29 באוגוסט 2004. ונדרליי דה לימה הרגיש שזה המרתון שלו.
בקילומטר ה-35 של הריצה באולימפיאדת אתונה, המרתוניסט בן ה-35 הוביל עם יתרון של כ-40 שניות על פני המתחרים. כשמונה קילומטרים נותרו עד לקו הסיום ולאפשרות שלו להפוך לרץ הברזילאי הראשון בהיסטוריה שזוכה במדליית זהב אולימפית, אך אז פרץ את אחד המחסומים כומר אירי מטורף בשם קורנליוס הוראן שפשוט תיקל את דה לימה ומנע ממנו להמשיך בריצה.
הברזילאי הצליח להשתחרר בעזרת כמה מהצופים, אך המומנטום שלו אבד ובעקבותיו גם המקום הראשון. סטפנו באלדיני האיטלקי זכה בזהב, האריתראי-אמריקאי מב קפלזיגי לקח את מדליית הכסף ודה לימה חסר המזל הסתפק במדליית הארד. הכול בגלל מחדל אבטחה באירוע הספורט הגדול בעולם.
למרות זאת, כשנכנס לאצטדיון האולימפי אף אחד לא יכול היה לשער מה עבר על האתלט הברזילאי רק כמה קילומטרים קודם לכן. דה לימה ביצע את תנועת האווירון המפורסמת, פיזר נשיקות לכל עבר וחצה את קו הסיום עם חיוך גדול על הפנים. חיוך שנשמר גם כאשר הוצג על הפודיום וזכה לתשואות רמות מכל באי האצטדיון. כראוי לספורטאי אמיתי.
איגוד האתלטיקה הברזילאי ערער על התוצאות ונדחה, כששנה לאחר מכן קיבל דה לימה מהוועד האולימפי את מדליית הכבוד על שם פייר קוברטן. הוא לנצח ייזכר כגיבור טראגי של הענף, אך גם כאחד המייצגים המובהקים של הרוח האולימפית.
