סלבין גונסאלס החל את הקריירה באליאנסה מהעיר סן סלבדור ואפילו רשם שלוש הופעות בנבחרת אל סלבדור. ב-2002 היה חלק מהסגל שזכה בטורניר הכדורגל של המשחקים המרכז אמריקאים והקריביים, אחרי ניצחון על מקסיקו בגמר. כדורגלן כשרוני שלא זכה לחגוג את יום הולדתו ה-25.
ב-26 במאי 2006, סמוך לשעה 18:30 בערב, פרצו שלושה אנשים לביתם של גונסאלס וחברתו וירו בו שלוש פעמים בגב. הרופאים נאבקו על חייו במשך שעתיים וחצי, אבל לבסוף נאלצו לקבוע את מותו. הרצח אירע באזור מאוכלס והיו לא מעט עדי ראייה שהיו יכולים לזהות את התוקפים, אבל משטרת אל סלבדור לא עצרה חשודים עד היום.
בדרך כלל כשמחברים בין אל סלבדור למילה "כדורגל", הקונוטציה הראשונה היא "מלחמת הכדורגל" המפורסמת עם הונדורס ב-1969. אבל בשנים האחרונות המדינה המרכז אמריקאית נמצאת במלחמה אחרת לגמרי, ולצערם של אוהבי הספורט במדינה, גם היא מתערבבת בכדורגל.
ב-20 ביוני 2005, כמעט שנה לפני הרצח הלא מפוענח של סלבין גונסאלס, חלוץ אליאנסה ונבחרת אל סלבדור, וויליאם לופס, נורה למוות מחוץ לביתו. בן 26 היה כשנפח את נשמתו האחרונה באמבולנס שהוביל אותו לבית החולים. זמן קצר לפני כן - כך התברר מאוחר יותר - הוא ניהל ויכוח עם כמה אנשים בקרבת מקום. הרצח היה בסך הכול המילה האחרונה באותו ויכוח. לצערו הרב של לופס, הוא הסתכסך עם חברים בכנופיית מארה סלבטרוצ'ה, הידועה בשם MS13.
בשנים 1980-1992 התנהלה אל סלבדור תחת צילה הכבד של מלחמת אזרחים רצחנית, שגבתה את חייהם של לפחות 75 אלף אזרחים. בעוד המלחמה הגיעה לקיצה אחרי 12 שנים, האלימות מעולם לא פסקה והאחראיות העיקריות לכך הן שתי הכנופיות היריבות, MS13 ומארה 18 שידועה גם בשמות קאייה 18 ובאריו 18 (מארה היא בעצם מילה נרדפת לכנופיה במרכז אמריקה).
המקור של שתי הכנופיות הוא בכלל בלוס אנג'לס. מהגרים לטינים הקימו אותן בשנות ה-60 וה-70 ומכנופיות רחוב הן הפכו לארגונים של ממש שעוסקים בסחר בסמים, סחר בבני אדם, הלבנת כספים, סחיטות באיומים ובעצם כמעט כל מעשה לא חוקי שעולה על הדעת. MS13 כבר מזמן מוגדרת על ידי ה-FBI כארגון פשע לכל דבר והזרועות הארוכות שלה עשו את דרכן בחזרה למרכז אמריקה, בעיקר להונדורס, גוואטמלה ואל סלבדור.
היריבות המדממת בין MS13 למארה 18 באל סלבדור, באה לידי ביטוי בסרט המטלטל (והמאוד מומלץ) של העיתונאי-דוקומנטריסט הצרפתי כריסטיאן פובדה, La Vida Loca. פובדה ליווה כמה נערים חלקם ילדים בני 10 - משתי הכנופיות במשך 16 חודשים והסרט שלו הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים בסן סבסטיאן ב-2008. שנה לאחר מכן חזר לבקר באל סלבדור ונרצח.
באל סלבדור המוות הוא חלק מהחיים. בשנת 2013 נרשמו בה 2,492 מקרי רצח במדינה, נתון אופטימי יותר מזה ב-2011 למשל (4,371) אבל עדיין לא מעודד. הפסקות אש חוזרות ונשנות בין הכנופיות, מופרות השכם וערב ובחודש מאי השנה עמד ממוצע הנרצחים במדינה על 14.3 ביום. ביחד עם הונדורס, אל סלבדור היא המדינה הכי מסוכנת בעולם עבור תושביה, מלבד אלו שבהן מתחוללות מלחמות אזרחים. ועל תושביה נמנים כמובן גם שחקני כדורגל.
ב-31 בינואר 2012, כדורגלן העבר לדיסלאו נריו, נעלם. יממה לאחר מכן, הגופה שלו נמצאה בתוך שק פלסטיק גדול ושחור, עם סימני קשירה על ידיו ורגליו. הוא נחנק למוות ונזרק לצד שש גופות נוספות. נריו, בן 35 במותו, נקבר ליד אחיו ליביו, שבעצמו נרצח שש שנים לפניו. בליגת הכדורגל המקומית עמדו דקת דומיה והמשיכו הלאה.
הרצח של נריו קושר למלחמת הכנופיות, אבל כמו בפעמים רבות אחרות, לא פוענח. המשטרה ובתי המשפט מנסים, אבל בדרך כלל לא מוצאים פרטנרים שיעזרו להם כי אף אחד לא מעז להתנגש עם הכנופיות. ב-2006 למשל, פרסם אחד מגופי התקשורת באל סלבדור כתבה על סחיטת כדורגלנים. העדויות התאספו והתברר שמדובר בתופעה רחבה, אבל במשטרה מעולם לא התקבלה אפילו תלונה אחת על ניסיון סחיטה של כדורגלן.
הפשע נמצא בכל פינה. ביציעים, ליד מגרש האימונים. והפחד ממנו משתק. כך בדצמבר 2011, העיתונאי רוברטו ולנסיה דיווח שרוב הקבוצות המקצועניות באל סלבדור הפסיקו לתת לשחקנים שלהם חולצות עם המספרים 13 ו-18, מחשש שהם יזוהו עם אחת מהכנופיות ששמותיהן נושאים את אותם מספרים. מתוך 66 קבוצות בשלוש הליגות הראשונות - דיווח ולנסיה - רק ב-14 יש את המספרים הללו. נשיא קבוצת ברסיליה, אורסי טחדה, הסביר: "השחקנים מפחדים ללבוש את המספרים הללו. זה מסוכן עבורם, בעיקר אם הם מגיעים מסויאפאנגו (עיר סמוכה לסן סלבדור, בה מתרכזת עיקר הפעילות של הכנופיות ש.ב)".
בווידאו: הלוויתו של נלסון ריברה
הניסיונות של השלטונות באל סלבדור להשליט סדר, נוהגים לנחול כישלונות מהדהדים. מדיניות של "יד חזקה" מול עבריינים מכל הסוגים התחלפה במדיניות של "יד חזקה מאוד", אבל הפשע ממשיך להשתולל. הכנופיות אשמות בנתח אדיר ממנו, אבל המדינה כולה שרויה באווירה אלימה, כזו שגבתה את חייהם של כדורגלנים כנראה בלי קשר למלחמה בין MS13 למארה 18. רכבים חדישים ותכשיטים נוצצים משאת נפשם של לא מעט כדורגלנים בכל העולם עלולים להוות סכנה באל סלבדור.
בדצמבר 1993 ראול אסנל האורוגוואי, שחקנה של אפסנה האל סלבדורית וחבר בסגל של הסלסטה בקופה אמריקה 1983, נרצח ברכבו. ירי מנשק אוטומטי נפתח עליו ממכונית חולפת והוא סיים את חייו בגיל 37. הרוצחים מעולם לא נתפסו והמניע לא נודע. חמש שנים לאחר מכן חלוץ נבחרת אל סלבדור, אוסקר "טיטו" דיאס, נורה למוות מחוץ לבאר בעיר מגוריו, סנטה רוסה דה לימה. גם הרצח שלו לא פוענח למרות לא מעט עדי ראייה.
בפברואר 2002 שחקני אתלטיקו בלבואה מהליגה הראשונה, וולטר ולאסקס ואלכסנדר גאלאן, סיימו אימון ונסעו ביחד הביתה. בדרך נעמדו מולם כמה צעירים והורו לכם לעצור בצד הדרך. הם שדדו אותם ופתחו באש. גאלאן הצליח לברוח, אבל ולאסקס בן ה-21 נהרג.
ב-18 בספטמבר 2010 התקיים משחק בין אלופת אל סלבדור, איסידרו מטאפאן, לאוניברסידד. אחרי המשחק שלושה שחקנים של איסידרו, נלסון ריברה, אנדרס פלורס וקווין סנטמריה, עזבו את האצטדיון יחדיו. הם נכנסו לתחנת דלק בעיירה קונגו שבמחוז סנטה אנה, כשלפתע נפתחה אש על הרכב בו הם נסעו. סנטמריה יצא ללא פגע, פלורס סבל מפציעה קלות, אבל ריברה בן ה-19 נורה בראשו. 15 ימים לאחר מכן, מת בבית החולים. במקרה הזה שני הרוצחים נתפסו. המניע: ניסיון שוד.
***
מקרי הרצח לאורך השנים, ביחד עם אלימות אוהדים הולכת וגוברת בשנה האחרונה, ופרשת הטיית תוצאות שהתפוצצה ב-2013 ושבגינה הורחקו לתקופות שונות 22 שחקני נבחרת אל סלבדור (14 מהם לצמיתות), מציירים מציאות ברורה: אלימות, פשע וחיסולי חשבונות באל סלבדור הכדורגל הוא לא מפלט.
