פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ורמוט: "0:1 בשיניים זה משמח, אבל אני לא אוהב את זה"

        הפועל ת"א ניצחה בשיניים, דומב נרגע, אבל יש לו סיבות לדאגה. עמית גולדשטיין על 0:1 קטן ומחאה שמתגבשת נגד רמון

        ורמוט: "0:1 בשיניים זה משמח, אבל אני לא אוהב את זה"

        "הרבה לחץ השתחרר אצל אסי אחרי המשחק", אמר אמש אחד מהשחקנים בהפועל תל אביב לאחר הניצחון הדחוק של האדומים על מכבי נתניה. לא בטוח שלהפועל הגיעו שלוש נקודות אתמול (שבת), אבל זו כבר עובדה מוגמרת. האיש הכי לחוץ אתמול בבלומפילד היה ללא ספק מאמן הפועל תל אביב, אסי דומב, שידע שפחות מניצחון וחצי הביקורת יופנו אליו. דומב הודה בסיום שדחק בשחקנים השבוע ואחד מהם הוסיף אחרי המשחק: "ראו עד כמה המשחק הזה חשוב לאסי. הוא היה לחוץ, אבל זה טבעי למשחק ראשון שלו בליגה כמאמן. אחרי המשחק חזר לו החיוך". את הניצחון במשחק חגגו השחקנים בהופעה ליידי גאגא, לשם הזמין אותם הבוס לשעבר, עידו חג'ג'. אבל ספק אם גם לדומב יש לו הרבה סיבות לחגיגה.

        אם נעזוב את היכולת במשחק עצמו ונתמקד לרגע בצד החיובי, בהפועל יכולים להיות מרוצים. כל מאמן מתחיל יגיד שעדיף לתקן ליקויים אחרי ניצחונות ולא אחרי הפסדים. אם נזכר בעונה שעברה, מה שהיה חסר להפועל אלו בדיוק הניצחונות הדחוקים הללו, הפחות נעימים לעין. כאלה שמעידים על אופי. אם ניקח למשל את משחקי גביע הטוטו הפועל, נראתה בדיוק כמו אותה נערה יפה ותמימה בעונה שעברה. כדורגל חיובי ושליטה בקצב המשחק אבל בלי מספיק רוע. אחת שחוטפת ממכבי שני שערים בדרבי תוך שתי דקות כשזו בכלל ב-10 שחקנים. זאת שיוצאת עם המחמאות, אבל לא עם הנקודות. כמו נתניה אתמול. אם הניצחון הזה ייתן לקבוצה את האופי שהיה חסר לה בעונה שעברה, היא תוכל לקרוא תיגר על הצמרת הגבוהה.

        "זה 0:1 מתוק ובשיניים", התייחס ורמוט לניצחון אמש, "זה תמיד משמח, אבל אני לא אוהב את זה. היו להם שלושה או ארבעה מצבים של גול שעשו לנו לא מעט דפיקות לב. אני בעד 0:1 יותר יפה ומרשים, אבל שלוש הנקודות בפתיחה היו חשובות. אני לא זוכר מתי התחלתי עונה עם ניצחון. אפילו בעונת הדאבל זה לא קרה".

        גילי ורמוט שחקן הפועל תל אביב (יוסי ציפקיס)
        "לא זוכר מתי התחלתי עונה עם ניצחון". ורמוט (צילום: יוסי ציפקיס)

        נחזור למציאות הטיפה פחות אופטימית ובמסגרתה יש לדומב לא מעט סיבות לדאגה. אחת מהן היא מרכז המגרש של הפועל – בעיה שהעסיקה את הקבוצה אחרי המשחק. החדשות הטובות הן ששי אבוטבול שהוחלף במחצית השנייה לא סובל מפציעה קשה והוא צפוי להיות כשיר למשחק נגד עירוני קרית שמונה ביום שבת. החדשות הרעות הן שאבוטבול לא נמצא בכושר טוב ונתניה לא הייתה רחוקה מלכבוש שני שערים אחרי איבודים שלו.

        למאמן של האדומים יש לא מעט לבטים. מצד אחד, אבוטבול מביא איתו לתפקיד מנהיגות וניסיון לקישור של הפועל. הוא ו-ורמוט אמורים להיות העונה ה"מבוגרים האחראים" על ה"תינוקות שמסתובבים להם בין הרגליים". תוסיפו לזה שגם שהקפטן סימן כבר לספסל שהוא רוצה להתחלף בגלל פציעה, למאמן לא היה תחליף הולם. והנה לכם כל הסיבות למה דומב נותן לאבוטבול את המפתחות.

        כושרו הנוכחי של אבוטבול מעלה המון סימני שאלה. לא ברור אם המחשבות האלה עוברות בראשו של דומב שמבין את החשיבות של אבוטבול לקבוצה ואת הכוח שיש לו בחדר ההלבשה. עם זאת, הוא חייב לזכור שאם הוא רוצה לבצע ניסויים ולגרום לקפטן קצת תחרות על המקום בהרכב, עדיף לעשות זאת עכשיו ולא לחכות לזמן משבר. אין בזה לרמוז שאבוטבול לא מתאים להפועל, אבל בכושרו הנוכחי אולי עדיף לדומב להחזיק אותו כג'וקר על הספסל ולהפיק ממנו הרבה יותר ב-30 דקות מאשר ב-90 דקות שהוא כבר מתקשה לסחוב. הפתרון לעניין זה תלוי מאוד בכמה מהר ייכנס סארי פלאח לעניינים. אם ננתח את הסגל של האדומים נגלה שהרמוני איקנדה הוא היחיד שיכול להיאבק באבוטבול על ההרכב, ובשביל שזה יקרה פלאח צריך לתפוס את עמדת הבלם.

        "אנחנו יודעים שאין תחליף על הספסל לאבוטבול", הודה בסיום דומב, " זו העונה הזאת. יש שחקנים מצוינים וצעירים, ולוקח להם טיפה יותר זמן להצליח ולהיות טובים במועדון כמו הפועל תל אביב. זה טבעי. אני מכין את עצמי למצבים האלה ובגלל זה היה לי חשוב לצרף את סארי פלאח ושלומי אזולאי".

        אם נסכם את הערב בבלומפילד; יהיה מעניין לראות את הפועל תל אביב כשהיא תעבור את המשבר הראשון. כרגע חסר לקבוצה שחקנים עם ניסיון ולא ברור איך היא תעבור אחד כזה. אתמול האדומים יצאו בשן ועין, להבא ספק אם המזל שוב יאיר להם פנים.

        אסי דומב מאמן הפועל תל אביב, רמזי ספורי, שי אבוטבול שחקני הפועל תל אביב (יוסי ציפקיס)
        אבוטבול בכושר לא טוב, אבל אין לו תחרות בסגל (צילום: יוסי ציפקיס)

        בהפועל כמו בהפועל, אי אפשר לדבר רק על הצד המקצועי. אתמול החל ארגון האולטראס בסוג של מחאה נגד מחזיק זכויות הניהול, חיים רמון. הארגון תלה מספר כרוזים בבלומפילד וגורמים נוספים בקהל רוצים לראות את רמון זז הצידה ומוכר או מעביר את הזכויות לנהל את המועדון לגורמים אחרים. חשוב לציין שגם עמותת האוהדים וכן מרבית מאנשי הדירקטוריון, מחזיקים באותה דעה.

        בישיבת מחזיקי המניות שהתקיימה לפני שלושה שבועות, הועלו מספר רעיונות כיצד לגרום לרמון לזוז הצידה. כרגע, לאור העובדה שאין קופצים לרכוש את המועדון, תכנית אחת שנבחנת היא קבוצת ניהול. אותה קבוצה תעביר אליה את המניות שעליהן יש זכות לרמון מתוקף ההסכם שחתם מול אלי טביב, ותנהל את הצד הכלכלי של המועדון. בשבועות הקרובים ייתכן שהמאבק נגד רמון יעלה מדרגה, אבל גורמים במועדון מקווים שהיא לא תגלוש לפסים אישיים כמו במקרה של טביב.

        בכל מקרה, כל הגורמים ממתינים לתוצאות הבוררות של רמון מול טביב ותוהים האם זה הגיוני שהליך מסוג זה יימשך כל כך הרבה זמן. "בטוח שזה תקדים", אמרו במועדון, "לא ייתכן שהליך בוררות ימשך יותר משנתיים מאז שטביב עזב את המועדון".

        אורן יוסיפוביץ על השינוי של הפועל תל אביב

        הפועל תל אביב ניצחה את מכבי נתניה 0:1