ה-NFC רוצה להחזיר את ההגמוניה

אחרי שסקרנו את הצפוי בחטיבת ה-AFC, הגיע תור ה-NFC. אחרי 14 שנות שלטון ללא עוררין, השיגו נציגות החטיבה הזו רק ניצחון אחד בחמשת הסופרבולים האחרונים.

הניצחון הזה שייך גם למי שהייתה בצד הלא נעים של ההפתעה הגדולה בכל הזמנים אשתקד, הסט. לואיס ראמס. הראמס נחלשו במידה מסוימת, מה שפותח את הקרב על הכרטיס לסופרבול מהחצי הזה של המפה.

ההיחלשות העיקרית של הראמס היא בקו ההתקפה (בשל אבדנו של ריאן טאקר, שיחזק את קליבלנד), וזה מגביר את הסכנה שהקווטרבק קורט וורנר לא יגיע במלוא כוחו (או בכלל) לשלבי ההכרעה.

אבל שלא תהיה טעות: הראמס, עם וורנר החד, מרשל פולק הבלתי עציר, התופסים העל קוליים והגנה אופרטוניסטית ומנוסה, עדיין חזקים מאד משני עברי הכדור, ועדיין המועמדים הבכירים לזכות שוב באליפות ה-NFC – עד שמישהו יוכיח אחרת.

הסן פרנסיסקו פורטי ניינרס, שהוסיפה בדראפט עומק בעמדת מגן הפינה (מייק ראמף, ממכללת מיאמי), חושבת בעיקר על איך להדיח את הראמס – מאליפות בית המערב ומאליפות ה-NFC בכלל.

לניינרס יש עומק וכישרון בעמדת הרץ, עם גאריסון הרסט וקוואן בארלו הצעיר, יש להם את אחד משני התופסים הטובים בליגה (טרל אואנס), קווטרבק שעושה נזק גם באוויר וגם בריצה (ג'ף גארסיה), והגנה שרק תשתפר. אבל בדרך הם יצטרכו לעבור את גרין ביי, שגברה עליהם בסיבוב הראשון לפני שנה.

גרין ביי, עם סוללת תופסים חדשה ומבטיחה ורץ (אהמן גרין) שכולם מדרגים בין שלושת הטובים בליגה, רוצה לתת לקווטרבק המופלא ברט פארב עוד אליפות אחת. הלוחם מלואיזיאנה כבר לא צעיר, אבל אשתקד הוא הוכיח שעדיין יש לו את זה ובגדול.

ההגנה תמשיך להיות חזקה, בראשות ה-KGB – כינויו של שחקן השנה השנייה, כאביר גבאז'ה-ביאמילה. לגרין ביי אין מחליף ברמה לאהמן גרין, וכל פציעה שלו תחרבש להם את העונה לחלוטין.

כמו הניינרס, גם הפילדלפיה איגלס בנו את עצמם לעימות חזיתי עם הראמס, והתחזקו בהגנה נגד המסירה (למרות שהחולייה שלהם כבר הייתה אחת המשובחות בליגה).

לאיגלס עדיין יש את דונובן מקנאב הנפלא, והאיגלס עשו בשכל כשלקחו את אנטוניו פרימן, לשעבר מקבוצת האליפות של גרין ביי, לחזק את חוליית התופסים שלו. הבעיה היא שדיוס סטיילי הוא לא התשובה בעמדת הרץ ודורסי לבנס, עודפליט מגרין ביי, הוא כבר לא הכוח היציב שהיה פעם. למרות זאת, הם מועמדים להגיע לסופרבול, וזה אומר המון על מקנאב ועל הגנה פשוט מעולה.

טאמפה ביי שילמה הרבה מאד – בבחירות דראפט ובמזומנים – כדי להביא את המאמן המעולה ג'ון גרודן. אם הוא יצליח להנחיל התקפה לקבוצה שהמילון שלה לא מכיל את המושג כבר כמה שנים טובות, הבאקנירס יהיו בסופרבול, כי ההגנה, בראשות וורן "פה גדול" סאפ, תמשיך לדפוק כמו שעון. בכל מקרה, זו ההזדמנות האחרונה לפני שאחת ההגנות הטובות של העשור האחרון תימכר למרבה במחיר.

ניו אורלינס, שאשתקד קרסה כחודש לפני קו הסיום, כבר לא תפתיע השנה אף אחד כשתתפורר החל משלב מוקדם של העונה. ההגנה וקו ההתקפה קיבלו מכות רבות בשוק החופשי, והקדושים לא הצליחו לתקן את החורים. דיוס מקאליסטר הוא רץ מצוין, אבל תהיה לו שנת התאקלמות בתור שחקן הרכב.

סיאטל היא הקבוצה היחידה שעברה חטיבה כתוצאה מארגון הבתים המחודש. אשתקד, בבית ה-AFC מערב, היא הגיעה למרחק משחק אחד מהפלייאוף. השנה היא הולכת לקחת צעד אחורה (למרות הרץ האחורי הנפלא שון אלכסנדר, מגיני פינה מלהיבים ומאמן בשם מייק הולמגרן, שהוא לא פראייר של אף אחד). דראפט מזעזע והיעדר מהלכים מתקנים בשוק החופשי חורצים את גורלם לדשדש בירכתי ה-NFC מערב.

דאלאס צפויה להשתפר מאד, והרוקי הסייפטי רוי ויליאמס יעשה סיוטים להתקפות, כמו שהתופס הרוקי אנתוני ברייאנט יעשה להגנות, אבל פציעתו של רג'יב "רוקט" איסמעיל, שגמר את העונה, פוגעת בסיכוייהם להגיע לפלייאוף כבר השנה. עוד פגרה כמו זו שהייתה להם השנה והם מועמדים לסופרבול.

לסיום, הניו יורק ג'איינטס. למרות רצונם העז של מיליוני אוהדים, כולל דני לרדו החתום מעלה, הג'איינטס הולכים להיות חלשים השנה. הם איבדו שחקנים בהגנה, בקו ההתקפה ובחוליית התופסים. מלבד הטייט אנד הרוקי ג'רמי שוקי, שהולך להיות כוכב, היא לא פיצתה על כך.

מסתבר שבניגוד ל-AFC, שם אנחנו צופים שלוש קבוצות פלייאוף חדשות, ב-NFC אנו צופים שכל השש מאשתקד יחזרו לריקוד השיא. אבל מצד שני אנחנו גם בטוחים שאיכשהו, איזושהי קבוצה תאכזב, וקבוצה אחרת תתעלה, תפתיע ותאכיל אותנו במלים שלעיל, בלי מלח. איך זה מסתדר ביחד? זה לא, אבל מה אתם מחפשים הגיון? פה מדובר בטירוף נטו. עוד עונה של ה-NFL ממריאה כבר מחר,בלילה שבין חמישי לשישי, במשחק בין הסן פרנסיסקו פורטי ניינרס לניו יורק ג'איינטס (03:30, שידור ישיר ב-ESPN). נא להדק חגורות.