פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מקרה מזעזע: על בעיית הטיפול בזעזועי המוח בכדורגל

        הטיפול הלקוי בזעזועי מוח בכדורגל התגלה במלוא העוצמה במונדיאל, כאשר העולם כולו ראה איך שחקנים מסכנים את חייהם וחוזרים לשחק אחרי פגיעות קשות, בשל חוסר בנהלים. פערי הפיקוח בין הכדורגל לספורט האמריקאי עצומים ורק עכשיו פיפ"א מתעוררת, כשברקע מאיימות עליה תביעות

        כריסטוף קראמר שחקן נבחרת גרמניה (GettyImages)
        כששחקן סופג זעזוע מוח בגמר המונדיאל, אי אפשר להתעלם יותר. קרמר על הדשא (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        למעקב אחרי עידן ויניצקי בטוויטר

        בנובמבר 1992 אירחה קבוצת פרטיק ת'יסל את אברדין למשחק במסגרת הליגה הסקוטית. תוך כדי ההתמודדות, חלוץ המארחת קולין מקגלשן, עלה לכדור גובה. לצדו קפץ שחקן ההגנה של אברדין, דאג רוגבי וראשיהם של השניים התנגשו בעוצמה זה בזה. מקגלשן סבל מפגיעה חזקה, שנראתה כמו זעזוע מוח. הוא נאלץ לרדת מהמגרש כשהוא נסחב על ידי רופא הקבוצה. הרופא סימן למנג'ר של פרטיק ת'יסל, ג'ון לאמבי הססגוני, כי החלוץ לא יכול להמשיך לשחק. "קולין חטף מכה חזקה בראש. הוא לא זוכר מיהו", אמר הרופא למנג'ר, שלא התבלבל ומיד ענה: "מושלם. תחזירו אותו מיד למגרש ותגידו לו שהוא פלה".

        באין פיקוח רציני וכאשר ההחלטה נתונה בידי המנג'ר בלבד, מקגלשן חזר למגרש תוך כמה דקות. זה לא ממש עזר ופרטיק ת'יסל הפסידה 7:0, אבל הצרה האמיתית לא הייתה התוצאה. הצרה האמיתית הייתה הצורה בה מקרה של זעזוע מוח עבר עם בדיחה טובה ותוך התעלמות מוחלטת מההשלכות. שנים ארוכות בחר עולם הכדורגל להתעלם ורק עכשיו, סוף כל סוף, הוא פוקח את עיניו לבעיה הגדולה של זעזועי המוח. בתקווה שלא מאוחר מדי.

        פלה, כוכב העבר של נבחרת ברזיל, במשחק בין אלג'יריה לבין סלובניה (AP)
        "תחשוב שאתה פלה" (צילום: AP)

        מהו בכלל זעזוע מוח? מדובר בסוג הנפוץ ביותר של פגיעת מוח טראומטית. לעיתים הוא מלווה באובדן זמני של פעילות מוחית. הוא מתרחש כאשר המוח מתנגש בדפנות הגולגולת, לאחר שהראש סופג פגיעה. לא כל פגיעה תגרום לזעזוע מוח, אבל אחת חזקה כן. כיום, מוכרים שלל סימפטומים שמופיעים לאחר זעזוע מוח, חלקם מידיים וחלקם פחות, חלקם פיזיים וחלקם רגשיים. הסימפטומים המידיים כוללים כאבי ראש, אובדן זיכרון, בלבול, בחילה, הקאות או דיבור לא הגיוני. כדי למנוע נזק חמור במיוחד, זעזוע מוח דורש קודם כל מנוחה מוחלטת של מספר שעות. על פי המלצת מרפאת "מאיו קליניק" האמריקאית, המתמחה בפגיעות ראש: "לאתלטים אסור לחזור לשחק או לעשות כל פעילות אם יש סימפטום כלשהו של זעזוע מוח. המומחים ממליצים שאתלט לא ישוב למגרש עד שהוא נבדק על ידי רופא אם יש חשש לזעזוע מוח".

        הבעיה הגדולה עם זעזועי המוח היא הקושי בזיהוי. רובם לא גורמים לאובדן הכרה ובנוסף, אין דרך לזהות אותם בצילומי רנטגן או בדיקות CT. על פי נתונים רשמיים, בכל שנה נגרמים רק בארצות הברית בין 1.6 ל-3.8 מיליון זעזועי מוח במהלך פעילות ספורטיבית. הפער הבולט בין המספר הנמוך לגבוה נובע מחוסר היכולת לזהות באינספור מקרים.

        ב-1968, לא פחות מ-32 שחקני פוטבול מתו בשל פגיעות כאלה ואחרות, בעיקר פגיעות ראש. בארצות הברית הבינו שאי אפשר להמשיך ומיד הקימו את "הוועדה הלאומית האמריקאית לסטנדרטים עבור ציוד של אתלטים". לאורך השנים הוועדה שמה דגש משמעותי על שיפור הקסדות של שחקני הפוטבול, במטרה למנוע פגיעות ראש עד כמה שניתן. למעלה משני עשורים לאחר הקמתה, רשמה לעצמה הוועדה הישג גדול כאשר 1990 הייתה העונה הראשונה אי פעם בה אף שחקן לא מת כתוצאה מפגיעת ראש. מחקרים הראו שמאז הקמת הוועדה, מספר הספורטאים שסובלים מפגיעות ראש חמורות על המגרש ירד מ-4.25 לכל 100 אלף ל-0.68 לכל 100 אלף.

        עורך דין מטעם ה-NFL מדבר על התביעה נגד הליגה בגין זעזועי מוח (AP , Matt Rourke)
        4,500 שחקנים תבעו את ה-NFL על פגיעות מהעבר (צילום: AP)

        בספורט האמריקאי, פעילות ההסברה בנושא זעזועי המוח חזקה מאי פעם. עשרות מחקרים פורסמו בעניין ופרסומות מוקרנות ללא הרף ומסבירות לילדים את חשיבותו של ציוד תקני. בליגות הפוטבול (NFL), הבייסבול (MLB) וההוקי (NHL) קיים תקנון ברור לגבי הטיפול בזעזועי מוח (ב-NBA גם קיים תקנון, אבל הוא כללי יותר וכל קבוצה עדיין מקיימת את הבדיקות שהיא מחליטה עליהן).

        מעל כולם ניצבת ה-NFL. בדיוק לפני שנה, הליגה הגיעה להסדר עם 4,500 שחקני עבר שלה, שתבעו אותה. התביעה התמקדה בזעזועי המוח הרבים מהם סבלו השחקנים לאורך השנים, כאלה שהובילו לפגיעות קשות במצבם הבריאותי. פי שניים שחקני פוטבול מתים לפני גיל 50 מאשר אזרחים אמריקאיים ממוצעים. התובעים האשימו את הליגה בכך שהיא הסתירה מהם לאורך השנים את הסכנות הטמונות, לטווח קצר ובעיקר ארוך, בפגיעות ראש וזעזועי מוח ובנוסף, דחפה אותם לשוב במהרה למגרש לאחר שספגו את אותן פגיעות, מבלי להעניק להם טיפול ראוי.

        בסופו של דבר, אחרי שנים ארוכות של הכחשה, ב-NFL הודו שהם היו צריכים לעשות יותר והסכימו לשלם 765 מיליון דולר ל-18 אלף שחקני עבר שלהם, בתור פיצויים. אלא שבית המשפט דחה את ההסכם, "מתוך חשש שהסכום לא מספיק גבוה על מנת לכסות את הנזקים שנגרמו לשחקנים". כרגע הצדדים עובדים על הסכם חדש, במסגרתו הסכום שישולם כנראה יהיה גדול יותר. כך לדוגמה, שחקן עבר שגילו פחות מ-45 ואובחן כחולה ב-ALS (אותה מחלה שבמסגרת העלאת המודעות כלפיה נערך בימים אלה "אתגר דלי הקרח" שכבש את העולם), יהיה זכאי לקבל לא פחות מחמישה מיליון דולר. הקומישינר של הליגה, רוג'ר גודל, אמר: "אנחנו צריכים לעשות את הדבר הנכון עבור המשחק ועבור אלה ששיחקו אותו".

        במקרה של חשש לזעזוע מוח, שחקני ה-NFL נדרשים לעבור כיום שורת בדיקות לפני שמתקבלת החלטה האם הם יכולים לחזור לשחק. המבחן, שאורכו כעשר דקות, כולל בדיקה של ריכוז, חשיבה, יציבות ועוד מספר שאלות עליהן השחקן חייב להשיב נכון כדי שיוכרז ככשיר לשחק שוב. את מקומם של רופאי הקבוצות, שהיו נתונים תחת לחץ המאמנים להחזיר את הכוכבים למגרש במהרה (בדיוק כמו במקרה ההוא בסקוטלנד), החליפו רופאים חיצוניים. בסיום העונה שעברה הוציאה ה-NFL דו"ח של 40 עמודים שכלל את כל הדברים שנעשו במסגרת הטיפול בזעזועי המוח ולאחר ששני שחקנים נתפסו בפלייאוף האחרון כשהם עוברים על התקנון, הליגה הודיעה שתקנוס אותם. השחקנים מצדם, חוששים שאם לא ישובו למגרש במהרה, מישהו אחר יתפוס את מקומם ולכן מנסים למצוא קיצורי דרך, למרות שהדבר פוגע בהם.

        תקנון ה-NFL המלא בנושא זעזועי המוח

        ככה זה נראה:

        אולם בזמן ששחקני הפוטבול האמריקאי מחפשים בנרות אחר אותם קיצורי דרך, שחקני הכדורגל ברחבי העולם כלל לא "נאלצים" לעבוד כדי לחזור למגרש אחרי זעזוע מוח. בשנים עברו, הפחד היה בעיקר מפני נגיחות בכדור וההשפעה שלהן לטווח הארוך על הראש. ג'ף אסטל, שחקן עבר אנגלי שמת בשנת 2002, בגיל 59 בלבד, נודע במשחק הראש האיכותי שלו לאורך הקריירה ועורר את הדיון בנושא. אלא שהמונדיאל האחרון הוכיח שהבעיה הגדולה הרבה יותר, לפחות כרגע, איננה הנגיחות בכדור, אלא הפגיעות הישירות בראש, שנגרמות לשחקנים לאחר היתקלות עם שחקן אחר. האתלטים בכדורגל היום חזקים מאי פעם ולרבים מהם יש גוף עוצמתי, שמפגש של הראש איתו עלול לגרום לתוצאות חמורות.

        יממה לאחר סיום הטורניר, דובר ארגון השחקנים הבינלאומי, אנדרו אורסטי, תקף את הטיפול של פיפ"א בנושא: "הכדורגל נמצא בימי הביניים ביחס שלו לבעיה הזו. בעתיד, פיפ"א תימצא את עצמה ניצבת בפני תביעות על סך מאות מיליוני דולרים, רק בגלל שלא טיפלה בנושא כראוי. המונדיאל הוא המייצג הגדול ביותר של עולם הכדורגל, אירוע השיא שלו והוא הפך לתצוגת תכלית של איך לא לטפל בפגיעות ראש. אין ספק בכלל שהטורניר האחרון העלה את השיח סביב זעזועי המוח ואי אפשר להתעלם יותר מהנושא ומהעובדות. בכל ענף ספורט אחר, בעיקר ב-NFL, משקיעים כל כך הרבה משאבים בבדיקות הרפואיות כדי להפחית את הסכנות. הם למדו בדרך הקשה ועכשיו הכדורגל ניצב בפני סיטואציה דומה".

        אורסטי, כמו מיליונים רבים שראו את משחקי המונדיאל, לא יכול היה להתעלם עוד ממספר אירועים מרכזיים שכללו פגיעות ראש. המקרה הבולט מכולם היה זה של אלברו פריירה. בדקה ה-61 של המשחק הקריטי בשלב הבתים מול אנגליה, גלש השחקן של נבחרת אורוגוואי לכיוונו של ראחים סטרלינג וספג את הברך של הקשר האנגלי בפניו, במלוא העוצמה. פריירה צנח אל כר הדשא וחבריו נראו מודאגים מאוד וסימנו לצוות הרפואי להגיע בדחיפות. השחקן ירד מהמגרש ורופא הנבחרת סימן לספסל שצריך להחליף אותו. פריירה, שעמד לידו, התנפל על הרופא, דחף אותו מהדרך והודיע לספסל שבשום אופן הוא לא יורד מהמגרש. הנבחרת צריכה אותו. אחרי המשחק הוא הודה: "כשספגתי את המכה, הרגשתי שכל האורות מסביב כבו". זה לא הפריע לו לשחק את חצי השעה שנותרה. אף אחד גם לא ממש ניסה לעצור אותו.

        אלברו פריירה שחקן נבחרת אורוגוואי לאחר שנפגע במשחק מול אנגליה (GettyImages , Richard Heathcote)
        האורות כבו, אבל אלברו פריירה חזר למגרש (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        בחצי הגמר, חאבייר מסצ'ראנו מנבחרת ארגנטינה התנגש בג'ורג'יניו ויינאלדום ההולנדי. שחקנה של ברצלונה נזקק לעזרה כדי לצאת מהמגרש, אבל גם הוא מיד חזר. דן דיאמונד מ"פורבס" כתב: "האם למסצ'ראנו היה זעזוע מוח? מי יודע. התקנון של פיפ"א הוא בדיחה. מסצ'ראנו הוא לא אחד שמזייף פציעות ואחרי התנגשות הראשים שלו והצניחה לכר הדשא, היה ברור שמשהו השתבש. הוא בקושי הצליח ללכת החוצה מהמגרש, אבל תוך שתי דקות כבר חזר לשחק. כל הטיפול בנושא היה מגוחך. הגישה לבעיית זעזועי המוח היא הבושה הגדולה ביותר של פיפ"א במונדיאל הזה".

        כמובן שלא מדובר בבעיה חדשה. ב-2008, במהלך משחק במדי מכבי תל אביב מול הכח רמת גן, יוסי שבחון היה בצד הסופג. השבוע הקשר הישראלי אמר לוואלה! ספורט: "אושרי ראש נכנס בי בצורה חזקה, נשכבתי על הדשא והרגשתי סחרחורת אדירה. שברתי את הגולגולת. עד היום אני לא יודע איך לא התפניתי, לא באלונקה ולא באמבולנס. פשוט נעמדתי, ירדתי מהמגרש, הלכתי לחדר ההלבשה, החלפתי נעליים ונסעתי לאיכילוב באוטו של הדוקטור. לא מבין איך יכולתי לעשות את זה. כשאני חושב לאחור, אולי התכחשתי לכך שנפצעתי חזק כל כך.

        לא איבדתי את ההכרה, אבל הכאב היה נורא. לא יכולתי לפתוח את העיניים. הרופא של מכבי לא עזב אותי לשנייה, אני חייב לציין אותו ולא אשכח לו את זה, אבל אני יודע שאסור היה לי לרדת מהמגרש בלי אלונקה או אמבולנס. כשהגענו לבית החולים, כבר לא הצלחתי לעמוד. שמו אותי על מיטה ושם 'נגמר לי הסיפור'. לא הפסקתי להקיא, עשו לי CT וגילו שבר בגולגולת ובארובת העין. למזלי זה היה שבר בלי תזוזה וחזרתי לשחק אחרי שלושה חודשים. יש הרבה פציעות חמורות בכדורגל ואצלנו, כששחקן נפצע, שואלים אותו אם הוא יכול להמשיך. אם הוא אומר שכן, הוא ממשיך. זה צריך להיות מסונכרן עם מה שהרופא חושב, לא רק השחקן. אני לא כועס על מה שהיה, אבל ברור לי שצריך לעבוד אחרת. אין שום נהלים בכדורגל הישראלי, אז שלדבר כזה יהיו?".

        אלכס שניידר מבקר את יוסי שבחון שחקן מכבי תל אביב (אתר רשמי , מכבי תל אביב)
        אלכס שניידר מבקר את יוסי שבחון בבית החולים לאחר הפציעה (צילום: האתר הרשמי של מכבי תל אביב)

        בעונה האחרונה בליגה האנגלית, רומלו לוקאקו, החלוץ הבלגי של אברטון, לא זכר את השער שהוא כבש ב-2:3 מול ווסטהאם לאחר שהוא נפגע בראשו בעת הכיבוש. בהמשך אותה עונה, אותו לוקאקו גם פגע בשוער טוטנהאם, הוגו לוריס. בשני המקרים, השחקנים לא טופלו וחזרו לשחק. הליגה האנגלית מספקת אומנם במה גדולה מאוד, אבל לא כמו המונדיאל וכאשר זעזוע מוח נגרם בגמר המונדיאל, כולם מבינים שהגיע הזמן לשינוי. אפילו פיפ"א.

        הקורבן האומלל היה כריסטוף קראמר. קשר נבחרת גרמניה זכה למקום בהרכב לגמר ממש ברגע האחרון, אבל כבר בדקות הפתיחה הוא התנגש עם ראשו בעוצמה בבלם ארגנטינה, אסקיאל גאראי. קראמר ירד לקבל טיפול ואיך לא, חזר מיד אל כר הדשא. אחרי כמה דקות, הוא ניגש לשופט המשחק, ניקולה ריצולי: "הוא שאל אותי האם זה גמר גביע העולם", חשף השופט כמה ימים לאחר המשחק, "הייתי בטוח שהוא צוחק, אבל הוא אמר שהוא פשוט חייב לדעת, כי הוא לא זוכר כלום. אמרתי לו שזה הגמר והוא ענה 'תודה' והמשיך לשחק. הלכתי מיד לבסטיאן שווינשטייגר והוריתי לו שיידאג שקראמר יוחלף".

        ריצולי גם סיפר שעם סיום המשחק, קראמר ניגש אליו והודה לו על כך שדאג שיוחלף, כדי לא להחמיר את מצבו. אלא שזה ממש לא אמור להיות תפקידו של השופט, שכמו השחקנים עצמם, נתון ללהט המשחק. קראמר, שהיה על המגרש כעשר דקות נוספות עד החילוף, אמר: "אני לא זוכר הרבה מהמשחק. אין לי מושג בכלל מה קרה במהלך המחצית הראשונה. אחרי המשחק, הייתי בטוח שהוחלפתי מיד כאשר ספגתי את המכה. אני לא זוכר שחזרתי למגרש ואני לא יודע איך הגעתי לחדר ההלבשה אחרי החילוף. בראש שלי, המשחק מתחיל במחצית השנייה".

        השופט ניקולה ריצולי שולף צהוב לשחקן נבחרת ארגנטינה חאבייר מסצ'ראנו (רויטרס)
        דרש להחליף את קרמר. ריצולי במהלך גמר המונדיאל (צילום: רויטרס)

        בסופו של דבר, המקרה של קראמר היה זה שסוף סוף העיר את פיפ"א. ארגון הכדורגל העולמי נכנס ללחץ גדול בשל הביקורת, שהגיעה מכל עבר והודיע שהוא מקים ועדה מיוחדת לבחינת זעזועי המוח בכדורגל. התמונה שפתחה את ההודעה הרשמית של פיפ"א הייתה זו של קראמר, שרוע על הדשא במהלך הגמר: "מעבר למניעת זעזועי מוח, ההחלטה על הטיפול הנכון לאחר מקרה היא קריטית. לכן, צוות חוקרים מיוחד ישתף פעולה עם פיפ"א בפרויקט הזה, במטרה לקבוע מהן הבחינות שעל שחקן לעבור במקרה של חשש לפגיעה", נכתב בהודעה. בפיפ"א הוסיפו ש-13 אחוזים מהפגיעות שנרשמו במהלך המונדיאל היו בראש או בצוואר ושאחת מכל שבע מתוכן הסתיימה בזעזוע מוח, נתון בלתי נתפס ביחס לטיפול הדל בנושא במהלך הטורניר.

        עכשיו כולם מחפשים פתרונות. הרופא שמונה מטעם פיפ"א לעמוד בראש הוועדה כבר הודיעה ששחקן שיאובחן כסובל מזעזוע מוח יושבת מכל פעילות למשך שישה ימים, עד שיעבור בדיקה נוספת. דיאמונד, בכתבה אחרת בפורבס, הציע לצרף רופאים חיצוניים, כמו ב-NFL ולשנות את חוקי החילופים במקרה שהרופא החיצוני מאשר שאכן שחקן סובל מזעזוע מוח וחייב להפסיק לשחק: "אל תאשימו את השחקנים", כתב דיאמונד, "הם רוצים להיות על המגרש ברגעים הגדולים בקריירה שלהם. תאשימו את פיפ"א. השחקנים יודעים שאין פיקוח והם מנצלים את זה. פיפ"א לא עושה כלום בנושא".

        למעקב אחרי עידן ויניצקי בטוויטר

        סייע בהכנת הכתבה: אורן יוסיפוביץ