פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "בשנה הראשונה למייטרה עשה 10.96 שניות, ואני בדיוק בכיוון שלו"

        הלבן הראשון שירד מ-10 שניות התחיל פחות טוב ממני, האולימפיאדה בלונדון גרמה לי לעשות משהו עם הכישרון שלי. חגיגת הסמים בענף, העוול ללנסקי וקשיי הפרנסה. אמרי פרסיאדו, שהפך השבוע לאיש המהיר בישראל, מתאר בצורה מדהימה את סיפור הסנסציה הבלתי נתפס שלו

        אמרי פרסיאדו (ברני ארדוב)
        "כנראה שהמחלה הזו בחרה בי והחלטתי להיות אתלט". פרסיאדו (צילום: ברני ארדוב)

        זה קרה בדיוק לפני שנתיים. בזמן שמיליארדים צפו באדיקות בתחרויות האתלטיקה מלונדון, היה שם אחד שראה והחליט שזה מספיק קורץ לו כדי להגשים את החלום. אמרי פרסיאדו בסך הכול בן 20, ורק לפני שנה וחצי הוא בחר להיכנס לתחום. ההתלהבות והמתח על המסלול עשו לו את זה, עד כדי כך שהאמירות ששמע לא מעט פעמים בבית הספר היסודי שהוא מהיר תורגמו למעשים. בשבוע שעבר הוא עשה את הבלתי ייאמן מבחינתו כשהפך תוך שנה וחצי מאז שדרך בפעם הראשונה באצטדיון האתלטיקה בהדר יוסף לאלוף ישראל ב-100 מטר. האיש הכי מהיר כיום בארץ, שקבע 10.50 שניות והמשיך בשיפור המדהים שלו מתחרות לתחרות, מתכנן לקחת את ההישג הזה לרמות הגבוהות ביותר, גם אם בינו לבין האיש המהיר בעולם מפרידה כמעט שנייה שלמה.

        "תמיד ידעתי שאני מהיר. בתחרויות שנערכו בבית הספר תמיד סיימתי במקום הראשון", נזכר פרסיאדו, חניכו של איגור בלון. "הכול התחיל אחרי האולימפיאדה בלונדון שהכניסה בי מרץ. ראיתי את בולט ואמרתי לעצמי: 'למה אני לא עושה עם הכישרון שלי כלום?'. אמרתי שאני חייב בשביל עצמי לנסות. הייתי כבר לקראת גיוס. התחלתי י"ג במדעי המחשב ותוך כדי התחלתי גם להתאמן. כשמדדו את הזמנים שלי בפעם הראשונה ל-30 מטר, אמרו לי שהתוצאה שלי שווה תוצאה של נבחרת ישראל. בשלב הזה עוד חשבתי שאני אעסוק במחשבים והריצה תהיה בסך הכול תחביב, אבל ככל שהשנה התפתחה, ראיתי שאני מנצח בתחרויות. באותה שנה הספקתי לרדת מ-11 שניות כבר בעונה הראשונה, ואז ניצבתי בצומת דרכים שבו הייתי צריך להחליט אם אני מתגייס כספורטאי מצטיין או שאני ממשיך לי"ד. כנראה שהמחלה הזו בחרה בי והחלטתי להיות אתלט".

        בלון מסביר: "כשהוא בא אליי לפני כשנה וחצי לאצטדיון, קיבלתי עליו המלצות מגרש גרשוביץ שביקש שאסתכל עליו. אחרי כמה טסטים הבנתי שזה בחור עם יכולות משמעותיות מאוד והיה נראה שהוא בנוי טוב מאוד. הוא יכול להגיע רחוק, אבל זו דרך ארוכה. מבחינת היכולות שלו, הוא יכול להגיע לפחות לשיא ישראל, הוא כבר שם. גם מבחינת איך שהראש שלו בנוי, הוא לוחם שלא שלא מעניינות אותו התוצאות והיריבים, הוא פשוט ממוקד מטרה. המטרה שלנו היא שהוא יגיע לריו. בתחילת השנה לא חשבתי שזה ריאלי והייתי בטוח שזו דרך של שלוש-ארבע שנים, אבל התוצאות הוכיחו אחרת".

        על כך שפרסיאדו עלול היה להתפספס אמר בלון: "אם בארץ הייתה שיטה לתמיכה באצנים והיו עושים סינון ביניהם, היו יכולים להגיע ליותר אתלטים כשרוניים. התמיכה בארץ היא לא טובה. אין פה שום מוסד שיכול לתמוך באתלטים כאלה. יש הרבה מאוד אנשים שעזבו את הספורט כי הייתה להם קצת ירידה והם היו צריכים לחיות".

        דונלד סנפורד מקדים את אמרי פרסיאדו (מגד גוזני)
        ב-100 מטר הוא לפני כולם, ב-200 דונלד סנפורד עדיין לפניו. אמרי פרסיאדו (מימין. צילום: ברני ארדוב)

        ***

        הסיפור הלא ייאמן של ספורטאי מצטיין שבכלל לא ידע שהוא כזה וגילה את עצמו בגיל מאוחר הוא, כנראה, בסך הכול ראי של ענף האתלטיקה בארץ, שסובל מפיגור משמעותי לעומת מדינות אחרות, ועם זאת משאיר תחושה שהכישרון נמצא כאן ורק צריך לדעת לזהות אותו כדי למנוע פספוסים, כפי שהיה עלול לקרות במקרה של פרסיאדו. בשבוע שעבר הוא התייצב מול אסף מלכה, אלוף ישראל היוצא, למול כמה מאות אוהדים שראו את כוכב האתלטיקה החדש של ישראל מסיים במקום הראשון ומבטיח שמכאן הוא הולך הכי רחוק שאפשר.

        "בסופו של דבר המטרה שלי היא לא להיות אלוף ישראל", הוא נשמע בטוח בעצמו. "אני יכול לפנטז על שיא ישראלי ולהגיע לאולימפיאדה בריו. זה אפשרי". כשפרסיאדו מדבר על שיא ישראלי, הוא מתכוון ל-10.20 שניות שקבע אלכס פרחומובסקי לפני 15 שנה בסביליה, וכשהוא יגיע לשם, הוא כבר יבטיח את מקומו בריו (הקריטריון הוא 10.21). האצן הצעיר שמתגורר ברמת אביב מתחרה גם ב-200 מטר, ולמרות שבאליפות ישראל הוא סיים רק שני אחרי דונלד סנפורד עם 21.36 שניות, שלוש מאיות איטי יותר מהשיא האישי שלו, הוא בטוח שאת מרבית המטרות שלו הוא יוכל להשיג דווקא במרחק הארוך יותר. כדי להיות בריו, הוא יצטרך לעמוד על 20.60 שניות, מה שמשאיר לו עוד הרבה מאוד עבודה.

        "אני מרגיש שאני משתפר ועולה כל הזמן", אומר פרסיאדו. "בשנה שעברה השיא שלי היה 22.38 והשנה 21.33 כך שהורדתי יותר משנייה, ואני מרגיש שיש לי עוד הרבה מאוד מה לשפר ושלא עשיתי כלום. זו גם הסיבה שאני כל כך אופטימי". האצן הלבן הראשון שפרץ את גבול עשר השניות בריצה ל-100 מטר הוא כריסטוף למייטרה הצרפתי, ולשם בדיוק פרסיאדו מכוון. "בשנה הראשונה שלו, הוא עשה 10.96 שניות, ואני בדיוק בכיוון שלו. אני, אגב, עשיתי 10.93, אבל הוא התחיל בגיל מוקדם יותר. זה רחוק מאוד מבחינתי לחשוב על לרדת מעשר שניות, אני עדיין לא שם. אם צריכים להציב מטרות ריאליות, אז מבחינתי זה שיא ישראלי ב-200 (שייך לדמיטרי גלושצ'נקו שב-2009 קבע 20.86 שניות, א.ק). מישהו שיש לו מהירות והוא מספיק מאומן בריצה ל-200 מטר, יכול להגיע ליעד הזה. אני יותר אופטימי בכיוון של 200 מטר כי הדבר היחיד שאני צריך לשפר זה את המהירות והסיבולת.

        "למה אני מרגיש שאני מסוגל לעשות את זה? השנה רצתי באליפות אירופה למועדונים ולידי רץ אלוף העולם ב-400 מטר באולם, פאבל מסלאק, שהתחרה ב-100 וכשאתה רואה שרצת ליד אלוף העולם ולא הפסדת בהרבה, בסך הכול במטר וחצי, אתה מתחיל להרגיש שאתה ברמות הגבוהות ומרשה לעצמך להיות חזיר", הוא מוסיף. "הכי חשוב זה שכדי להצליח, אסור לך להתקבע בתוצאות של האתלטיקה הישראלית. הבעיה הכי גדולה זה שבארץ מסתפקים ב-10.70 שניות ומי שעושה תוצאה כזו, הוא בעננים ומרגיש שהוא כבש את כל העולם. זו הטעות".

        כריסטוף למייטרה אצן צרפתי (רויטרס)
        הלבן הראשון שירד מ-10 שניות. למייטרה (צילום: רויטרס)

        ***

        ענף האתלטיקה עובר בשנים האחרונות תקופה קשה מאוד. בזה אחר זה נכשלו האצנים המובילים בבדיקות סמים. בדיוק לפני שנה היו אלה טייסון גיי ואסאפה פאוול, אלופים ושיאני עולם לשעבר, שהבדיקות שהם עברו הראו תוצאות חיוביות. "קשה מאוד להעריץ את אלה שבטופ בענף הזה", אומר פרסיאדו. "כולם או רובם מסוממים, ולכן באופן אישי אני מרגיש שאני יכול להתקרב רק לאלה שקרובים לטופ. זה מעצבן ומרגיש לא פייר שאתה מתחרה באנשים שמראש יש להם יתרון עליך, אבל אתה גם יכול להבין מאיפה זה בא. האנשים האלה הם הרייטינג של האתלטיקה. מי שמנהל את הענף צריך אותם, ולכן אתה רואה מצבים שמקזזים בעונשים לאתלטים שנכשלו בבדיקות סמים".

        ובכל זאת, למרות התחושות של פרסיאדו, לגבי יוסאין בולט אין לו כמעט ספק: "הוא היחיד שיש לי סימן שאלה לגביו ואני די משוכנע שהוא נקי מכיוון שכבר בגיל 15 הוא השיג תוצאות הזויות. הוא היחיד שאני מנסה להאמין שהוא נקי, ולגבי השאר אני די בטוח שהם מסוממים. אני רוצה להאמין שאפשר לרוץ את התוצאות הללו בלי להשתמש בסמים".

        מי שעדיין עננה גדולה מרחפת מעל לראשה אחרי ששברה את השיא לנשים ב-100 מטר, אבל נאלצה להיפרד ממנו היא אולגה לנסקי, שכידוע לא התייצבה לבדיקות סמים לאחר שניפצה את שיאה של אסתר רוט-שחמורוב. לגבי לנסקי, משוכנע פרסיאדו כי על אף העובדה שכנראה לעולם לא נדע מה בדיוק היה שם, הוא חש שנעשה לה עוול. "בישראל אנשים בקלות הופכים אנשים אחרים לגיבורים, ויום אחרי כן כבר גומרים אותם. הסיפור עם אייל גולן הוא רק דוגמה לכך, בצדק או שלא בצדק. אנשים אוהבים לגמור קריירות לאנשים. אני לא בטוח שהיא השתמשה בסמים, ובכל מקרה זה עצוב מאוד לראות מה שעשו לה ואיך שגמרו אותה. אני בטוח שהיא תהיה מספיק חזקה כדי לחזור ולתת בראש. היא מתאמנת קשה. אני לא חושב שהיא משתמשת בסמים. כל מה שהיה שם היה נראה רע ויצא מפרופורציות. אני לחלוטין לא חושב שהיה צריך לוותר לה עם העונש כי זה הגיע לה אחרי שהיא עשתה עבירה. ובכל זאת, עכשיו היא מתמודדת עם כתם גדול".

        יוסאין בולט אצן ג'מייקני (רויטרס)
        היחיד שמעל לכל חשד. בולט (צילום: רויטרס)

        ***

        ולמרות המחשבות האופטימיות והרצון להיות מקצוען, פרסיאדו, מכורח הנסיבות, עדיין רחוק מזה. בזמן שאתלטים בגילו מרוכזים מדי יום במטרה ומשקיעים את מלוא מרצם מבוקר ועד ערב באתלטיקה תוך שהם נהנים מתמיכה כלכלית, פרסיאדו במקום אחר לחלוטין. הוא אמנם נמצא במסלול של ספורטאי מצטיין, אבל בכל בוקר הוא מתייצב לשירות צבאי ב-8200, שם הוא משמש כפקיד. למרות זאת, אין לו כל כוונה להתלונן, בטח לא כאשר המצב הביטחוני הקשה בימים אלו מדגיש בכל פעם מחדש באיזו מציאות הזויה אנחנו חיים. "יש לי זכויות כספורטאי מצטיין, מחשבים בי מאוד. המצב לא אידיאלי, אבל גם לא רע", הוא מספר. "השירות אמנם מגביל אותי באימוני בוקר, אבל אני גם זוכה לפריבילגיות. אני מאמין שרק כשאני אסיים את השירות הצבאי בעוד כשנתיים, אני אוכל להתפרנס מהאתלטיקה. עם 10.50 שניות כיום אני לא יכול לעשות שום דבר בעולם. כיום, אמא שלי מפרנסת אותי ואני מאמין שבהמשך אני אוכל גם להתפרנס מזה".

        אמרי פרסיאדו (ברני ארדוב)
        "השירות אמנם מגביל אותי באימוני בוקר, אבל אני גם זוכה לפריבילגיות. אני מאמין שרק כשאני אסיים את השירות הצבאי בעוד כשנתיים, אני אוכל להתפרנס מהאתלטיקה". פרסיאדו (צילום: ברני ארדוב)
        אמרי פרסיאדו, משמאל, עם סרגיי בלון (ברני ארדוב)
        "גם מבחינת איך שהראש שלו בנוי, הוא לוחם שלא שלא מעניינות אותו התוצאות והיריבים, הוא פשוט ממוקד מטרה. המטרה שלנו היא שהוא יגיע לריו. בתחילת השנה לא חשבתי שזה ריאלי והייתי בטוח שזו דרך של שלוש-ארבע שנים, אבל התוצאות הוכיחו אחרת". בלון עם פרסיאדו (צילום: ברני ארדוב)