מחממים את הפרקט עונת 2014/15

פילדלפיה 76': נא להצטייד בשנורקלים

גם העונה פילדלפיה תמשיך להצטיין בלהפסיד, תצלול מהר למטה ותישאר המחסן של ה-NBA לחוזים רעים במטרה לקבל בחירת דראפט ראשונה ב-2015. מייקל קרטר-וויליאמס עוד ינסה לשחק כדורסל, אבל הסיקסרס ימשיכו להתבזות ולהוכיח שהדרך לגיהינום רצופה כוונות רעות

  • פילדלפיה 76'
אורן לוי
אל תבואו, אין הרבה מה לראות. אוהדי פילדלפיה (צילום: AP)

תקציר הפרקים הקודמים

מאזן בעונה שעברה: 63:19

סיימה את העונה: מקום שני מהסוף של הליגה.

להלן מה שחשוב לדעת על עונת 2013/2014 של פילדלפיה 76'. בסוף שנת 2011, בזמן השביתה, הקבוצה עברה לבעלים חדשים, ובמאי 2013 מינתה את סם הינקי לתפקיד ה-GM שלה. הינקי, שהיה לפני-כן מס' 2 מוערך ביותר ביוסטון רוקטס, קיבל מנדט תקדימי ביותר, להוציא לפועל תכנית רב-שנתית שכוללת צלילה רבתי עד לקרקעית הליגה, במטרה לערום נכסים, לצוד כישרונות, להשתמש במכסת השכר בדרכים חדשות וקיצוניות, הכל במטרה להביא את הקבוצה להתמודדות רצינית בעתיד. הינקי ניגש לעבודה ובאמצעות מהלכים נועזים שגררו הרבה מאוד ביקורת עשה הכל על פי התסריט, עד לסעיפים הצורמים ביותר שבו. בין אם זו התקשורת, או הקולגות שמאשימים אותו ברמות משתנות של עצבים (ואינטרסים) – הינקי אינו עושה דבר באופן לא חוקי, אלא ממצה את הכלים שמספק לו ההסכם החדש של הליגה מול השחקנים. מרבית הקבוצות ומנהלים בליגה לא יכולים להרשות לעצמם התנהלות כזו גם אם היו רוצים, וכעת הקולות לשנות את הגרלת הלוטרי גואים ודורשים שינוי בשיטה, אשר מעודדת חוסר תחרותיות. כל שינוי, אם אכן יעבור את ההצבעה, לא יגיע רגע מוקדם מדי.

מבחינת כדורסל (כי חייבים) – פילי הייתה תחנת רכבת עמוסה של שחקנים שאת שמותיהם אין צורך שתזכרו, ששימשו כנכסים במקרה הטוב, או ממלאי מקום במקרה הרע. תחת המאמן ברט בראון שהגיע מסן אנטוניו, בעונתו הראשונה, הקבוצה שיחקה בקצב המהיר בליגה, אך ללא הועיל. הקבוצה נבנתה כדי להפסיד מקסימום משחקים, ואכן השוותה שיא ליגה של 26 הפסדים רצופים, אך הפסידה אפילו בזה, כשהגיעה רק למקום ה-29, לפני מילווקי באקס האומללים. מסגל הקבוצה ראוי לציין רק את הרכז המבטיח, מייקל קרטר וויליאמס, רוקי העונה, שהראה ניצוצות של עושה משחק אתלטי וגבוה, ונמצא בתכניות של הקבוצה לעתיד. השאר לא ידעו אם יישארו בסגל בסוף כל יום, במיוחד אם יש להם ערך על מגרש כדורסל. על-כך יעידו אוון טרנר, ספנסר הוז ותדאוס יאנג, שחקני חמישייה בקבוצה שהועברו בטריידים במחירים סמליים למדי, במגוון מכירות החיסול האגרסיביות שנערכו בפילי לאורך העונה ואחריה.

פותחים עונה ב-NBA: לכל כתבות מחממים את הפרקט

עוד בוואלה! NEWS

כשבחוץ גשום וקר: תרגילים מומלצים לפעילות גופנית ביתית

לכתבה המלאה
כל מי שנחשד כשחקן כדורסל ראוי נבעט החוצה. תדאוס יאנג (צילום: AP)

אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

באו: (קחו אוויר) אלכסיי שבד, לוק מ'בה א מוטה, קית' בוגאנס, מלקולם לי, נרלנס נואל (טכנית רוקי, היה פצוע כל העונה שעברה), ג'ואל אמביד (רוקי), קיי.ג'יי מקדניאלס (רוקי), ג'רמי גרנט (רוקי), רונלד רוברטס (רוקי), ג'קאר סמפסון (רוקי), דרו גורדון (רוקי). באו ובינתיים שוחררו: האשים ת'אביט, פייר ג'קסון, קית' בוגאנס.

עזבו: תדאוס יאנג, ג'יימס אנדרסון, אריק מיינור, אדוניס תומאס, ג'רוויס ורנאדו.

זו עונה שנייה ברציפות, שהשחקנים הכי חשובים של פילדלפיה הם רואי החשבון שלה. פילי ממשיכה להתחפש לעוגן שהליגה הטילה למצולות, ובאופן תדיר מלקטת חוזים לא מובטחים לצד ותיקים עם חוזים שאיש לא רוצה, בתמורה לנכסים עתידיים או חוזים לא מובטחים מהם היא תיפטר בהמשך. קבוצות שלמדו את הטריק משתמשות בפילי בתור המחסן של הליגה לחוזים רעים, ומשלמות לה בבחירות דראפט, שהפכו למטבע המקומי.

תמורת תדאוס יאנג, השחקן הטוב בקבוצה, הם קיבלו ממינסוטה את אלכסיי שבד, ולוק מ'בה א מוטה, שמגיע בעיקר על תקן הבייביסיטר של ג'ואל אמביד (אליו עוד נגיע), וכמו שוודאי ניחשתם, בחירה בסיבוב הראשון. במהלך העונה שעברה למשל, הסיקסרס קיבלו בין ערמת הטריידים את דני גריינג'ר, ארל קלארק וביירון מאלינס. בקבוצה מיד שחררו את השניים הראשונים, כדי שחלילה לא יוסיפו ניצחון או שניים למאזן הקבוצה, מה שוודאי גרם למאלינס לתהות מה זה אומר עליו... זה לא עוצר שם. אפילו בחירות הדראפט שהקבוצה כבר ביצעה עונים להגדרה "נכסים עתידיים" – נואל שנבחר בעונה שעברה עם פציעה ידועה מראש, ישחק לראשונה העונה. הטרנד השתדרג בדראפט הנוכחי, בו הקבוצה לקחה בבחירה השלישית את הסנטר ג'ואל אמביד (המפוצץ בכישרון, ובעל חשבון הטוויטר הכי מצחיק עלי אדמות) שלא צפוי לשחק העונה, ובהמשך הערב ביצעה טרייד עם אורלנדו על דריו סאריץ' (הבחירה ה-12), שחתם בפנרבחצ'ה הטורקית, ולא צפוי להגיע בשנתיים הקרובות.

הינקי, מסתבר, לא מוצא טעם להעמיד פנים שהוא מנסה לשפר את מאזן הקבוצה. בסיבוב השני, עם הבחירה ה-39, הקבוצה הימרה על הפוטנציאל ואילן היוחסין של ג'רמי גרנט, נצר למשפחת פורוורדים אתלטים וקשוחים, בראשם הדוד הוראס. בקבוצה מחביאים את השחקנים שעלולים להתפתח לשחקני NBA בין שחקני די-ליג וחוזים שונים ומבלבלים, אבל שימו לב לקיי.ג'יי מקדניאלס, אשר נלקח בבחירה ה-32, ובעצת סוכנו סירב לחוזה הסטנדרטי לנבחרים בסיבוב השני (4 שנים של שכר מינימום האפשרי, כאשר השנתיים האחרונות לא מובטחות), ובמקום חתם על חוזה לא מובטח כלל, של שנה אחת, במטרה להפוך לשחקן חופשי מוגבל בסוף עונת הרוקי. מקדניאלס מהמר על עצמו בסיכון שלא הרבה מוכנים לעשות, ונדמה שיש לו את הכישרון להרוויח מכך. בקיץ, כמו במהלך העונה, הקבוצה תמשיך להחליף שחקנים בשחקנים אחרים, תשלם מעט, ותשחק מול אצטדיונים שיהיו ריקים מאוהדים המצפים מהם להתחרות בקבוצה שמולם.

צריך להמשיך ולהתקדם למרות שאין אופק. מייקל קרטר וויליאמס (צילום: AP)

מה מי מו

חמישייה: מייקל קרטר-וויליאמס, אלכסיי שבד, הוליס תומפסון, נרלנס נואל, הנרי סימס.

ספסל: טוני רוטן, ארנט מולטרי, קיי.ג'יי מקדניאלס, ג'רמי גרנט, ברנדן דייוויס, לוק מ'בה א מוטה, ג'ייסון ריצ'רדסון, קית' בוגאנס (אם יישאר), רונלד רוברטס, ג'קאר סמפסון, אליוט וויליאמס, קספר ווייר, מלקולם לי, דרו גורדון, ג'ואל אמביד (פצוע), ובאופן כללי כל שחקן ששיחק מעל ל-12 דקות בדי-ליג, עם שם-משפחה שמתחיל באותיות A-J.

מאמן: ברט בראון, עונה שנייה בליגה ובקבוצה.

מועמד לפריצה: טוני רוטן? ברצינות. אני שואל. בתור קבוצה שאמורה לרדת ליגה, פילדלפיה היא מצד אחד מקום מושלם להשתפשף ברזי המשחק המקצועני, ומצד שני חממה לפיתוח הרגלים רעים. בעונתו השלישית, רוטן הוא גארד אתלטי עם לא מעט פוטנציאל, אבל הקליעה שלו מעלה באוב ימים קשים בהם אריק סנואו פתח בחמישיית הקבוצה. אם הוא יצליח לתקן את המעוות, מכל טווח, הכישרון שמבדיל אותו מחבריו לספסל יעשה את השאר. גם שני שחקני הפנים, הנרי סימס (שאולי יקבל מקום בחמישייה) וארנט מולטרי (מרשים במחנה האימון) עשויים לעשות קפיצת מדרגה שתבטיח להם מקום בליגה.

מועמד לדעיכה: ג'ייסון ריצ'רדסון. ניתן לשים בקטגוריה הזו כל שחקן מעל גיל 25 שמגיע לסיקסרס. עם זאת, המקרה של ריצ'רדסון שונה מעט. בגיל 33, לאחר פציעה שהשביתה אותו לכל העונה שעברה, בחר השחקן שלא להשתמש באופציית היציאה מחוזהו, שמבטיח לו 6.6 מיליון דולר לעונה הקרובה, במהלך שהיה נבון מבחינה כלכלית וציני ברמה המקצועית. ריצ'רדסון מעולם לא היה בתכניות של הסיקסרס, אבל הבחירה שלו כנראה מסמלת סיום עגום לקריירה מכובדת של אלוף ההטבעות לשעבר.

אקס-פקטור: המאמן ברט בראון. הארגון בחר להעלות את ההווה כקורבן למען העתיד, והמהלך כולל בתוכו התמודדות עם המטרות הסותרות שלהם מול צוות האימון (יחד עם השחקנים עצמם כמובן), שמתוקף הגעתם לליגה הם אנשים תחרותיים שכנראה לא יכולים לדמיין כישלון צורב יותר מאשר 55-65 הפסדים בתוך חצי שנה. איך נראות הישיבות של ההנהלה עם המאמן, שנותן דו"ח מצב על חודש ללא ניצחונות – קורצים זה לזה ומוציאים יין? נוזפים בו על תכנית המשחק לא מפורטת דיה? אין לדעת. בקבוצה כן יידרשו התקדמות של מספר שחקנים שנמצאים בתכניות לעתיד הקבוצה, ואם הם יאפשרו זאת לבראון, נראה שיש לו את הכלים והרזומה לעשות זאת. על בראון יהיה לייצר מרחב עבודה שמתגבר על הסתירה הפנימית של הארגון, ולדאוג להתפתחות השחקנים, בראשם נואל, קרטר-וויליאמס ואמביד, מבלי לפתח את ההרגלים הרעים שאורבים לכל קבוצה במרתפי ליגה שאין תחתיה עוד ליגה.

אם ישכיל לפתח את הקליעה עוד ירוויח משהו מהעונה הזאת. טוני רוטן (צילום: AP)

ולכדור הבדולח

תסריט אופטימי: פילדלפיה מוצאת לופ בהסכם החדש שמאפשר לה לרשום את המעודדות בתור שחקנים פעילים מבלי לעדכן את שכרן. הקבוצה שוברת את שיא ההפסדים במשחק מול מילווקי שאותו שתי הקבוצות מסיימות עם כמות חד-ספרתית של נקודות. קרטר-וויליאמס מוצא נחמה בבודהיזם, מתחזק מכל הפסד ומשתפר בכל אלמנט במשחק, בדגש על הקליעה. 74:8 מקום אחרון בליגה ושיא הפסדים לעונה. בחירה ראשונה בדראפט 2015.

תסריט פסימי: ה-NBA מחליפים את שיטת הלוטרי. פילדלפיה זוכה בבחירה ה-9 בדראפט. במשרד ה-GM נמצא חור בקיר בצורת סם הינקי, שעקבותיו נעלמו מאז. קרטר-וויליאמס דורש טרייד. ג'ואל אמביד יוצא מחוזהו על מנת להפוך לכותב טוויטר במשרה מלאה.

תחזית: כשהמטרה שלך היא להפסיד, והמטרה של היריבים היא לנצח אותך, העבודה שלך קלה במיוחד. בקבוצה יש מעט יותר כישרון מאשר בעונה שעברה, ולמרות שאני בטוח שהנהלת הקבוצה מטפלת בבעיה הזו ברגעים אלו ממש, קרטר-וויליאמס נראה כמו רכז העתיד שלהם, ואחרי עונת רוקי מעניינת עשוי לעשות קפיצה רצינית. נואל מסתמן ככוח הגנתי בהתהוות, הוליס תומפסון אולי מסוגל למצוא מקום ברוטציה של קבוצת NBA, ורוטן עושה בלגן באופן שיכול להטיב עם קבוצה נטולת כישרון כמו פילי. בראון נראה כמו מאמן ראוי, אף שהמאזן שלו כנראה לא ישקף את זה לעולם. 65:17, מקום אחרון.

לכתבות של אורן לוי באתר ה-NBA של כריס שרידן

כן, זה הולך להיות כואב. נרלנס נואל (צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully