פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        עליות שוערים חדות

        גווארדיולה זיהה בעיה, לב שינה קונספציה, מוריניו הבין שצריך תחרות ואנריקה רוצה תעודת ביטוח. שוק השוערים, שהיה דליל בשנים האחרונות, מתפוצץ בקיץ הנוכחי. מדוע זה קרה ואיך דווקא מנואל נוייר, שלא עבר קבוצה, היה האיש שהוביל את המהפכה?

        שוער נבחרת מקסיקו גיירמו אוצ'ואה מול ברזיל (רויטרס)
        קיץ עמוס בהעברות של שוערים. אוצ'ואה (צילום: רויטרס)

        מארק אנדרה טר סטגן, קלאודיו בראבו, יאן זומר, דויד אוספינה, פביאן גיפר, אוליבר באומן, מיגל אנחל מויה, גיירמו אוצ'ואה, ווילי קבאז'רו, יאן אובלק, דריו קרשיץ', רומן בורקי, סטפנוס קאפינו, סבסטיאן מיליץ, מישל וורם.

        מה משותף לכל השמות הללו? כולם שוערים וכולם עברו קבוצה הקיץ. שוק העברות השוערים, שהיה די רדום בשנים האחרונות, עובר קיץ סוער במיוחד, כשכמעט כל קבוצת על צירפה שוער בכיר, לפעמים שניים. לרשימה המופיעה לעיל ניתן להוסיף גם את טיבו קורטואה, שחוזר מהשאלה באתלטיקו מדריד לצ'לסי, את קיילור נבאס שעשוי להצטרף לריאל מדריד ואת פפ גווארדיולה, שהצהיר שהוא עדיין מעוניין לחזק את הסגל של באיירן מינכן בשוער נוסף.

        בקיץ שעבר, לשם השוואה, אפשר לסכם את העברות השוערים בארבע הליגות שנחשבות לבכירות באירופה (גרמניה, אנגליה, ספרד ואיטליה) בשני שמות וגם הם קשורים אחד לשני בעבותות: סימון מיניולה עבר מסנדרלנד לליברפול, בעוד פפה ריינה עזב את האחרונה כדי לחבור לרפא בניטס בנאפולי. זאת, אם הולכים לפי ארבע הקבוצות הגדולות בכל אחת מן הליגות הללו.

        אז האם העברות השוערים הקיץ מסמנות מגמה חדשה, או שמא מדובר בלא יותר מצירוף מקרים ו/או תחלופה של דור ותיק בדם חדש?

        העברות שוערים עיקריות בקיץ 2014 (עיבוד תמונה)

        עושה רושם שעל מנת לנתח תופעה או שינוי מגמה יש צורך ללכת למעלה, לטופ, למי שמסמל שינוי אמיתי. אותו אחד שאחריו עוקבים ומנסים לחקות אותו. אין ספק שבשנים האחרונות, ועם כל הכבוד לאגדות כמו איקר קסיאס וג'אנלואיג'י בופון או לשוערים מצוינים כמו טיבו קורטואה, יש אחד כזה וקוראים לו מנואל נוייר.

        כבר כמה שנים שנוייר מציג יכולות שוערות כמעט מושלמות, אבל בקיץ האחרון הושלמה המהפכה שלו על הבמה הגדולה. אין ספק שמדובר במהפכה שעשויה להיות הרת גורל לכדורגל העולמי למשך שנים. כל מי שהיה באימון של באיירן מינכן בשנים האחרונות וראה את נוייר מתאמן, זיהה את העובדה שלפני הכול, מדובר בשחקן כדורגל פשוט מצוין. שליטה בכדור, טכניקה, בעיטה, כדרור , יכולת בלימה - את כל אלו הוא מבצע ברמה של שחקן שדה.

        זה מה שאפשר ליואכים לב לשנות קונספציה מחשבתית בגביע העולם, ולהסתכן במשחק עם קו הגנה גבוה מאוד. הוא ידע שיש לו בלם נוסף מאחורה ושהוא בעצם משחק בשיטת 5-5-1. באופן די חריג, בחירה במאנו נוייר לשחקן המצטיין של המונדיאל הייתה יכולה להצביע דווקא על סגנון המשחק ההתקפי של גרמניה ולא על סגנון המשחק ההגנתי שלה ועל ההצלות הרבות שלו.

        הדוגמה הכי טובה לסגנון המשחק החריג הזה, שגם גווארדיולה הוא ממנחיליו, הייתה בניצחון של גרמניה על אלג'יריה בשמינית הגמר, כשנוייר תפקד כבלם לכל דבר ואפשר לקו ההגנה לשחק גבוה מאוד, להפעיל לחץ ולצמצם שטחים.

        "נוייר הוא לא רק שוער ברמה הכי גבוהה שיש, הוא גם כדורגלן מצוין. הוא בלם-שוער ומשמש כהרבה יותר משומר-רשת. היכולת ההגנתית שלו, האפשרות להגיע לכדורים ארוכים ולנקות אותם מאפשרים להגנה שלו לדחוף קדימה", כתב פדי וייפונד בטור שהתפרסם גם ב"גרדיאן", "מה שהוא עשה נגד אלג'יריה היה העתיד של השוערות. השחקן שהאחריות המרכזית שלו היא לשמור על רשת נקייה, חייב לשאת עכשיו באחריות נוספת. העתיד של הכדורגל הוא עתיד שבו כל שחקן בכל עמדה יכול לתפקד במגוון תפקודים. נוייר הוא אולי השוער-בלם המודרני הראשון והמושלם, אבל הוא לא יהיה האחרון".

        כשאומרים שוערים אומרים גרמניה,וגם היום העומק הגרמני הוא בלתי נתפס, כשאפילו השוער השני של הנבחרת (רומן ויידנפלר) היה יכול להיות שוער ראשון כמעט בכל נבחרת במונדיאל האחרון. מי שהתרשמו מנוייר בגביע העולם היו שניים מהשוערים הגדולים שהיו לגרמניה, יינס להמאן ואוליבר קאן. הראשון אמר: "נוייר הוא השוער הגרמני הטוב בכל הזמנים".

        קאן, שבעבר טען שהיציאות התכופות של נוייר הן פזיזות, אמר: "מנואל הוא השוער הטוב בעולם. כולם יודעים ורואים שהוא גם שחקן כדורגל מצוין". עוד שוער עבר גדול שהתרשם מההופעה של מאנו נגד אלג'יריה היה מאמן השוערים של נבחרת גרמניה אנדראס קופקה שאמר: "הוא הליברו הטוב ביותר מאז פרנץ בקנבאואר". גם המאמן הארגנטינאי האגדי ססאר לואיס מנוטי החמיא לנוייר ואמר: "בשבילי, הוא השוער הטוב ביותר בהיסטוריה. לא רק בהווה, אלא בכל הזמנים".

        מנואל נוייר, שוער נבחרת גרמניה (GettyImages)
        חצי שוער-חצי בלם. נוייר (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        לא לשווא הרחבנו כאן על נוייר, שבכלל לא עבר קבוצה בקיץ. ההופעות המוצלחות של מספר אחת בבאיירן ונבחרת גרמניה גרמו לשינוי מחשבתי והובילו לשני דברים: המחשבה על כך שגם שוער יכול להיחשב לכוכב והעובדה ששוער צריך גיבוי והוא עלול להתעייף. באותו משחק זכור מול אלג'יריה עבר נוייר 5,517 מטר והשלים 42 מסירות, זאת לעומת 3,465 מטר ו-17 מסירות של שוער היריבה ראיס אמלוחי.

        ואם השוער הבכיר בעולם עושה מאמץ רב כל כך במשחק, וזה עוד מבלי להחשיב את ההדיפות להן נדרש, אז הוא זקוק לגיבוי ברמה מספקת. מי שלמד את זה על בשרו בשנה שעברה הוא גווארדיולה. מאמן באיירן איבד את נוייר במהלך מפגש מול ביתי מול דורטמונד. טום שטארקה היה פצוע והספרדי נאלץ לשלוח אל המגרש את לוקאס רדר, השוער השלישי. בסוף, זה נגמר עם 0:3 לקבוצה של יורגן קלופ. אמנם רדר (ששוחרר מאז ועבר לוויטוריה סטובאל) לא היה אשם באף אחד מהשערים, אבל הסמכות של נוייר או שוער בעל שיעור קומה אחר הייתה חסרה. נדמה שזה המסר שחלחל לרוב מאמני הקבוצות הגדולות, ובקיץ האחרון רובם החליפו דיסקט והחליטו ללכת עם שני שוערים ברמה גבוהה. גם פפ עצמו כבר הודה שבקרוב אולי יצרף שוער נוסף, אולי את ויקטור ואלדס.

        גם האקסית של פפ, ברצלונה, הביאה את מרק אנדרה טר סטגן כבר מזמן, אבל צירפה אליו גם את קלאודיו בראבו. "יש לי את בראבו וטר סטגן ותהיה ביניהם תחרות גדולה, אבל אני לא מכיר אותם עדיין טוב כל כך ברמה האישית", הודה מאמן בארסה לואיס אנריקה, "אני משוכנע ששניהם יהיו טובים. אין ספק שבראבו הוא שוער מצוין, הוא טוב בכדורי גובה, טוב במשחק הרגל וקורא את המשחק בצורה מושלמת. אבל אני יכול להגיד את אותו הדבר על טר סטגן. להיות השוער של ברצלונה זה לא קל, אז אנחנו מרוצים מאוד שיש לנו שלושה שוערים מצוינים".

        קבוצה נוספת שצירפה שוער מנוסה ואיכותי לסגל שכבר כולל שוער טוב אחד היא ארסנל. ארסן ונגר החתים את דויד אוספינה, שוער נבחרת קולומביה וניס, והתייחס להחתמה שלו: "בהתחלה וויצ'ק שצ'סני יהיה השוער הראשון שלנו, אבל אנחנו נתחשב גם בהופעות שלו ואם אוספינה יוכיח שהוא טוב יותר, הוא ישחק".

        גם בצ'לסי נוצרה בעייה חיובית, כשאל פטר צ'ך המנוסה והנהדר הצטרף הקיץ טיבו קורטואה, שחזר מהשאלה באתלטיקו מדריד. "זו בעיה טובה בשבילי. טיבו רק הגיע והוא השוער הצעיר הטוב בעולם, הוא וצ'ך יילחמו על מקום בהרכב ובשבילי זה דבר מצוין. מעולם לא חששתי לקבל החלטות גדולות. אני מעדיף לעמוד בפני החלטות קשות מאשר להיות עם שוער שאני לא סומך עליו", אמר ז'וזה מוריניו.

        אפשר לומר שהפורטוגלי היה הראשון להפוך את עניין שני השוערים האיכותיים לעניין שבשגרה, כאשר צירף אל איקר קסיאס בריאל מדריד את דייגו לופס. בדיעבד אפשר לומר שהמהלך הזה פגע בקסיאס, למרות זאת המיוחד משוכנע שעמדת השוער לא שונה מכל עמדה אחרת: "יש לנו את דייגו קוסטה, דרוגבה וטורס, יש לנו את אספיליקווטה ואיבנוביץ', את פברגאס וראמירס ויש לנו את הזאר ושורלה. זה מועדון שרוצה להיות חזק ולהתחרות על כל התארים, אנחנו צריכים תחרות בכל העמדות, כולל בשער".

        קלאודיו בראבו שוער ברצלונה (רויטרס)
        ברצלונה לא הסתפקה בטר סטגן. קלאודיו בראבו (צילום: רויטרס)

        צריך לזכור דבר אחד. עם כל הכבוד לטורנירי הנבחרות הגדולים, יש להם נטייה לשקר לפעמים, בטח כאשר מדובר בשוערים. במשחקים עצבניים כל כך ודלים במצבים, קל לשוער להתבלט ולקבל ביטחון אפילו מהדיפה אחת. הסיקור התקשורתי העצום ברחבי העולם, בטח בעידן המודרני.

        דוגמה טובה לכך הוא אדוארדו הפורטוגלי. השוער, שכוכבו דרך במונדיאל 2010 בדרום אפריקה, קיבל חוזה חלומי בגנואה בגיל 28. למרות המונדיאל המצוין שלו, אדוארדו היה חתום על אינספור טעויות בגנואה והיה חלק מעונה חלשה מאוד של הקבוצה בתחתית הליגה. אחרי עונה אחת בגנואה, הושאל השוער לבנפיקה, איסטנבול בלדייספור ושוב לבראגה. בתחילת העונה הנוכחית חתם בדינמו זאגרב.

        דוגמה נוספת לשוערים שהגיעו לשיא בטורניר גדול והתקשו לשחזר את היכולת הזו לאחר מכן הוא רושטו. השוער הטורקי הצטיין במונדיאל 2002 ואפילו נבחר לנבחרת הטורניר, לצד אוליבר קאן שגם נבחר למצטיין של הטורניר כולו. עונה לאחר מכן רושטו נשאר בפנרבחצ'ה, אבל ב-2003 הוא הפך לשוער המחוזר ביותר באירופה, כשכל הגדולות של אירופה רדפו אחריו. בסופו של דבר זה נגמר עם מעבר לברצלונה, שלא צלח בלשון המעטה. באחד המשחקים, העדיף המאמן דאז פרנק רייקארד את ויקטור ואלדס כיוון שרושטו לא ידע ספרדית ברמה מספקת. השוער הטורקי הגיב ואמר: "זה לא נורמלי ששוער עם ההיסטוריה שלי ובמעמד שלי נשאר מחוץ להרכב כי הוא לא מדבר ספרדית". מכאן, הדרך לעזיבת בארסה וחזרה לטורקיה הייתה קצרה. בסך הכול, רושטו רשם ארבע הופעות בברצלונה.

        גם סרחיו גויקוצ'אה הבריק במונדיאל 90' כשכיכב בדו קרב הפנדלים ברבע הגמר מול יוגוסלביה ובחצי הגמר מול איטליה. למרות ההצלחה והשם שרכש לעצמו גויקוצ'אה, הוא עבר לאירופה רק לגיחה קצרה בברסט עד שהמועדון פשט רגל והשוער חזר לדרום אמריקה.

        לצד זה, ניתן למנות דוגמאות רבות שמציגות את ההפך, כשהבולט שבהם הוא ככל הנראה צ'ך. הצ'כי הנהדר, שהבריק ביורו 2004 והוביל את נבחרתו לחצי הגמר, עבר מיד לאחר מכן לצ'לסי (שהשלימה את עסקת רכישתו כמה חודשים לפני כן) ומשם הוא רק הלך והשתפר עד שהפך לאחד הטובים בעסק תוך שהוא זוכה עם הבלוז בשלוש אליפויות, ארבעה גביעים, בגביע האלופות ובגביע הליגה האירופית.

        לפיכך, כמובן שאין כאן נוסחה או תיאוריה מדויקת, אבל היו בטוחים שאותם שוערים שהבריקו במונדיאל וזכו - או יזכו - לחוזים בקבוצות הגדולות, רק מתחילים להיבחן עכשיו ולא להפך. המונדיאל הטוב של דויד אוספינה, קיילור נבאס, קלאודיו בראבו ואחרים יישכח לחלוטין אחרי הטעות הראשונה שלהם.

        שוער נבחרת קולומביה דויד אוספינה (AP)
        למונדיאל המצוין יהיה המשך? אוספינה (צילום: AP)