תכנית ההתנתקות: הבלוג של יניב טוכמן על מכבי תל אביב

לא רבים יודעים, אבל מיטש גולדהאר ביקר רבות בישראל בטרם רכש את מכבי תל אביב. היו תקופות בהן תר את הארץ ממושכות והתאכסן רוב הזמן במלון הילטון בתל אביב. כבר אז היה המיליארדר הבעלים של רשת סמארט סנטרס הקנדית. אפשר להקדיש אלפי מלים על ההתגלגלות שלו למכבי במקום אלכס שניידר, אבל בקרית שלום מתעניינים יותר בעתיד וחוששים מהיום בו יחליט לעזוב.

אחרי שרכש את מכבי תל אביב, גולדהאר הצהיר שיבלה חלק משמעותי מחייו בישראל. הוא דיבר על רכישת דירה וגם חיפש מכונית שתשרת אותו בביקוריו. עם הזמן התכניות השתנו, אבל גולדהאר עדיין הגיע כל כמה חודשים. הוא לקח דירה בשכירות, ויתר על רכישת המכונית, אבל מטוסו הפרטי חנה בנתב"ג לא אחת.

הקיץ זה לא קרה. מכבי תל אביב שלו חוותה את המשבר הכי גדול אחרי שתי האליפויות וגולדהאר לא הופיע. בקרבות על ליגת האלופות ועל המקום בליגה האירופית היא כשלה. ג'ק אנגלידיס נטש. אוסקר גרסיה ברח והיה גם את כל הבלגן סביב מהראן ראדי. זה היה הקיץ החמישי של גולדהאר במכבי תל אביב, אבל הראשון בו הוא לא הגיע למחנה האימונים או למשחקים ביבשת. שש פעמים שיחקה מכבי מחוץ לישראל, כולל כמובן במשחקי הבית בקפריסין, וגולדהאר לא בא.

מטבע הדברים בסיטואציה הזו נשאלת השאלה, למה? מדוע הוא לא הופיע? למה לא נחת בישראל כדי לנהל את המועדון שלו מקרוב במיוחד בעת המלחמה? שאלות יש הרבה. תשובה יחידה לא קיימת. עסקיו בקנדה משכו ממנו הרבה זמן, התחושה שלו שהמועדון עדיין מנוהל לא רע בכלל הוסיפה להיעדרות וקיימת גם הסברה שפשוט גם קצת נמאס לו. הרי הוא מעולם לא היה כזה חובב גדול של כדורגל ובכלל, כל התנהלות הספורט בישראל לא ממש לרוחו.

חמש פעמים הכין גולדהאר תקציב למכבי תל אביב. כמעט בכל עונה שם בממוצע 60 מיליון שקל מכיסו ובסך הכל כ-300 מיליון שקל מאז רכש את הקבוצה. אם שואלים את ג'ורדי קרויף מה גולדהאר הציב לו כמטרה ביום בו לקח אותו כמנהל מקצועי, הוא יגיד שהבוס ביקש ממנו לבנות מועדון. לא אליפות, לא ליגת האלופות. בניית מועדון והתשובה זהה גם הקיץ. לבנות מועדון מבחינת גולדהאר זה לייצר מוצר שיהיה מושתת על יסודות כלכליים וחברתיים איתנים. מהפנטזיה הזו גולדהאר כבר די קרוב להתפכח. הכדורגל הישראלי לא יהיה לעולם עסק כלכלי וגם אם מכבי תל אביב עושה כסף מהחנות ברחוב דיזנגוף וממרצ'נדייז, זה לעולם לא יגיע למצב בו הוא לא צריך לדחוף את היד עמוק מאוד לכיס כדי להחזיק את המועדון.

סביר להניח שאנגלידיס הכין את גולדהאר לעזיבה שלו. מדובר בשני חברים וספק אם הקפריסאי נטש ברגע האחרון. ובכל זאת, העובדה שעבר למעלה מחודש מאז וגולדהאר לא מצא את המחליף, מעלה תהיות לגבי המוכנות שהייתה לבעלים לפני העזיבה. גולדהאר יכבד תמיד את אלה שעוזבים אותו כמו שהוא מצפה מאלה שאותם פיטר, שלא ילכלכו עליו ועל המערכת. אפילו אוסקר גרסיה שברח פעמיים, לא יחטוף ממנו. זו התרבות שהוא מחפש למכבי ולכן כששחקנים צוטטו בעילום שם נגד אוסקר בימים האחרונים, זה הכעיס אותו מאוד.

אנגלידיס עזב, אוסקר גם כן וקרויף יעשה זאת בעוד שנה. לא בטוח שזה הכיוון או הדרך שהדברים צריכים ללכת אצל גולדהאר. העזיבות האלה ודאי לימדו אותו עוד שיעור על הכדורגל בישראל ועל מיקומו האמיתי ביחס לאירופה. כנראה שיותר מתמיד גולדהאר מבין היום שאם מכבי תעפיל לליגת האלופות, זה יהיה מקרי ושהתהליך אותו הוא תמיד כל כך קידש, לא ממש תופס כשמגיעים לכדורגל בישראל של המזרח התיכון.

ובכל זאת, קרוב לוודאי ששחקני מכבי תל אביב ועובדי המועדון יכולים לישון בבטחה. ה-DNA של גולדהאר לא ייתן לו לעזוב כל כך מהר. בטח, כל עוד הוא לא קיבל את תמונת הניצחון שהוא כל כך רצה. היו שתי אליפויות. היו חגיגות כולל אפילו עם בני משפחתו על הבמה, אבל התמונה שאותה צריך גולדהאר כדי לסמן את הוי על הפרויקט שלקח בישראל, עוד לא צולמה. יותר משקשה לרכוש קבוצת כדורגל, קשה להשתחרר ממנה על אחת כמה וכמה כשקוראים לך מיטש גולדהאר ואתה חייב לנצח במה שהתחלת.

אבי נמני וערן זהבי נפגשו ביום חמישי שעבר בבית קפה בקניון רמת אביב למה שקיבל כותרת באחד האתרים כפגישת פסגה בין מלך מכבי תל אביב בעבר לבין הנסיך של ההווה. אולי בגלל הסמיכות ליום כיפור ואולי כי נמני בעצמו לא היה אוהב להישאר עם סימני שאלה, הרים הסוכן טלפון יוצא דופן לקולגה שלו רונן קצב שמטפל בדרך כלל בזהבי. נמני סיפר לקצב שזו הייתה בסך הכול פגישה חברית שלא קשורה לאפשרות שהוא יחפש לזהבי קבוצה בחו"ל. לפחות בגזרת הכוכב של הכדורגל הישראלי, הסטטוס קוו בין הסוכנים נשמר.