פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        איש הצללים: סיפורו של מסל בוגדוב

        מסל בוגדוב הוגדר "ככדורגלן הטוב ביותר במזרח אירופה מאז גאורגי חאג'י". ב"הטיימס" דירגו אותו ברשימת הכדורגלנים המבטיחים לפני אוזיל ולבנדובסקי והוא ניהל מגעים עם ארסנל. הייתה רק בעיה אחת: הוא לא היה קיים

        חמור שחור (GettyImages)
        מה עושה פה חמור? (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        באוגוסט 2008 פורסמה באחד מהפורומים הפופולריים של BBC, ידיעה שנלקחה מסוכנות הידיעות המפורסמת AP. "סוכנו של מסל בוגדוב בן ה-16 - הכדורגלן שמתואר כשחקן הטוב ביותר שיצא ממזרח אירופה מאז גאורגי חאג'י – טוען שהוא טוב מספיק בשביל להצטרף לארסנל כבר עכשיו", נכתב שם, "הסוכן, סרגיי יוליקוב, שנמצא בלונדון, אמר: 'אני לא יכול לפרט על המגעים עם ארסנל, אבל אני יכול להגיד שמסל שמח להיות מוזכר כמועמד לקבוצה גדולה כזו".

        כמה ימים לאחר מכן הופיע אייטם חדשותי נוסף בשפה האנגלית, שוב בפורום פופולרי באינטרנט. הפעם ראיון קצר של בוגדוב שפורסם ב"לאקיפ" הצרפתי, ושבו הוא מספר על החלום שלו לשחק באנגליה בכלל ובארסנל בפרט. יומיים חלפו והנה עוד דיווח מאת AP. הפעם על כך שרפא בניטס שוקל מהלך מהיר כדי לחטוף את המולדבי הצעיר מתחת לאף של התותחנים ולהנחית אותו בליברפול.

        בוגדוב, שחקנה של אולימפיה בלץ ממולדתו, לא עבר בסופו של דבר לארסנל, אבל באוקטובר 2008 עדיין נשמע מלא תקווה. לקראת המשחק של נבחרתו נגד לוקסמבורג במוקדמות מונדיאל 2010, אמר: "זה היה חודש מאכזב כי המעבר שלי לארסנל לא יצא לפועל ועכשיו אצטרך לחכות עד ינואר. קיוויתי להצטרף כבר בקיץ, אבל אני צעיר ואני יודע שאני צריך להיות סבלני".

        שש שנים חלפו מאז, והמולדבי שחלם על מעבר לארסנל, עדיין לא נחת במתקן האימונים של התותחנים בהרטפורדשייר. הוא גם לא חתם בקבוצה גדולה אחרת ולא עזב את אולימפיה בלץ מעולם. הוא בעצם אף פעם לא שיחק במדיה. מסל בוגדוב למעשה לא היה קיים.

        כדורגל כללי (GettyImages , Getty Images)
        (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        בקיץ 2008, אוהד כדורגל מאס בגלי השמועות המסורתיים שהציפו עיתונאי הכדורגל. מאס ועשה מעשה. עם קצת עזרה מחברים, הוא החליט לחשוף את פניה האמיתיים של תקשורת הספורט בעידן האינטרנט וגם הצליח. שמו של אותו אוהד כדורגל, אגב, לא ידוע עד היום, אבל גולשי אינטרנט עקשנים שניסו לעלות על עקבותיו, הצליחו להבין שמדובר באדם אירי, ככל הנראה מהעיר גולוויי.

        התכנית הייתה פשוטה: הגיית סיפור על כדורגלן צעיר ומבטיח מארץ רחוקה, כזה שמועמד לקבוצה גדולה. עם קצת רצון טוב – תיאר לעצמו אוהד הכדורגל מאירלנד – הוא יצליח להביך לפחות כמה עיתונאי ספורט חסרי אחריות, שממהרים לפרסם שמועות ושקרים בלי לחשוב על העקבות שהם משאירים.

        האוהד המותח לא היה יכול להחדיר ידיעות לעיתונים אמיתיים, אבל הוא ידע שכתבים נוהגים לשוטט בפורומים ותכנן ללכוד אותם שם. לאורך כל קיץ 2008 הוא פרסם חדשות שכביכול פורסמו בסוכנות AP, בדבר התעניינות של ארסנל במולדבי הצעיר מסל בוגדוב.

        בדיווחים היה הכול. שפה פשוט של ידיעה חדשותית בתוספת ציטוטים של הכדורגלן בסגנון "אני עוד צעיר ואני צריך להיות סבלני". מי לא שמע כדורגלן אומר משפטים מהסוג הזה? המותח וחבריו המציאו סוכן בשם סרגיי יוליקוב והגו עיתונאי מזרח אירופאי בשם סלובן דרקוביץ'. בבלוג שאותו דרקוביץ' "הקים", הוא כתב ביולי 2008 ש"העיתון Diario Mo Thon מהעיר בלץ דיווח הבוקר שמסל 'מאסי' בוגדוב נחת בלונדון במטרה לחתום בארסנל". לשם של העיתון נחזור בהמשך.

        אותו אוהד כדורגל אירי וחבריו האכילו את העיתונאים ואת הגולשים בפורומים בכל מה שהם רגילים לקרוא, בידיעות חדשותיות שהן למעשה קלישאה מהמילה הראשונה ועד הנקודה האחרונה. הם אפילו הצליחו להחדיר לערך הוויקיפדיה של נבחרת מולדובה באנגלית, אזכור של בוגדוב, וכתבו שהוא שבר שיא כשערך בכורה בגיל 16 ו-44 ימים במשחק ידידות נגד ארמניה. זה היה מספיק משכנע.

        מסל בוגדוב (צילום מסך)
        המותח וחבריו המציאו סוכן בשם סרגיי יוליקוב והגו עיתונאי מזרח אירופאי בשם סלובן דרקוביץ' (צילום מסך)

        לקראת המשחק של נבחרת מולדובה נגד נבחרת לטביה במוקדמות מונדיאל 2010, בספטמבר 2008, פרסם אתר האינטרנט הידוע Goal.com ידיעת פריביו ובה ציין את מסל בוגדוב הצעיר כמי שכדאי לשים לב אליו.

        במגזין הנפלא והמוערך, When Saturday Comes, פורסם אייטם של מארק גילבי אודות הכדורגל במולדובה בצל התנהלות חבל טרנסניסטריה כישות עצמאית לכל דבר. כתבה בת 632 מילה, שמסתיימת עם הפסקה הבאה: "בין הסכסוכים הלאומיים בכדורגל במולדובה, יש קרן אור אחת באופק, עילוי בן 16 ששמו מסל בוגדוב. רבים חוזים לו עתיד באחת מהליגות הגדולות באירופה".

        Goal.com ו-When Saturday Comes נפלו בפח, אבל הנפילה הגדולה הייתה של "הטיימס". בינואר 2009, העיתון הבריטי, הרציני בדרך כלל, פרסם את "רשימת 50 הכדורגלנים המבטיחים בעולם". בוגדוב שובץ במקום ה-30, לפני כוכבים עתידיים דוגמת רוברט לבנדובסקי ומסוט אוזיל. "המיטב של מולדובה", כתב שם העיתונאי שהופקד על הרשימה, טום דארט, "שחקן ההתקפה בן ה-16 כבר קושר במעבר לארסנל, ויש עוד הרבה קבוצות גדולות מאירופה שעוקבות אחריו".

        אם הפרסומים הקודמים בפורומים ובכלי התקשורת עברו ללא תגובה, הרי שהכתבה ב"הטיימס" כבר הדליקה לכמה אנשים נורות אזהרה. הבלוגר האירי ניל מקדונל, שמכנה את עצמו Fredorrarci, חקר את העניין לעומק. הוא יצר קשר עם עיתונאי רוסי, שחיבר אותו לעמית ממולדתו של בוגדוב. בפוסט ארוך בו הוא פירט על החקירה שניהל, מקדונל סיפר שקיבל מהעיתונאי המולדבי תגובה כזו: "האדם הזה לא קיים. הוא מעולם לא שיחק נגד ארמניה (הייתי במשחק). שמעתי עליו היום בפעם הראשונה וגיליתי שהרשת מלאה במידע שקרי עליו". מקדונל ובלוגרים אחרים הבינו שהעיתונאים נפלו בפח, אבל זה לא הספיק להם. הם רצו לדעת עוד.

        מסל בוגדוב (צילום מסך)
        Goal.com ו-When Saturday Comes התנצלו במהירות, אבל ל"הטיימס" לקח זמן לבלוע את הגאווה (צילום מסך)

        הבלוגר בריאן פיליפס הסביר שהשם מסל בוגדוב - מקורו כנראה במילים M’asal beag dubh - שבאירית מתרגמות ל"החמור השחור שלי". הסופר האירי פדאריק או'קנייר כתב בתחילת המאה ה-20 סיפור על איש מכירות רמאי שמנסה למכור את החמור העצל שלו במחיר מופרז. לאותו סיפור קראו M’asal beag dubh, או אם תרצו, מסל בוגדוב.

        בנוסף, גם שם "העיתון המולדבי" שבו כביכול פורסמו ידיעות על מגעים בין הכדורגלן הצעיר לארסנל, Diario Mo Thon, לא היה מקרי. המילה דיאריו נפוצה בשמות עיתונים בספרדית והמילים mo thon פירושן באירית "התחת שלי". כמעט מיותר לציין שאין עיתון מולדבי כזה ושזו הייתה עוד אחת מאבני הדרך של אוהד הכדורגל האירי שמאס בשמועות של חלון ההעברות.

        חלק מהפרטים היו מתבררים כשקריים בצורה מידית עם בדיקה מעט יותר קפדנית. מעבר קליל על ההרכבים במשחק בין מולדובה לארמניה למשל, היה מגלה שמעולם לא שיחק בו מישהו שעונה לשם מסל בוגדוב. המותח וחבריו הדליקו את הגפרורים בכמה מקומות שונים, אבל הרשת עשתה את שאר העבודה כאחראית להפיכת סיפור בוגדוב ממדורה לשריפה. בחלק מכלי התקשורת, בעיקר ב"הטיימס", נכוו.

        Goal.com ו-When Saturday Comes התנצלו במהירות, אבל ל"הטיימס" לקח זמן לבלוע את הגאווה. קודם כל שיבצו שחקן אחר במקום בוגדוב במקום ה-30 ורק אחרי שהסיפור זכה לסיקור נרחב בכלי תקשורת כמו "גרדיאן", "ניו יורק טיימס" ו-ESPN, בעיתון הלונדוני פרסמו התנצלות משלהם.

        צילום מסך גלובס (צילום מסך)
        ב-2006 סיפור על אוהד נבחרת אנגליה שעשה ביטוח נגד טראומה במונדיאל, פורסמה בכל העולם, בשלל שפות. אחר כך התברר שהוא פרסם חברת ביטוח (צילום מסך מתוך גלובס)

        במאי 2006 פורסמה בכלי תקשורת באנגליה ידיעה על אוהד של נבחרת שלושת האריות, שעשה ביטוח נגד טראומה נפשית לקראת המונדיאל. הוא אפילו צוטט כאומר: "הלחץ בגביע העולמי מוטל לא רק על השחקנים והמאמנים, אלא גם על האוהדים, שסובלים לא מעט". "טלגרף", "דיילי מייל", BBC, "הטיימס", מי לא הזין את הקוראים שלו בסיפור החביב הזה? בטווח של כמה שעות, הוא כבר התפשט באתרי אינטרנט ברחבי העולם ופורסם בשפות רבות.

        זמן לא רב לאחר מכן, התברר שאותו אוהד הוא בעצם איש מכירות שקידם חברת ביטוח, ושארבע שנים לפני כן, לקראת מונדיאל 2002, הוא הצליח "להאכיל" את "הסאן" בסיפור זהה. אי אפשר להאשים אותו. הוא עשה את העבודה שלו בצורה נפלאה, תוך קריאה בהירה של המציאות. המותח האירי שביקש להעניש עיתונאי ספורט, זיהה אותה בעצמו.

        בינתיים, סיפור בוגדוב הפך ממתיחה חביבה לשיעור חשוב. מרצים לתקשורת מציגים אותו כלקח לתלמידיהם, ומייקל פרטיק ודייויד תומפסון אפילו הקדישו לו כמה פסקאות בספר שכתבו WILD WEST 2.0, שעוסק בהשפעה של האינטרנט. הרשת מלאה בנזיפות כלפי העיתונאים שלא טרחו לבדוק, ובביקורת על סוג העבודה שנדרשת מאנשי תקשורת היום; לא עוד לצאת לשטח ולחקור, אלא רק לגלוש באינטרנט ולדלות משם מידע לא בדוק. לעיתונאים שנפלו בפח עם "הכישרון המולדבי" זה כנראה כבר לא יקרה שוב, אבל אף אחד לא מוגן.