הפוך על הפוך: על הניצחון של הפועל תל אביב על מכבי נתניה

כמה שילמתם? 40/80 לכל השערים פרט לשערים 2 ו-13, שם המחיר היה 50/100.

מה חשבתם? בעמוד הפייסבוק הצבעתם: 41% שהפועל תל אביב תנצח, 44% לתיקו ו-15% לניצחון חוץ

הפועל תל אביב ניצחה 0:1 את מכבי נתניה

הבורסה:

המנייה של דני עמוס עלתה אתמול משמעותית. אחרי עונה שכמעט כולה ביקורת, אתמול הוא היה המצטיין במגרש ובשני מקרים שונים לפחות, השאיר את הנקודות בבלומפילד.

המנייה היורדת היא של ערן לוי. הקפטן המוכשר לא היה מדויק אתמול וגם פספס צ'אנס מצוין לשער. בהרכב כה אפור, הוא צריך לעשות את ההבדל. אתמול זה לא קרה.

ציוץ המשחק:

דברים שרואים בסטטיסטיקה: בשלושת המפגשים האחרונים בין הקבוצות בבלומפילד, הפועל תל אביב הוציאה שלישייה מהרשת. אתמול זה נעצר (ותודה לדריבליסט).

קהל הפועל תל אביב: שער 8 ריק, לראשונה מזה זמן רב, אבל בכל זאת הגיעו כ-8,000. עונה פיננסית, כך אומרים. גם בסאונד זה נשמע כך. ציון: 7

מכבי נתניה: יותר מ-1,000 אוהדים, שגם הגיעו וגם תלו שלט תמיכה במחאת הכרטיסים. גם אותם לא שמעו יותר מדי. ציון: 7

תמונת המשחק: רקדי, ידך הניפי

בדקה ה-80 אתמול בבלומפילד הונף השלט. שובל גוזלן, מספר 24, יצא, ובמקומו נכנס מספר 15, פיליפ מנה. מנה, איש כל-כך נמוך עד כדי שלא צריך לנקוב במספר סנטימטריו אלא פשוט לתארו כ"כל-כך נמוך", הוריד קצת את מכנסיו כדי להכניס את החולצה. וכשהוא הוריד קצת את מכנסיו, הם כמעט פגעו בדשא.

ואז מנה נכנס, ותוך דקות ספורות מסר טוב, נפל לגליץ' וחילץ כדור. גורלו כשחקן כדורגל בהפועל תל אביב רחוק מלהיות ברור, אבל במובן מסוים פיליפ שלנו מספר מצוין את הסיפור של הפועל תל אביב העונה. מינימליזם.

מינימליזם בבעלי הבית, מינימליזם בשער 8 הסגור, מינימליזם בסגל. כששי אבוטבול סימן שאינו יכול עוד, אסי דומב הסתכל לעבר הספסל שלו וחיפש כנראה תחליף באותה עמדה. לא היה כזה. כי בהפועל תל אביב של 2014/15 אין דבר כזה. הפועל הזו, של איל ברקוביץ', נראית רזה מאוד, אבל גם משמשת כמקום שבו דחויים יכולים לפרוח. בשער דני עמוס שנלחם בעונה שעברה בבוריס קליימן; במרכז ההגנה יורחן קולין, בלם שהוקפא; בקישור אבוטבול, שכבר איבד את מקומו בעונות עבר; קצת מלפני שוכנים שובל גוזלן, שהיה כובש במכבי חיפה ויורד לספסל, ושלומי אזולאי, שכמעט ולא עלה ממנו; ומסביבם משחקים ילדים שלא קיבלו צ'אנס בהפועל תל אביב עצמה – שון מלכה, רמזי ספורי, וכן, אותו פיליפ מנה.

ואוטומטית – כשאתה רזה, אתה רעב. מנה רוצה להוכיח, וגם מלכה וספורי, וגוזלן רוצה לעבוד על הרזומה וקולין על העתיד ועמוס על הנבחרת. ופתאום, לכל אלה יש רק מה להרוויח. והפועל תל אביב שוב צריכה לחזור לשורשים, להיות רזה ורעבה, לשוב ל-DNA שנכתב בידי עלי מוהר זכרונו לברכה. זה לא היה נפרק אותם 0:1 – זה היה אפילו יותר גס מזה. אם לוח התוצאות היה מתיר, המשחק היה מסתיים ב-0:0.2, או עשירית-אפס. אין ניצחון זעיר יותר מכזה של שער עצמי ובודד (גילי ורמוט: "אני מבקש שתחשיבו לי אותו"), ומופע התחמקות מעונש כפי שהיה לאחר מכן. הפועל תל אביב נתנה למכבי נתניה את כל הסיבות לפרק בחזרה, אבל נתניה לא קנתה. וכן, נגמר 0:1, אותו 0:1 – שילוב של ניצול מצבים, לחימה ומזל – שלא הושג אפילו פעם אחת בעונה שעברה. ואז זו היתה הפועל תל אביב מלאה, כזו שלא רואים לה את העצמות ואת הריבועים. אז הנה, לפעמים טוב להיות רעב.

"זה היה 0:1 מתוק, בשיניים, אבל היו לנתניה שלושה מצבים של גול וזה היה מדאיג", סיכם הכובש (הנה, ורמוט, פה מתנהגים כאילו השער הוא שלך). "אני לא זוכר מתי התחלתי עונה עם ניצחון. אפילו בעונת הדאבל לא התחלנו ככה", קונן, ובצדק. בכל שנותיו בהפועל תל אביב, ורמוט ניצח רק במחזור פתיחה אחד. זה היה לפני תשע שנים, לא פחות, וגם אז הוא נכנס בתוספת הזמן. הפועל ניצחה אז 0:2 את בני יהודה. מי כבש את הראשון? קואץ' אסי דומב. כן, פתיחות עונה זה לא האקט החזק של האדומים. בעשר העונות האחרונות, הפועל תל אביב פתחה טוב רק שלוש פעמים. אז הנה, עוד הישג מינימאלי שכבר הושג על ידי הפועל של אסי דומב.

"בדרבי ובאשדוד שיחקנו טוב והפסדנו", סיכם המאמן "אז אמרתי לשחקנים 'בואו נצא היום גם עם המחמאות וגם עם הניצחון'". ואז נשאל על אותו רזון, על חוסר התחליף לאבוטבול והספסל הריק, וכו' וכו'. "זו העונה הזאת", השיב. "זו העונה הזאת".

ועדיין, עם כל המחמאות לרעב, הפועל תל אביב לא שיחקה כדורגל של קבוצת כדורגל. הפאזל עדיין לא מורכב ואם החוליה האחורית הדאיגה מול נתניה, מול קבוצות אחרות זה יהיה הרבה יותר מפחיד. גם ורמוט יודע. "בעונה שעברה שלטנו בכדור אבל ספגנו יותר מדי בצד השני", אמר הקשר, שהיה אתמול גם חייכן וגם נינוח. "אם נאזן את זה העונה, עם הגנה חזקה, נהיה קבוצת צמרת".

"במכבי נתניה היו מרוצים שהם הפסידו, מה דעתך על זה?", הוא נשאל וענה: "גם אנחנו היינו מרוצים שהם הפסידו".

"אני לא קורא לזה 'פראיירים'", אמר יוסי מזרחי המיוזע בלקוניות עצבנית. "לקינו בפעולה האחרונה מול השער, וצריך לעשות את הדברים נכון וחד".

מהשוער היית מרוצה?

"אני מרוצה מכל השחקנים שלי, תמיד".

ובאמת שלנתניה יש בעיות חמורות יותר מפרשיית בין הקורות. אל תתנו לאיומים להטעות אתכם – כולם ראו שהיא לא שיחקה מול הגנת ברזל. מרכז השדה נראה דליל, ערן לוי לא היה מדויק והחוד לא עשה יותר מדי כאוס. למזלה של נתניה, יש לה לו"ז סביר בארבעת השבועות הקרובים, ואז נראה לאן הקבוצה של יוסי מזרחי הולכת.

נכון לאתמול, גם מכבי נתניה וגם הפועל תל אביב הוכיחו בעיקר שהן יכולות להפסיד לכל קבוצה בליגה.

יסלחו לנו השחקנים הפעילים של מכבי נתניה והפועל תל אביב, אבל אתמול זה היה בעיקר היום של יגאל אנטבי. חולצה שחורה וג'ינס, הופעה צנועה כמוהו, המגן השמאלי שפרש עמד מחוץ לבלומפילד. בעוד חמש דקות הטקס לכבודו אמור להתחיל, אבל הוא עומד שם, לבד. למה, שאלתי. "אני מחכה לאישתי", ענה. ואז סיפר כמה הוא מתרגש.

במהלך הטקס ראינו עד כמה. דמעות הציפו את העיניים, והאישה והילדות לידו, והמזכרת מהפועל תל אביב ביד, והשיר "יגאל יגאל אנטבי" ביציע, ואז כל השחקנים מחבקים אותו. במסך הגדול שבין שער שבע לשמונה הוקרן קליפ מרגעיו הגדולים של מספר 20, והאמת, כשמקבצים את הרגעים האלו לווידאו קצר, נראה שיש לו מקום גם בפרמיירליג. גם בלי הווידאו, עדיין יש לו מקום בליגת העל. וגם בלי הווידאו, יגאל אנטבי הוא אחד האנשים הנחמדים והענווים ששיחקו כאן כדורגל.

לאחר המשחק הוא צעד מהטריבונה לחניה, לידו בתו ועל כתפו תיק ורוד של "הלו קיטי". האמת, יגאל אנטבי אף פעם לא נראה כמו שחקן של לואי ויטון. "איזה מרגש היה", סיפר וסיכם: "הכי חשוב שפתחנו טוב".

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אורן יוסיפוביץ

עקבו אחריו בטוויטר

לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il