוואלה! ספורט העיתונאי והסופר סקוט מקינטייר.
ובזמן שסידני FC הסתמן כ'מועדון לאוהדים אמידים', הפרברים המערביים של סידני הם בית למעמד הפועלים, איזור שמכיל הרבה מהגרים. לאלו יש אהבה אדירה לכדורגל, ובאיזור הזה גדלו וגדלים שחקנים נהדרים - כמו הארי קיוול, ברט אמרטון ומארק בוסניץ'. ומההתחלה בהתאחדות האוסטרלית נתנו לאוהדים להכתיב את הקצב. האוהדים בחרו את שם הקבוצה, את הצבעים ואת הזהות - והתמיכה אדירה. "הגישה שם היא שזו 'הקבוצה של העם'", מספר מקינטייר, ואכן, בתוך שנתיים נבנתה קבוצה מאפס ועד אצטדיון מלא כמעט בכל משחק (כ-19 אלף בממוצע).
"זו הפתעה עצומה", אומר מקינטייר. "מהניסיון שלי, לא ראיתי דבר כזה בשום מקום בעולם להגיע לגמר של אליפות יבשתית בתוך שנתיים". מי הכוכבים? אם ממש מתעקשים, אפשר לציין את המגן מתיו ספירנוביץ' ואת החלוץ טומי יאריץ', את רומאו קאסטלן, כוכב פיינורד לשעבר ולהיט מנג'ר ואת ניקיטה רוקאביציה, שכמעט חתם במכבי תל אביב. ואם אתם רוצים, אז כן, יש עוד יהודי והוא הבוס פול לדרר.
אז עוד לא מאוחר לאהוד קבוצה חדשה ביבשת חדשה. בשבת הקרובה דרבי מול סידני FC לעיני 40 אלף איש. ב-25 באוקטובר גמר הצ'מפיונס מול הסעודים. שיהיה בהצלחה, נבדוק אתכם בעוד שנתיים.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אורן יוסיפוביץ
למעקב בטוויטר
לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il