אל תגעו בו: מה הבעיה עם פיטורי המעסה של בני יהודה?

הפיטורים המסתמנים של המעסה הערבי של בני יהודה, בעקבות הבעת המחאה שלו על הרג ארבעת הילדים בעזה, הם פרס לאלימות וחוסר השפיות. חמי אוזן קורא למשה דמאיו לא להרוס את הדו קיום בין יהודים לערבים בכדורגל הישראלי

חמי אוזן
לא לפגוע בדו קיום. נחפאווי (צילום: אתר רשמי, האתר הרשמי של בני יהודה)

יש מספר דוברי קבוצות בליגת העל שמעולם לא פחדו להביע את עמדתם הפוליטית ברשתות המתאימות לכך. חלקם עובדים ביומיום עם לא מעט שחקנים ערבים, אבל זה לא מנע מהם לירות בפומבי דעות קיצוניות מאוד כנגד העם הפלסטיני, במיוחד כשרוחות המלחמה החלו להתחזק והפכו לסופה שהרסה לנו את הקיץ וגבתה את חייהם של עשרות לוחמים צעירים, בטרם עת. "לשטח את עזה", הסלנג הישראלי החדש, היה כמובן אחד הביטויים השכיחים שם ולצידו אמירות לא קלות שהן הרבה מעבר לקריאות קרב ניציות.

לפני מספר ימים, בתכנית הרדיו היומית שלה, סיפקה אופירה אסייג את פרשנותה הצבאית המפותחת למלחמה הצודקת שלנו בחמאס ואמרה שאת עזה צריך להפוך למגרש כדורגל. אסייג הציעה להתעלם מאיזה "שלושה שמאלנים יפי נפש", כי רק כך יש לטפל במצב. האם מישהו העיר לה על כך או נזף בה על המשמעויות האמיתיות שעולות מההצעה שלה? כנראה שלא. אסייג הביעה את עמדתה האישית, שטחית, לא קשורה ואלימה ככל שתהיה, בדיוק כמו אותם דוברים בליגת העל, שעשו זאת בטריטוריה הפרטית והלגיטימית שלהם. חבריהם הערבים לקבוצה קראו בוודאי חלק מאותן הכללות, המאזינים של אופירה אסייג במגזר כנראה לא אהבו לשמוע את ההצעות שלה, אבל אף אחד מהם לא אמר כלום, ולא רק כי זה לא כדאי להם. זכותם של אנשים פרטיים להביע דעות בזמן מלחמה. כי אחרי הכל ולפני הכל – הם קודם כל אנשים פרטיים.

נחפאווי סיפר: "איימו על חיי, פחדתי להגיע לאימון"

עוד בוואלה! NEWS

שיער אדום ולמי הוא מתאים. כל הגוונים והטיפים שאת צריכה לדעת

לכתבה המלאה
למה אף אחד לא אומר לה כלום? אסייג (צילום: אביב חופי)

אלא שחוק ההיגיון הזה לא חל כנראה על המעסה של בני יהודה, עאבד נחפאווי, שהביע צער בעמוד הפרטי שלו בפייסבוק על מותם הטרגי והלא הכרחי בשום צורה של ארבעת הילדים על חוף ימה של עזה, וצפוי כנראה לשלם במשרתו בשל כך. נחפאווי נגרר או גרר את עצמו לדיון שעוסק בהשוואה בין אירועי מלחמת העולם השנייה לנעשה בעזה, כשחלק מהאנשים ראו בכך קישור בין האכזריות של הנאצים לפעולות צה"ל, בעוד שהוא טוען שהכוונה הייתה בכלל לומר שעם שעבר כל כך הרבה סבל צריך להיות יותר רחום וחנון כלפי עמים חלשים ונטולי זכויות. עבור מי שחווה את זוועת השיח האלים והברברי בפיייסבוק משני צדי המתרס, התוצאה לא הייתה מפתיעה בכלל: לחץ אוהדים ממושך הוביל לעזיבתו של המעסה את בני יהודה, שצפויה בקרוב להפוך את הפיטורים שלו לרשמיים.

עד שזה יקרה, לא נותר אלא לקוות שמדובר בתרגיל מתוחכם נוסף של משה דמאיו, שנועד להרגיע את האווירה וביום שהמלחמה הנוראית הזו תסתיים נחפוואי יחזור לעבודתו. אחרי הכל, נחפאווי עובד בבני יהודה כבר ארבע שנים. איש לא ידע מיהו לפני כן, לאיש לא היתה בעיה איתו לפני כן, וכמו כל אדם, מותר לו להביע את דעתו האישית בפייסבוק. כל עוד לא חגג את מותם של חיילי צה"ל ולא הילל את פושעי המלחמה החמאסניקים ושם את עצמו בצד שלהם - כפי שלא מעט ישראלים חוגגים את מותם של ילדי עזה - רעיון הפרידה ממנו הוא הוא לא הוגן ולא מוסרי. ולא רק כי השוואות למלחמת העולם השנייה אינן נדירות בשיח הציבורי הישראלי בימים של שלום מדומה, וישנם אוהדי כדורגל שקוראים לקבוצה אחרת נאצים. כניעה כזו לדרישות הרחוב הלא מוצדקת תפגע בדו קיום הלא שגרתי שמתקיים בכדורגל הישראלי בין יהודים לערבים. דו קיום מפתיע. דו קיום עם לא מעט כבוד הדדי. דו קיום שבו שני הצדדים למדו לחיות אחד לצד השני, למרות הדעות הפרטיות שלהם, שלא היו שונות בימים שקדמו למלחמה הארורה. עונש חד צדדי ולא הוגן לנחפוואי הוא פרס לחוסר השפיות ולאלימות המילולית והפיזית שאנו עדים לה בשולי הכותרות של המלחמה בעזה.

נחפוואי הוא אדם פרטי, וזכותו לומר את אשר על ליבו, כל עוד לא זיהה את עצמו כאויב. אחרי הכל, אנחנו נלחמים בחמאס הארור ולא בכל הפלסטינים. נחפוואי חי איתנו במשך שנים רבות וביום שהמלחמה הזו תיגמר, נגלה שהוא ובני המגזר שלו ימשיכו לחיות איתנו. כישראלים, שתמיד רגישים לעירוב בין ספורט לפוליטיקה, עלינו להיות בוגרים באותה צורה, וזה תקף לא רק לראשי בני יהודה, אלא לראשי הכדורגל הישראלי בכלל. מנהלת, התאחדות, לא משנה מי – כולם צריכים לעצור את הפיטורים הלא צודקים האלה, כי המשמעויות של כל זה הן מעבר לעבודה של מעסה כזה או אחר. המשמעות האמיתית היא פגיעה אנושה ביחסי הכבוד בין יהודים לערבים בכדורגל הישראלי ועוול לאנשים רבים ששירתו את הספורט הישראלי, למרות שבתוך תוכם הרגישו אי נוחות ממדיניות ישראל כלפי בני עמם. מה שמותר לאזרח ישראל מסוג א', מותר גם לאזרח ישראלי מסוג ב'. זהו סוד כוחה של הדמוקרטיה על פני הדיקטטורה החמאסניקית.

בתקווה שהוא יתעשת. דמאיו (צילום: ברני ארדוב)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully