ברייסי רייט: "כשאתה בתוך משהו ממש גדול, אתה רוצה להישאר"

"זה הולך להיות מאתגר. אנחנו עדיין מנסים להתחבר, לא כולם משדרים על אותו הגל, אבל בעוד יומיים כולם יצטרכו להיות שם. יש לנו שחקנים מספיק חכמים, שחקנים ששיחקו כדורסל מספיק שנים כדי להבין שצריך להתעלות ושהאינסטינקטים יעזרו במשחק הזה, ואני חושב שיש לנו אינסטינקטים טובים".

ברייסי רייט מאמין שגם עם הכנה לקויה הפועל ירושלים יכולה לעשות סנסציה בשבוע הקרוב, להיות הקבוצה שתנצח את טורניר המוקדמות של היורוליג ולזכות בכרטיס ה-24 למפעל היוקרתי באירופה.

ביום חמישי האחרון, חצי שעה אחרי שהאדומים חגגו זכייה בגביע ווינר, רייט שחרר הצהרה לאוויר כשאמר: "זה מסר עבור עצמנו שאנחנו מסוגלים ויכולים לזכות בתארים". ארבעה ימים לאחר מכן, בראיון לוואלה! ספורט, הוא כבר נשמע מפוכח יותר: "ההרגשה הייתה די טובה, הייתה לנו בכורה בארנה החדשה, ובגלל שזה היה בירושלים רצינו מאוד לזכות בגביע ולחגוג עם האוהדים שלנו. ההרגשה כולה הייתה טובה, אבל אין לזה חשיבות גדולה מדי, כי זה עדיין קדם עונה ושתי הקבוצות עדיין מנסות למצוא את עצמן. היה כיף לנצח, ואפשר לקחת מזה כמה דברים, אבל לא יותר מדי".

רייט, שחגג בחודש יולי האחרון 30, הגיע להפועל ירושלים במהלך העונה שעברה על תקן התוספת שתהפוך את הקבוצה של בראד גרינברג מקבוצה טובה, לכזאת שיכולה לאיים על האליפות. "ירושלים הייתה קבוצה טובה לפני שהגעתי, הם ניצחו משחקים, עברו סיבוב ביורוקאפ, מקום ראשון או שני בליגת העל, הם היו קבוצה טובה, לא יודע אם היו צריכים אותי, אבל להוספה שלי לסגל הייתה השפעה חיובית", הוא מספר על התפקיד שלו בתוך הקבוצה, שהייתה צריכה גו טו גאי. אני באתי וניסיתי למצוא את הדרך שלי, זאת לא הייתה קבוצה שאני בא אליה וצריך לעשות את הכל. לאורך הזמן זה התפתח. כשהגעתי לכאן לראשונה אני לא חושב שזאת הייתה המטרה. באתי להוסיף ניסיון ויצירתיות לקבוצה, אבל ככל שעבר הזמן אני חושב שהתפקיד שלי הפך יותר לגו טו גאי".
אלא שהסיטואציה אליה הגיע, כשחקן ספסל, הייתה חדשה בשבילו.

"זה שונה, אני צריך לבוא בגישה שונה למשחק", מודה הגארד שנחת מסמארה, "כשחקן שבא מהספסל, אתה צריך לראות את הדברים בצורה שונה. בשנה שעברה שיחקתי 35 דקות למשחק למרות שהייתי בא מהספסל, ככה שזה לא שינה יותר מדי, אבל השנה נראה איך הדברים יסתדרו".

בפלייאוף אשתקד, רייט כבר הפך למוציא לפועל הכמעט יחידי של ירושלים. זה נגמר עם הדחה מאכזבת נגד מכבי חיפה בחצי גמר הפלייאוף, "זה היה קשה, אבל איבדנו את ליאור אליהו וארטיום פרחוסקי, ולשחקנים האחרים היו גם פציעות", הוא משחזר, "היה לנו קשה במאצ' אפ עם חיפה, הם היו גדולים ואנחנו היינו צריכים לשחק בהרכבים די נמוכים, אז הם באו ושיחקו טוב יותר. מהצורה שבה העונה התפתחה כל האנשים במועדון האמינו שנגיע לגמר, אבל הפציעות שיבשו את זה".

ואז הגיע הקיץ. בירושלים האמינו שרייט, שלא נשאר באף קבוצה במשך שנתיים מאז ה-NBA, הפתיע והאריך חוזה בבירה, תוך כדי מבצע 'צוק איתן'. "שיחקתי בעוד מקומות שהיו תחת מלחמה בעבר, כמו קרואטיה", הוא מסביר. "החדשות תמיד הופכות את הדברים לקשים יותר ממה שהם באמת. חתמתי בכמה קבוצות חוזים ליותר מעונה אחת, אבל בכל עונה שזה קרה, בסביבות ינואר קבוצה אחרת באה ולקחה אותי, אז אני מקווה שאני אשאר כאן לכמה שנים. כבר הכרתי את הארגון, והם התקדמו בצורה שאפתנית מאוד, עם הארנה החדשה והבעלים החדשים. כמה שחקנים טובים ששיחקו פה בעונה שעברה כבר חתמו, וצירפו את דונטה, אז זה היה נוח. היו לי הצעות מקבוצות אחרות לשנתיים ושלוש, אבל הכרתי את הסיטואציה כאן ואת המקום, וזה נראה כמו פרויקט שאני רוצה להיות חלק ממנו".

נחזור לקריירה של רייט. אחרי קריירה מבטיחה במדי אינדיאנה הוז'רס הוא מצא את מקומו ב-NBA במינסוטה, אבל 28 משחקים בשנתיים גרמו לו לוותר על חלום ה-NBA מוקדם מאוד. "לא אמרתי אף פעם שהשנתיים שהיו לי ב-NBA הספיקו", הוא נזכר. "אחרי השנתיים הללו הייתה לי את ההזדמנות להישאר בליגה, אבל ההצעה שקיבלתי מיוון (אריס סלוניקי, א.ש) הייתה גבוהה בהרבה, גם מבחינת כסף וגם מבחינת ההזדמנות. הייתה לי הזדמנות לחזור, וכמעט חזרתי ב-2012, הייתי כבר בתהליך של חתימה על העסקה, אבל רצו שאחכה עד אחרי הדראפט, ואני לא אוהב לחכות, אז החלטתי להישאר באירופה".

אתה לא אומר לעצמך 'אולי ננסה להוכיח שאני שייך לשם'?

"אני בקלות יכול לחזור, ללכת למחנה ולהתקבל לקבוצה, לעשות את כל הדברים האלה. אבל הסיטואציה שיש לי פה היא טובה יותר. זה לא משנה לי פה או שם, אני עדיין עושה כסף ומשחק כדורסל. אם משהו יצוץ, ואני ארגיש שזאת הזדמנות ממש טובה, אני אחזור. אם לא, אשאר כאן".

הרזומה שלו באירופה כולל שלוש עונות ביורוליג עם אריס סלוניקי, חובנטוד בדאלונה וצדביטה זאגרב, וכמו כן עונה באוסטנד וסראגוסה, וחצאי עונות בפאריז לבלואה וסמארה. "הליגה הספרדית הייתה הכי מהנה ותחרותית", הוא קובע ומפרגן לליגת העל שלנו, "ישראל היא בין שלוש הליגות הטובות ששיחקתי בה, הליגה הקרואטית והאדריאטית פחות טובות. יש פה הרבה אמריקאים, ובכמה ליגות זה יכול להיות דבר לא טוב, אבל כאן זה עוזר למשחק לעלות ברמה".

בקיץ, לפני שחתם בירושלים, ישב עם הצעות מקבוצות בכירות באירופה, וכמעט והצטרף לטייריס רייס וריקי היקמן בכסף הגדול באמת, אלא שאז בחר להישאר עם פחות מחצי הסכום בבירת ישראל. "באתי לכאן מרוסיה, אז אני מכיר את הדבר הזה. הייתי בשיחות עם הרבה קבוצות, קבוצות מרוסיה, קבוצות מטורקיה. היו לי הצעות טובות מאוד על השולחן, הסיטואציות שם היו טובות אבל לא מושלמות. קבוצות גדולות, בשביל כסף גדול יותר מכאן. עשיתי הרבה כסף בקריירה שלי באירופה, אז אני לא צריך לרדוף אחרי הכסף. מה שהם מנסים להשיג כאן בירושלים יהפוך אותם לקבוצה בסדר גודל של הקבוצות שפנו אלי הקיץ. הבעלים החדשים, הארנה החדשה, זה דבר גדול. כשאתה בתחילת פרויקט שיהיה ממש גדול, אתה רוצה להישאר. רציתי להיות חלק ממשהו שאפתני. פנו אליי קבוצות מבוססות, אבל זה פחות משך אותי".

כששואלים את רייט על איך הוא משווה את הסגל של העונה לעומת העונה שעברה הוא מבקש קודם לציין שהוא לא שהה מספיק זמן עם השחקנים העונה כדי לספק תשובה מלאה. "אני לא יודע אם הסגל טוב יותר, אנחנו עוד לא משחקים חודש. הייתי מאוד מאוכזב שלא החזירו את ג'וש (דאנקן, א.ש), הוא היה אחד השחקנים שממש שרציתי שיחזרו, וכשהוא לא חתם, התאכזבתי. ההחתמה של דונטה הייתה תוספת ענקית, צריך לראות זמן איך הקבוצה תיראה כדי שתהיה לי אפשרות להשוות. הייתי בעונה שעברה שישה חודשים עם הקבוצה, ועכשיו אנחנו בקושי שבועיים עם הסגל המלא".

העובדה שהשארתם הרבה מאוד שחקנים בסגל אמורה לתת לכם יתרון בתחילת העונה?

"אני לא יודע אם זה נותן לנו יתרון, אבל זה נותן לנו ביטחון שאתה יודע איך השחקנים שלידך משחקים ושיש לך כימיה איתם. העובדה שקבוצה מסוימת משחקת זמן מסוים ביחד, לא בהכרח אומרת שזה ייתן לך יתרון תחרותי בסופו של יום, אבל זה כן נותן תחושה של נוחות, ותחושה של הבנה, יותר קל להסתגל".

כאמור, הערב (רביעי) רייט והפועל ירושלים יעלו לרבע גמר מוקדמות היורוליג ויפגשו את נימבורק הצ'כית, מהקבוצות ששיחקו הכי הרבה במוקדמות, "יש לנו סיכוי טוב לנצח את נימבורק, הם היו במפעל הזה בחמש השנים האחרונות, אז הם מבינים את זה יותר טוב מאיתנו", קובע הגארד הירושלמי, "יש להם את דריוס וושינגטון, ששיחק איתי ביוון, טרה סימונס ויירי וולש, אלה שחקנים מנוסים, אבל יש לנו את מה שהופך קבוצה לחזקה. אם נצליח להתחבר, יש לנו סיכוי טוב להתקדם למשחק השני".

אם ירושלים תעבור את הצ'כים, הם צפויים לפגוש למחרת את אחת הקבוצות המעניינות באירופה, קאזאן, "קאזאן הייתה אחת הקבוצות הטובות ביורוקאפ בעונה שעברה, אבל כרגע הם רק קבוצה טובה על הנייר. זה משחק אחד, זאת לא סדרה, כל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה אחרת. בכל יום אם אתה מנצח אתה פוגש קבוצה חדשה, ככה זה גם בשבילם. אני חושב שעל הנייר קאזאן חזקים. יש לנו סיכוי טוב, הצד שלנו בהגרלה הוא הצד החזק. וילרבאן, אוסטנד ושטרסבורג בצד השני, ואם נגיע לגמר, אז יש לנו סיכוי טוב מאוד לעשות את זה".

ניצחתם את מכבי תל אביב השבוע בפעם הראשונה, זה יכול לומר משהו על המשך הדרך?

"בקדם העונה אף אחד לא נמצא איפה שהוא צריך להיות. אתה רק מנסה להבין מה אתה צריך לעשות בקבוצה. זה היה חשוב לנצח משחק ברמה גבוהה כמו שניצחנו, ניצחנו את אלופת אירופה, אבל אין לזה משמעות גדולה בשבילי. אנחנו נשחק מולם הרבה פעמים העונה, כשנפגוש אותם בגמר בעתיד, אנחנו ומכבי נהיה קבוצות טובות יותר, ואז זה יקבע. אנחנו עוד לא במקום כדי לדבר על אליפות, אנחנו לא שם. כשהעונה תתחיל והדברים יזוזו, אז יהיה אפשר לדבר. אנחנו רוצים להתחרות על האליפות, אנחנו יכולים להיות בגמרים של המפעלים השונים שאנחנו משתתפים בהם. לזכות? נדבר על זה כשהעונה תתקדם".