"ארז אדלשטיין מודאג", זו הבשורה שקיבלו העיתונאים שבאו לקבל את פני נבחרת ישראל בשדה התעופה אחרי טורניר ההכנה בגרמניה. אז נכון, מצד אחד, אנשי הנבחרת וכל מי שמכיר את אדלשטיין יודעים שאם הוא לא היה מודאג, הייתה סיבה לדאגה. מצד שני, אדלשטיין לא מקבל את הנבחרת במצב אידיאלי, אבל שחקניו נראים בכושר משחק טוב פחות משבוע לפני המשחק החשוב נגד מונטנגרו בקפריסין.
הנבחרת תחזור להתאמן היום (שלישי) ללא השחקנים הצמים את צום ט' באב. יש להם ארבעה ימי אימון לפני שיגיעו למשחק "בית" בניקוסיה. השחקנים, שהראו בקמפיינים האחרונים שהם יודעים להתעלות ביד אליהו, לא מרוצים מזה, אבל גם הם יודעים שאין להם מה לעשות בנידון. היכולת שהציגו במשחקי המבחן, מתוכם ניצחו ארבעה משחקים (כולל את רוסיה וגרמניה בחוץ) והפסידו שניים אמורה להספיק כדי לעלות אפילו מהמקום הראשון. עם זאת, לאור ניסיון העבר, לא כדאי להגיע בשאננות לביטחון מופרז למוקדמות. חמישה ימים לפני משחק הפתיחה, להלן דו"ח מצב.
מצב מקצועי
ארז אדלשטיין קיבל סגל כמעט מלא של הנבחרת, ללא ליאור אליהו באימונים מלאים, רק שבוע לפני היציאה למחנה האימון ברוסיה. אם זה לא הספיק, יניב גרין פספס את הנסיעה למוסקבה בשל פציעה, יותם הלפרין נפצע במשחק הראשון ונעדר מהשניים שבאו לאחר מכן, דיאור פישר נעדר מהנסיעה לבאמברג בשל הולדת בנו, ואפיק ניסים עזב את גרמניה אחרי יום אחד בשל מות סבתו. אדלשטיין לא הצליח להעביר אפילו משחק מלא אחד עם השחקנים המובילים. ובכל זאת, השחקנים אופטימיים ושמחים.
"נראינו בטורניר האחרון יותר טוב, מתחברים יותר כנבחרת, תהליך לא פשוט לחבר בשבועיים שחקנים שבאים ממועדונים שונים במשך עונה שלמה", אומר רביב לימונד, "בטח בשיטה של ארז זה לוקח קצת זמן. אנחנו בכיוון הנכון, סיימנו את משחקי ההכנה ואנחנו עם הפנים לדבר האמיתי". גם יניב גרין מצטרף לדעתו: "ברור שהיה שיפור ונראינו יותר טוב בטורניר הזה לעומת הטורניר הקודם, גם בין משחק למשחק עשינו דברים יותר טוב ורצנו את המגרש יותר טוב והצלחנו להוציא לפועל דברים שתרגלנו באימונים. ניצחנו את גרמניה שהיא קבוצה חזקה מאוד וזה היה ניצחון יפה שמראה על היכולות שלנו, גם לטביה קבוצה חזקה והראינו שאנחנו עדיפים. אני מקווה שהחזרה הגנרלית הזאת תמשיך איתנו גם למשחקי המוקדמות עצמם".
ניתוח סטטיסטי של הנבחרת מגלה שכמו בהפועל תל אביב ובחלק מקבוצותיו הקודמות, אדלשטיין משחק עם רוטציה לא רחבה במיוחד. בשלושה משחקים הוא נתן לשישה שחקנים או יותר לשחק מעל 20 דקות, כשמלבד גל מקל ועומרי כספי, כל אחד מהשחקנים האחרים זכה למשחק אחד בו הוא לא שותף בכלל או שיחק מעט מאוד, אם בשל פציעות או אם בשל החלטה מקצועית. כספי ומקל הגיבו עם מספרים נאים, 17 לשחקן שצפוי להצטרף לסקרמנטו, 11 לרכז של דאלאס.
ישראל היא נבחרת של מחצית שנייה. 35.8 נקודות בממוצע קלעה הנבחרת במחצית הראשונה וספגה 42.3 נקודות (פיגור של 6.5 נקודות בממוצע), לעומת 43.6 נקודות לטובת הנבחרת במחצית השנייה כשמנגד היא סופגת 33.6 נקודות (יתרון של 10 נקודות בממוצע). את הקרדיט הזה נותנים בנבחרת גם לאימונים האינטנסיביים ולקצב המהיר שמכתיב אדלשטיין, אבל גם לעבודה שעושה אבי קובלסקי, מאמן הכושר החדש.
"לא יודע למה אנחנו נראים יותר טוב במחצית השנייה, אבל עובדתית זה נכון", מסכים רביב לימונד, "זה אופייני במשחקי אימון שיש 25 דקות טובות ואחר כך 27 דקות וכן הלאה. אני מקווה שעד המשחק הראשון נוכל להגיע למצב שיהיו לנו כבר 35 דקות טובות ומעלה".
אז כאמור, אדלשטיין לא זכה למשחק אחד עם שני הגבוהים הפותחים שלו - יניב גרין ודיאור פישר, שישחקו נגד מונטנגרו. למרות זאת, ישראל מקבלת תרומה נאה משחקני הפנים שלה - 27.3 נקודות בממוצע, וקוטפת 68.3 אחוז מהריבאונדים שנוחתים ליד הסל שלה. הבעיה היא בעיקר בפן ההגנתי, כשלא מעט שחקנים גבוהים, בעיקר טימופיי מוזגוב, לא נתקלו בקו קדמי הגנתי טוב מספיק. לדבר הזה מקווים בנבחרת לתת פתרון עם חלוקת דקות טובה בין גרין לפישר.
מצב חברתי
את הקיץ הקודם סיימו בנבחרת ישראל בכעס גדול. עומרי כספי וליאור אליהו זכו לביקורות על ידי חלק מכלי התקשורת על כך שבחרו לטוס במחלקה ראשונה בדרך לסלובניה, ועיקר הכעס של השחקנים הופנה כלפי התקשורת, שלטענתם מנפחת את האמת. את המנטרה "תמיד כיף לבוא לנבחרת" שמענו לא פעם הקיץ, ואכן, מי שהגיע הקיץ עושה זאת באהבה גדולה. יחד עם זאת, מורן רוט ואלכס טיוס לא הופיעו. "אנחנו מרגישים טוב מאוד, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה חברתית מנטאלית. יש תמיד הרגשה טובה בנבחרת, ועכשיו נשאר רק ללכת ולעשות את העבודה", מחדד לימונד חלק מהקלישאות.
אדלשטיין מנסה לחבר את השחקנים כמה שיותר, מבקש מהם להיות ביחד כל הזמן, והעובדה שהם עברו שני טורנירי אימון בחו"ל בתקופה קצרה עזרה לחיבור, על פי אנשי הנבחרת. אגב, דברים דומים היו בקמפיינים הקודמים תחת אריק שיבק וצביקה שרף. בניגוד לכמה מהזרים בעבר, ביניהם טיוס בקיץ שעבר, בנבחרת מאוד אוהבים את דיאור פישר, "הוא פשוט בחור חיובי שבא ונותן הכל", אמרו שם אחרי שבועיים של אימונים. גם העובדה שהוא לא ישחק בעונה הקרובה בארץ לא מנעה מסנטר קאזאן להמשיך ולעבוד קשה כשהנבחרת הייתה בגרמניה.
עשרה שחקנים בטוחים בסגל - פישר, עומרי כספי, גל מקל, רביב לימונד, אפיק ניסים, יותם הלפרין, גיא פניני, ליאור אליהו, אלישי כדיר ויניב גרין. את המקום ה-11 יתפוס ככל הנראה ניצן חנוכי, ועל המקום האחרון מתחרים דגן יבזורי, יובל נעימי ואלכס צ'וברביץ', כששון דאוסן, שזכה לדקות מועטות בשלושה משחקים, לא צפוי להיות השחקן ה-12. ג'ייק כהן אמור להצטרף לנסיעות, אך פישר אמור להיות המתאזרח שיתלבש בכל המשחקים.
מצב ביטחוני
כאמור, המשחק הראשון של ישראל נגד מונטנגרו הועתק מראשון לציון לניקוסיה, לאחר שטורניר ההכנה הראשון של הנבחרת הועבר גם כן. פיב"א אירופה צפויה להודיע היום או מחר כי גם המשחקים נגד הולנד ובולגריה לא ייערכו בישראל, למורת רוחם של השחקנים.
באיגוד הכדורסל רצו להטיס 500 אוהדים למשחק בניקוסיה, אך ככל הנראה הרעיון לא ייצא אל הפועל. ההתעניינות של האוהדים בדיל, שהיה אמור לכלול טיסה בצהרי המשחק וחזרה מיד לאחריו, לא הייתה גדולה, והעלות של דיל חלופי שיכלול לילה אחד בניקוסיה לא תרמה להעלאת הביקוש. באיגוד ינסו היום פעם נוספת להגיע להבנות עם חברת תעופה כדי להוציא מטוס בעלות סבירה, אך סביר להניח שרק כמה עשרות אוהדים יגיעו בסופו של דבר למשחק.
גם הטיסה של נבחרת ישראל עמדה בעין הסערה. הנבחרת תטוס ביום שבת לקפריסין , כדי שתוכל לערוך הכנה ראויה בישראל. אלא שהטיסה בשבת לא הייתה לרוחם של כמה גורמים דתיים שהפעילו לחצים בימים האחרונים על האיגוד להזיז את הטיסה ליום שישי. בנבחרת הבהירו לבכירי האיגוד כי הדבר יפגע בהכנות, ובסופו של דבר ישראל תצא בשבת, ותשוב ארצה מיד לאחר המשחק, כשכבר ביום שני היא תטוס להולנד בדרך לכרונינגן למשחק נגד הנבחרת המקומית ברביעי.
המשימה של הנבחרת היא לא בשמיים - מונטנגרו מגיעה ללא כוכבי ה-NBA שלה וללא טייריס רייס, בולגריה היא נבחרת בחילופי דורות, והסגל ההולנדי הוא כמעט אלמוני לחובבי הכדורסל האירופי. אלא שהנתונים גם כאן לא עומדים לצד הנבחרת - ב-2007 הייתה הפעם האחרונה בעבר הקרוב שישראל אירחה באירופה את משחקי הבית שלה מחוץ לישראל. היא סיימה במקום האחרון בבית שכלל את בוסניה, מקדוניה ופורטוגל ועלתה רק דרך משחקי ההזדמנות האחרונה שלא קיימים כיום. הפעם, נקווה שיהיה סוף אחר למשחקי המוקדמות.