פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        היד שמחזיקה בג'וקר: השחקנים מהמזרח שיעמדו למבחן ב-NBA

        המזרח נכנס הקיץ לסחרור כשמלבד קליבלנד ושיקגו שסומנו כמובילות, יש עוד חמש קבוצות הרואות בעצמן כמועמדות לגיטימיות לתפקיד הסוס השחור. אסף רביץ על חמישה שחקני מפתח שיעמדו למבחן העונה ויוכלו לעשות את ההבדל

        לברון ג'יימס, מיאמי היט, חוסם את דרק רוז, שיקגו בולס (רויטרס)
        כולם מצפים שייאבקו על ראשות המזרח. לברון מול רוז (צילום: רויטרס)

        בהיפוך מוחלט מאיכות הקונפרנסים, המזרח היה האזור המעניין יותר הקיץ ב-NBA. בעוד שבמערב רוב הקבוצות בסך הכול מרוצות ממצבן והתמקדו בשדרוג או שניים קטנים, המזרח נכנס הקיץ לסחרור שעוד מוקדם לנחש לאן הוא מוביל אותו. דבר אחד בטוח: אפשר לשכוח משתי הגדולות של השנתיים האחרונות, שתי הקבוצות שהיו אמורות להשתלט על המזרח בעתיד הנראה לעין. מיאמי ואינדיאנה יכולות להצליח ברמה מסוימת, אבל עכשיו הן בסך הכול עוד שתי קבוצות.

        את עיקר העניין פרט לשתיים האלה משכה, באופן טבעי, קליבלנד, כאשר יחד איתה גם שיקגו המשודרגת זכתה לאור זרקורים. ההימור הנפוץ הוא שהשתיים האלה ייאבקו ראש בראש על ראשות המזרח, הימור שהתבטא גם בתחזית של ESPN מהימים האחרונים. אבל שתיהן רחוקות מלהיות מניות בטוחות. שיקגו עדיין תלויה ברמת בריאות מסוימת של דרק רוז, היא מספיק איכותית כדי להסתדר גם אם הוא לא ישחק ברמת MVP אבל תתקשה אם יתברר שהוא ממשיך להיות פצוע. קליבלנד היא פרויקט חדש לחלוטין שצריך להתחבר מהר, ואסור לשכוח שגם אצלה שאלת הכשירות חשובה - קווין לאב וקיירי אירווינג לא ממש היו מופת של בריאות בשנים האחרונות.

        לכן, האפשרות שהמזרח יתברר כפתוח עבור קבוצה מפתיעה, גם בעונה הרגילה וגם בפלייאוף, ריאלית יותר מתמיד. לא פחות מחמש קבוצות רואות עצמן כמועמדות לגיטימיות לתפקיד הסוס השחור של המזרח, חמש קבוצות שהפתיעו לטובה בעונה שעברה ומרגישות מוכנות לקפיצת מדרגה השנה. בכל אחת מהן ניתן לסמן שחקן מפתח אחד. לא בהכרח השחקן הטוב בקבוצה (בחלק מהמקרים כן), אלא כזה ששדרוג שלו יכול לעשות את ההבדל בין קבוצת פלייאוף לקבוצת צמרת. אז הנה חמשת השחקנים המעניינים ביותר בקבוצות הדרג השני במזרח.

        קיירי אירווינג, קליבלנד קאבלירס (AP)
        האפשרות שהמזרח יתברר כפתוח עבור קבוצה מפתיעה, גם בעונה הרגילה וגם בפלייאוף, ריאלית יותר מתמיד. אירווינג (צילום: AP)

        לאנס סטיבנסון (שארלוט)

        אחת ההחתמות המסקרנות של הקיץ הופכת למשמעותית במיוחד בעקבות ההתפתחויות במזרח. לשארלוט יש פתאום פוטנציאל להיות כוח משמעותי בקונפרנס, אבל הפוטנציאל הזה תלוי לחלוטין ביכולת של סטיבנסון לשדרג את ההורנטס (כדאי להתרגל, שארלוט חוזרת לכינוי הישן שלה) במקומות הזקוקים לשדרוג. הקבוצה הממושמעת של סטיב קליפורד עשתה כמה דברים חשובים ברמה גבוהה מאוד - היא הייתה הטובה בליגה בריבאונד הגנה, איבדה הכי מעט, ספגה הכי מעט נקודות במתפרצות ושמרה יפה על הצבע. אבל היא נשארה קבוצה אפרורית, התקשתה בקליעה מבחוץ וסיימה במקום ה-24 בליגה ביעילות התקפית.

        סטיבנסון עשוי להביא את הברק החסר, את היכולת לבצע פעולה לא צפויה. בזמן שההגנה צפויה רק להשתפר עם ההחלפה של ג'וש מקרוברטס במרווין וויליאמס, איבוד יכולת המסירה המפתיעה של מקרוברטס משמעה שיהיה לא פשוט לשדרג את משחק ההתקפה. אותי מעניין במיוחד לראות את סטיבנסון בקבוצה שמשתמשת בארבעה שחקני חוץ רוב הזמן, יכול להיות שהחיים שלו יהיו הרבה יותר קלים גם בחדירות וגם במסירות לשלשות שבאינדיאנה פעמים רבות הסתיימו באיבודים. כדי שזה יקרה, לאנס יצטרך קודם כל להשתלב בהצלחה במערכת של קליפורד הקפדן, סימני השאלה לגבי האופי שלו גרמו לכך שקבוצות רבות העדיפו להימנע ממנו. סטיבנסון אמנם הצליח אצל פרנק ווגל הקפדן לא פחות, אבל זה לא אומר שכל מאמן יסתדר עם השטויות שהוא עושה על הפרקט ומחוצה לו.

        לאנס סטיבנסון שחקן אינדיאנה פייסרס (AP)
        עשוי להביא לשארלוט את הברק החסר, את היכולת לבצע פעולה לא צפויה. סטיבנסון (צילום: AP)

        ברוק לופז (ברוקלין)

        בעונה שעברה הסנטר של הנטס נתן דוגמא יפה לתיאוריית יואינג - ב-17 המשחקים בהם שיחק בחודשיים הראשונים הוא היה הקלע הבולט של ברוקלין ותפקד טוב גם בהגנה, אבל הקבוצה נראתה רע מאוד. לאחר הפציעה שלו ג'ייסון קיד מצא את הנוסחה המנצחת. במקרה הזה הפציעה של הכוכב אפשרה למאמן לשנות סגנון כך שיתאים יותר לשאר השחקנים, ברוקלין הפכה לקבוצה נמוכה ותזזיתית בהגנה ולקבוצה שמרווחת את המשחק בהתקפה, לשם כך קיד השתמש בסנטרים הרבה יותר ניידים מלופז הכבד.

        לכן, לופז עשוי להיות המרוויח העיקרי מהעזיבה של קיד וההחתמה של ליונל הולינס במקומו. למי ששכח, הולינס הוא המאמן שאצלו מארק גאסול התפתח להיות שחקן ההגנה של העונה לפני שנה. לופז הוא שחקן הגנה בסגנון של גאסול, סנטר קלאסי שעיקר הכוח שלו הוא בסגירת הצבע. בעונה החולפת הוא היה השחקן שהיריבים קלעו באחוזים הנמוכים ביותר כשהוא היה בינם לבין הטבעת (40.3 אחוזים), הוא עקף בכך את רוי היברט וסרג' איבקה. הוא אמנם ריבאונדר הגנה חלש, אבל זה נכון גם לגבי גאסול והיברט. אם הולינס יבנה סביבו הגנה מנצחת, ובהתקפה ישתמש במשחק הפוסט שלו שהוא עדיין אחד הטובים בליגה, לופז יוכל להפוך את ברוקלין לקבוצה שאסור להתעלם ממנה.

        ברוק לופז שחקן ברוקלין נטס (AP)
        אצל הולינס הוא יכול להפוך לסוג של מארק גאסול. לופז (צילום: AP)

        אל הורפורד (אטלנטה)

        בדומה ללופז, גם המבחן הראשון של הורפורד הוא ביכולת להישאר בריא לאורך העונה. לעומת לופז, הפציעה של הורפורד הדגישה כמה אטלנטה הייתה תלויה בו בעונה שעברה. עד לפציעה ההוקס נלחמו על המקום השלישי במזרח, אחריה (יחד עם עוד כמה פציעות קטנות) הם הידרדרו עד למקום השמיני ולמאזן שלא אמור להספיק לפלייאוף. דווקא בפוסט סיזן אטלנטה חזרה להרשים כשמתחה את אינדיאנה בזכות הסגנון הייחודי של מייק בודנהולצר שכלל חמישה שחקנים מעבר לקו השלוש.

        כאשר הורפורד הגיע ל-NBA הוא נחשב לנמוך מדי בשביל סנטר, אבל הליגה התאימה את עצמה למידותיו וכיום הוא כבר נראה כמו סנטר לכל דבר. הוא אמנם לא קולע שלשות כמו פרו אנטיץ', אבל עדיף עליו בכל תחום אחר - שחקן התקפי מגוון וחכם וגם שומר טוב גם על הכדור וגם בעזרה. ומי יודע, לאחר שקלע בכמעט 50 אחוזים מהשדה מחצי מרחק רחוק (16-24 פיט) בעונה שעברה, מאוד יכול להיות שהוא ינסה להוסיף גם קליעה משלוש לרפרטואר. איתו יש לאטלנטה שחקן טוב בכל עמדה וקבוצת התקפה איכותית מאוד, עם השיפור הצפוי של הספסל (שיפור טבעי של הצעירים וכמה תוספות) לא כדאי לזלזל באטלנטה בריאה במזרח.

        פורוורד אטלנטה הוקס אל הורפורד (AP)
        איתו יש לאטלנטה שחקן טוב בכל עמדה וקבוצת התקפה איכותית מאוד. הורפורד (צילום: AP)

        בראדלי ביל (וושינגטון)

        הוויזארדס נחשבים לכוח העולה במזרח, לרגע נדמה שמדובר בקבוצה צעירה ומבטיחה שעמוסה בצעירים שאמורים רק להשתפר. בפועל, החמישייה כוללת שחקנים בני 30 (מרצ'ין גורטאט), 31 (ננה) ו-36 (פול פירס), כאשר גם המחליפים הבכירים כבר לא ילדים. וושינגטון נכשלה ברוב בחירות הדראפט שלה בשנים האחרונות, ובזמן שאוטו פורטר ינסה להוציא את עצמו מרשימת הבאסטים הוויזארדס יבנו ברצינות בעיקר על צמד הגארדים.

        ג'ון וול הוא ללא ספק הכוכב והמנהיג של הקבוצה, אבל נדמה שהוא די התייצב על רמה מסוימת. השיפור המשמעותי שלו יכול להיות ביציבות בפלייאוף. ביל, לעומת זאת, הוא שחקן שרק החל להראות את הפוטנציאל שלו. לאחר שנתיים רוויות עליות, ירידות ופציעות, בפלייאוף ביל הוכיח שהכישרון שלו שייך לליגה של הגדולים. וושינגטון שיחקה נגד שתי קבוצות ההגנה הטובות בליגה, זה לא מנע מביל לספק מספרים נהדרים- 19.2 נקודות, 2 שלשות למשחק ב-41.5 אחוזים, 5 ריבאונדים, 4.5 אסיסטים ו-1.6 חטיפות. היכולות המגוונות שלו בפיק נ' רול היו קרובות לאלו של וול. אם הוא יביא את היכולת הזאת לעונה הרגילה הוא עשוי להצטרף לוול באולסטאר ולקחת את הוויזארדס את הצעד הנוסף קדימה.

        בראדלי ביל שחקן וושינגטון וויזארדס (AP)
        לאחר שנתיים רוויות עליות, ירידות ופציעות, בפלייאוף ביל הוכיח שהכישרון שלו שייך לליגה של הגדולים (צילום: AP)

        קייל לאורי (טורונטו)

        במקרה של לאורי אין כל צורך בשיפור, התקווה בקנדה היא בעיקר שהוא ישחזר את היכולת מהעונה שעברה. החשש המרכזי במקרה שלו היה שלשדרוג הפתאומי היה קשר לשנת החוזה, שהוא לא יצליח להתמיד כך לאורך שנים ולאחר שקיבל את הכסף הגדול. זו אולי גם הסיבה שהכסף שהוא קיבל קצת פחות גדול - 48 מליון דולר ל-4 שנים, יחסית מעט לשחקן שרבים ראו בו הפוינט גארד הטוב במזרח בשילוב של הגנה והתקפה. לאורי בשיאו הוא שחקן שקשה מאוד לעצור. הוא משתמש בגוף שלו כדי להגיע לטבעת ולסחוט עבירות, הוא מנהל משחק משובח וגם אחרי שהוא מוסר אסור לעזוב אותו כי הוא קולע נהדר בקאץ' אנד שוט.

        פרט ללאורי, טורונטו אמורה להיות קבוצה טובה יותר מזו שהגיעה למקום השלישי במזרח ולמרחק זריקה (שפול פירס חסם ללאורי) מהסיבוב השני בפלייאוף. שני שחקני חמישייה נכנסים לשנה השלישית שלהם (יונאס ולנצ'יונאס וטרנס רוס), שניהם נראו בוסריים וכישרוניים מאוד במהלך העונה ואמורים עוד להתפתח לשחקני חמישייה איכותיים. הג'נרל מנג'ר מסאי יוג'ירי הצליח לשמור על המחליפים הבכירים ולעבות עוד קצת את הספסל, כך שכל עוד לאורי שומר על היכולת שלו טורונטו תמשיך להיות הקבוצה שאף אחד לא סופר אבל לגמרי מסוגלת לגנוב את ההצגה.

        קייל לאורי, טורונטו רפטורס (AP , Alonzo Adams)
        לאורי בשיאו הוא שחקן שקשה מאוד לעצור (צילום: AP)

        הכנה: דרק רוז הלהיב, ארה"ב ניצחה את ברזיל 78:95

        "אתגר דלי הקרח": צפו בשחקני ארה"ב מתקשים במשימה

        פול ג'ורג': "הרגשתי כאילו הרגל שלי עולה באש"

        ג'ורדן פארמר: "בלאט בלתי רגיל, הוא יהיה אדיר בקליבלנד"