יום ראשון בערב, אלי אוחנה וכמה מאנשי המשלחת הישראלית לאליפות אירופה לנוער נמצאים בחניה מחוץ למלון בבודפשט, נושמים אוויר לפני העלייה לישון, כשברקע נשמעת סירנת משטרה הונגרית. הסירנה המקומית שונה מזו הישראלית, והיא הרבה יותר איטית ובקצב אחיד ועולה, די דומה לאזעקה בארץ הקודש. באותה שנייה אוחנה וכל הסובבים אותו תפסו את הבטן ונבהלו לשתי שניות, עד שנזכרו שהם לא בישראל. כמה מחברי המשלחת הפורטוגלית שעמדו קרוב שאלו לשלומם, וכאשר הוסבר להם הם אמרו: "אוווו, החיים אצלכם באמת קשים, לא יודע איך אנשים מצליחים לחיות ככה".
19:00: ישראל נגד אוסטריה, דור פרץ יפתח
אז זהו, שעם כל הניסיון להתרכז בכדורגל, ובמשחק החשוב מול אוסטריה הערב (19:00), מיום ליום הדברים הופכים קשים יותר. הבשורות מהארץ, החיילים שנופלים, המשפחות שרצות לממ"ד - לכל צוות נבחרת הנוער והשחקנים ממש לא פשוט כאן. יתרה מכך, לא מעט אומרים שהם כבר מתים לחזור לארץ, מרגישים לא נוח עם השהייה כאן והשארת המשפחות בארץ תחת האווירה הזו. במידה מסויימת ישנה אווירת נכאים שקשה מאוד להדחיק אותה.
בנבחרת משחקים ארבעה שחקנים ערבים. רמזי ספורי, אעהד חבשי, מוחמד אבו אל היג'ה ונור ביסאן. היחסים בין השחקנים טובים מאוד. גם אביו של ספורי שהצטרף להורי השחקנים שמלווים אותם נמצא ביחסים מעולים עם כולם. הכול טוב ויפה, אך גם נפיץ. נפיץ מכיוון שבמצב כזה אנשים פולטים מילים ומשתפים בתחושות שעשויות לגרום לשחקנים הערבים להרגיש לא רצויים. בנבחרת שמו לב לכך, ואוחנה אסר על השחקנים לדבר על המצב ועל פוליטיקה מחוץ לחדרים, כדי לא לפגוע במרקם החברתי ובאווירת האחדות של השחקנים.
גם לשחקנים עצמם אוחנה חזר ואמר באסיפה: "עם כל המצב, אנחנו צריכים לשים את הדברים בצד ולהתרכז אך ורק בכדורגל. יש לנו את הזכות לנסות ולשמח אנשים בתקופה קשה וזה משהו שצריך לתת לכל אחד ואחד דחיפה נוספת. אנחנו כאן גם יהודים וגם ערבים, משפחה אחת מאוחדת וככה אנחנו נישאר. מה שכן, כל אחד כאן צריך לזכור שאנחנו מייצגים את מדינת ישראל, את הדגל שלה ואת ההמנון שלה".
אוחנה מודע לאווירה הלחוצה בקרב ההורים והשחקנים בעקבות האירועים. אתמול הוא אף איפשר להם להיפגש לשעתיים עם בניהם. המשפחות הגיעו למלון ונראה היה כי זה עושה רק טוב לשחקנים. אוחנה אמר: "מדובר בסך הכל בילדים ובמצב הזה ובתקופה הזאת אי אפשר למנוע מההורים לפגוש את הילדים ולהיפך, זה יכול לעשות רק טוב".
אגב, עד עוצמת הלחץ של ההורים ניתן היה לשמוע בדבריה של אימו של דור פרץ, שהתעניינה אצל אנשי הנבחרת האם הטיסה חזרה תיעשה דרך טורקיה על פי התכנון המקורי, אך נענתה שלא. אלי אוחנה אף אמר לה: "אנחנו מקבלים הוראות מלמעלה ומגורמים ביטחוניים בכירים. אנחנו לא גיבורים גדולים, גם אני יצאתי ממתחם ההמראות בטורקיה וכשחזרתי אחד מאנשי האבטחה שאל אותי מאיפה אני ועניתי יוון. גם אנחנו זהירים".
גם במלון הנבחרת ישנה אבטחה בכל פינה. לא רק מאבטחים גלויים, גם סמויים מישראל ממתינים בכל פינה מחוץ ובתוך המלון. אתמול אישר אוחנה בפעם הראשונה לשחקנים לצאת לכמה שעות מחוץ למלון אל הקניון המקומי הסמוך. כמובן שגם זה הצריך אישור. אמנם הכל שקט והאווירה פסטורלית, אך עדיין מדובר בנבחרת ישראל במדינה זרה.
ברגליים של אוחנה
נבחרת הונגריה ערכה אמש אסיפת וידאו בה צפו יחד עם השחקנים במשחקה הראשון של ישראל בטורניר נגד פורטוגל (3:0). כאשר יצאו מחדר הוידאו ניגש עוזר המאמן אישטוון פישונט לאלי אוחנה ושאל אותו: "תגיד, אוחנה זה הבן שלך?". כשנענה בשלילה אמר: "באמת? חשבתי שכן, לפחות משפחה. הוא כמוך, כוכב אמיתי, יש לו כישרון גדול, נצטרך לסגור אותו טוב".
פישונט התכוון כמובן למיכאל אוחנה. ההתקפה של נבחרת הנוער הנוכחית היא בינונית במקרה הטוב. שחקנים שאולי עשו עונה יפה בליגה לנוער נמצאים בפערים גדולים מעמיתיהם האירופים בכל הפרמטרים. אם יש מישהו שיכול להרים את החלק הקדמי בטורניר הנוכחי זהו מיכאל אוחנה. מדובר בכישרון גדול, אך מנגד גם בחלוץ שמאבד הרבה מאוד כדורים, נוטה לשחרר כדורים מאוחר מדי, והרבה הרבה פעמים המהלכים הללו מרגיזים מאוד את חבריו לחלק הקדמי שלא מתים על כך שכל הכדורים עוברים דרכו. בנבחרת הגדירו את אוחנה כ-"פתרון שלנו וגם הבעיה. אם הוא יהיה בפוקוס זה הסיכוי שלנו לעשות את זה".
מיכאל אוחנה קנה את עולמו בנבחרת בעזרת גולים מכריעים. צמד נגד איטליה בשלב המוקדמות ועוד צמד נגד קפריסין בשלב העילית הפכו אותו לשחקן המוביל של הנבחרת הנוכחית. אבל זה מעבר למספרים, הנבחרת הנוכחית לא יותר מדי מוכשרת, ואוחנה הוא היחיד שיכול לעשות דברים בלתי צפויים וביום טוב לעשות שינוי בהתקפה הדי אנמית של הנבחרת.
אוחנה עבר בסך הכל עונה די בינונית בנוער של מ.ס אשדוד עם 3 שערים ו-3 בישולים, מספרים נמוכים ביחס לציפיות. חלק קטן מהעונה השתייך לקבוצה הבוגרת ואף רשם בישול אחד. גם השחקן עצמו יודע שבסופו של יום מה שיכריע לאן תלך הקריירה שלו הם המספרים וזה משהו שהוא יכול לשפר, יחד עם הורדת מינון הכידרורים המיותרים ושיחרור הכדור בזמן.
אגב, בהפסקת המשחק נגד גיאורגיה, משחק הניצחון 0:1 שהעלה את ישראל לאליפות, אלי אוחנה גער במיכאל בהפסקה: "תפסיק כבר עם הכידרורים האלה ואיבודי הכדור, נמאס לי מזה. אי אפשר יותר לאבד ככה כדורים, כמה פעמים אני אגיד לך? אנחנו נאבד את המשחק על זה. תשחרר כדור ותבוא לעשות את הדברים האלה באיזורים שאני אומר לך. אם לא תשנה את זה אני מוציא אותך החוצה".
ואם ראינו שבאשדוד בסך הכל הוא לא בלט השנה גם בקבוצת הנוער, מאמנו איציק עובדיה חושב אחרת ואומר: "המספרים הנמוכים לא אומרים שהוא לא היה טוב. לדעתי מיכאל אוחנה הוא כוכב אמיתי, פוטנציאל אדיר שאם יעשה נכון את התהליך יהיה בעתיד שחקן משמעותי בנבחרת הבוגרת. יש לו אישיות של שחקן, הוא מוכן להתמודדות. הוא נייד, הוא שיפר את משחק ההגנה, הוא רוצה להמשיך לעבוד ולהשתפר ומהבחינה הזאת הכיוון שלו הוא חיובי".
ואיפה סימני השאלה? "לא פשוט לשפר את הבעיות האלה של כידרור מיותר ושיחרור בזמן" מסכם עובדיה, "ואם כן אז לא תמיד אפשר לשפר משמעותית. הזמן יעשה את שלו אבל פוטנציאלית הוא כישרון גדול, כוכב, שאם יימשך התהליך הנכון שלו הוא באמת יהיה שחקן משמעותי בבוגרת וגם לא יהיה בארץ. זה ששחקנים לידו לא אוהבים את המשחק שלו זה כי הוא דומיננטי, הוא תמיד בא לכדור ומשתגע אם כדורים לא עוברים דרכו. הוא חייב לחיות את המשחק, זו תכונה מאוד חיובית וברור ששחקנים לא תמיד אוהבים את זה. הוא ווינר באופי, יורד עצוב אם הפסיד במשחקון, יש לו את כל התכונות החיוביות באישיות כדי לעשות את זה, גם עכשיו בנבחרת הנוער".