המתווה להצלת המפעל: על חזרת גביע הטוטו

אשתקד הוא בוטל, השנה אמור לחזור. על פניו, הטיימינג לחזרתו מושלם, אבל רוב השחקנים רואים בו מפעל מיותר ומאמנים מסכימים עם יובל נעים שמכנה כל התמודדות בו כ"משחק אימון פלוס". האם אפשר להציל את גביע הטוטו? תתפלאו, יש סיכוי

אופיר סער
שמחת עניים או שמחה מוצדקת? סלאח חסארמה ושחקני קרית שמונה עם גביע הטוטו של 2011/12 (צילום: ברני ארדוב)

הפועל תל אביב החתימה בשבוע שעבר את הרמוני איקנדה. הקשר הניגרי, שנרכש בגיל 16 על ידי מילאן אך לא מצא את עצמו בכדורגל, הגיע לבית"ר ירושלים, עבר התרשמות במספר קבוצות מליגת העל והידרדר עד להפועל אשקלון. איקנדה מאמין שהוא ערך שינוי קיצוני בחייו, והשנה יציג בליגת העל יכולת שתחזיר אותו לקדמת הבמה: "אני בן אדם מאמין וחושב שזאת השנה שלי", סיפר לאחר שחתם. בשבת אמורים הקבוצה ואיקנדה לפתוח את הופעותיהם בגביע הטוטו. כאשר נשאל השחקן על המפעל, הגיב כמו שכולם מגיבים: "שאלתי שחקנים, הבנתי שמדובר במשחקי הכנה לעונה, שאפשר להריץ שחקנים ולהיכנס לכושר טוב יותר".

הגילוי הזה אולי לא מפתיע, אבל איקנדה מייצג את רוח ההתייחסות של כל שחקני ליגת העל כמעט למפעל. מפעל אותו מממן הטוטו, מחלק פרסים כספיים הולמים ואף מעניק בסופו גביע, אך מעולם לא הצליח להתרומם. בדקנו האם בכל זאת יש איזשהו אדרנלין שגביע הטוטו מעניק לשחקנים, לצוות המקצועי, לקהל ולהנהלות.

עוד בוואלה!

באנו לחגוג באשקלון עם מסעדת כולנו

יוליה פריליק-ניב
לכתבה המלאה
יודע שלא זו הבמה שתתן איזושהי אינדיקציה עבורו ועבור הקבוצה. איקנדה (צילום: האתר הרשמי של הפועל תל אביב)

1. הגישה. מורד מגמאדוב שיחק יותר מ-15 שנים עם מכבי פתח תקוה בגביע הטוטו. הוא זוכר שתי צורות התייחסות למפעל: "בישראל כמעט כל הקבוצות לא מתייחסות ברצינות לגביע הטוטו. זה היה היתרון של מכבי פתח תקוה במשך הרבה שנים. בהנהלה ידעו כמה כסף יש שם, עבדו הרבה על מוטיבציה לקראת המשחקים ועשינו דברים יפים מאוד לאורך השנים. פעמיים זכינו בגביע ועוד שלוש או ארבע פעמים הגענו לחצי גמר ולגמר. ברוב השנים שלי כשחקן היינו חזקים במפעל הזה".

אבל גם כאן מכבי פתח תקוה היא לא מה שהייתה: "בשנים האחרונות זה גם פחות מעניין שחקנים בקבוצה, זה בכל הליגה ככה. אף אחד לא בכה כשהמפעל לא שוחק כי קבוצות לא מעריכות אותו. אני חושב שזה מפעל חשוב מקצועית וגם אפשר להרוויח ממנו כסף והצלחה. אולי אפילו צריכים לצ'פר עוד יותר את הקבוצות, כל גביע יכול להיות מעניין ומסקרן".

מכבי פתח תקוה הייתה מסתערת על התואר, והתגמול היה בהתאם. מגמאדוב (צילום: ברני ארדוב)

2. לא הדבר האמיתי. כאשר מגמאדוב דיבר על הגישה הוא הצחיק את יובל נעים: "לא יודע אם לקרוא לזה מסגרת, מדובר במשחק אימון פלוס. זה מאפשר לך לשתף שחקנים ולראות כאלה שיהיה הרבה יותר קשה לך לתת להם הזדמנות בליגה, אבל מעבר לזה קשה להתייחס לזה ברצינות מירבית. הדבר האמיתי זאת הליגה".

אפשר להרביץ מוטיבציה בשחקנים לפני משחק גביע הטוטו?

"אפשר לנסות. כמה זה ישפיע אתה יודע יותר טוב ממני".

למה, שחקנים תמיד אומרים שהכסף מהמפעל חשוב למועדון?

"כן, אני מכיר את השחקנים האלה וכמה חשוב להם הכסף שייכנס, לא ישנים בלילה מזה".

לנעים יש עוד מילים "חמות" על המפעל: "הקבוצות הגדולות בכלל לא סופרות אותו ולאלה שמשחקות באירופה בקיץ זה באמת תקוע באמצע הלו"ז. מה שאני תמיד אומר זה שמועדון שיתייחס קצת ברצינות, קצת, יכול להגיע בקלות לחצי הגמר. להתייחס ברצינות זה להיות מוכן בזמן לעונה, להתחיל אותה בזמן עם סגל ראוי ולהעביר את כל השחקנים בבקרת התקציבים עד לתחילת המשחקים. במרבית הקבוצות זה לא ככה והיחס בהתאם".

מה אתה אומר, המועדון לא ירוויח כסף? בטוח שהשחקנים לא ישנים בלילה. נעים (צילום: אדריאן הרבשטיין)

3. ההתאחדות והבקרה. כשנעים אומר "להעביר את כל השחקנים בבקרת התקציבים עד לתחילת המשחקים", הוא רומז על אחת הנקודות הכי צובטות למאמן בגביע הטוטו. מאמן איתו דיברנו השבוע אמר בכעס: "אל תצטט אותי, אבל תרשום שההתאחדות וגם הטוטו עושים מעצמם צחוק עם המפעל הזה. יש שתי סיבות עיקריות: אחת, שקבוצות לא יכולות להעביר שחקנים בבקרה וקבוצות אחרות כן. זה לא תחרותי ומשדר לקהל גם חוסר רצינות. הטוטו שם כסף, הוא חייב לדרוש שההחמרה תהיה כמו בליגה. לא יכול להיות שמועדונים אומרים "נעלה בגביע הטוטו עם הסגל הזה ועוד שבועיים לליגה נעביר את כל התקציב וכל השחקנים". אחרי זה מתפלאים שלא בא יותר מדי קהל למשחקים. אתם מזלזלים בעצמכם, אז הקהל לא יזלזל בכם?"

אותו מאמן מסביר מדוע המפעל הפך לא תחרותי: "לקבוצות מגיעה האפשרות להגיע מוכנות ככל האפשר לליגה. קבוצות מסודרות כלכלית עורכות ארבעה משחקים בסגל מלא וקבוצות אחרות עולות עם שישה שחקני נוער. לא מספיק ישנם פערי תקציב, גם ההכנה היא ברמה אחרת לגמרי. אם לא יכולים להתייחס לזה ברצינות מלמעלה, עדיף שיבטלו את זה. במקום שיחמירואומרים שזרים נבחנים יכולים לשחק. נבחן שיכול לשחק הופך את זה לנטו משחק אימון".

לאשר ככה משחקים רשמיים? לא רציני. יו"ר רשות בקרת התקציבים עופר אורליצקי (צילום: קובי אליהו)

4. טיימינג. אז אחרי שאנחנו מבינים את חוסר הרצינות שהמפעל משדר למרבית אנשי הכדורגל בישראל וללא ספק מצריך שינוי, הגיע הזמן גם לנסות וליהנות ממנו. היתרון של גביע הטוטו הנוכחי הוא הטיימינג. נכון לכתיבת שורות אלה, אנחנו נמצאים בהפסקת אש. קצת שקט אחרי חודש לא קל. אופיר קריאף מבית"ר ירושלים מסביר: "אנחנו מקווים שהפסקת האש תימשך, כי באמת האווירה לא נעימה בחודש האחרון. זה לא רק שיש לי אח שהיה בעזה, זה הרבה מעבר. חלק מהשחקנים וחברים למקצוע היו באיזורים שכל היום היו אזעקות וטילים, לפעמים באמצע האימון. הכדורגל הופך למשני וכל השיחות בין השחקנים ובמועדון הן סביב האירועים והדאגה מהמצב. קמים בבוקר לשני אימונים והדבר הראשון שרואים זה שנהרגו חיילים או נפלו כאן וכאן טילים. הכדורגל הופך למשני. זאת האהבה שלנו והפרנסה שלנו וכולם עשו את הכי טוב, אבל המצב תמיד העכיר את מצב הרוח של האנשים".

למי יש ראש לכדורגל אחרי כל זה? (צילום: ניב אהרונסון)

5. הקהל. אחד הדברים שחסרים יותר מכל בקיץ האחרון זה הקהל. גם במשחקי האימון הפתוחים האוהדים מיעטו להגיע, אך ככל שהתקדמו "צוק איתן" והשיגורים לעבר ישראל, המשחקים נערכו ללא קהל. ככל שמתרחקים מסיום העונה, השחקנים מתגעגעים לקהל ביציעים ולאווירה, חיובית ושלילית. איציק זוהר אמר פעם כי "גם כשלקבוצה שלך אין הרבה קהל, עדיף לשחק בחוץ נגד קהל יריב שייתן לך אדרנלין מאשר משחק ללא קהל. בלי קהל אוטומטית יורד 50 אחוז מהחשק".

משחק אימון או שניים זה טוב, אך ממשחק למשחק שחקנים מספרים שכבר חיכו לדבר האמיתי. קריאף מסכם באופטימיות:"גם ככה האווירה לא משהו, אז קצת קהל ואדרנלין יכולים לשנות את הכול, במיוחד בבית"ר ירושלים שבה הקהל והדחיפה הוא חלק מהכוח. זה אולי רק גביע הטוטו, אבל אפילו 1,500-,2000 אוהדים שיגיעו ויעשו אווירה שמחה הם שינוי קיצוני. כולנו מחכים לזה ורוצים כבר להרגיש אווירה של בית"ר ירושלים וכדורגל אמיתי".

מי רוצה לשחק ככה? (צילום: ברני ארדוב)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully