במצב של 71:77 לטובתו, לאחר שראה כיצד הפרש של 23 נקודות הולך וננגס על ידי נימברוק, החליט דני פרנקו לשים לעניין קץ ושלח לפרקט את טוני גפני במקום ליאור אליהו. משוחרר ממגבלות חוק רוסי, העמיד פרנקו בדקות האחרונות את החמישיה קיצ'ן-רייט-סמית'-גפני-ג'ונס. כי עם כל הכבוד לדיבורים על צביון ישראלי, יותר מדי ריבאונדים בהתקפה נלקחו על ידי ראנצ'יק את קריז' על הראש של ליאור אליהו. ועם כל הכבוד ליכולות של יותם הלפרין (אתמול 0 זריקות ל-2, 0 זריקות מהקו ו-0 נקודות בסך הכל), הרי שכל דקה שבה ברייסי רייט לא דורך על הפרקט היא דקה מבוזבזת מבחינתם של האדומים. החילוף עשה את שלו: סל קשה של רייט במצב של אחד על אחד, השתטחות של גפני לכדור אבוד ואחר כך שלשה של הפאוור פורוורד האמריקאי הקפיצו את התוצאה ל-71:82 אדום, ושלום שלום.
הפועל ירושלים נראתה טוב אתמול מול אלופת צ'כיה. וזה לא רק הכישרון המתפרץ שמגיע מהכיוון של רייט את דונטה סמית' (ששיחק אמש 39 דקות). מרשים לראות את היכולת להעמיד הרכב שבו קו אחורי גבוה ואגרסיבי. מרשימה לא פחות הקפיציות והמחויבות ההגנתית שמגיעה מהמחליפים הגבוהים יניב גרין את טוני גפני. מדהים לראות שירושלים מצליחה לייצר 94 נקודות במשחק שבו היא קולעת שלשה אחת בלבד מ-13 ניסיונות.
הפועל ירושלים גברה 84:94 על נימבורק ועלתה לחצי הגמר
ליאור אליהו: היה הרבה לחץ, אבל כך יהיה גם במשחק הבא
הכירו את היריבה: קאזאן מחכה בחצי הגמר (21:45, ספורט1 ו-HD)
מבחינתי, שחקן המפתח אמש היה דווקא ג'וזף ג'ונס. קודם כל תראו את המספרים: 16 נקודות, 8 ריבאונדים ומדד איכות 26 ב-26 דקות משחק. ההחתמה של ג'ונס ספגה לא מעט לעג מסביב, בין היתר מאחר שלא מעט אנשים יודעים שגם עבור ירושלים עצמה, דובר כאן על החתמה של פשרה. אבל ג'וזף ג'ונס שחקן לא רע בכלל. אינטליגנטי, קשוח וטכני. נגד הקו הקדמי המבוגר והחסר של הצ'כים (נטולי סטוטז ובארנס) הציג הסנטר הרחב יכולות פוסט אפ יפות, קליעה מחצי מרחק ודומיננטיות בקרשים. ואם לא די בכך, הפתיע הביג גאי של פרנקו בשני אלמנטים נוספים: זריזות ומחויבות להגיע למשחק המעבר בהתקפה וכן תבונה הגנתית מול משחק הפיק אנד רול של נימברוק.
משחק ההתקפה של ירושלים ממשיך להיראות נינוח וזורם עם מחויבות לקצב מהיר. גם כשהיא מריצה תרגילים מיושנים יחסית מתוך סט של דאבל אלבו (שבו שני הגבוהים מצויים בשני צדי קו העונשין) וגם במסגרת סטים אחרים ניכרת ההקפדה על משחק גב לסל של ג'ונס, סמית' וגם אליהו. במקביל, נראה כי ברוב ההרכבים מקבל פרנקו לפחות שניים-שלושה מוסרים טובים, שמאפשרים להריץ תרגילים שבהם לחיתוכים ולתנועה ללא כדור יש משמעות. כל זאת, בתוספת לא מעט נקודות קלות במשחק המעבר, אפשרו לירושלים לקלוע באחוזים בלתי נתפסים מ-2 נקודות (37 מ-52, למעלה מ-71 אחוז).
וזאת, כפי שאמרנו קודם, כשירושלים לא מסוגלת לקנות גול מבחוץ. בפתיחת הרבע הרביעי אמש (ובפיגור 20 נקודות) החליטו הצ'כים לעבור סוף כל סוף לשמירה אזורית שהביכה את האדומים והחזירה את הצ'כים למשחק. אז נכון שלא סביר לקבל עוד יום של 0 מ-8 לשלוש מהלפרין ודונטה סמית', אבל מעבר לכך נראה היה שהקבוצה של פרנקו מרגישה פחות בנוח בשלב זה מול תצורות הגנתיות שהפתרון להן הוא לא רק באמצעות שימוש בכישרון נטו.
ועכשיו מה, מה עכשיו? ברור וידוע שהסגל שמעמידה קאזאן הופכת אותה לפייבוריטית בטורניר הבזק שמארגן היורוליג. עושה רושם שהמפתח מצדו של פדולאקיס יהיה היכולת של הקו הקדמי שלו (סקינזדה, קאימאקוגלו (האיום), סוקולוב והחייל האמיץ' דיאור פישר) לפתור את הבעיות ההגנתיות שיכולות להגיע ממצבי האחד על אחד של ג'ונס ואליהו, או את היכולת לתת פתרון לחדירות של שחקני הקו האחורי מול הרגליים המעט עצלות שיש שם לקאזאן.
בעונה שעברה הסתיימה ההתמודדות של מכבי חיפה מול קאימאקוגלו בנוק אאוט לטובתו של הג'ינג'י המזוקן. לא בטוח שזאת תהיה התוצאה גם הלילה. ביצוע יעיל של תרגילי ההתקפה האדומים, נקודות ממשחק מעבר והתמודדות שווה בקטגוריות הריבאונד יכולים להפוך את המשחק הערב לתחרותי וצמוד ואולי אפילו לקרב את הקבוצה מהארנה מרחק משחק אחד מהליגה של הגדולים.