בווידאו: נחיתת בית"ר ירושלים לאחר מחנה האימונים
עם סיום דיון הבוררות האחרון בין אריאל הרוש לבית"ר ירושלים ביום רביעי, לאחר שלב העדויות וההוכחות, יצא עורך הדין של הרוש רועי רוזן ואמר: "בדרך כלל יש לי כיוון ותחושת בטן, כאן קשה לי להעריך. הכול יכול לקרות". כשנשאל לאחר מכן אם סעיף שיחרור מינימלי מהמועדון ייחשב כהצלחה עבורם (הסעיף הקודם עמד על 1.2 מיליון יורו) ענה רוזן: "לא, אנחנו רוצים שחרור ופיצוי, פחות משחרור ייחשב עבורנו ככישלון".
אז כן, רוזן האמין ורצה, אך אפילו הוא הופתע קצת ששמע את החלטת השופט. ביחד עם עורך הדין גיא פרימור הם הציגו קייס מאוד ברור, מבוסס על החלטות שונות שנתקבלו על ידי פיפ"א בשנים האחרונות, כולן מתרכזות בזכויות המגיעות לשחקן. בכל אחת מההחלטות הללו, הפוסקים בפיפ"א נתנו משקל כבד לשתי זכויות עיקריות של השחקן - הזכות להשתכר והזכות להתחרות ולהתמודד. בשני המקרים האלה בית"ר הייתה במינוס גדול. העובדה שהלינה את שכרו של הרוש בחודשיים האחרונים בזמן ששחקנים אחרים קיבלו משכורות (יחד עם חובות עבר) והוצאתו מהסגל להתאמן בנפרד, היו שני המרכיבים העיקריים בהחלטת הבורר יצחק איילוביץ' להכריע את הבוררות לטובתו של השחקן וזכויותיו.
הבורר קבע: אריאל הרוש משוחרר ללא תמורה מבית"ר ירושלים
למעשה, כאשר מסתכלים בגדול על הסיטואציה, הרוש הוא השחקן המשני כאן. גולת הכותרת היא ההשפעה העתידית של ההחלטה. היא אומרת כי עצם העובדה שהקבוצה ממשיכה לשלם לשחקן שכר ונאמנה לחוזהו, לא נותנת לה את הזכות לקבל החלטות לא מקצועיות לגביו כמו נידוי והוצאה מחוץ לסגל.
הסעיף המשמעותי בפסיקתו של הבורר הוא סעיף 25. איילביץ' מציין: "החלטתי כי גרסתו של התובע אמינה וכי יש בהתנהגותה של הנתבעת התנהגות שלא בתום לב, העולה לכדי הפרה יסודית של ההסכם. התנהגות זאת כוללת שני מרכיבים: האחד, ייבושו של התובע באיצטלה של החלטה מקצועית, מה שגורם לנזק כספי ותדמיתי. השני הוא אי תשלום מענק וחובות כמתחייב בהסכם בין הצדדים".
בתוך כל השקלול הכניס הבורר גם את העובדה כי הרוש לא קיבל את שכרו לאחרונה, ולמעשה קיבל את גרסת עורכי הדין רוזן ופרימור בנוגע לזכויות של הרוש להשתכר, להתחרות ולהתמודד. למעשה, החל מאתמול בארץ מיישרים קו עם החלטות פיפ"א בשנתיים האחרונות, בהן זכויות השחקן מול המועדון מקבלות תפנית משמעותית. היכולת של קבוצות לתעתע בשחקן עד שיתיישר לפי הקו שלהן בנוגע לחוזה ארוך טווח, קיצוץ או כל דבר אחר הופכות החל מאמש למשהו מסוכן שנותן פתח גדול לשחקן להשתחרר מהמועדון.
בסעיף 28 אנחנו מקבלים ביטוי גדול יותר לכך כאשר איילביץ מציין: "אני משוכנע שבית"ר חושבת משיקולים זרים ומדובר בניסיון להרוויח סכום כסף נכבד ביותר כתוצאה מ'ייבושו' של התובע בשנה האחרונה של ההסכם, שכן בתום השנה התובע הינו שחקן חופשי ויוכל לעבור לאיזה קבוצה שיחפוץ ללא תשלום כלשהו לנתבעת".
יש יותר מקרה אייל גולסה מזה? זה אולי הסעיף שיגרום לכל מועדון בישראל לחשוב פעמיים על נידוי שחקנים, הוצאתם מהסגל ואימונים בנפרד. הבורר הבין היטב את הנקודה והפרינציפ, הוא מבין אבל לא מוכן לקבל. יש זכויות של השחקן והן צריכות להישמר גם אם המועדון לא מגיע איתו להסכמות עתידיות.
יש הגורסים שלו טביב לא היה מחליט על הוצאת הרוש מהסגל ומשאיר אותו להתאמן תחת הוראה לא לשתפו, הכול היה נראה אחרת. לא בטוח שאלה פני הדברים. גם בדיונים פנימיים הבורר אמר לסובבים כי "במידה ושוער נבחרת ישובץ כשוער שלישי, זה לא נראה מקצועי". המשמעות: על פי שיקול הדעת שלו ייתכן שגם מקרה כזה היה גורם לו לקבל את ההחלטה לשחרר את הרוש מבית"ר.
אגב, בסעיף 29 התייחס איילוביץ' גם למקרה מאור בוזגלו: "מונח לפניי פסק הדין בעניינו של מאור בוזגלו נגד מכבי תל אביב, תביעה להשתחרר בלא תמורה שנדחתה. קיים שינוי מהותי בין המקרים, במיוחד ככל כשהדבר מתייחס להתנהגותו של התובע ובני משפחתו, ומכאן התוצאה הייתה שונה".
מדובר בסעיף חשוב מאוד. המשמעות שלו היא שהבורר החליט להאמין לתום הלב של אריאל הרוש. הוא בחר לפי תחושת הבטן שלו בנוגע לבן אדם ולמניעים, וכאן טביב ובית"ר הפסידו בגדול. בסעיף 27 הבורר מסביר: "טענתה של הנתבעת לעניין התנהגותו המשמעתית של התובע אינה מצדיקה את ההתנהלות שלה. התובע הועמד לדין יחד עם שחקני הקבוצה וקיבל עונש. כיצד סבורה הנתבעת כי היא יכולה להעניש את התובע פעמיים בגין אותה עבירה? יתרה מכך, הנתבעת עצמה אישרה באמצעות עדיה כי מדובר בשחקן חיובי וכי מעולם לא הייתה איתו בעיית משמעת, פרט לאותו מקרה חריג".
טביב טען לכך שהרוש הסית את חדר ההלבשה, הנהיג מרד ואמר לשחקנים לברוח מבית"ר. הבורר מסביר בפסיקתו כי גם אם הוא יוצא מנקודת הנחה שהדברים נכונים, הרוש כבר נענש עליהם ולקבוצה אין את הזכות לעשות מהלכים נוספים מעבר לכך.
ולאן הולכים מכאן? מאתמול כל תמונת מערכת היחסים בין מועדון לשחקן מקבלת תפנית. כל נושא הארכת חוזה, קיצוץ ושינוי בתנאי השחקן הופך להיות כלי בידי השחקן וסכנה עבור המועדון. פסיקת הבורר קובעת אתמול כי כל החלטות בין המועדון לשחקן יתקבלו בהבנה או לא יתקבלו בכלל. כל יציאה מהנורמה ומזכויות השחקן להמשיך בתנאים הבסיסיים על פי חוזהו, כבר הופכת להחלטה עם סיכון גדול מאוד.