בוידאו: כל שערי השבת בקליפ אחד
אין דבר נורא יותר מלהסתובב בקניון בשבוע שלפני החגים, במיוחד אם אתה גבר. המוני אנשים מייצרים תכונה של קהל שצובא על שערי המגרש, אבל בעוד הנשים ששות אלי קרב, פניהם של הגברים מביעות בעיקר ייאוש ודאגה: מה להביא למארחי ארוחת ערב החג המעיקה, איך לרצות את בת הזוג והילדים ובעיקר, כיצד למצוא את שביל הבריחה מהמרק האנושי הזה ולהתמקם שוב בכורסה החמימה.
כשחושבים על זה, השוטטות בקניון לא שונה בהרבה מהימים האחרונים שלפני סגירת חלון ההעברות. גם שם הבעלים סובלים מייאוש, מבלבול ומלחץ סביבתי שדוחק בהם להביא משהו לשולחן. מיום שלישי הקבוצות שלהם יעמדו בזכות עצמן, כל בלבולי המוח וקריאות ה"תביאו חלוץ, חייבים בלם" ייפסקו. השוק הרי לא מוצף במבצעי סוף עונה ובשחקנים גדולים, כך שלפחות כאב הראש הזה יירד מהם.
מצד שני, אתמול שוב ראו כמה מנהלים בליגת העל שמה שיש לא בהכרח מספיק ואולי עדיף בכל זאת לרוץ לקניון הקרוב ולהספיק לפני הסגירה. אחד מהם נכנס לרשימת שלושת "אנשי השבת" של הבטטה.
מקום 3: איל ברקוביץ'
גם סטירה שמצפים לה תהיה כואבת. במשך יותר משלושה חודשים הגישה הפועל תל אביב את הלחי, עצמה עיניים וחיכתה למהלומה הקשה שתיחת עליה. אמש היא גם קיבלה אותה, במידה מצערת של השלמה. דיברו על קבוצה דלת תקציב, על הגנה רעועה, על יכולת שלא תספיק ואז הגיע המשחק בקרית שמונה וגילה שהתחלואות ש"הובטחו" מתקיימות במלואן: טעויות של שוער שלמרות עליה קלה עדיין נותר בלתי יציב, קישור עייף וחסר יכולות מול הגנות סבירות ומעל לכול, חוליה אחורית שכל קשר בינה לבין המונח "הגנה" מקרי בהחלט. אחרי הנמכת הציפיות והפסימיות המעיקה הגיעה גם המציאות.
מי שיעמוד בשבועות הקרובים במבחן נאמנות להצהרותיו הוא איל ברקוביץ'. מיד כשנכנס לתפקיד הודיע המנהל הספורטיבי כי ייתן גב לאסי דומב. "אני אומר עכשיו לאסי גם אם יפסיד שלושה משחקים 4:0, אני מאחוריו", אמר בביטחון במסיבת העיתונאים הראשונה שלו. אז דומב לא הפסיד שלוש פעמים 4:0, בסך הכול פעם אחת 3:0, אבל הלחשושים, תהיו בטוחים, לא יאחרו להגיע. ברקוביץ' מבין כמו כולם שהקבוצה שלו לא נראית טוב, יודע שלא משנה מה קורה על המגרש, לאחר יכולת כזו, כל ההאשמות מתנקזות למאמן. לכן, חשוב יהיה לבחון את ההתנהלות שלו בימים הקרובים.
אל תצפו לעריפת ראשים מילולית הקוסם כבר הוכיח שהאימפולסיביות דעכה אצלו וקול ההיגיון מנחה אותו יותר מאשר בעבר, אבל חשוב יהיה לגלות בניואנסים הקטנים כיצד הוא מתבטא והאם בדברים שיגיד (או באלה שלא) יש אמונה אמתית וקיר שמשמש חומת מגן לביקורות כנגד המאמן, או שמא מס שפתיים, שנועד בעיקר להרוויח זמן עד למפלה הבאה.
מקום 2: לארי קאיודה
אחרי שני מחזורים כבר ניתן לקבוע שמכבי נתניה בצרה הגנתית גדולה. אין שום דבר בחלק האחורי שמשרה ביטחון, וזה כולל את השוער אריאל הרוש (ראו הערה לגביו בהמשך). מסיבה זו, נתניה תצטרך לעשות את העבודה דרך הצד השני של המגרש, בהתקפה. יש לה את ערן לוי, רק שהוא לבד לא יספיק, כפי שראינו בבלומפילד בשבוע שעבר. אבל יש לה גם את לארי קאיודה, וכבר אתמול הוא הראה כמה גדול ההבדל על המגרש אתו ובלעדיו.
בשנה שעברה קיבלנו עוד הוכחה כמה הכרחי פליימייקר התקפי לקבוצת תחתית. להפועל רעננה היו את אנתוני נוואקמה וממאדו צ'אם המצוינים, להפועל חיפה את זרקו קוראץ' ובמכבי פתח תקוה קם רועי דיין לתחייה בדיוק ברגעי ההכרעה. קאיודה עושה כמעט הכול בהתקפה של נתניה. הג'סטה הנרגזת ששיגר (למי?) אחרי השער הראשון במשחק, מעידה על יצריות, כזו שלעתים אינה ניתנת לשליטה (עיין ערך הנגיחה בליאור לוי בגביע הטוטו), אבל זהו מחיר שנתניה צריכה להיות מוכנה לשלם: פרובלמטיות לצד כישרון גדול. אם תמצא את הדרך לרצות את קאיודה ולהשאיר אותו על המגרש כמה שיותר דקות לאורך העונה, יגדלו סיכוייה לשרוד בליגת העל.
איש השבת: דובב גבאי
לא נכון להכתיר מלכים להכתיר מלכים אחרי משחק מול הפועל פתח תקוה, שבהרכבה הנוכחי לא שווה מקום בליגה הבכירה. בשבוע הבא חגגה עליה הפועל רעננה, הפעם הפועל באר שבע לא התקשתה במיוחד ויצאה מהמושבה עם שלוש נקודות. מי שכבש צמד ובקלות יכול היה לרשום גם רביעייה הוא דובב גבאי.
השער השני של באר שבע היה כולו של החלוץ. הוא מסר ימינה לבן ביטון ורץ בזיגזג להתמקם, כדי לפנות לעצמו מקום ולנגוח באין מפריע לרשת של קאלה דרשלר. זהו שער שצריך ללמד בכל בית ספר לכדורגל, גם כשהוא מובקע מול הפועל פתח תקוה. בעצם, מבחינת גבאי, הבשורה היא שהוא נכבש דווקא נגד הפועל פתח תקוה. כי גולים נגד קבוצות תחתית הם משהו שהחלוץ לא ממש הצטיין בו אשתקד. שימו לב לסטטיסטיקה של גבאי ב-2013/14: תשעה שערים, שבעה מהם נגד מכבי חיפה, הפועל תל אביב, קרית שמונה ומכבי תל אביב ארבע מחמש היריבות בפלייאוף העליון. השניים האחרים נכבשו במשחקי החוץ נגד הפועל חיפה ובני יהודה. עם החיסרון של חלוץ 9 קלאסי עקב נטישתו של גליינור פלט, סגנית האלופה תצטרך למצוא השנה פתרונות התקפיים אחרים נגד קבוצות מהדרג הנמוך יותר.
גבאי סבל מסימפטום לא אופייני: הוא בלט במשחקים הגדולים ונעלם בקטנים. העונה, הוא צריך להיות אחד הנשקים העיקריים של אלישע לוי בכל משחק. העובדה שהבקיע בשבת צמד במפגש שבו הכי טריוויאלי, לכאורה, למצוא את הרשת היא הבשורה מבחינת הפועל באר שבע. אבל לפני שיקבל עוד הזדמנות כזו, בשבוע הבא יתמודד בווסרמיל עם מכבי תל אביב, שנגדה הבקיע שער חסר משמעות בפנדל במשחק ההכתרה הצהוב אשתקד, אבל גם אחד שבהחלט נחשב גול הניצחון ב-2:3 הגדול בסיבוב הראשון.
בין השורות
קפטן הפועל תל אביב שי אבוטבול: "עשינו טעויות שאסור שיקרו בהפועל תל אביב".
רוצה לומר: טעויות שאנחנו עושים בערך מאז עונת הדאבל.
מאמן בני סכנין גיא לוי על קריאות אוהדי בני סכנין נגדו: "אחרי הניצחונות זה ישתנה".
רוצה לומר: מצד שני, הרזומה שלי כמאמן בליגת העל לא מבטיח שהניצחונות האלה יגיעו בכלל.
מאמן מכבי פתח תקוה רן בן שמעון על הרחקתו: "יש משחקים שלקהל הם טובים ולמאמנים פחות".
רוצה לומר: זה משהו שאמרתי גם בשנה שעברה ושקורה לי לא מעט לאורך הקריירה.
שלוש תובנות קצרות
1. כולם היו עסוקים השבוע בהשתאות מאצטדיון "סמי עופר" בחיפה, אבל המבט בקנקן משכיח את מה שבתוכו: כר הדשא. האצטדיון הזה אמור לארח לא מעט משחקים השנה - של שתי החיפאיות, של נבחרת ישראל ובוודאי עוד מספר לא מבוטל של משחקי רדיוס ומשחקים מליגות נמוכות. כבר עכשיו המשטח שם לא נראה במצב מזהיר, במיוחד ליד הרחבות, עוד בטרם קיימו עליו עשרה אירועים. אם העניין הזה לא יטופל במהרה, הוא יהפוך במהרה לכר של פציעות.
2. המשחק מול הפועל פתח תקוה בגביע הטוטו גרם לפאקו אייסטרן וג'ורדי קרויף לשים בהולד את העברתו של בן רייכרט לבית"ר ירושלים. אם רייכרט יעבור או לא נדע ביממה הקרובה, אבל למען האמת, לא ממש ברור מדוע לא ניתנו לו מספיק הזדמנויות עד כה. למרות ההיסטוריה הקצרה והכאובה שלו עם האוהדים, רייכרט חייב להישפט על המגרש בטרם יוחלט על השאלתו. אף שהוא משחק בעמדה הכי עמוסה, לכאורה, אצל האלופה, ייתכן שגם בלי צרכים רוטציוניים גדולים יהיה לשימוש בו ערך לא מבוטל.
3. אריאל הרוש. לא צריך להיכנס לניתוח מעמיק, רק להגיד דבר אחד: השוער הראשון של הנבחרת צריך להביא נקודות לקבוצה שלו. כרגע הוא חייב למכבי נתניה שתיים.
