וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אב טיפוס: סיפור נפילתו של שחקן ה-NBA מיטשל וויגינס

20.8.2014 / 9:30

הוא קלע סל ניצחון בגמר, הפציץ 30 נקודות כמה וכמה פעמים והיה חלק חשוב ביוסטון הגדולה. ואז החל לככב דווקא בתקופה השחורה של ה-NBA ונתן לקוקאין להרוס הכול. "מגרש השדים" על מיטשל וויגינס, כיום אבא של הבחירה 1 בדראפט אנדרו ובעבר דוגמא לאיך מחסלים קריירה

הכדורסלן האמריקאי מיטשל וויגינס במדי יוסטון. GettyImages
סוגר מעגל דרך בנו. מיטשל וויגינס/GettyImages

אם הכל יילך לפי התכנית, בסוף השבוע הקרוב יושלם אחד הטריידים הגדולים ב-NBA בשנים האחרונות, במסגרתו יעבור קווין לאב לקליבלנד כדי לחבור ללברון ג'יימס ולהפוך את הקבוצה של דיוויד בלאט לאחת המועמדות הגדולות ביותר ללכת עד הסוף. את הדרך ההפוכה, הנוצצת פחות, המתוקשרת פחות, הקרה הרבה יותר, יעשה אנדרו וויגינס. מי שהתגלה באחד המחנות של מייקל ג'ורדן לקראת סוף העשור הקודם, מי שנבחר ראשון בדראפט האחרון אף שהוא עדיין לא בן 20, מי שנחשב לאחד הכשרונות הגדולים ביותר שיש לכדורסל האמריקאי להציע, ימצא עצמו במינסוטה החלשה. ממרכז תשומת הלב, שלל שידורים ישירים, יוקרה ואפשרות אמיתית להגיע לשלבים המכריעים של הפלייאוף, לאלמוניות מסוימת, סגל צעיר עם מעט מאוד יומרות, ואפשרות ממשית להיות שייך לקבוצה הגרועה במערב.

לא בטוח שמדובר במצב כל כך רע לוויגינס הצעיר. במינסוטה הוא יוכל לשייף את הכישרון הגולמי שלו לכדי היותו כוכב של ממש, יוכל להוסיף לאתלטיות העילאית אלמנטים נוספים שיהפכו אותו לשחקן שלם. ובמינסוטה, בניגוד לקליבלנד, כל העיניים יהיו אליו. אם בקליבלנד העובדה שנבחר ראשון בדראפט היתה מתגמדת לצד המפלצת שהיא לברון ג'יימס, הרי שבשורות הטימברוולבס, אנדרו וויגינס הוא פחות או יותר מה שיש.

דבר אחד בטוח: בין אם יצליח או ייכשל על הפרקט, קשה להאמין שהבחירה הראשונה בדראפט יסניף קוקאין, יורחק מהליגה לשנתיים, ייתפס שוב על סמים, ישחק בסך הכל חמש וחצי עונות ב-NBA, ויראה כיצד הכישרון הגדול שלו הולך לעזאזל, ביחד עם שמו הטוב ועתידו.

לא. אנדרו וויגינס הוא לא אבא שלו.

אנדרו וויגינס שחקן מכללת קנזס. Charles Rex Arbogast, AP
ילד, תלמד מה לא לעשות. אנדרו וויגינס/AP, Charles Rex Arbogast

***

בשתי עונותיו בפלורידה סטייט עשה מיטשל וויגינס פחות או יותר הכל. ב-NBA גובהו (1.93 מטר) יאפשר לו לשחק בעיקר בעמדה 2, אולם במכללות קשיחותו הגדולה הביאה לכמות ריבאונדים שבדרך כלל מאפיינת שחקני פנים. בעונתו הראשונה בפלורידה סטייט העמיד ממוצעים של 23.8 נקודות (57 אחוז מהשדה) ו-9.7 ריבאונדים למשחק, ובשניה, 22.7 נקודות (52 אחוז מהשדה) ו-8.2 ריבאונדים לערב. היכולת המבטיחה הזו, בצירוף שתי בחירות רצופות ויוקרתיות ל'אול-אמריקן', גרמה לאינדיאנה לבחור בו במקום ה-23 של דראפט 1983, ומיד לשלוח אותו לשיקגו תמורת סידני לואו ובחירת סיבוב שני.

באופן אירוני משהו, היה וויגינס בן ה-24 אחד השחקנים המנוסים ביותר בשיקגו. אף שחקן בסגל לא בילה יותר מחמש עונות ב-NBA, ודייב קורזין בן ה-27 היה השחקן המבוגר ביותר. לכאורה, הסגל הצעיר והמאזן השלישי הכי גרוע בליגה אפשר לוויגינס להתפתח במהירות:

במשחקו הראשון ב-NBA כיכב בגדול, עם 26 נקודות ו-9 ריבאונדים בניצחון על ניו ג'רזי. בשמונת המשחקים הראשונים קלע בספרות כפולות, ובעונת הרוקי כולה, אותה סיים עם ממוצעים של 12.4 נקודות (45 אחוז מהשדה), 4 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים ו-1.3 חטיפות למשחק, סיפק 13 משחקים של 20 נקודות או יותר. בפועל, קשה שלא לתהות כיצד היתה נראית הקריירה שלו אילו היה מתחיל אותה במועדון קצת יותר בוגר, עם מודלים ראויים לחיקוי.

כך או כך, שיקגו בחרה לשלוח עם סיום העונה את וויגינס ליוסטון, והתפנתה להתכונן לדראפט של 1984 - אולי הדראפט המכונן בתולדות הליגה, שישפיע מאוד גם על קבוצתו הראשונה של וויגינס, וגם על זו השנייה. בעוד הבולס בחרו בעולל שענה לשם מייקל ג'ורדן, הרוקטס צירפו אל שחקן השנה השנייה שלהם ראלף סמפסון את האקים אולג'וואן, ובנו את מה שיהיה הקו הקדמי המרתק בליגה. תחת ביל פיץ' התחיל וויגינס את דרכו מהספסל, אולם באמצע העונה הוקפץ לחמישייה וסיפק 16 משחקים רצופים בספרות כפולות. הרוקטס הפסידו ליוטה בסיבוב הראשון, אבל גילו המון פוטנציאל לקראת העתיד, והעתיד הזה הגיע מוקדם מהצפוי. וויגינס כלל לא פתח בחמישייה בעונת 1985/86, אך היה חלק משמעותי ממסע הפלייאוף הקסום של יוסטון. במשחק הראשון בגמר המערב מול הלייקרס קלע 24 נקודות באחוזים מצוינים, ובפיגור 2:0 בגמר הליגה, מול בוסטון סלטיקס הגדולה, קלע את סל הניצחון שהחזיר את הרוקטס לחיים, כשהדף פנימה החטאה של אולג'וואן. "זה היה מדהים", אמר בסיום הגיבור הבלתי צפוי, לאחר שסייע לקבוצתו למחוק פיגור של 8 נקודות בשלוש הדקות האחרונות.

במשחק החמישי בסדרה שוב היה וויגינס מצוין עם 16 נקודות ו-7 ריבאונדים, שסייעו לרוקטס לצמק את סדרת הגמר ל-3:2, אלא שבוסטון של לארי בירד, רוברט פאריש וקווין מקהייל ענתה עם 97:114, וזכתה באליפות ה-16 בתולדותיה. את עונתו השלישית ביוסטון התחיל הגארד הקשוח מצוין. ב-19 המשחקים הראשונים עלה בחמישייה, וסיפק משחקים של 30 נקודות ו-9 ריבאונדים, 25 נקודות, 17 נקודות, 9 ריבאונדים ו-5 חטיפות, 18 נקודות, 10 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-4 חטיפות, כדי לבסס מעמדו כצלע חשובה באחת הפייבוריטיות לאליפות.

ואז, ב-14 בינואר, 1987, כינס הקומישנר דייויד סטרן מסיבת עיתונאים ובה הקריא מתוך דף את המילים שישנו את חייהם של שני אנשים וקבוצה אחת: מיטשל וויגינס ולואיס לויד, שניים מהשחקנים הטובים ביותר של יוסטון, מורחקים לשנתיים וחצי מהליגה על שימוש בקוקאין.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל
הספסל של יוסטון רוקטס ב-1986, האקים אולג'וואן, רוברט ריד, ראלף סמפסון, מיטשל וויגינס. AP
הפסד כואב בגמר. וויגינס לצד אולג'וואן, סמפסון וריד בסיום הגמר של 1986/AP

***

כמו לארצות הברית כולה, גם ה-NBA היה מוצף בקוקאין בשנות השמונים. גם מותו הטראגי של לן ביאס ממנת יתר של סמים לא ממש שינה זאת. "אני זוכר שפגשתי את לן ב-1986. המוות שלו זעזע אותי", יגיד וויגינס ב-1989 ל'יוסטון כרוניקל' על הרגע בו למד שהקוקאין הכניע את ליבו של מי שאמור היה להיות אחד הכדורסלנים הטובים בתבל. "זה הפחיד אותי. אמרתי לעצמי אז שאני לא הולך להשתמש בסמים יותר, אבל עברו כמה שבועות ודי במהירות אתה חזרה בתוך זה. אתה חושב - זה קרה לו, אבל זה לא יקרה לי". מגפת הסמים הביאה את ה'ניו יורק טיימס' לפרסם במאי של 1987 כתבה במדור הספורט שכותרתה "הקוקאין כאן כדי להישאר", ובה צוין כי בשבע השנים האחרונות למעלה מ-100 כדורסלנים, שחקני פוטבול ובייסבול מקצוענים הודו פומבית על שימוש בקוקאין. כמה חודשים לפני כן הביע לארי בירד הגדול תרעומת בפני ה'שיקגו טריביון' על מדיניות הענישה של הליגה, במסגרתה כל שחקן שמודה בשימוש בסמים רשאי לשלוש פסילות: בפעם הראשונה שייתפס, ימשיך לקבל משכורת ויישלח למוסד שיקום על חשבון הליגה; בפעם השנייה שייתפס יפסיק לקבל משכורת אך יקבל טיפול על חשבון הליגה; בפעם השלישית, יורחק. "אנחנו חייבים חוקים וענישה יותר נוקשה", אמר כוכב הסלטיקס עוד לפני מות ביאס. גם מייקל ג'ורדן לא נותר אדיש, ואחרי השעיית וויגינס ולויד אמר: "מתי כבר נלמד? אני לא חושב שאפשר לפתור את זה. אפשר לשלוט בעיה, אבל אי אפשר להיפטר מזה לגמרי".

ג'ורדן, עדיין ילד במונחי NBA, ידע על מה הוא מדבר: גם אם לא השתמשת בעצמך בקוקאין, הוא בהחלט היה סביבך, זמין, כמעט כל הזמן. בכתבה על הרוקטס של השנים ההן באתר 'גרנטלנד', תיאר שחקן העבר רוברט ריד את המצב ההוא כך: "היית נכנס למלון באוקלנד וראית זונות וסרסורים וסוכני סמים. היינו הולכים למועדון או מסעדה וכולם באו אלינו ואמרו - היי, גבר, שיחקת מצוין, יש לי משהו קטן בשבילך. זה מפחיד". בדיקות סמים שגרתיות לא היו קיימות אז, למורת רוחו של דון נלסון שאימן בתקופה ההיא את מילווקי. "אני לא רואה דרך אחרת לפתור את זה", אמר ל'שיקגו טריביון'. "אבל אני לא חושב שארגון השחקנים והליגה סומכים אחד על השני כדי להגיע לשיטה מושלמת. יש יותר מדי חורים. אני לא מדבר רק על כדורסל, אלא על ספורט באופן כללי. אני חושב שזה המצב המסוכן ביותר שהיה לנו בספורט המקצועני ב-25 השנים האחרונות, ולא מתמודדים עם זה. שחקנים ממשיכים להשתמש בסמים ואלא אם נעצור את זה, יהיו סכנות ממשיות לקיום ענפי הספורט".

על פי שמועות, החשדות סביב לואיס לויד החלו לאחר היכולת הרעה שהפגין בגמר ה-NBA של העונה שלפני כן, בעוד וויגינס נגרר פנימה בעל כורחו. ובניגוד למייקל ריי ריצ'ארדסון מניו ג'רזי וג'ון דרו מאטלנטה מיוטה, שהורחקו לאחר שפסלו שלוש פעמים, שחקני הרוקטס נתפסו לפני שהספיקו להודות על שימשו בסמים, ולכן הורחקו באופן מיידי לשנתיים וחצי כל אחד. "היו להם המון הזדמנויות לבוא ולהודות", אמר דייויד סטרן במסיבת העיתונאים, ולא הסכים להרחיב מי הדליף לו ולבכירי הליגה על מעשיהם של שני התפוחים הרקובים. "למיטשל אין בעיית סמים", אמר ל'שיקגו טריביון' הפורוורד ג'ים פטרסן. "לדעתי העונש שהוא קיבל מאוד לא הוגן. מגיעה לו הזדמנות שנייה".

המאמן ביל פיץ' השמיע דברים דומים לעיתון 'ניוזדיי': "אני לא בטוח שהיתה לוויג בעית סמים, הוא היה יותר טיפוס מאניק-דפרסיבי. הוא היה למעלה ולמטה, אדם עם מצבי רוח רבים". המאמן היה מתוסכל בעיקר מהשקרים שהשמיעו וויגינס ולויד לאורך תקופת השימוש שלהם. "הם יסתכלו לך ישר בעיניים פעם אחר פעם, ויכחישו את זה. הסיפור הזה לימד אותי הרבה על שקרים".

מיטשל וויגינס שחקן עבר. Otto Greule Jr, GettyImages
"אמרתי לעצמי אז שאני לא הולך להשתמש בסמים יותר, אבל עברו כמה שבועות ודי במהירות אתה חזרה בתוך זה. אתה חושב - זה קרה לו, אבל זה לא יקרה לי". וויגינס/GettyImages, Otto Greule Jr

***

וויגינס המשיך לשקר. בעוד יוסטון סיימה את העונה במאזן מאכזב של 40:42, הודחה כבר בסיבוב הראשון מול סיאטל ותחכה שש שנים נוספות כדי לעבור סיבוב בפלייאוף, השחקן המושעה מצא בית חדש בליגת ה-CBA. אלא שבדצמבר 1987, בערך שנה אחרי שהושעה על ידי דייויד סטרן, הרגיש וויגינס את נחת זרועו גם של קומישנר ה-CBA, מייק סטורן. או במילים אחרות: חמישה משחקים בלבד בקבוצת קוואד סיטי ת'אנדר הספיקו לכל המעורבים להבין ששחקן יוסטון לשעבר עדיין משתמש בסמים. "זה מצב מאוד מצער", אמר מייק סטורן. "אנחנו מצפים שמיטשל יאשפז את עצמו בתכנית גמילה. למרות שקריירת ה-CBA שלו נגמרה, היינו שמחים לראות אותו משתקם".

מנודה לגמרי מהכדורסל מהכדורסל האמריקאי, חיפש וויגינס חוזה באירופה אך אף קבוצה לא הסכימה להמר עליו, אף שהיה בסך הכל בן 27, פחות או יותר בשיא הקריירה שלו. "ברגע הזה הבנתי שאת הדבר שאני הכי אוהב לעשות בחיים - לשחק כדורסל - אני לא יכול לעשות יותר", הוא יגיד ל'אורלנדו סנטינל'. "הייתי עצוב, עייף מכאב, עייף מהמאבק. לא היה לי לאן ללכת, וזה הרגע בו הודיתי שאני מכור ונהייתי רציני בנוגע לגמילה. לקחת סמים לא הופך אותך לאדם רע, אבל זה הופך אותך ללוזר כי אתה מקבל את הבחירה הלא נכונה. אני הייתי לוזר מחוץ לליגה, וכולם ידעו את זה. יום אחד זה פתאום היכה בי. זו היתה שנה קשה מאוד".

כמו כל מכור טוב, כך גם וויגינס היה צריך לקבל סטירה מספיק חזקה שתעיף אותו לקרקעית ותגרום לו לרצות לטפס בחזרה למעלה, והפעם באמת. ביולי 1989 תמה השעייתו מה-NBA, ודייויד סטרן הודיע: "בהתבסס על החקירה המקיפה שעשינו, נדמה שוויגינס כבר לא משתמש בסמים. למרות שאי אפשר להבטיח לגמרי שהוא לא יחזור להשתמש, כל הראיות מראות שהוא מתמודד עם ההתמכרות שלו. על כן, אני חושב שיהיה נכון לאשר את בקשת החזרה שלו". אף שהיה שחקן חופשי, ליוסטון עדיין היתה זכות ראשונים על וויגינס, והיא ניצלה אותה.

למחנה האימונים הוא הופיע במשקל הנמוך ביותר בקריירה - כ-90 ק"ג - הרבה בזכות משטר האימונים הרצחני שהנהיגה אשתו, מריטה, אצנית שייצגה את קנדה באולימפיאדה של 1984. כבר במשחקו הראשון קלע 26 נקודות על הקליפרס, אליהן צירף 6 ריבאונדים ו-4 חטיפות. במשחקו השני הפציץ 31 נקודות מול גולדן סטייט, ובזה השמיני חגג שיא קריירה של 34 נקודות מול דנבר. בשלושת משחקיו הבאים קלע 26 (מול מיאמי), 25 (מול ניו יורק) ו-28 (מול בוסטון), כחלק מרצף של 29 משחקים בספרות כפולות. "גם אם הייתם כותבים תסריט, אי אפשר היה לדמיין שזה יילך כל כך טוב", התמוגג במהלך העונה בפני ה'סאן סנטינל', ול'לוס אנג'לס טיימס' אמר: "אם הייתי קולע ארבע או חמש נקודות למשחק אנשים היו אומרים - טוב, הוא היה מחוץ למשחק שנתיים וחצי, זה די הגיוני. אף אחד לא ניסה לבצע קאמבק כזה, אז אף אחד לא ידע למה לצפות". מאמנו ביוסטון דון צ'ייני הוסיף: "אני הייתי סקפטי, כמו כולם, כשהוא דיבר על קאמבק. הסיכויים היו נגדו. מנוחה כזאת היתה הורגת את רוב השחקנים, ואם משלבים את זה עם הסמים, אתה חושב לעצמך - אין סיכוי. אבל לא רק שהוא חזר, הוא חזר שחקן הרבה יותר טוב. זה באמת מדהים".

אי אפשר שלא לייחס חלק ניכר מהשיפור הזה להתבגרות הנפשית של וויגינס, ללמידה מטעויות, לקבלת פרופורציות, להבנה שהקריירה שלו - החיים עצמם - קצרים מדי. "ידעתי שאני חייב לחזור כשחקן טוב יותר. יש לי משהו להוכיח בליגה הזאת, ואני צריך להוכיח גם לעצמי", אמר ל'ניו יורק טיימס'. "ידעתי שאני חוזר לליגה, וליוסטון בפרט, כדי לשמש דוגמא לאנשים שסבלו ממצוקות דומות. כולם נתקלים במצוקות בחייהם, אבל אני כאן כדי להראות להם שאפשר להתמודד איתן. אם הייתי ממשיך להשתמש בסמים הייתי מת. עכשיו יש לי את הבריאות שלי, והתוצאה הסופית היא גם שאני אדם טוב יותר".

אף שהעמיד את הממוצעים הטובים בקריירה - 15.5 נקודות (48.8 אחוז מהשדה, 81 אחוז מהעונשין), 4.3 ריבאונדים, 1.6 אסיסטים ו-1.3 חטיפות למשחק - יוסטון בחרה שלא להאריך את חוזהו של מיטשל וויגינס. לפתע, לא ממש ברור איך או למה, סיפור האגדה נגמר בבת אחת.

הכדורסלן האמריקאי מיטשל וויגינס במדי יוסטון. GettyImages
היה על הרצפה, וידע לקום ממנה. וויגינס/GettyImages

***

בין היתר, פריצתו של ורנון מקסוול הצעיר גרמה לרוקטס לוותר על וויגינס בן ה-31 ולהותיר אותו מחוסר קבוצה. פילדלפיה, שהיתה הקבוצה הטובה ביותר במזרח ב-1989/90, הציעה לו חוזה אך על פי שמועות, העסקה נפלה לאחר שהשוטינג גארד סירב לבצע בדיקת שתן. היו שהוסיפו שוויגינס אף הפר את נהלי הליגה והורחק שוב, הפעם למספר חודשים, אף שהוא טען שסבל ממספר פציעות, והחליט לקחת שנת שבתון. השנה חלפה, והבעלים של הסיקסרס שוב התקשר עם חוזה לעונה אחת. "אנחנו כחברה חייבים להעניק לאנשים אפשרות שניה", אמר בעלי המועדון הרולד כץ ל'פילדלפיה דיילי ניוז'. "זה רק הוגן. הבטחנו שאם הוא יפגין כישורי NBA, נציע לו חוזה. וממה שראינו, יש לו את הכישורים. אין דבר שהוא לא יכול לעשות, והוא בכושר מעולה". בוב וויינהאוור, המשנה לג'נרל מנג'ר, הוסיף: "מלבד העובדה שהוא כנראה הגיע בכושר הטוב ביותר למחנה האימונים, הוא הראה שהוא יודע לעשות הכל. זה סיכון ששווה לנו לקחת".

וויגינס עצמו נשמע אופטימי, גם כן. "הפכתי את החיים שלי למסובכים מאוד. הקריירה שלי היתה כמו רכבת הרים, אבל אני רוצה לסיים אותה למעלה. אני רוצה שהטעם האחרון יהיה חיובי. הייתי רוצה לשחק עוד ארבע או חמש שנים, ואז להתחיל לאמן. יש חבר'ה שהסמים והאלכוהול עלו להם בחיים. אני מקבל עוד הזדמנות, שילמתי את המחיר ועכשיו אני רוצה להראות שאני ראוי להזדמנות הזו". אלא שבניגוד לעונה המופלאה ביוסטון, הפעם העניינים הלכו קצת פחות חלק. רק ארבע פעמים בעונה ההיא קלע וויגינס בספרות כפולות, ורשם את ממוצע הדקות הנמוך ביותר בקריירה שלו - 11.6 לערב. לאחר מכן, אף קבוצת NBA כבר לא היתה מוכנה להעניק לו הזדמנות שנייה או שלישית. את שארית שנות התשעים הוא העביר בשלל קבוצות שונות ברחבי העולם - ביניהן פאניוניוס ולימוז' - לפני שתלה את הנעליים בגיל 42.

אז כן, מבחינת כמות הכישרון שהיתה למיטשל וויגינס, אי אפשר שלא להגדיר את קריירת ה-NBA שלו - חמש וחצי עונות - ככישלון מסוים. וזו בדיוק הסיבה שהוא כל כך נרגש לראות את בנו מנסה להשלים את מה שהוא לא הצליח. "הוא אומר לי - אל תעשה טעויות מפגרות. תתמקד בלימודים, תשחק כדורסל ותגיע רחוק בחיים", אמר אנדרו וויגינס ב-2010. לאחר שנבחר ראשון בדראפט האחרון, התמוגג אביו. "זו סגירת מעגל", אמר. "עכשיו אני יכול להשיל מעצמי כמה מהדברים שהרגשתי כשעזבתי את הליגה. עכשיו אוכל לישון יותר טוב".

הכדורסלן האמריקאי אנדרו ייגינס מתחבק עם אביו, מיטשל וויגינס. AP
נקווה שייקח ממנו רק את הדברים הטובים. אנדרו וויגינס מחבק את אביו/AP

לכתבות קודמות ב"מגרש השדים"

לתגובות:
nimrodofran@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully