פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        השיאן הכי מדהים של הכדורגל הספרדי: על השוער מיגל ריינה

        לרגל שובה של קורדובה לליגה הבכירה אחרי 42 שנה, חוזר מיכאל יוכין במדור "היה היה" לקריירה המרתקת של גדול שחקניה בכל הזמנים, השוער מיגל ריינה, שלא ספג שער ביתי משחקני יריבה במשך עונה שלמה. סיפורו של כוכב עבר, שמשגר לקבוצתו האהובה הבטחה גדולה בשם הבן פפה

        שוער אתלטיקו מדריד מיגל ריינה (אתר רשמי)
        פאשלות גדולות לצד עצירות מעולות. מיגל ריינה (צילום: האתר הרשמי של אתלטיקו מדריד)

        האם שמעתם פעם על שוער שלא אפשר לשחקני היריבות להבקיע אפילו שער אחד לרשת הביתית שלו במשך עונה שלמה? האם תאמינו שהיה זה נער בן 18 שעמד בין הקורות של אחת הקבוצות העניות ביותר בליגה? לא מדובר במדע בדיוני – זהו סיפורו האמיתי של מיגל ריינה, אחד השוערים הבולטים בתולדות הכדורגל הספרדי, שידוע בימים אלה בעיקר כאביו של פפה ריינה.

        האיש שנבחר לגדול שחקני קורדובה בכל הזמנים נולד בעיר והיה אוהד שרוף של הקבוצה שנוסדה במתכונתה הנוכחית ב-1954. אביו היה טבח ראשי באחד ממלונות הפאר, וכל בניו אהבו לעזור לו בעבודתו. בין לימודים לבישולים, אהב ריינה לשחק כדורגל, ואחיו חוסטינו תמך בו יותר מכולם. "חוסטינו היה הראשון שאמר לי שאני צריך להיות שוער, וכך היה", סיפר לימים מיגל. כאשר היה בן 16, הוא רדף כמו מטורף אחרי אוטובוס שהסיע את האוהדים למשחק החוץ הגורלי בהואלבה, בו נקבע כי קורדובה עלתה לראשונה בתולדותיה לליגה הבכירה. שנתיים בלבד מאוחר יותר, הוא כבר היה בסגל הבוגר של המועדון, והופעת הבכורה הגיעה ב-11 באוקטובר 1964, לפני חצי מאה. את היום הזה לא ישכחו בקורדובה לעולם.

        שחקני קבוצת קורדובה ב-1969 (אתר רשמי)
        היו להם ימים טובים. שחקני קורדובה בסוף שנות ה-60

        שער חובה אחד, וגם הוא עצמי

        היה זה במחזור החמישי של הליגה, במשחק הבית השני של הקבוצה. שלושה שבועות קודם לכן היא ניצחה את אספניול 1:2, כאשר אלפרדו די סטפאנו הבקיע את השער הבודד לאורחת, אבל מאז נחלה שני הפסדים. המאמן איגנסיו אייסגירה החליט להחליף את השוער הראשון גרסיה ולזרוק למים העמוקים את ריינה הצעיר. ההימור הצליח – השוער הצעיר שמר על רשת נקיה ב-0:2 על אלצ'ה, והרצף המטורף התחיל. בתשעה משחקי בית נוספים לא ספג ריינה אפילו שער אחד, וקורדובה ניצחה בשבעה מהם, כולל 0:1 היסטורי על ריאל מדריד, ותוצאות זהות מול ולנסיה, בטיס, בילבאו וסביליה.

        רק במשחקו ה-11 במבצר הביתי, ב-21 בפברואר 1965, נעצרה הסדרה הפנומנלית נגד סראגוסה. באופן ביזארי, היה זה ריקארדו קוסטה, קשר קורדובה, שהרס את המאזן של ריינה אחרי 965 דקות, ומנע ממנו להגיע לאלף המיוחל. הוא היה הראשון, וגם האחרון. כעבור שבועיים גברה קורדובה 0:1 על ברצלונה, בהמשך הוסיפה 0:6 על לה קורוניה ו-0:3 על לבאנטה, וסיימה את העונה הטובה ביותר בתולדותיה במקום החמישי, עם שני שערי חובה בלבד ב-15 משחקי בית. מעולם לא היתה קבוצה, בספרד או בליגה בכירה אחרת, שהתגאתה בסטטיסטיקה כה מופלאה. בחוץ, אגב, הלך לקורדובה הרבה פחות טוב – היא ספגה 32 שערים ב-15 משחקים.

        שחקן קורדובה ריקרדו קוסטה (אתר רשמי)
        דווקא הוא הרס את המאזן. ריקרדו קוסטה

        שריקות בוז בקאמפ נואו

        ריינה נותר בקורדובה לעונה נוספת, בסיומה נכלל בסגל ספרד למונדיאל באנגליה ונמכר לברצלונה תמורת שיא מועדון של שמונה מיליון פזטות. בקאמפ נואו נאלץ השוער הצעיר להמתין להזדמנות במשך שנתיים תמימות, אבל אז הוכיח את עצמו והתברג בהרכב. לא תמיד הכול היה חלק. בטורניר ידידות בקיץ 1970, למשל, סימנו אותו האוהדים כשעיר לעזאזל בתבוסה המבישה 5:0 לדינמו מוסקבה, והחליטו לעשות לו את המוות. המצב החמיר עד כדי כך, שבמשך מספר חודשים השתמש המאמן ויק בקינגהאם בריינה רק במשחקי החוץ, בעוד שבקאמפ נואו הושיבו על הספסל כדי למנוע ממנו את שריקות הבוז. אלא שמיגל התגבר על כל המכשולים, ובעונת 1972/73 היה קרוב לזכות עם קבוצתו באליפות.

        הלחץ בבירת קטלוניה היה עצום בימים ההם. בארסה לא ראתה אליפות מאז 1960, והבצורת הארוכה הוציאה את האוהדים מדעתם. שלושה מחזורים לסיום העונה, היא פיגרה בארבע נקודות אחרי המובילה ריאל מדריד (בשיטת שתי נקודות לניצחון), אבל אז החלה הדרמה הגדולה. לוס בלאנקוס נכנעו ללה קורוניה, בעוד ברצלונה ניצחה בסביליה, וההפרש עמד על שתי נקודות. רינוס מיכלס, המאמן ההולנדי האגדי בעונתו הראשונה על הקווים בקאמפ נואו, הריח את המהפך כי ריאל יצאה לדרבי קשה ביותר נגד אתלטיקו במחזור הלפני האחרון. היא אכן הובסה בו 4:1, ושני ניצחונות של בארסה היו מבטיחות לה את האליפות בזכות עדיפות במפגשים האחרים. המשימה נראתה קלילה, ו-12 השנים השחונות היו אמורות להסתיים. ריינה היה אמור להיות אלוף לראשונה בחייו, אולם הנה לכם האירוניה המרה – הקבוצה שעמדה בינו לבין תהילה היתה קורדובה אהובתו.

        מאמן נבחרת הולנד ב-1975, רינוס מיכלס (GettyImages)
        הריח את המהפך, שלא הגיע לבסוף. רינוס מיכלס (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        השוד באיצטדיון האהוב

        השוער המצוין חזר לאצטדיון בו העריצו אותו יותר מכל. הקבוצה האנדלוסית החביבה עברה משברים לא מעטים מאז עונת השיא ההיא ב-1965. הוא ירד ליגה ב-1969, וחזרה באופן מפתיע כעבור שנתיים עם סגל לא מרשים. השחקן המוביל של ההישג, המגן השמאלי ורדוגו, עזב לריאל, וקורדובה ביקשה בתמורה שני שחקנים צעירים בהשאלה. אחד מהם היה ויסנטה דל בוסקה, בן 21 וללא שפם. הקשר המחונן עשה עבודה לא רעה עבור המאמן הברזילאי ואווה – החלוץ האגדי של נבחרת ברזיל שהבקיע בגמר המונדיאל הן ב-1958 והן ב-1962 שיחק בזמנו באתלטיקו, וקורדובה סברה כי שמו הנוצץ יוכל לסייע לה במאבקי ההישרדות, גם אם הוא בסך הכל יישב על הספסל. היא טעתה. ואווה ודל בוסקה לא הושיעו, והירוקים-לבנים איבדו סיכוי תיאורטי להישאר בליגה עוד לפני המפגש מול בארסה.

        הדבר אמור היה לכאורה לסלול את דרכם של הקטלונים לניצחון קליל, אבל לקורדובה היו תוכניות אחרות לגמרי. היא נתנה את אחד המשחקים הטובים בתולדותיה, פרמין (המושאל השני מריאל) הבקיע את השער היחיד ב-0:1, ובסיום חגג ואווה הישג יוקרתי מאוד נגד מיכלס. כך הגישה קורדובה אליפות לריאל, בעוד הביקור של ריינה בעיר הולדתו הסתיים כשהוא על סף בכי.

        ויסנטה דל בוסקה מימיו כשחקן (אתר רשמי)
        שפם לא היה אז, אבל גם אליפות של ברצלונה לא. דל בוסקה

        ההיסטוריה של קרויף

        המזל הרע של השוער לא נעצר שם. בעונת 1972/73 הוא היה ענק, וקבע שיא מועדון עם 824 דקות רצופות ללא ספיגה בליגה – הוא נשבר בסופו של דבר על ידי ויקטור ואלדס ששמר על רשת נקיה במשך 896 דקות בשלהי 2011. בסיום העונה עמד מאזנו של ריינה על 21 שערי חובה בלבד ב-34 משחקים, ופרס השוער המצטיין היה שלו ללא עוררין, אבל האליפות שוב חמקה ממנו כי אתלטיקו של לואיס אראגונס הקדימה אותו בשתי נקודות.

        זה היה הרגע בו החליט ריינה שהוא צריך לעזוב את קטלוניה כדי לסיים סוף כל סוף במקום הראשון, וזו היתה טעות גדולה. מיד לאחר מכן הגיע יוהאן קרויף לקאמפ נואו כדי לחדש את שיתוף הפעולה עם מיכלס, ובארסה דהרה לאליפות ללא מעצורים. במפגש הראשון מול האקסית, בדצמבר 1973, ראה ריינה את ההולנדי המעופף מבקיע לרשתו את אחד השערים המפורסמים ביותר שלו, "השער הבלתי אפשרי" בזינוק האקרובטי. ברצלונה ניצחה 1:2, עלתה לפסגה ונותרה שם עד לסיום העונה. הבצורת בת 14 השנים הסתיימה בעוד השוער לובש את החולצה הלא נכונה.

        הטרגדיה בהייזל

        הפיצוי של ריינה יכול היה להגיע במאי, כאשר אתלטיקו היתה קרובה שניות ספורות מזכיה בגביע האלופות. היא פגשה את באיירן מינכן הגדולה בגמר באצטדיון הייזל בבריסל, ובדקה ה-114 העלה אותה אראגונס ליתרון בבעיטה חופשית מושלמת. תיאוריה מדהימה, שמעולם לא אושרה באופן רשמי על ידי ריינה עצמו, מספרת כי השוער החל לחגוג את הניצחון קצת מוקדם מדי והתכונן להעניק את הכפפות שלו לצלם של "מארקה" שעמד מאחורי השער. לכן הוא לא היה מרוכז, ואפשר לבעיטה של האנס גאורג שוורצנבק לחדור לרשת בדקה ה-120 ולהרוס את החלום הגדול. דו קרב פנדלים טרם הונהג בתקופה זו, ובמשחק שהתקיים יומיים מאוחר יותר ניצחה באיירן 0:4.

        ריינה זכה בסופו של דבר באליפות הנכספת רק ב-1977, כאשר אראגונס כבר היה מאמן אתלטיקו. שנה אחת מאוחר יותר, הוא איבד את מקומו בהרכב, ובחלוף שנתיים נוספות החליט לתלות את הנעליים בגיל 34, ויש תחושה מסוימת של פספוס. אחרי הפתיחה הפנומנלית, הוא יכול היה להשיג יותר בקבוצותיו, וגם בנבחרת המזל לא האיר לו פנים כי הוא מעולם לא הצליח להדיח מההרכב את השוער הבאסקי חוסה אנחל איריבאר, בערך כפי שלפפה ריינה לא היה סיכוי במאבק מול איקר קסיאס. לזכותו של מיגל ריינה רשומות חמש הופעות בינלאומיות בלבד, ובאחרונה שבהן הוא כבש שער עצמי אבסורדי במיוחד במשחק ידידות בהולנד, והוחלף במחצית.

        "פפה ישחק בקורדובה חינם"

        ובכל זאת, ריינה היה ונשאר אגדה בספרד, קל וחומר בקורדובה. הוא חזר להתגורר בעיר אחרי סיום הקריירה, הפך לפוליטיקאי, ולפני שלוש שנים נבחר לאחראי על תחום הספורט בעירייה. יש שיגידו כי זו אחת הסיבות לחזרה הסנסציונית של קורדובה לליגה הראשונה אחרי היעדרות בת 42 שנה. מאז הרסו את האליפות של ריינה בברצלונה ב-1972, לא שיחקו הירוקים-לבנים בטופ, ועכשיו הם חוזרים. קבוצתם לשעבר של ריינה ודל בוסקה תפתח את העונה החדשה בסנטיאגו ברנבאו מול ריאל, לה עשתה טובה גדולה במשחק הביתי האחרון שלה בליגה הבכירה עד כה.

        מיגל ריינה כבר מוכן לחגיגה. הוא אמנם לא אופטימי לגבי הסיכויים להוציא נקודות ממדריד, אבל יש תוכניות לטווח הארוך עבור בנו. "פפה ריינה יסיים את הקריירה בקורדובה, והוא יהיה מוכן לשחק בה חינם, ללא שכר", אמר האב על בנו שחתם לאחרונה בבאיירן, "אני רק מקווה שהיא עדיין תהיה בליגה הראשונה עד אז". הסיכויים נגדה, אבל מקבוצה שמחזיקה באחד השיאים המטורפים ביותר בתולדות הכדורגל העולמי אפשר לצפות לסנסציה.

        פפה ריינה שוער באיירן מינכן (GettyImages , Matthias Hangst)
        תחזור הביתה, רק אל תצפה לעשות כסף. פפה ריינה (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)