פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מורן רוט: "אשתי מנהלת אותי. ומי מנהל את פדרר?"

        גביע ווינר יוצא לדרך, אבל למורן רוט אין קבוצה ("היו שיחות, לא הייתי מוכן להתפשר"). בראיון עם מאמנו לשעבר שי האוזמן הוא מדבר על מחשבות הפרישה שצצו עוד בצבא, על הנבחרת ("משוכנע שזה ייגמר בלי כלום") ועל האישה שמחזיקה אותו קצר: "המצב שלי טוב מאז שהכרתי אותה"

        מורן רוט שחקן מכבי חיפה (קובי אליהו)
        מתי הוא יחזור לפרקט? מורן רוט (צילום: קובי אליהו)

        עבורי, פגישה עם מורן רוט לצורך קיום ראיון אינה עניין פשוט. לך תנהל ראיון אובייקטיבי עם שחקן/בחור/ילד עם חיוך של שפן, אליו נלוויתי בצמתים לא מעטים של חייו. ויש גם קושי טכני שנובע מהנטייה של שנינו לנוסטלגיה. פגישה רגילה מתחילה בשחזור פרקים נבחרים מהעונה המשותפת שלנו בנוער של בני אשדוד, אי שם לפני 16-17 שנים. הרכז המוביל היה מורן רוט בן ה-16. המאמן הוא כותב שורות אלו. אז למען הסר ספק וכדי להבהיר בגילוי נאות בולט, הראיון שלפניכם אינו מתיימר להיות אובייקטיבי. מצד שני, לא נוותר על כמה עקיצות.

        רוט מצא עצמו בעין הסערה בחודשיים האחרונים, אבל לפני שנוגעים דווקא במורסה הזאת, שווה ללכת איתו למקום אחר. כי אם יש נושא שעולה בשיחות השלולית פעם אחר פעם בקשר לרוט, זו אשתו. זאת שמנהלת עבורו את ההצגה.

        תגיד, מורן, מי האדם הכי חזק בכדורסל הישראלי, אחרי הגברת נטלי רוט?

        "עד שהכרתי את נטלי הרווחתי 500 שקל לחודש בבוגרים של מכבי אשדוד. רגע, קבל תיקון, הרווחתי 494 שקל, כי הסתבר לי בדיעבד שהורידו לי 6 שקלים על מס בריאות. אני חושב שהמצב שלי השתפר קצת מאז שהכרתי אותה, לא?"

        הצד הכספי מובן, אבל זה לא כל הסיפור. יש כאן ענייני גבריות ואגו. לא רבים היו מאפשרים לעצמם לזוז הצידה ולתת לבת זוגם לעשות את העבודה, בטח ובטח כשמסביב יש חבורה מצומצמת של גברים עם קודים מאוד ברורים. והם אומרים, במיוחד מאחורי גבו של רוט, שלא הוא זה שלובש את המכנסיים בבית. גם כאן, רוט לא מתרגש: "הם אומרים שנטלי מנהלת אותי? הם צודקים. אגב, לא בטוח שאני היחידי. מי מנהל את העסקים של רוג'ר פדרר? מי ניהל את המשאים ומתנים של דוידוביץ'? אני חושב שהנושא הזה לא היה עולה אם היא לא הייתה עושה עבודה כל כך טובה. בעבר היה לי סוכן, היום יש לי את נטלי וזה הדבר שהכי מתאים לי. אגב, אם יש שחקנים אחרים שמרגישים שהקריירה שלהם תקועה, אני יכול לנסות ולשכנע את נטלי לנהל גם אותם".

        גביע ווינר הערב: הארנה נפתחת, ירושלים נגד חולון (18:30, ספורט5), מכבי תל אביב - גלבוע/גליל (20:45, 5+ לייב)

        מירקה פדרר אשתו של רוג'ר פדרר מצלמת את בעלה (רויטרס)
        רוג'ר מנהל על המגרש, היא משלימה את התמונה מהיציע. מירקה פדרר (צילום: רויטרס)

        אוקיי, אז יכול להיות שההחלטות העסקיות שרוט קיבל במהלך הקריירה הוכיחו את עצמן, ואין ספק שבניהול מו"מ לאורך השנים מקבלת קבוצת רוט ציון גבוה במיוחד, אבל מה לגבי ענייני הזהות? בכל זאת, דווקא שחקן שחי מאנרגיות של קהל ומאינטראקציה עם האוהדים אמור למצוא לעצמו בית ולהישאר באותו המועדון יותר מעונה אחת. רוט, כידוע, מחליף קבוצה כל שנה.

        אפשר לראות שהסוגיה הזאת מעסיקה את רוט: "מעולם לא הייתה לי כוונה כזו. האמת היא שהיו לי חוזים ארוכי טווח בקבוצות שונות. למשל בחולון, בירושלים ובמכבי תל אביב. בכל פעם צצו סיבות בלתי צפויות, כספיות או מקצועיות, שגרמו לי לעזוב. אני חושב ששמרתי על קשרים טובים עם כל הקבוצות בהן הייתי, אם ברמת ההנהלות ואם מול הקהלים, כי הם ידעו שתמיד נתתי כל מה שהיה לי עבור הקבוצה. בכל מקרה, גם כשעזבתי למקומות אחרים, תמיד ניסיתי ללכת למקומות שהיוו עבורי אתגר. הכסף חשוב, אבל מעולם לא היה השיקול המרכזי או היחידי. קח לדוגמה את העונה האחרונה. הייתה לי הצעה כלכלית יוצאת מן הכלל בירושלים, אבל העדפתי ללכת דווקא לחיפה, בפחות כסף, כי שם הרגיש לי נכון".

        והנה, השנה אתה בלי קבוצה.

        "זה לא שלא היו לי הצעות. היו שיחות והצעות מלא מעט קבוצות, אבל הדברים לא הסתדרו. גם כי לא הייתי מוכן להתפשר בנושאים שונים, גם בגלל שכנראה שהייתי צריך קצת זמן לנוח".

        מורן רוט שחקן מכבי תל אביב (אמצע) עם גיורגי שרמדיני, מלקולם תומאס (ברני ארדוב)
        "בכל פעם צצו סיבות בלתי צפויות, כספיות או מקצועיות, שגרמו לי לעזוב. אני חושב ששמרתי על קשרים טובים עם כל הקבוצות בהן הייתי, אם ברמת ההנהלות ואם מול הקהלים". רוט על ספסל מכבי תל אביב (צילום: ברני ארדוב)

        נחזור עוד מעט לענייני המנוחה. לפני כן, בוא נדבר על מרמור. במהלך השנים ובמיוחד בעונה במכבי. עד כמה אתה סוחב אתך שק של תסכולים? היה לנו את הספסול אצל בלאט במכבי, ההתעלמות של שיבק בנבחרת.

        "אפשר להגיד עלי הרבה דברים, אבל אני לא ממורמר. אתה הרי יודע מאיפה התחלתי ולאן הגעתי. אני מאושר מהקריירה והחיים שלי ואין לי שום טענות. לא יכול להכחיש שאני שאפתן. אני מת לשחק ומת שהקבוצה תנצח. תמיד ובכל משחק. כשזה לא קורה, הפוקר פייס שאין לי מספר את כל הסיפור".

        והאמת? קשה לדעת מאיפה הילד הזה התחיל. זה לא רק סיפורי אשדוד, אלא גם הניפוי מנבחרת הקדטים של בוב גונן אחרי אימון אחד, או הניפוי מנבחרת הנוער לאחר שלושה אימונים. ואחריהן, מחשבות הפרישה החוזרות בשלבים המוקדמים של הקריירה, כששום דבר לא הסתדר. לי, לפחות, זכורות היטב השיחות החוזרות עם ד"ר רוט, האבא, שהיה מגיע עם דמעות בעיניים ומבקש לעשות משהו עם הילד הזה. זה שמסתובב עם כל מיני גורמים אשדודים בעייתיים במקום לישון בלילה. זה שמיואש מהשירות הצבאי שגומר לו את הקריירה.

        ואז באה השאלה שהתשובה לה ידועה, אולי, מראש.

        ריקי היקמן שחקן מכבי תל אביב (שני מימין) משוחח עם המאמן דיוויד בלאט, יוגב אוחיון, מורן רוט (קובי אליהו)
        "אפשר להגיד עלי הרבה דברים, אבל אני לא ממורמר. אתה הרי יודע מאיפה התחלתי ולאן הגעתי. אני מאושר מהקריירה והחיים שלי ואין לי שום טענות". רוט במכבי תל אביב עם בלאט (צילום: ברני ארדוב)

        כמה קרוב היית לפרוש?

        "המעבר שלי מהנוער לבוגרים היה טראומתי, עם ובלי קשר לצבא. בכל מקרה, ובניגוד לרוב השחקנים מליגת העל, אני לא זכיתי למעמד של ספורטאי עילוי, מצטיין או פעיל. שירתי רוב הזמן בכלא 4 כמפקד כלואים. אם שחררו אותי לאימונים, הייתי יוצא באוטובוס עם הנשק, מפקיד אותו אצל איתן נוח (אוהד הקבוצה דאז, ש.ה.) שהיה מחביא אותו בארון, ואז חוזר באוטובוס לבסיס. ואתה יודע מה הייתי עושה אז בבסיס? הייתי צריך לגלגל סיגריות נובלס עבור כל הכלואים המעשנים. 10 סיגריות לכל כלוא – וזה היה לוקח לי כל הלילה". סיפור גדול, האמת. בוא רק נקווה שלא יעמידו אותך לדין עכשיו גם בגין הפקרת נשק.

        רוט ממשיך להפליג בסיפורי גבורה תוצרת צבא הגנה לישראל. איך כשהיה ביחידת ליוויים מצא עצמו אזוק לרמי דותן. כן, ההוא מחיל האוויר עם סיפורי השוחד. איך במהלך ההתנתקות, מצא עצמו שומר בתוך נגמ"ש על גשר באמצע שומקום. איך בקיץ האחרון, כשהחכמים מאיגוד הכדורסל סיפרו סיפורים פטריוטיים והאמינו לעצמם, הוא גויס בצו 8 במהלך מבצע צוק איתן.

        זה, כך מוסבר לו בראיון, חלק בלתי נפרד מסיפור הסינדרלה שלו. שזה לא יכול היה להיות אחרת. שאוהבים אותו בגלל הסיפור שלו. כי הוא נמוך. כי הוא אנטי כוכב. עד כמה אנטי כוכב? "ב-2006, אחרי העונה שלי בראשון לציון, קיבלתי זימון לנבחרת של צביקה שרף. לא זוכר אם זה היה אימון בוקר או צהריים, אבל זוכר שהצלחתי לאכול בבוקר קצת קוטג' ועגבניות. הגעתי לאולם וראיתי שם את השחקנים. שרון ששון, ליאור אליהו. הייתי בהלם מזה שזימנו אותי. 5 דקות בתוך האימון, מתוך התרגשות, הקאתי את הקוטג' והעגבניות באמצע המגרש".

        שרון ששון שחקן הפועל ירושלים מול ליאור אליהו שחקן מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        "הגעתי לאולם וראיתי שם את השחקנים. שרון ששון, ליאור אליהו. הייתי בהלם מזה שזימנו אותי. 5 דקות בתוך האימון, מתוך התרגשות, הקאתי את הקוטג' והעגבניות באמצע המגרש" (צילום: ברני ארדוב)

        אתה לא מתבייש להבריז ככה לנבחרת? לבגוד במולדת?

        רוט לוקח שניה לנשום, ואז מתחיל להסביר. הוא מספר על הפגישות החוזרות ונשנות שלו בקיץ עם ארז אדלשטיין, עם מומו לוצקי מנהל הקבוצה, עם בן שושן המנכ"ל ועם יו"ר הוועדה המקצועית ויינקרנץ. איך פתח בפניהם את הלב וסיפר להם על הבעיות שלו. ומוקד הבעיות הוא במחלת הנשיקה, שהצליח לחטוף בשנת 2011: "מי שעוקב אחרי ספורט יודע שמחלת הנשיקה יכולה לגמור קריירות של שחקנים. תראו מה קרה לענקים כמו עמוס מנסדורף או עדי גורדון, למשל. באופן יחסי, היה לי לא מעט מזל. הצלחתי להתמודד על המחלה הזאת לא רע והצלחתי לסיים חזק את כל העונות שלי מאז. ולמרות זאת, יש לזה מחיר פיזי, בריאותי וגם נפשי. אני הסברתי להם שאני נמצא עמוק בתוך טיפולים ושיש לי הוראה חד משמעית מהרופא המטפל שמסוכן עבורי להיות חלק מהקמפיין של הנבחרת בקיץ הזה, אבל הם העבירו אותי מאחד לשני וסירבו לתת לי את האישור. ואז קראתי שהחליטו לנפות אותי מהנבחרת ולהעמיד אותי לדין".

        כאן נעצור לרגע להבעת דעה אישית. ההחלטה להעמיד את מורן רוט לדין היא לא פחות מבושה. שחקנים בגילו, 32, שנתנו כבר את מיטב שנותיהם לטובת הכדורסל הישראלי, בכלל לא צריכים לתת הסבר כשהם מבקשים להשתחרר מקמפיין. והם לא צריכים לשאול למה שחקנים אחרים שוחררו לבקשתם מסיבות תלויות קריירה (כספי ומקל לדוגמה), בשל סיבות רפואיות (כמו יוגב אוחיון שהיה זקוק למנוחה בקיץ הזה – ועכשיו שב במלוא אונו לאימוני הקבוצה שלו) או מסיבות אחרות (רביב לימונד או אפיק נסים בקמפיינים קודמים). אם הנבחרת היא זכות, כפי שטוענים ראשיה, והיא אכן זכות, אז נא להתנהג בהתאם ולא לגייס שיח מיליטריסטי נבוב כתירוץ להפגנת שרירים, שאולי תפיח חיים בגופה של מוסד כמו איגוד הכדורסל.

        איגוד הכדורסל הוא האחראי המרכזי לכך שממחזור 1982, זה שממנו מגיע רוט, כמעט ולא נותרו שחקנים פעילים. זוכרים את רועי ברקוביץ', טוהר חיימוביץ, קובי אייזיק, רפאל תורן? איגוד הכדורסל הוא אחת הסיבות לכך שמורן רוט, כשהוא מסתכל ימינה ושמאלה, מגלה פתאום שהוא אחד השחקנים הפעילים הכי מבוגרים שיש לנו. כל השאר נשחקו עד דק מנבחרת לנבחרת, נפצעו והלכו הביתה.

        ורוט, שביקש להשתחרר מהנבחרת על פי עצת רופאיו ובשל סיבות רפואיות מתועדות מוצא עצמו מועמד לדין משמעתי.

        עמוס מנסדורף לשעבר טניסאי ישראלי (לשכת העיתונות הממשלתית)
        "מי שעוקב אחרי ספורט יודע שמחלת הנשיקה יכולה לגמור קריירות של שחקנים. תראו מה קרה לענקים כמו עמוס מנסדורף או עדי גורדון, למשל. באופן יחסי, היה לי לא מעט מזל. הצלחתי להתמודד על המחלה הזאת לא רע" (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

        אז אתה מבין שהמטרה סומנה מראש ושאתה עומד לחטוף, כן?

        "אני שומע את זה מלא מעט אנשים, שמצביעים בפני על צורת ההתנהלות של האיגוד בנושא שלי. ביקשו ממני לתת בתוך 24 שעות התייחסות כתובה כדי שיחליטו אם להעמיד אותי לדין או לא, ועוד לפני שחלפו 24 השעות והספקתי להגיב, כבר קיבלתי זימון לוועדת משמעת. ועדיין, אני מסרב להאמין שיש כאן החלטה מראש. אולי אני נאיבי, אבל אני משוכנע שהסיפור הזה יגמר בכלום. אני נאיבי?"

        לא, ילד. אתה הרבה יותר מנאיבי.

        ואחרי שיפרקו אותך החברים מוועדת המשמעת, איך אתה רואה את עצמך חוזר לעניינים?

        "אל תגיד את זה. אני לא רואה שום סיבה ושום סיכוי שיענישו אותי. לא יכול להיות שיענישו שחקן שנעדר בשל סיבות רפואיות. בכל מקרה, ובלי קשר לעניין הזה, אני היום במצב מצוין. שמרתי על תכנית שכללה מנוחה ואימונים בצמוד למאמן אישי, ועכשיו אני מרגיש את הגוף שלי כמו שלא הרגשתי הרבה זמן. לא יודע איפה אשחק בעונה הבאה, אבל אני מוכן להתפוצץ על הפרקט".

        מה ז'תמורת לא יודע איפה תשחק? תשאל את אשתך, נטלי.