12 אלף אוהדים.
ביניהם 22 שחקנים.
מלפניהם ארבעה כיסאות, ועליהם ארבע מסגרות, ובתוכן ארבע חולצות.
דניאל פומרנץ ז?ל.
טל יפרח ז?ל.
גלעד יעקובי ז?ל.
איתן ברק ז?ל.
המלחמה נגמרה, וחזר הכדורגל, אבל ארבעת החיילים הללו, שייצגו את הפועל וגם את ישראל, לא יחזרו. לא לבלומפילד ולא הביתה. זה היה רגע חזק ובועט. רגע שבו כל האצטדיון קם, ואין מכבי ואין הפועל, רק הם ועשרות חבריהם, ילדים שחוו קיץ אחרון והלכו מוקדם מדי. וכולם מחאו כפיים, יחד, כאחד. והצמרמורת. וביציע הרבה דגלי ישראל.
דניאל, טל, גלעד ואיתן - מצטערים שלא תוכלו לראות יותר כדורגל, ומבטיחים לספר לכם מה היה. בכל משחק, בכל שבוע ובכל עונה.
בדקה ה-75 הוחלף טל בן חיים. יצא הכובש, לחץ יד למאמן פאקו אייסטרן, וכשעמד להמשיך לעבר הספסל הרגיש שידו עדיין בתוך ידו של המאמן. פאקו, שכבר הבהיר כמה הוא לא מפחד מטילים, הראה שהוא גם לא מפחד מזיעה של אוגוסט. חולצה ארוכה לבש, 12 כפתורים, וההרצאה לטב?ח היתה ארוכה ומתודית, תוך כדי חיבוק אבהי שכזה. תוך כדי שהשרוול של פאקו רוכש לתוכו את הנוזלים מהחולצה של בן חיים.
הסתיים הדרבי, 0:1 למכבי מאותו שער יפה של טב?ח. ועברו 25 דקות, ובזמן שכל שחקני מכבי רצים שחרור, פאקו תפס אחד על אחד עם קרלוס גרסיה, ליד הרחבה שליד שער 5. לפי התנועות של המאמן אפשר היה להבין שקרלוס מקבל שיעור למופת. עברו עוד 20 דקות, וזהבי וייני הוזמנו להרצאה על קו ה-16.
אחר כך הגיע לעמדת הראיונות. אם היה פרקטי עם שחקניו החדשים כמו שהיה עם התקשורת, מצפה להם ולנו עונה מעניינת. ?לא היינו טובים; לא היינו דומיננטיים; לא היתה לנו שליטה על המשחק למעט כמה דקות; הפועל שיחקה טוב יותר; היינו רכים; לפי המשחק הזה, אנחנו לא מוכנים לליגה?, זרק, כשהוא מסתכל חזק בעיניים בכל תשובה ותשובה. והתשובות קצרות. בלי לפני ובלי אחרי. שאלת, עניתי.
אחרי שני מאמנים שעשו הכול פרט ללענות על שאלות קשות לאחר משחקים - אוסקר בשיטת הייבוש וסוזה בשיטת הערבוב - מסתמן שהגיע בחור ישר ולעניין. איך אומרים ?דוגרי? בחבל הבאסקים?
צפו במכבי תל אביב מנצחת 0:1 בדרבי הראשון העונה
במכבי תל אביב מתרגלים לפאקו: "יש לו דרישות גבוהות"
פרנסיס הרשים ויישאר, ורמוט: "אנחנו מקבלים צורה"
אנשים עם שיער פנים שנמתח מהשפה התחתונה ועד לסנטר, הם או טיפשים מדי או חכמים מדי. ופאקו, שהוא בין רוברטו די מתאו לבן קינגסלי, ממש לא טיפש. אצלו, אין סיכוי שלא, משמש הזקן לכלי משחק בין האצבעות בזמן חשיבה. במהלך המשחק אחז בפנקס בגודל של טאבלט, ושוב, למעט החולצה הארוכה הזו בלחות של יפו באוגוסט, נראה שמדובר במפלצת של אינטליגנציה.
?כמה הקבוצה רחוקה מהמקום שבו אתה רואה אותה??, שאלתי, והזקן נמתח. ?רחוקה מאוד?, אמר, חידד עיניים וחזר: ?רחוקה מאוד, רחוקה מאוד. לא היינו אפילו קרובים?. והכנות היתה מפתיעה כמו השימוש במיטרוביץ?. כשסיים לענות על השאלה האחרונה, אמר פאקו תודה רבה ודפק ספרינט למגרש. לא לחדר ההלבשה, לא לאוטו, לא הביתה. שוב למגרש, להסביר לעוד שחקן ועוד אחד.
זה גביע הטוטו, משחק ראשון שלו, ולא בריא להסיק מסקנות. ?זה מזכיר יותר את העונה שעברה מאשר את מה שהיה עם אוסקר?, בן חיים ניסה בכל זאת להסביר את השוני. אבל פאקו, כבר, מסתמן כתרופה טובה למכבי תל אביב, לפחות בטווח הקצר. בסגל כה שבע - מה לעשות, תספרו את הטבעות המשותפות - הצהובים היו חייבים זיק של רעב. לרוב השחקנים במכבי אין כמעט שיא לשבור, היילייט לרשום. רובם כבר זכו בכתר, רובם גם בשניים ורוב שחקני הרכש כבר ראו הרבה בקריירה. ואירופה אין. אבל פאקו, כמאמן ראשי, עוד לא קטף אליפות משלו. ובלילות, כשהוא לבד, הוא לבטח חולם על הישג כזה, בזמן שהאצבעות מלטפות את הזקן.
אתמול הוא לא נצפה הולך. הוא רץ ממקום למקום. הוא נראה מורעב, והוא מדבר על מהפכה טקטית, עכשיו ומהר, אבל גם על תהליך, על פרויקט. וזה בדיוק מה שהצהובים צריכים. מישהו שלא יראה בהם רק כקרש קפיצה. מישהו שכבר ראה את סטיבן ג?רארד מניף את גביע האלופות אחרי פיגור 3:0, אבל שהדבר שהכי בוער לו לעשות בדקה ה-75, בבלומפילד של אוגוסט, הוא לשים יד על השחקן הכי רטוב שלו, וללמד אותו כדורגל.
כשלירן ליאני שרק לסיום המשחק, הקהל של הפועל תל אביב שמח לא פחות מהקהל של מכבי - וזה לא כי בשני הצדדים חגגו את העלייה לרבע גמר גביע הטוטו. האוהדים הצהובים חגגו ניצחון, אבל עבור האדומים זה היה אחד ההפסדים המעודדים בעונות האחרונות, ואולי אף יותר מזה.
המפעל הזה לא מאפשר להסיק מסקנות, אבל אם היתה להפועל מטרה במשחק הזה, היא עמדה בה. כדורגל טוב, איומים, ו-35 דקות בעשרה שחקנים, מול האלופה, שהסתיימו עם רשת נקייה. הפועל תל אביב לא יכולה להתקרב למכבי, לא באמת, אבל היא גם לא כל כך רחוקה כמו שחשבנו. האדומים הפתיעו את כולם אתמול. את עצמם, ואת האוהדים שלהם. תרימו היום טלפון לאחראים על השיווק - יש הרגשה שמכרו שם כמה מנויים הבוקר.
הפסד בכבוד, ועוד במפעל המשני הזה, לא יכול להיות סימן טוב למצבו הכללי של מועדון גדול כזה. אבל כבר הובן שזה מה יש, ובהתחשב, גם אייל ברקוביץ? וגם אסי דומב עושים בינתיים את המוטל עליהם. ההגנה ממש לא תחזיק במצב הנוכחי, אבל צעירים, נחישות והתקפה מוכשרת - יש גם יש. ?אנחנו מאוד אופטימיים?, שיתף גילי ורמוט מחשבות שבטח לא היו בראשו לפני כחודש, והמאמן דומב אמר: ?שיחקנו כדורגל שאני רוצה שהפועל תל אביב תשחק?.
זה המצב בקיץ 2014. במכבי תל אביב מאוכזבים מניצחון בדרבי טוטו, ובהפועל מעודדים מהפסד. ואם בכוח ננסה ללמוד משהו ממה שראינו אמש, מהמאמן של אלה ומהיכולת של אלה, נלמד שהדרבי התל אביבי - המפעל הכי גדול בספורט הישראלי - אולי בכל זאת ידפוק בדלת לפחות ארבע פעמים נוספות העונה.
