אדום עם עבר צהוב

מאת אורי בר-שביט


יעקב הילל הוא תופעת טבע. אין לו יכולות נדירות, אין לו הופעה תקשורתית מסוגננת והוא לא בדיוק השחקן שיסחוף אחריו את הקבוצה. אבל מה שכן יש לו זה ארון גביעים עמוס. ליעקב הילל יש את היכולת המופלאה להיות בזמן ובמקום הנכון, מה שעושה אותו לשחקן הפעיל עם הכי הרבה תארים בכדורגל הישראלי. אליפות ו-2 גביעים בשתי עונות בהפועל ת"א (זו השלישית שלו), גביע בהפועל לוד (הבחור בשטח כבר הרבה זמן, בן 34), אליפות בבית"ר ירושלים והשיא במכבי ת"א: 3 אליפויות ו-2 גביעים.

לקראת הדרבי התל-אביבי הגדול אין כמו הילל בשביל לנסות להבין את ההבדל בין שני המועדונים, שנראים לפעמים כל דומים ובכל זאת כל כך שונים, משחקים באותה עיר ובאותו מגרש, אבל נמצאים בתקופות זמן אחרות. אם מקשיבים טוב למה שיש לו להגיד, אולי אפשר להבין חלק מההבדלים בין שתי תרבויות הכדורגל של העיר ת"א, הבדלים שיתנגשו במלחמת האדום-צהוב בבלומפילד.

בכמה משחקי דרבי שיחקת עד היום?
"בוא נראה, 7 שנים במכבי ובהפועל ביחד, משהו כמו בין 15 ל-20 דרבים, קשה להגיד בדיוק".

דרבי זכור במיוחד?
"שניים. אחד בעונת האליפות הראשונה במכבי (90'-91'), הגענו לדרבי כשאנחנו במקום השני והפועל במקום הראשון. ניצחנו 0:4 ונשארנו שם עד סוף העונה. הדרבי השני היה הראשון שלי בהפועל, בעונת 97'-98', ניצחנו 0:1 וקיבלנו את הגושפנקא לכך שאנחנו קבוצת צמרת, זה היה כשאלי כהן הגיע אחרי הרבה שנים רעות להפועל".

להילל היו שנים יפות במכבי ת"א, השנים הכי יפות של מכבי בשני העשורים האחרונים. למרות זאת, הדלת שנטרקה בפניו לא הותירה אצלו סימפטיה לקבוצה.

"היו לי שם שנים יפות מאוד, הרגשתי כמו שחקן בית, אז העזיבה שלי הייתה מכוערת. גרנט, המאמן אז, הודיע לי שאני לא בתכניות שלו רק 3 ימים לפני המועד האחרון להעברות. מכבי העדיפו לשלם פחות לשחקן בית צעיר, למרות שגם אני הרגשתי כמו שחקן בית ואני נתקעתי בלי קבוצה והלכתי לשחק בטייבה. עונה לאחר מכן הגעתי להפועל.

"לגבי מכבי, כולם רואים לאן הם הגיעו. העזיבה של קשטן סימלה את הנפילה של מכבי. אחרי דאבל, עם חוזה לעוד עונה, הם דחפו אותו החוצה ויצרו סדק במערכת. ההרגשה של מחויבות של המועדון לאנשים שבמערכת ושיש לך על מי לסמוך נעלמה והכל הידרדר".

מה זה עושה לך לראות את מכבי ככה?
"אני אשקר אם אני אגיד לך שאין שמחה לאיד אחרי איך שהם גמרו איתי. אבל יש לי רגשות מעורבים. אבי נימני הוא חבר טוב שלי ואני רוצה בהצלחתו. מכבי מועדון מפואר אבל כולם יכולים לראות שזה פשוט לא עובד. אני בכל מקרה שמתי את הפרק הזה מאחורי כבר מזמן ואני אשאיר להם את הצרות האלה".

אתה יכול לנסות להסביר את ההבדלים בין המועדונים. ברוח באווירה, באוהדים?
"הכוח של הפועל הוא באווירה החברתית, אני חושב שבעיקר בזכות זה לקחנו את הדאבל בעונה שעברה. בהפועל חשובה הדרך, לבנות נוער, יותר אמון בין הקהל למועדון. אפשר להגיד שהקהל של הפועל אוהב קודם כל את הקבוצה ותומך בה גם כשלא הולך, לעומת הקהל של מכבי, שיודע להעריך רק ניצחונות".

בעוד 10 שנים כשיסתכלו על יעקב הילל, סביר להניח שיזכרו אותך יותר בתור "הקמע", מאשר בתור שחקן, זה מפריע לך?
"תראה, יש בזה משהו שמפריע לי, כי אני מאמין שאני שחקן טוב. אם לא הייתי שחקן אז מאמני צמרת לא היו נותנים לי לשחק כל כך הרבה שנים. אבל אם יזכרו אותי בגלל המזל הטוב שהבאתי, אז בסך הכל אני שמח. העיקר שיזכרו אותי בתור דבר טוב".

יש לך הסבר איך שחקן אחד זוכה בכל כך הרבה תארים?
"אני ווינר, אני אוהב את המשחק ואני תמיד חייב לנצח, גם במשחקי אימון. אני תמיד שם במקום הראשון את הקבוצה וגם מבחינה חברתית אני תורם ומרכז שחקנים אחרים סביבי, שמקשיבים לי בזכות הניסיון. וחוץ מזה, יש לי מזל ורגל שמאל".

הפועל ת"א העונה לא מזכירה עדיין את האלופה של שנה שעברה. הילל דווקא טוען שהקבוצה התחזקה, הבעיה שגם הליגה התחזקה.

אחרי עונת דאבל מזהירה, מה אתה חושב על הפועל של השנה?
"אני חושב שהתחזקנו, יש לנו סגל יותר רחב ואנחנו מבינים את המשחק יותר טוב. יכול להיות שבקבוצה אחרת הייתה בעיה של שאננות או שובע, אבל עם מאמן כמו קשטן זה לא יכול לקרות. קשטן מומחה לקחת קבוצה שזכתה באליפות ולהוסיף על מה שיש (ע"ע בית"ר ירושלים, מכבי ת"א).

"כל מה שחסר לנו בינתיים זה נקודות. הליגה מאוד התחזקה לדעתי, יש 5-4 קבוצות טובות מאוד ואין פראייריות. אין אצלנו מנוחה על זרי דפנה, ההבדל הוא פשוט היריבות. אבל אני חושב שנשתפר ככל שהעונה תתקדם ונתמודד על כל התארים. מהבחינה האישית, יש עדיין את הרעב ואת האהבה למשחק ואני חושב שהייתי טוב במשחקים ששיחקתי".

אבל כשאנטבי או דומב כשירים, אתה חוזר ישר לספסל.
"זו החלטה של מאמן. אני בתור שחקן תמיד רוצה לשחק ומרגיש שאני צריך להיות בהרכב, אם זה לא היה כך הייתי פורש. ברור שיש תסכול וקשה לי להסביר למה אני לא משחק גם כשאני טוב, אבל אני מקבל את ההחלטה של המאמן.

"בעונה של אלי כהן שיחקתי בהרכב והאמת, כשירדתי לספסל הייתי מתוסכל. מה שעזר לי הוא ספר שקראתי - 'מי הזיז את הגבינה?', ששמעתי עליו מראיון של ניר לוין. הספר עזר לי להבין שפשוט הזיזו אותי משבצת ושאני צריך להפיק מזה את המקסימום".

באיזה תפקיד אתה מעדיף לשחק?
"בלם. בזכות הניסיון, הבנת משחק שלי מאוד השתפרה וכשאני משחק בתור בלם אני מרגיש שאני שולט במשחק".

כולם מדברים על להחזיר את ישראל כהן, אולי אתה לא מקבל מספיק קרדיט?
"תמיד ידברו על מי שהלך ועל מי שחסר. ישראל כהן שחקן טוב וגם בעונה שעברה, כשהוא שיחק, שיחקתי. אני לא פוחד מתחרות".

יש הבדל בין לזכות בתואר כשחקן מרכזי או בתור סותם פקקים?
"בלב ההרגשה קצת שונה. כשאתה לא משחק, עם כל ההרגשה הנפלאה של זכייה בתואר, יש לך קצת תחושה של חיסרון. למזלי שיחקתי ברוב המשחקים החשובים בסוף העונה שעברה, ככה שזה היה בסדר".

עד מתי יעקב הילל ישחק כדורגל?
"קשה לי להגיד. כל עוד אני נהנה מהמשחק, אני אמשיך".

יש תכניות ליום שאחרי?
"ברור שאני ארצה להישאר בתחום הכדורגל. סיימתי קורס מאמנים עם שלום תקווה ואני מקווה מאוד שזו תהיה הדרך שלי".

ולשאלת השאלות כרגע, באיזה צבע תהיה ת"א ביום שני?
"אני לא אוהב להמר. אני מקווה שיהיה טוב".