כל הביצים בסל אחד: על חזרתו של ג'רמי פארגו למכבי תל אביב

ג'רמי פארגו החליט שנמאס לו. ב-23 באפריל, שעות לאחר משחק ההפסד לפנאתינייקוס במשחק מספר 4 בהצלבה, פנה פנייה אישית לנשיא צסק"א מוסקבה, אנדריי ואטוטין. היה זה צעד חריג בכל קנה מידה: מי מטריד את הבוס בזוטות בשעת לילה מאוחרת? ומה, למען השם, יכול להיות דחוף כל כך? אבל פארגו, בצעד של ייאוש, החליט שזה הזמן לומר את שעל ליבו. "אני כבר לא יודע מה אפשר לעשות", אמר לו, "אני משקיע באימונים, אני נותן את כל כולי, אבל במשחקים אני בקושי מקבל דקות. על כל טעות קטנה אני עף לספסל".

כל העונה ניסה פארגו להתיישר לפי הקו שהתווה אטורה מסינה: פחות דיבורים, יותר מעשים. מעט שיחות אישיות, הרבה עבודה קשה. ובכן, זה לא עבד. אותו ערב בילה פארגו 10 דקות על הפרקט בסך הכל. הוא לקח זריקה לא לטעמו של מסינה, ירד לספסל, ניהל עמו ויכוח קולני ולא חזר לשחק. מספרים שכבר אז גמל בליבו להצטרף חזרה למכבי תל אביב. לכל הפחות, חיפש פארגו קבוצה שתדע להעריך אותו כראוי. כזו שתתן לו גם את החופש לטעות מפעם לפעם.

ואז הגיע הפיינל פור ואיתו חצי הגמר, מול מי אם לא מכבי תל אביב. פארגו יובש על הספסל וראה כיצד טייריס רייס קולע סל ניצחון דרמטי כדי לתת את האות לחגיגות של אלפים רבים בצהוב ביציעים. גם הוא לא חשב שכעבור מספר שבועות מכבי תל אביב תאמץ אותו שוב לחיקה. בדרך חזרה "הביתה", כפי שהגדיר פארגו את יד אליהו השבוע, הוא דחה מספר הצעות קונקרטיות, חלקן גבוהות משמעותית מבחינה כספית. פנאתינייקוס הייתה מוכנה לחתום ללא כל דיחוי. גם ריאל מדריד התעניינה.

במכבי תל אביב אומרים שפארגו בגרסתו הקודמת, זו של לפני כמה חודשים, היה מקבל את ההחלטה על פי חישוב פיננסי קר. מן הראוי לציין שלא תמיד חשבון הבנק היה השיקול המנחה העיקרי עבורו. אם לדייק, ההפך הוא הנכון. פארגו, אם לשפוט על פי מקרי העבר, מתקשה לכבוש את רגשותיו ולקבל החלטות מושכלות. כשם שהיה מוכן בעבר להפר חוזה ולשלם ביודעין פיצוי לא מבוטל למכבי תל אביב כדי להגשים את חלום ה-NBA, הוא מוכן כעת לשוב לישראל גם במחיר של מאות אלפי דולרים, ולו כדי למלא את משאלתו.

הוא חוזר: ג'רמי פארגו חתם לשנתיים במכבי תל אביב

מזרחי מרוצה מהחתמת פארגו: "תהיה קבוצה אטרקטיבית"

עוד רכש: גם בריאן רנדל חתם במכבי תל אביב

כדי להתאחד מחדש נדרשו שני הצדדים לוויתורים. גם מכבי תל אביב זנחה עקרונות עתיקים ואיפסנה כמה מכללי האצבע שלה כדי לגרום לשידוך לקרום עוד וגידים. הרי קאמבקים שכאלה כמעט תמיד גרמו לסלידה בקרב ראשי מכבי תל אביב. מבין השחקנים הזרים, רק יחידי סגולה חזרו לקדנציה שנייה בצהוב אחרי שכבר עזבו. אנתוני פארקר, שהוחזר על תקן מושיע לקראת אירוח הפיינל פור ב-2004, הוא הדוגמא הבולטת ביותר, ועל מעמדו ביד אליהו קודם הקאמבק אין צורך להרחיב. אבל מדובר במקרה כמעט חסר תקדים. נייט האפמן עזב את מכבי תל אביב ב-2002 וחזר במפתיע לסגל תוך חודשיים לאחר שלא מצא קבוצה ב-NBA. רדיסאב צ'ורצ'יץ', שהגיע למכבי תל אביב לראשונה ב-1994, חידש את הרומן ב-2000, אך היה כבר על תקן ישראלי וממילא בגילו המתקדם לא נועד לגדולות. וכמובן, סופוקליס שחורציאניטיס, שחזר, זכה בגביע אירופה ועל הדרך עיצב את מעמדו בעקבות אותה תקרית עם אוהדי הפועל תל אביב בהדר יוסף.

ארבעת אלה הם ללא ספק היוצאים מהכלל. מאז ומעולם התייחסה מכבי תל אביב לשחקני העבר שלה בזהירות וחשדנות, בעיקר בכל הנוגע לשחקנים זרים. ניקולה וויצ'יץ', שלעולם לא באמת עזב ותמיד נחשב לקונצנזוס בקרב ההנהלה, חזר רק כמנהל, אף שהיו למכבי תל אביב להשיבו עוד בעודו כדורסלן פעיל. קיץ אחר קיץ נתגלעו מחלוקות באשר להשבתו של שאראס, עוד סמל בפני עצמו. דורון פרקינס נדחה בנימוס כשהציע את עצמו מספר פעמים. גם בשנים מוקדמות יותר מכבי תל אביב הפנתה עורף כמה וכמה פעמים לשחקני עבר שלה. דווקא ג'רמי פארגו, שעזיבתו לוותה בסכסוך משפטי והנסיונות להחזירו בשנים קודמות עלו למכבי תל אביב בלא מעט כעס, היה זה שניתק את השרשרת. הכיצד?

"ההנהלה יצאה מגדרה כדי להוכיח לגיא גודס שהיא מאמינה בו", מספר גורם במכבי תל אביב. "פארגו הוא הרי החתמה של גיא גודס. הוא זה שהתעקש על הצירוף שלו. היו לא מעט בכירים במכבי תל אביב שהתנגדו למהלך. הם נכוו מפארגו בעבר ולא רצו לתת לו פרס, אבל הפעם הרצון לספק הצהרת אמון בגודס גברה. רוצים לתת לגודס לבנות את הקבוצה על פי החזון שלו ולא לכפות עליו שחקנים. הוא רצה את פארגו, ובכל מקרה מדובר באחד השחקנים הכי טובים בשוק. ממילא מדובר בשחקן הכי טוב שהיינו יכולים להביא. אז הוחלט לתת למהלך הזה אור ירוק".

מרחיקי לכת טוענים שהחתמת פארגו מהווה סמן לשינוי מהותי בקונספציה של הצהובים. בשנים האחרונות נהגו במכבי תל אביב להחתים שחקנים שצמחו מלמטה, כאלה שמקבלים לראשונה בצהוב-כחול הזדמנות לשחק בקבוצת יורוליג גדולה ובעלת אספירציות להגיע רחוק באמת. פעם אחר פעם הונחתו לישראל זרים אלמוניים יחסית בכסף קטן, ואחרי עונה אחת ביד אליהו מחירם האמיר פי כמה וכמה. והנה, דווקא לאחר העונה שסיפקה כביכול הוכחה ניצחת להצלחת השיטה (הרי רובו המוחלט של הסגל עונה לקטגוריה הזו), מוכנה מכבי תל אביב להחתים את ג'רמי פארגו – "כוכב" שעדיין מנסה להסיר חלודה אחרי שנים של גמגום.

"מאז פפאלוקאס לא החתמנו כוכב כמו פארגו לעמדת הרכז", מציין אבי אבן, ראש מחלקת הסקאוטינג במכבי תל אביב. גם הוא יודע שבניגוד למקרים קודמים, במקרה של פארגו יש למכבי תל אביב הרבה יותר מה להפסיד. טייריס רייס למשל, יכול היה להתאושש מהתקופה הרעה בתחילת העונה שעברה, בין היתר משום שלא תלו בו ציפיות כה גבוהות. לעומתו, לג'רמי פארגו מחכה ביד אליהו בוץ טובעני. הוא כבר העמיד רף גבוה, אולי גבוה מדי. ועכשיו הוא מגיע על תקן ה-כוכב הבא. ישוו באופן תדיר בין יכולתו אז, בעונת 2010/11, והיום. וכשיגיעו כמה משחקים לא טובים, ייזכרו מהר מאוד במשקעי העבר – בהפרת החוזה, בסכסוך המשפטי, בהברזה שבאה שני קיצים לאחר מכן.

"מה שהיה בעבר לא רלוונטי", אבי אבן מתעקש. "אנחנו ממש לא מתעסקים בזה. המטרה שלנו הייתה לבנות את הקבוצה הכי אטרקטיבית והכי טובה שיכולה להיות. כמה שחקנים יותר טובים מג'רמי היו בשוק? כמה שחקנים עם יכולות כמו שלו יש באירופה? ג'רמי סופר-מוכשר והוא החתמה נהדרת. הדברים השתנו מאז שג'רמי עזב. היום הוא רואה במכבי תל אביב בית. הוא הבין שהוא רוצה להיות פה. ממש בער בו לחזור. הוא מכיר את המערכת והמערכת מכירה אותו. אין סיבה שזה לא יצליח, באמת. אנחנו לא חוששים ממה שעלול לקרות אם יהיו תקופות פחות טובות. זו סיטואציה שונה לחלוטין".

אלמלא ההיכרות המוקדמת, סביר להניח שמכבי תל אביב הייתה חוששת מאוד להניח עליו יד. מצסק"א, בכל אופן, לא שלחו המלצות חמות. "אף אחד בצסק"א לא אהב את הגישה שלו", אומר מקורב למועדון הרוסי. "הוא אמנם התנהג כמו מקצוען ולא התלונן, אבל רוב הזמן נראה חסר עניין. נראה היה שהוא פשוט לא אהב לשחק כאן. הוא הגיע לצסק"א כבחירה בלעדית של אטורה מסינה, אבל מהר מאוד איבד את אמונו.

אם הגישה שלו הייתה אחרת, הוא עדיין היה היום בצסק"א". העיתונאי ולדימיר ספיבק, שסיקר את צסק"א לאורך כל העונה, טוען ש"יהיה לו קשה מאוד לחזור לרמה שהציג לפני שלוש שנים" וכי "אהיה מופתע מאוד אם הוא יצליח במכבי תל אביב".

אז איזה ג'רמי פארגו מכבי תל אביב תקבל? "מזל שלא הקשבתי לרוסים", אומר אבי אבן, "גם על קית' לנגפורד אמרו לי בזמנו 'אל תיגע' וסיפרו לי סיפורים על האופי הבעייתי שלו, כביכול. בסוף הוא התאקלם פה מצוין, נתן עונה נהדרת וגם התגלה כאישיות חיובית.

"כדאי לעשות סדר", הוא ממשיך. "כשאומרים שהוא לא בכושר, צריך לזכור שגם בצסק"א, למרות שהוא פחות התאקלם שם, היו לו לא מעט דקות. ביורוליג הוא שיחק 15 דקות למשחק ואם מחשבים גם את הליגה המזרח אירופית, יוצא שהוא שיחק בערך 35 דקות בשבוע. זה לא רע. הוא עבד קשה כל העונה והוא בכושר מצוין. כל מה שהוא היה צריך זה קבוצה שתיתן לו את המפתחות".

"ג'רמי לא אהב את מה שעבר בשנים האחרונות, אבל מרגיש שזה לא פגע ביכולות שלו", אומר מקורב לפארגו. עכשיו הגיע שלב ההוכחות – לגיא גודס שנלחם עבורו, לאוהדים שמחלו לו וגם, אולי בעיקר, לעצמו.