נבחרת איטליה עדיין מלקקת את הפצעים בעקבות הכישלון המחפיר במונדיאל 2014, בו לא הצליחה להעפיל משלב הבתים בפעם השנייה ברציפות והודחה מהטורניר לאחר הפסד 1:0 לאורוגאווי. בעקבות זאת צ'זארה פראנדלי התפטר מתפקידו כמאמן האזורי מיד לאחר ההפסד, והיום (שני) הוא סיפר ל"קוריירה דלה סרה" על תחושותיו בעקבות מה שקרה בברזיל.
"זה משפיל לראות את איטליה נאבקת בכל החזיתות, זה מצער אותי", אמר פראנדלי והתייחס גם לנסיגה המדאיגה של הקבוצות האיטלקיות במפעלים האירופאים. "מה שניסיתי במונדיאל לא הצליח. חשבנו לשחק בדרך מסוימת ולא הצלחנו בה, חשבנו שנצליח להביך את קוסטה ריקה ולא הצלחנו. היה לנו את צ'רצ'י, אינסינייה, קסאנו ובאלוטלי, ארבעה שחקני התקפה, אבל לא הצלחנו ליצור מצבים ונתפסנו בנבדל 12 פעמים. שיתפתי את ארבעתם כי חשבתי שננצח ככה ונכשלתי. ניסיתי לקחת את הכיוון שהליגה משחקת בו וטעיתי. חשבתי שאיכות השחקנים על המגרש תגרום לנו ליצור מצבים בקלות. הפציעות של מונטוליבו וג'וזפה רוסי שינו הכול, מקבוצה עם זהות ברורה נאלצנו לשנות דברים".
במחצית המשחק נגד אורוגוואי הוחלף באלוטלי, ופראנדלי התייחס ליכולתו של הכוכב בטורניר: "מריו לא בחור רע. בבסיס שלו הוא בחור טוב. הוא פשוט חי בעולם שרחוק מהמציאות. זה לא אומר כלום לגביו, כי בגיל 24 יש לו הזדמנות לצבור ניסיון גדול".
פראנדלי התייחס לדברים שאמר על כך שאין מספיק פטריוטיות בנבחרת איטליה, ורואה בגרמניה מודל לתלכיד נכון מבחינה מקצועית ומבחינה חברתית. "כשגרמניה נתקלה בקשיים התשובה לא הייתה 'באיירן' או 'דורטמונד' אלא 'גרמניה'. כולם שם הרגישו שהם משחקים למען הדגל ומשרתים את ארצם. בקבוצות האיטלקיות רק 38 מהשחקנים הם איטלקים. יובה משחקת עם שישה זרים ומטיפה 'להתמקד בנוער', אז למה יש בה הרבה זרים? הכדורגל שלנו צריך זעזוע, והשאלה הראשונה שצריכה להישאל היא מי הקבוצה הכי חשובה באיטליה? זאת לא אינטר, לא יובה, לא רומא, פיורנטינה או מילאן. זאת הנבחרת הלאומית, נבחרת איטליה".
