טעם נרכש: על הרכש שקבוצות היורוליג עשו במהלך הקיץ

בוידאו: מכבי תל אביב, שלא בדירוג, מנצחת את נס ציונה

הצטרפו: קיי סי ריברס (חימקי מוסקבה), יונאס מאצ'יוליס (פנאתיניייקוס), גוסטבו איון (מילווקי), אנדרס נוצ'יוני (לבוראל קוצ'ה), פקונדו קמפאצו (פניארול)

עזבו: ניקולה מירוטיץ', טרמל דארדן, דונטיי דרייפר, דני דיאס

הבינגו של הקיץ: קשה להצביע על שחקן בודד, בעיקר משום שריאל צירפה הקיץ בעיקר שחקנים בתפקידי משנה. יחד עם זאת, נראה שבעצם ההחתמות הללו יש הפקת לקחים משנים עברו. לסגל מהעונה שעברה, שהיה מעל אירופה בכמה רמות, חסרו קשיחות, רוע וקצת ניסיון כדי לזכות ביורוליג. אז במקום מירוטיץ' הצעיר הם הביאו את נוצ'יוני המנוסה, במקום דארדן הם הנחיתו באד-אס אולטימטיבי כמו מאצ'יוליס, וסתם, כדי לעבות את הסגל, הם הוסיפו גם את קיי סי ריברס ההגנתי. איון וקמפאצו אומנם לחלוטין חסרי ניסיון ביורוליג, אבל גם להם לא חסר טמפרמנט. ובמשפט אחד: ריאל שמה את האצבע על הבעיה, אבל רק באופן חלקי. דווקא החיסרון האקוטי יותר, במאמן שיודע את מלאכתו, לא טופל. עוד על כך בהמשך.

הרכש שיפתיע: פקונדו קמפאצו הובא למדריד, כך מספרים, כעסקת חבילה עם אנדרס נוצ'יוני. אבל למרות נקודת הפתיחה הבעייתית, יש לו פוטנציאל להפוך לנשק המפתיע של ריאל מהספסל. הוא פחות פיזי ופחות מהוקצע מדונטיי דרייפר, קודמו בתפקיד, אבל בניגוד אליו מביא לפרקט תעוזה וחוצפה של פנטזיסט. סמכו על לאסו שגם הארגנטינאי, בסך הכל רכז שלישי בסגל, יקבל לא מעט הזדמנויות. עכשיו הוא רק צריך להביא את הניצוץ.

בסימן שאלה: במשך כל הקיץ נראה היה שריאל מסמנת לפבלו לאסו את הדרך החוצה. הנחיתו לו עוזרים חדשים על הראש, פינו את הבמה לשם גדול יותר, אבל בסופו של דבר, בטוויסט מפתיע, החליטו לתת בו אמון בפעם האחרונה. האם ההחלטה הזו תשתלם? סביר להניח שלא. לאסו כבר מזמן נראה כמו החוליה החלשה בריאל, ואין סיבה לחשוב שזה ישתנה גם הפעם.

ציון כללי: הסגל האולטרה-מוכשר מאשתקד נותר כמעט זהה, אליו צורפו שחקנים מנוסים וקשוחים כחלק מהפקת הלקחים משנים עברו, והרוטציה עוד יותר מעובה. אבל מה יהא על המאמן? 6.5

הצטרפו: דימיטריס איטודיס (מאמן, בנביט), ננדו דה קולו (טורונטו), מנושאר מרקוישוולי (גלאטסראיי), דמטריס ניקולס (קרסני קריליה), פאבל קורובקוב (ניז'ני נובגורוד), גריגורי שוחבוטקוב

עזבו: אטורה מסינה, ננאד קרסטיץ', ג'רמי פארגו, ולדימיר מיצוב

הבינגו של הקיץ: כשננדו דה קולו גמל בליבו לחזור לאירופה, היה ברור שעם דרישות השכר שלו, רק שתיים יגיעו לקו הסיום במאבק על שירותיו: פנרבחצ'ה אולקר וצסק"א. בסוף בוא בחר במוסקבה, ועכשיו הוא אמור לקבל סוף סוף את הבמה להראות את הכישרון הפנטסטי שלו בקבוצה גדולה ביורוליג. עוד לפני שניסה את מזלו ב-NBA ללא הצלחה, דה קולו היה סחורה מבוקשת על ידי ענקיות היבשת, אך החליט להישאר בוולנסיה. עכשיו הוא מגיע לצסק"א, שנראה שהפיקה לקחים מעונות קודמות, ובמקום לבצע שוב שידוד מערכות בומבסטי, הלכה על שינויים מינימליים בלבד בסגל. בהיעדר שחקני רכש נוצצים אחרים בצסק"א, הבמה פנויה עבור הגארד הצרפתי. יש סיבה טובה לחשוב שזה יעבוד.

הרכש שיפתיע: לאורך השנים צסק"א שמה מבטחה כמעט אך ורק במאמנים מנוסים ובעלי מוניטין של שנים ביורוליג. מימי סשה גומלסקי, דרך ימי דושאן איבקוביץ', אטורה מסינה ואפילו דושקו וויושביץ', במוסקבה לא אהבו לקחת סיכון עם האיש שעומד מאחורי הקווים. המינוי של איטודיס פותח דלת למציאות חדשה. הוא צעיר, אין לו ניסיון קודם ביורוליג כמאמן ראשי, אבל הוא נחשב לאחד ממוחות הכדורסל המבריקים ביבשת. מי יודע, אולי צסק"א מצאה מסינה חדש?

בסימן שאלה: כמו תמיד, מילוש תאודוסיץ'. בתחילת הקיץ עמדה צסק"א בצומת קריטי: פנרבחצ'ה אולקר עשתה הכול כדי להחתים את הרכז הסרבי, ואחרי שנים של אכזבה, שנים שבהן רגעי הגאונות מתערבבים עם איבוד עשתונות מבעית, היה על הרוסים להכריע. בסוף, למרבה ההפתעה, הם החליטו לסרב לטורקים. מאז תאודוסיץ' אותת באליפות העולם שוב למה הוא מסוגל, ועכשיו הציפיות שוב בשמיים. אולי הפעם זו סוף סוף תהיה העונה שלו?

ציון כללי: קיץ שקט ולא אופייני לקבוצה שנוהגת לחלוש על שוק ההעברות באופן קבוע. ובכל זאת, מעט ההחתמות שכן בוצעו, כולל זו של המאמן, נבחרו בקפידה ולאחר מחשבה רבה. 7

הצטרפו: יאן וויוקאס (קאזאן), ולדימיר מיצוב (צסק"א מוסקבה), מרטינאס פוצ'יוס (ריאל מדריד), פייטרו אראדורי (קאנטו), נולאן סמית' (צדביטה זאגרב), קרם גונלום (אנדולו אפס)

עזבו: ג'מונט גורדון, מילאן מצ'באן, מאליק היירסטון, מנושאר מרקוישווילי, ג'נק אקיול, פופס מנסה בונסו, הנרי דומרקאנט, ארווין דאדלי

הבינגו של הקיץ: נולאן סמית' הוא שם מוכר וידוע לחובבי כדורסל המכללות. הוא הצטיין בעבר במכללת דיוק ונכנס בהצלחה לנעליים הגדולות של קיירי אירווינג, אבל הקריירה ב-NBA לא התרוממה. משעה שנפלט לאירופה, נראה היה כי היא תפורה למידותיו. הרכז החל את העונה בצדביטה לאט, עבר תהליך הסתגלות, ולקראת סוף העונה כבר היה נראה כמו הדבר האמיתי. עכשיו, בסגל המסקרן של גלא, הוא אמור לתת את הטון, אפילו שלצדו ישחק בקו האחורי קרלוס ארויו הדומיננטי.

הרכש שיפתיע: בסיינה הוא בקושי שיחק, לקח לו זמן להבשיל, אבל אראדורי, כבר לא ילד (בן 26 בדצמבר), נראה מוכן לעונת פריצה ביורוליג. הוא אמנם כבר רשם מספרים מצוינים במפעל הבכיר עם קאנטו ב-2012/13, אבל הפעם, כשהוא יוצא לראשונה את גבולות איטליה ומשחק בקבוצה עם שאיפות, הוא יעמוד במבחן גדול. עם ידית נהדרת וקשיחות כמו אצל האיטלקים של פעם, הוא אמור להפוך לשחקן מפתח.

בסימן שאלה: בעוד יריבותיה הטורקיות, פנרבחצ'ה אולקר ואנדולו אפס, שינו חשיבה והלכו על מאמן זר, גלא הותירה מאחורי הקווים את ארגין עתמאן – מאמן שמצליח בעיקר בטורקיה, אבל הרבה פחות ביורוליג. לעתמאן יש כישרון בכל עמדה בסגל, עכשיו נותר לבדוק אם יש ביכולתו לנווט אותו למחוזות חיוביים.

ציון כללי: הבסיס מהעונה שעברה נשאר, השחקנים שהצטרפו מבטיחים ביותר, ואם עתמאן לא יפריע מדי, לגלא יש סיכוי להיות הסוס השחור של העונה. 8.5

הגיעו: ג'סטין דולמן (ולנסיה), טיבור פלייס (לבוראל קוצ'ה), דשון תומאס (נאנטר), תומאש סטוראנקי (סביליה), מרכוס אריקסון (מנרסה, שם שיחק בהשאלה)

עזבו: ג'ייקוב פולן, ויקטור סאדה, ג'ואי דורסי, ארזם לורבק, קוסטאס פפניקולאו, מרקו טודורוביץ'

הבינגו של הקיץ: בעידן בו כל גבוה עם חוש למשחק ומינימום קואורדינציה נחטף בהבזק של שנייה ל-NBA, אך טבעי היה לצפות שגם טיבור פלייס יעשה את דרכו הקיץ לליגה הטובה בעולם. סנטר בגובהו, עם טאץ' נדיר ופוטנציאל התפתחות נדיר עוד יותר, יגיע לשם במוקדם או במאוחר. בינתיים, ברצלונה הרוויחה ממנו עונה או שתיים טובות. עם אנטה טומיץ' לצדו בצבע, ברצלונה מקבלת קו קדמי שספק אם מישהו יכול להשתוות לו מבחינת יכולות על הנייר.

הרכש שיפתיע: שנים שג'סטין דולמן הסתובב ברחבי היבשת, ואף אחד לא ממש שם לב אליו. אבל בשתי העונות האחרונות בוולנסיה הפורוורד האמריקאי עשה התקדמות עצומה בכל הקשור לארסנל ההתקפי, ומשחקן שידוע בעיקר בזכות הבנת המשחק וקריאת מצבים נדב הנפלדית בהגנה, הוא הפך בעיקר לסקורר מצוין. עכשיו הוא סוף סוף מקבל הזדמנות בקבוצה גדולה, וכפי שמסתמן מאז הגיע לקטאלוניה, גם ההשתלבות בבית החדש עוברת בקלות יחסית. ההחתמה של טיבור פלייס אולי נראית נוצצת יותר, אבל לזו של דולמן עוד עשויות להיות השלכות גדולות יותר.

בסימן שאלה: דשון תומאס. מי שהובא מנאנטר על תקן תואם פיט מייקל הזכור לטובה – סמול פורוורד חזק, פיזי ולא מאוד מוכר – עלול להתברר כתחליף סתמי. כך או אחרת, בינו לבין קוסטאס פפניקולאו ברור שיש ירידה ברמה.

ציון כללי: הקטלאנים שדרגו בצורה משמעותית למדי את הקו הקדמי הבינוני מהעונה שעברה, ובאמצעות החתמות צעירות ותוססות, המשיכו להניח את היסודות ליום שאחרי חואן קרלוס נבארו ומרסליניו הוארטס המתבגרים. השיפור יורגש בטווח הארוך, אבל מה יהיה בטווח הקצר? 9

הגיעו: סמיח ארדן (אנדולו אפס), ריקי היקמן (מכבי תל אביב), אנדרו גודלוק (קאזאן), בוגדן בוגדנוביץ' (פרטיזן בלגרד), סרהאט צ'טין (טופאש בורסה), יאן וסלי (וושינגטון)

עזבו: בו מקאלב, בויאן בוגדנוביץ',לינאס קלייזה, פייר ג'קסון, עומר אונן, בלגוטה סקוליץ', אילקאן קרמאן

הבינגו של הקיץ: אחרי עונה קשה ומרובת תמרונים תוך כדי תנועה, ז'ליקו אוברדוביץ' החליט על בנייה והרכבה כמעט מחדש. פרלדזיץ', בייליצה וז'וריץ' עדיין כאן, אבל כפי שניתן להתרשם, השינויים שביצע המאמן הם נרחבים. מעל כולם עומדת ההחמתה של אנדרו גודלוק, סקורר חסר מצפון, מהסוג שלא היה מסתדר עם השועל הסרבי בעבר. על פניו, מדובר בשידוך מן הגיהנום, אבל על פי ההכנה המאמן הקשוח חורג ממנהגו, מוותר על הנטייה להסתמך על מהלכי על פיק אנד רול (בו גודלוק רחוק מלהצטיין) ומעניק לגארד חופש פעולה מפתיע. עם קליעה אימתנית מכל הטווחים ויד חופשית מהמאמן, גודלוק אמור להתחרות ראש בראש על מלכות הסלים. כישרונות כאלה לא רואים הרבה במחוזותינו.

הרכש שיפתיע: יאן וסלי. אחרי שתי עונות איומות ב-NBA, הפורוורד הצ'כי חזר לאירופה עם הזנב בין הרגליים. על אף התרומה האפסית והמאכזבת בליגה הטובה בעולם, לוסלי, כפי שכבר הוכח בפרטיזן, יש עליונות פיזית ואתלטית כמעט על כל שחקן באירופה. לצד שלל הסקוררים שמעטרים את הסגל הטורקי, הוא אמור לקבל לא אחת כדורים לנגיחה מתחת לסלים. כך יש לו סיכוי טוב למנף מחדש את מעמדו ביבשת.

בסימן שאלה: התהיות שעולות לגבי ריקי היקמן אינן נסובות על רמת משחקו, אף שגם זה נתון לוויכוח. בסיטואציה שנוצרה היקמן משמש לרוב כרכז, תפקיד אותו הוא מבצע ברמה נמוכה למדי, כפי שלמדנו מהקדנציה במכבי תל אביב. במובן זה הסבלנות של אוברדוביץ' עשויה לפקוע מהר מאוד, אלא אם המזימה שלו להטיל את ניהול המשחק דה-פקטו על הפורוורדים פרלדזיץ'-את-בייליצה תצלח.

ציון כללי: הטורקים התחזקו כמעט בכל העמדות שהיו זקוקות למקצה שיפורים, והנחיתו לשם שחקנים מהכישרוניים באירופה. שאלת הרכז נותרה פתוחה, כמו גם שאלת ההתאמה של יתר הגארדים לסגנון המוכר והישן של אוברדוביץ'. 9.5