ימות המשיח: נמרוד משיח בראיון

את מה שקרה לנמרוד משיח (26) אחרי אולימפיאדת לונדון, קשה יותר מדי להסביר. לא ממש ברור כיצד ספורטאי, שפספס שתי אולימפיאדות, הצליח להרים את עצמו מהאכזבה הקשה שהייתה לו טרום האולימפיאדה עם ההכרעה ששחר צוברי יהיה זה שייצג את ישראל בלונדון, כל זאת כדי להמשיך ולהיאבק פעם נוספת, אולי האחרונה בקריירה שלו. בזמן שאחרים היו כנראה מחליטים להרים ידיים, משיח בחר ללכת לטייל בעולם ולהתחבר לים, שם הוא מרגיש כמקום הכי משוחרר ונטול לחצים. רק כעבור כמה חודשים הוא הרגיש שוב שמשהו אצלו מתחיל לבעור ותחושת הפספוס וחוסר המיצוי התעוררו מחדש. שנתיים אחרי הוא מעיד על עצמו בראיון לוואלה! ספורט שהוא נמצא במקום אחר לחלוטין, ורגע לפני שהוא ייאבק על מדליה רביעית באליפות העולם שתיפתח בסנטאנדר, הוא בטוח שהפעם הוא יכול ללכת עד הסוף ולהיות גולש ה-RSX שייצג את ישראל בריו.

סיפורו של משיח, לפחות מהזווית הישראלית הצרה, יכלול בהכרח את שחר צוברי לצידו באותה משוואה. די בצדק, יש לומר, מכיוון שהשניים הללו נאבקים כבר למעלה משש שנים על הכרטיס האולימפי הבודד. בבייג'ינג משיח הפסיד במאבק המשולש לצוברי כאשר גם גל פרידמן היה אז בתמונה, ולפני שנתיים זכור לכולם המאבק שחצה את גבולות הספורטיביות כאשר צוברי גבר עליו חודשיים לפני האולימפיאדה בדרך להבטחת המקום בלונדון. כעת שנתיים לפני ריו השניים שוב ייאבקו על אותה זכות, רק שהפעם הוא מרגיש שהוא נמצא במצב שונה לחלוטין. בוגר ומנוסה יותר, ובעיקר בשל לקחת את עצמו למחוזות אחרים.

"אני נמצא בכושר מעולה", מעיד משיח, חניכו של תום קורזיץ (האח של) על עצמו רגע לפני שהוא יתחרה בספרד. "ברמות האלה ובענף הזה מדברים יותר על מומנטום מאשר על כושר כי זה לא כמו ג'ודו. התחרויות נמשכות שבוע, אתה יכול לפתוח מעולה ולסיים רע, ולהיפך. אתה צריך לדאוג לשמור על המתח הזה עד הסוף. חוויתי את כל סוגי התחרויות וזו לא קלישאה שצריך לדעת מתי להגיע לשיא. מה שיפה בשייט הוא שהטבע זה הדבר הכי לא צפוי שיש ועם זה אתה כגולש צריך להתמודד".

אחד השינויים שמעיד על עצמו משיח הוא ההסתגלות לתנאי מזג האוויר, נושא שהיה פחות חזק אצלו בקדנציה הקודמת. כמי שהיה מוצלח יותר בהתמודדות עם רוחות חזקות, בעיקר לנוכח מבנה גופו, מספר משיח כי היכולת שלו להסתדר עם רוחות חלשות יותר השתפרה משמעותית וכיום הוא לא מוטרד מהשאלה אילו רוחות הוא יפגוש לפני כל תחרות: "כגולש אתה כל הזמן צריך לחדש את עצמך. אני מרגיש שאני גולש הרבה יותר שלם כיום והרבה פחות תלוי מרוחות. אני בטוח בכוח הפיזי שלי ובטכניקה שלי. אני מגוון יותר. יש לי הרבה יותר ביטחון וזה לא משנה איזו רוח תגיע. עכשיו המטרה הבאה היא לממש את הפוטנציאל הזה".

שנתיים לפני האולימפיאדה, קשה למצוא את ספורטאי ישראל בהתרגשות מיוחדת. הם בעיקר נעים בין תחרות מטרה אחת לשנייה שבהן הבכירים כמובן מסמנים מדליה כמטרה ריאלית, אבל גם הם מבינים שלא זו המטרה העיקרית. לפני כחודש התכנסו בריו הגולשים לתחרות הקדם אולימפית שמדמה את האולימפיאדה שנתיים לפני, ונועדה בעיקר כדי להתאמן ולהתחרות בתנאים שאותם הם יפגשו במשחקים האולימפיים. משיח, שחסר את יריבו הפצוע צוברי, לא הצליח להרשים בתחרות הזו וסיים אותה במקום ה-14 המאכזב, אבל לדבריו הגישה שמגיעים מרבית הגולשים לתחרות מהסוג הזה היא יותר אימונית מאשר תחרותית.

"זה נכון שהייתה תחרות פחות טובה, אבל היא כללה שבועיים של אימונים", הוא מסביר. "השבוע שלפני התחרות היה שווה ערך לשבוע התחרות והייתה הזדמנות לעבוד על הדברים ולרדת לפרטים. זו הייתה מעין פלטפורמה לאליפות העולם. היה ברור שכדי להגיע לשיא באליפות העולם, צריך להקריב ולא לכוון לשיא בקדם אולימפי, אלא להשתמש בה כסימולציה וזו הייתה סימולציה נהדרת. אם הייתי יכול לנצח, הייתי נהנה לעשות את זה, אבל אפשר היה לראות בבירור מי מגיע לשם כדי להתאמן ומי כדי להתחרות, וזה דבר לגיטימי".

ובכל זאת אחד הדברים שכל ספורטאי צריך לשמור גם בשנה כזו זה המתח במסע הארוך שנמשך ארבע שנים בין אולימפיאדה אחת לשנייה. משיח לא מתכחש: "אי אפשר לשקר או לעבוד על עצמך ולשכנע את עצמך שזו שנה חשובה. כשאתה עושה קמפיין ראשון באופן מקצועי, יש לך מוטיבציה לשבור גבולות ולהוכיח, אבל אחרי קמפיין וחצי, אתה מבין שיש מאני טיים שבשבילו אתה מנסה להגיע עם כל היכולות, הרעב והאמביציה. בתקופות האלה אתה צריך לדעת לייצר 'פיק'. אתה עומד בפני אליפות העולם שזו התחרות המרכזית של השנה ובשבילה אתה בונה את כל השנה הזו. לאורך כל הדרך אתה עובר בתחנות וצובר ניסיון, אבל אתה לא מרגיש את אותה חובת הוכחה".

ואכן אחת השאלות שנותרו פתוחות ועדיין לא קיבלו מענה היא כיצד יראה המאבק בין משיח לצוברי. לא מעט לקחים הופקו מהקמפיין הקודם, בין השאר לגבי תאריך ההכרעה לגבי זהות הגולש שייצג את ישראל במשחקים האולימפיים אחרי שצוברי הגיע מותש ללונדון וסיים את התחרות באכזבה במקום ה-19. הפעם, כך נראה, המאבק יוכרע כחצי שנה לפני האולימפיאדה ולא חודשיים, אבל טרם נקבעו התחרויות שבהן ייצבר הניקוד בין השניים. "הבנתי שהפנימו את הבעייתיות של השיטה הקודמת, וברור שמשהו צריך להשתנות", אומר משיח, ומסרב לפרט.

אחרי שני הפספוסים הקודמים, משיח מרגיש בוגר יותר. "אני מרגיש שגם אם אני ארצה וגם אם לא, הזמן עושה את שלו. אנחנו מתבגרים ורואים דברים באופן אחר. הכי קל עבורי ללמוד מחוויות שלא צלחתי אותן ובסוף אתה מודה על ההזדמנות הזו. אני מרגיש שאני נמצא במקום אחר לגמרי מהמקום שהייתי בו לפני שנתיים, אבל מכיוון שכל הזמן הדברים משתנים בחיים, אתה כל הזמן צריך להתחדש ודברים שלפני שנתיים עצרו אותי, היום נראים קצת אחרת".

את האיתות למה שהוא מסוגל הוא מתכנן להביא לאליפות העולם הקרובה. כזכור, ב-2009 הוכתר משיח כסגן אלוף העולם, שנה לאחר מכן הוא גרף מדליית ארד באליפות העולם בדנמרק וב-2011 הוא צירף לעצמו מדליה יוקרתית נוספת באותה תחרות שנערכה באוסטרליה. הפעם הוא כבר מרשה לעצמו לפנטז על הזהב. "אני אעשה את הכול להגיע הכי רחוק שאפשר", הוא מבטיח. "הלוואי ואני אסיים את האליפות הזו וארגיש שמיציתי את הפוטנציאל שלי. אני רואה את עצמי יכול להגיע לזהב ומגשים חלום ילדות לעמוד על הפודיום ולעשות את מה שהיה עד עכשיו רק ליד וברח לי מהידיים. יש איזו תחושה ומשהו פתוח בנושא הזה, והלוואי והחלום שלי יתגשם כבר בתחרות הקרובה".

ולשאלה מה יקרה אם גם הפעם, כמו לפני שנתיים, הוא יחווה פספוס נוסף של משחקים אולימפיים, קשה לו להשיב. "חוויתי את זה פעמיים וראיתי שהכול בסדר. זה הכול עניין של פרופורציות בחיים. את השיעור הכואב הרווחתי מהצד המפסיד, ועכשיו אני רוצה להתחבר לגבולות חדשים. הלוואי שאני אגשים את זה. כרגע קשה לי להעריך עד איזה גיל אני אמשיך לגלוש. ניק דמפסי (מדליסט הכסף מלונדון, א.ק) הוא בן 34 וגם מבחינה פיזית אין בעיה להמשיך. כל ספורטאי יחידני פוגש את הצמתים שלו בקריירה ובהם הוא צריך לקבל החלטות. כרגע אני לא רואה לנגד עיני שום דבר מעבר לשנתיים הקרובות. אני רוצה להרגיש שהגשמתי את מלוא היכולות שלי".

אחת הסוגיות שזכתה להכי הרבה כותרות בסבב הקודם של היריבות בין צוברי ומשיח הייתה התקרית באליפות אירופה ב-2011 בבורגס. במסגרת המאבק בין השניים, ביצע משיח מהלכים טקטיים שנועדו למנוע מצוברי זכייה במדליה, הישג שהיה מעניק לצוברי נקודות חשובות במאבק ביניהם. כתוצאה מאותם מהלכים, צוברי סיים רביעי ובהמשך כאשר נפתחה בדיקה בנושא של איגוד השייט, הוכרע כי משיח נהג בחוסר ספורטיביות והוענש בהפחתת נקודות. לדבריו של משיח, היום השניים נמצאים במצב אחר, גם מבחינת היחסים ביניהם, ועל כן אין סיכוי שאירוע כזה יחזור על עצמו.

"אני חושב שהסביבה שלנו השתנתה", הוא מעיד. "המושכים בחוטים מאז כבר לא נמצאים יותר ומי שנמצא בשטח הם אנשים שונים לגמרי ויש להם דרך ועשייה. האווירה היא שונה וזה שינוי עצום מבעבר. כל אחד מאיתנו התבגר, גם שחר וגם אני. אני יודע על עצמי ואני מעריך שזה רלוונטי גם לגבי שחר שאני לא אתן לתקשורת את הכוח ביריבות בינינו ואני אדאג לשים בפרופורציות הנכונות את הדברים כי אין טעם לייצר בלון נפוח מכלום. אנחנו שנינו נתעסק כמה שיותר בספורט וכמה שפחות בפוליטיקה ובדברים שמחוץ למים".

- ובכל זאת, היית נוהג אחרת בדיעבד באותה אליפות אירופה אם המצב היה זהה כיום?

"יש עניין של קבלת החלטות ויש מה ללמוד מהסיפור הזה. לא היה חסר הרבה שהכול היה עובר בצורה נקייה יותר, אבל לומדים מהכול".

- נפגעת מהביקורות שנשמעו נגדך בזמנו? בסופו של דבר לא מעט אנשים שלא מבינים בשייט ביקרו את ההתנהגות שלך.

"למזלי הייתי חייב לרוץ הלאה ולא היה לי זמן לטבוע בתוך כל הביקורות הללו. נשמעו גם דברים מצחיקים. אנשים העבירו ביקורות כשאין להם שום מושג על מה הם דיברו, וזה רק עזר לי. אתה עובר את זה, מתחזק ומקבל עוד פרופורציות. היום אני אומר תודה על כל מה שחוויתי עם כל הקשיים והניסיונות האלה. רק למדתי ואין לי שום חרטה. אני נמצא במקום אחר".

- ואיך היחסים ביניכם כיום?

"האווירה בינינו השתנתה, התבגרנו. כבר הבנו שהייתה יציאה מפרופורציות. אנחנו רוצים לגלוש ולהצליח ובעיקר ליהנות מזה. זה נהדר שתהיה תחרות ספורטיבית, אבל ההבדל הוא בכך שהלחץ יישאר לחץ חיובי שמפרה אחד את השני ולא כזה שקובר או ממליך מישהו בפער של שלושה חודשים. הפעם אני מאמין שהדברים ילכו למקום חיובי והמתח יהיה חיובי. אני כולי תקווה שזה רק יוציא מאיתנו דברים יותר טובים".

משיח, שגייס לפני כשלושה חודשים בתיווכו של הוועד האולימפי את חברת דלק שמשמשת עבורו כספונסרית יחד עם "סאנווי", מעיד על עצמו שבניגוד למה שאפשר היה לחשוב, רמת החיים שלו כספורטאי הולמת את מעמדו. "התמיכה הזו שאנחנו מקבלים באמצעות הוועד האולימפי ואיגוד השייט יחד עם הספונסרים מאפשרת לי לחיות את החיים שלי בצורה טובה", הוא אומר. "הספונסרים בעצם מאפשרים לי לחיות את החיים שלי. זה נכון שיש גולשים ממדינות אחרות שאתה אומר לעצמך: 'הלוואי עלינו', אבל יש גם אחרים שלא זוכים ליותר תמיכה מאיתנו. צריך לזכור שזה ענף ספורט שלא כולל אוהדים ביציע בכל שבוע, ויש רק כמה רגעים ספורים במהלך השנה שאתה יכול להצליח ולהשיג את החשיפה כדי שהדלתות ייפתחו בפניך, אבל זה הספורט שלנו, ואנחנו קודם כל אוהבים אותו ואחרי זה חיים באמצעותו".

ומי שבוודאי תחסר לו בים היא לי קורזיץ, חברה קרובה שתיעדר גם מהאליפות הזו מסיבות בריאותיות. למרות שסימני השאלה בעניינה גדולים יותר מסימני הקריאה, משיח מרשה לעצמו להישאר אופטימי: "היא תהיה חסרה לי מאוד וכבר עכשיו היא חסרה לי. בקמפיין הקודם היו לנו הרבה הכנות משותפות והיה משהו בחיבור הזה בינינו שעשה טוב לכל אחד מאיתנו כי יכולנו לעזור האחד לשני. היא עוברת התמודדות מסוימת כיום והלוואי שיום אחד היא תחזור ותראה לכולם את מה שכולנו יודעים עליה. אף אחד לא יכול לדעת מה איתה. היא אדם מופלא שיכול ביום בהיר אחד למצוא כוחות, ללכת על זה ולעשות דברים מדהימים כמו שכבר ראינו. אני בכל מקרה מחכה לראות אותה שוב בים".