הבעיה הישראלית: טיילור רוצ'סטי יעשה לישראל צרות

המאמנים בליגת העל לא נוהגים להביא זרים לבנים, אבל במונטנגרו העדיפו את טיילור רוצ'סטי על טייריס רייס, ולא במקרה. כך כנראה פספסה ליגת העל אשתקד את הגאון היצירתי שעומד בין ישראל לאליפות אירופה

  • טיילור רוצ'סטי
אור שקדי, יהונתן אליהו
מי שלא רצה אותו בישראל, יקבל אותו מול ישראל. רוצ'סטי (צילום: GettyImages, Nikos Paraschos)

בינואר האחרון עבר טיילור רוצ'סטי מסיינה לניז'ני נובוגרוד. זה היה בדיוק אחרי שהאימפריה האיטלקית שקרסה הודחה מהיורוליג והמספרים שלו החלו לרדת. בשבועות שקדמו למעבר הוצע השחקן למספר קבוצות באירופה, ביניהן קבוצות ישראליות. לא הייתה קופצת על המציאה של הגארד האמריקאי. הקבוצה הרוסית, שבדיוק החלה להתקדם ביורוקאפ, ראתה כי יש הזדמנות לצרף שחקן עם ניסיון אירופאי, וקפצה עליו. זה נגמר עם גמר VTB, חצי גמר יורוקאפ וכרטיס ליורוליג.

"תשים את טיילור רוצ'סטי בכל אחת מהקבוצות שנלחמו עם מכבי תל אביב על האליפות – ירושלים, חיפה או הפועל תל אביב, והדברים היו נראים אחרת לגמרי", בטוח אחד ממאמני ליגת העל. אז לליגה שלנו הוא לא הגיע, אבל בינתיים הגארד יליד יוסטון הוא הכאב ראש של נבחרת ישראל, אחרי שהוביל את מונטנגרו לניצחון במשחק הראשון בקפריסין, ואם יעשה זאת גם הערב (רביעי, 22:00, ערוץ 1), הוא יכול לקרב את סוף הרצף הנהדר של ישראל בהעפלות לאליפויות אירופה.

עוד בוואלה! NEWS

הכי כיף ביחד: דברים חדשים ששווה לנסות עם כל המשפחה

לכתבה המלאה

צפו בביצועיו של רוצ'סטי מעונתו בלה מאן

***

רוצ'סטי אף פעם לא היה בחור שגרתי. בגיל 10, שעה שילדים בגילו חלמו על קריירה ב-NBA או בהוליווד, הוא פנטז דווקא על קריירה ככדורסלן באירופה, כפי שהונצח בספר המחזור בסיום כיתה ו'. הילד, למרבה ההפתעה, חלם לראות עולם ולעשות מזה כסף. אחרי שלוש שנים מוצלחות במכללת וושינגטון סטייט קבוצות ה-NBA פסחו על שמו בדראפט ובכך אפשרו לו להגשים את חלום הילדות המשונה שלו ולקחת את הכישרון ליבשת הישנה.

מאז, כך נראה, הוא לקח את עיקרון הנדידה צעד רחוק מדי. בחמש שנים באירופה, רוצ'סטי החליף שמונה קבוצות שונות. רק פעם אחת סיים את העונה היכן שהחל אותה. הוא נע על הגבול הדק שבין שחקן טופ יורוליג ובין כוכב ביורוקאפ. הוא יצא לסיבוב הופעות שהחל בגרמניה (גוטינגן), נמשך בטורקיה (גלאטסראיי), חזר לגרמניה (אלבה ברלין), עבר לצרפת (לה מאן), נדד לספרד (לבוראל קוצ'ה), שוב לאיטליה (ביילה, סיינה) ולעת עתה נעצר ברוסיה (ניז'ני נובגורוד), שם לטענתו סוף סוף "מצא בית".

כבר בעונתו הראשונה ביבשת יצא שמו של רוצ'סטי למרחוק. בזמן שהוביל את גוטינגן לזכייה ביורוצ'אלנג' החלו לרוץ שמועות על רכז שמאלי ומלהיב שירטיט בעתיד הקרוב את היורוליג. רוצ'סטי קיבל בגוטינגן את המפתחות לעשות כרצונו, וגמל ביכולת נפלאה ובעיקר בכישרון שלא רואים ברמות הללו בכל יום. גלאטסראיי שמה עליו עין והנחיתה אותו בכסף הגדול. "החתמנו את אחד הרכזים המוכשרים באירופה. שחקן מלהיב, מוסר בחסד וצלף שלשות", נכתב בהודעה מטעם הטורקים לאחר החתמתו.

אלא שזמן קצר לאחר מכן החלו לצוץ הפגמים של רוצ'סטי, אותם פגמים שעצרו אותו בקריירה עד עכשיו. אותו ניצוץ גאונות שהלהיב לפני כמה חודשים התגלה כחרב פיפיות. היצירתיות של רוצ'סטי נראתה פתאום מופרזת, כמות האיבודים הלכה וגדלה, וגם החולשות ההגנתיות כבר לא התקבלו בסלחנות. הטורקים שיחררו את רוצ'סטי עוד במהלך העונה, ורוצ'סטי הלך לדרכו מבלי שיידע שכך תיראה הקריירה שלו גם בשנים הבאות.

רכבת הרים שלא עוצרת. רוצ'סטי (צילום: GettyImages, Martin Rose)

***

שוב ושוב הוא הצטיין בקבוצות חלשות יותר ונתן תקווה שהפוטנציאל הגדול יכול להתממש, אך שוב ושוב אכזב כשקיבל את הצ'אנס. גלאטסראיי, לבוראל קוצ'ה, סיינה – כולן קבוצות יורוליג עתירות משאבים – וכולן נפלו בהימור עליו. באף אחת מהן רוצ'סטי לא שרד יותר מכמה חודשים, למרות שעל פי מומחים, בפרמטרים של כישרון טהור הוא בהחלט מסוגל להוביל אותן. התצוגות הנפלאות במדי נבחרת מונטנגרו רק חיזקו את אותן השערות ורק חידדו את השאלה – מה מנע ממנו לפרוץ?

"בספרד רוצ'סטי בקושי קיבל הזדמנות, בין כה וכה זה היה שידוך שנדון לכישלון", מסביר העיתונאי הספרדי ג'ון דה לה פרסה, המסקר את הקבוצה הבאסקית עבור "סולובאסקט". "דושקו איבנוביץ' מתעב רכזים כמוהו, שלא שומרים ולא משקיעים מי-יודע-מה בהגנה. פעמים בודדות הוא הראה איזה כישרון יש לו, אבל טיילור רוצ'סטי הוא סוס פרא. הוא פשוט לא מתאים למאמן כזה".

בקיץ האחרון, כשחתם בסיינה, חשבו כולם שפריצה המיוחלת מגיעה. שהשד ייצא סוף סוף מהבקבוק. הרי מרקו קרספי, שקיבל את המושכות מאחורי הקווים, נחשב למאמן התקפי שנותן דרור למוחות יצירתיים על המגרש, כמו רוצ'סטי. "בתחילת העונה זה נראה מצוין, באמת. הוא השתלב היטב בסגנון המשחק של סיינה והיה נראה כמו התוספת המושלמת ליד דניאל האקט. אבל אז האקט עזב לטובת הכסף הגדול של מילאנו, והכל השתנה", נזכר העיתונאי האיטלקי ג'וזפה ניגרו מ'גאזטה דלו ספורט'. "בלי האקט לרוצ'סטי לא הייתה שום משמעות, כי סגנון המשחק התהפך. זו הבעיה עם רוצ'סטי עוד מהימים בהם שיחק בביילה – הוא מתאים לסגנון ספציפי ביותר. אם אתה זקוק לפליימייקר שמוצא את הקלעים הפנויים ואת הגבוהים בפיק אנד רול, הוא האיש שלך. אבל אם אתה מחפש מנהל משחק שקול ואחראי, שישתלב בתוך סגנון משחק ברור ורגוע, הוא רחוק מלהתאים. אם אתה שם את המפתחות בידיים שלו, אל תצפה ליציבות".

"דושקו איבנוביץ' מתעב רכזים כמוהו, שלא שומרים ולא משקיעים מי-יודע-מה בהגנה" (צילום: GettyImages, Rafa Rivas)

***

נחזור רגע לליגה שלנו. העובדה שרוצ'סטי, אחד הרכזים המבוקשים הקיץ באירופה, לא הגיע לישראל, נעוצה גם בחוסר היציבות שלו, אבל בעוד נתון משמעותי. "אני די בטוח שקבוצות בארץ היו חוטפות אותו עם הרקורד הזה, אם לא היה לבן", מודה מאמן בליגה, "זה נשמע גזעני מאוד, אבל אם תיקח שחקן לבן לעומת שחקן לא לבן, עם אותם מספרים בדיוק, יעדיפו לקחת את השחקן הלא לבן. בעיקר משיקולים אתלטיים, אבל הרבה מאוד מאמנים פשוט לא אוהבים לקחת שחקנים לבנים".

אמריקאי לבן אחד – אר טי גווין, זה מה שידעה ליגת העל אשתקד, לצד ג'ו אינגלס האוסטרלי וארטיום פרחוסקי הבלארוסי. בשנים האחרונות המצב לא היה שונה, אמנם שחקנים כמו צ'אק אידסון ואנדרו וויזנייבסקי ממכבי תל אביב וגם כריסטיאן בארנס מברק נתניה הצליחו בישראל, רוב השחקנים האמריקאים הלבנים, ורוב האירופאים, פשוט לא הצליחו כאן. רובם נחתכו במהלך העונה, אפילו כאלה שהגיעו לכאן במהלכה. בחלק ממדינות אירופה, כמו ספרד (17 אמריקאים לבנים אשתקד) ואיטליה (9 אמריקאים לבנים אשתקד) המצב שונה, ואילו במדינות עם מנטאליות דומה לישראל, כמו טורקיה (2 אמריקאים לבנים אשתקד) ויוון (אמריקאי לבן אחד אשתקד) המצב דומה.

"הבאתי לפני כמה שנים אמריקאי לבן לקבוצה שאימנתי. התקשורת פקפקה, היו"ר הסתכל בצורה עקומה. מחזור שלישי, הממוצע שלו מתחת ל-10 נקודות, אנחנו נראים סביר, וכבר אמרו לי שאם נחליף אותו באמריקאי אחר, נרוץ למעלה. חתכנו אותו, והקבוצה לא הגיעה לשום מקום", מודה מאמן אחר בליגה ומוסיף, "יש הרבה שחקנים אמריקאים לבנים טובים, אבל הטובים באמת מגיעים מוקדם ל-NBA ולא יוצאים משם. מאמן ישראלי לא יביא שחקן אמריקאי לבן, אם הוא לא סופר מוכח. רוצ'סטי הוא שחקן כזה, לדעתי הוא לא הגיע לפה כי היה פשוט יקר מדי".

אחד משלושה לבנים ששיחקו אשתקד בליגה. אינגלס (צילום: מגד גוזני)

***

מה שיגרום לקבוצות הישראליות להתחרט עוד יותר היא העובדה שעושה רושם שרוצ'סטי מצליח להסתגל דווקא כשהוא צונח הישר למציאות לא מוכרת. כך קרה בניז'ני נובגורוד, אותה לקח עד חצי גמר היורוקאפ בעונתה הראשונה במפעלים האירופאים, אף שהצטרף מסיינה בעיצומה של העונה. כך קרה גם בנבחרת מונטנגרו, שם כמתאזרח קנה לעצמו מקום של קבע למרות כל הקשיים הכרוכים בכך.

המאמן לוקה פאביצ'ביץ' נתן בו אמון מן הרגע הראשון, העניק לו חופש פעולה וקיבל ממנו תוצרת כבר בקמפיין מוקדמות אליפות אירופה ב-2012, אז הוביל את חבריו החדשים לניצחון כפול על ישראל. מהאליפות עצמה בקיץ 2013 הוא נעדר, לא מעט משום רצונו להישאר בארה"ב ולנצל את חודשי הקיץ כדי לקדם את העיסוק הצדדי החדש שלו, כשותף בחברת אופנה וביגוד. כאות הערכה אליו, פאביצ'ביץ' העדיף לרשום אותו כמתאזרח בקמפיין הנוכחי ובחר בו אפילו על פני מיודענו טייריס רייס, MVP פיינל פור היורוליג להזכירכם.

התנודות הקיצוניות ביכולת השתקפו היטב גם בקמפיין הנוכחי. אחרי עוד משחק נפלא בו העניק נוקאאוט לגארדים של נבחרת ישראל, רוצ'סטי ירד למספר נקודות חד ספרתי בשני המשחקים הבאים מול בולגריה והולנד. אולי זו הסיבה שעדיין, למרות ההתפוצצויות שלא מותירות מקום לספק באשר לכישרונו הרב, רוצ'סטי מרוויח כסף קטן מאוד יחסית. אשתקד רוצ'סטי הרוויח בניז'ני כ-200 אלף דולר בלבד והקיץ, לאחר שהרוסים השתכנעו שמדובר בשידוך משמיים, שדרגו את חוזהו העונתי בכ-100 אלף דולר נוספים. גניבה או לא גניבה, בעונה הקרובה, כשהוא שוב ביורוליג, המנהיגות שלו שוב תעמוד במבחן.

בנבחרת מונטנגרו העדיפו את רוצ'סטי עליו. רייס (צילום: מגד גוזני)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully