וושינגטון רדסקינס

הרדסקינס הם עוד אחת מהקבוצות המפוארות בליגה. השנה חוגגים אדומי העור (כינוי בעייתי, אגב, שגורם לרבים לסלוד מהקבוצה) 70 שנה להיווסדם, ויש במה להתפאר. ארבעה תארי סופרבול בין 81' ל-91' היו גורמים לאוהדי כל קבוצה לנפח חזה.

בנוסף, למרות היעדר התקינות הפוליטית שבהתעקשות של השם, חייבים לציין שבשנת 1988 הפכו הסקינס לקבוצה הראשונה שעלתה לסופרבול עם קווטרבק שחור, בחור בשם דאג וויליאמס, שגם הוביל אותם לניצחון סוחף והוכתר ל-MVP של המשחק.

אבל מאז תחילת שנות ה-90' מדשדשים שחקני הבירה האמריקאית ומחפשים את הדרך בחזרה לצמרת הליגה. לפני שנתיים החליט הבעלים החדש דאז, דן סניידר, שהוא יכול פשוט לקנות אליפות, והפך את הסקינס לקבוצה הראשונה ששווה יותר ממאה מיליון דולר במשכורות. כוכבי ענק הובאו מכל רחבי הליגה בציפייה שהשמות לבדם ינצחו משחקים.

כמובן שזה התפוצץ לו בפנים. הסקינס גמרו 8:8 ולא הגיעו בכלל לפלייאוף. בנוסף, השקעות הענק כבלו את הקבוצה לטווח ארוך מבחינת תקרת השכר. בעונה שעברה המאמן המאד מוערך מרטי שוטנהיימר, אבל הבעלים סניידר התעקש להתערב לו בעבודה והתוצאה הייתה עוד עונה בינונית בלי פלייאוף.

השנה הגיע לדי.סי. מאמן חם במיוחד - סטיב ספורייר האגדי ממכללת פלורידה. סגנון ההתקפה המשוחרר והעליז שלו בוודאי לא יזיק לתדמית הקבוצה, אבל רבים בליגה עדיין לא משוכנעים שהיא יכולה ממש לעבוד במקצוענים. מה שבטוח - יהיה כיף לברר.

שער הנכנסים באצטדיון RFK היה עמוס במיוחד העונה. ספורייר קיבץ את בניו האובדים מפלורידה מכל רחבי הליגה (בעיקר כאלה שלא הבריקו עד כה), והוסיף בהגנה כמה ותיקים משובחים.

ג'סי ארמסטד (ליינבקר, ג'ייאנטס)
ג'רמייה טרוטר (ליינבק, איגלס)
דני וורפל (קוורטרבק, טקסנס)
רידל אנטוני (תופס, טמפה ביי)
ג'קווז גרין (תופס, טמפה ביי)
רנלדו ווין (קיצוני הגנתי, ג'קסונוויל)
שיין מת'יוס (קוורטרבק, שיקגו)
דרל גרדנר (קיצוני הגנתי/תאקל הגנתי, מיאמי)
סנטנה דוטסון (תאקל הגנתי, גרין ביי)

בדרך החוצה אנחנו פוגשים כמה שחקנים טובים מאד, שאת חלקם לא יהיה לוושינגטון קל להחליף באופן מיידי. התופס מייקל ווסטברוק הוא לאו דווקא אחד מהם, אבל דייב סזוט ומרקו קולמן דווקא כן.

מט קמפבל (קו התקפה, טקסנס)
קנארד לאנג (קו הגנה, קליבלנד)
סטיבן אלכסנדר ( טייט אנד, סן דייגו)
דייב סזוט (קו התקפה, ג'טס)
קנט גרהאם (קוורטרבק, טקסנס)
קית' לייל (סייפטי, אטלנטה)
מייקל ווסטברוק (תופס, סינסינטי)
מרקו קולמן (קיצוני הגנתי, ג'קסונוויל)
רוברט ג'ונס (ליינבקר, גרין ביי).

בקבוצות של סטיב ספורייר, כל מטאטא יורה וכל שחקן שמותר לו על פי חוקי המשחק לגעת בכדור ולבצע מהלכים גם עושה את זה. ספורייר אוהב לזרוק ודווקא בתחום הזה אין לו כלים מרשימים במיוחד, אבל בינתיים במשחקי קדם העונה הסקינס שמים יותר מ-30 נקודות למשחק על הלוח, אז לפחות בינתיים אין לנו הספקנים אלא להוריד את הכובע ולפחות לוודא שיש קצת מלח בסביבה, לכל מקרה.

הרץ האחורי סטיבן דייויס בהחלט שווה כרטיס. מדובר בשחקן שמשלב זריזות וירטואוזית עם כוח דורסני. הבעיה היא שהקבוצות של המאמן החדש שלו מעדיפות את המסירה על פני הריצה, וזה לא מבשר טובות לתפוקה של דייויס.

הליינבקרים לבאר ארינגטון וג'רמיה טרוטר. מהווים את אחד הצמדים המפחידים בליגה, והם מבטיחים שגם כשהכדור אצל היריב, כדאי להשאיר גם עין תורנית על שחקני הרדסקינס.

כל עולם הפוטבול מת מסקרנות לראות אם השיטה של המאמן, סטיב ספורייר, שעבדה כמו מכונה משומנת במכללות, תעבוד גם במקצוענים. יש דעות לכאן ולכאן.

דעתנו היא שבעיקרון כן, אבל לא בסגל הנוכחי של הקבוצה. ספורייר לעומת זאת חושב שגם הסגל הקיים מספיק. שחקנים כמו דני וורפל, רידל אנטוני וג'קווז גקין (כולם יוצאי מכללת פלורידה של ספורייר), שלא בדיוק הצליחו בעבר, מוצאים עצמם שוב בהרכב הפותח.

הרץ הנפלא סטיבן דייויס כנראה יצטרך למצוא לעצמו קבוצה חדשה כי השיטה של ספורייר לא מבוססת על ריצה, אלה על מסירה וכמה שיותר.

ההגנה בראשות לבאר ארינגטון הנפלא (מועמד מוקדם לתואר שחקן ההגנה של העונה), צ'אמפ ביילי, ג'סי ארמסטד וג'רמייה טרוטר תהיה חזקה מתמיד.

רואים ורוד: שתי מלים: השיטה מצליחה. רוב המומחים (כולל עבדיכם הצנועים) לא בטוחים שהשיטה של ספורייר, שמבוססת על המון מסירות, יכולה לעבוד מול ריכוז הכישרון ההגנתי של המקצוענים - בטח לא עם הקווטרבק והתופסים הלא מלהיבים שיש לוושינגטון כרגע. אם כולנו טועים והוא צודק, ואם ההגנה תישאר בריאה, אז יישמעו צפירות עולות ויורדות ברחבי הליגה.

במקרה כזה: 3:13, סופרבול.

רואים שחור: תמונת מראה של האמור לעיל. השיטה נכשלת, כדורים נחטפים בסיטונות, סטיבן דייויס לא מצליח להיכנס לשוונג עם כמות הנשיאות המועטה שהוא מקבל תחת שיטת ה"פאן נ' גאן" (כיף ויריות), ובנוסף לכל זה סופגת ההגנה מכת פציעות שמשאירה אותה דומה לפומפיה.

במקרה כזה: 10:6, סניידר המעיק מפטר את ספורייר ומחפש קורבן חדש.

דעתנו: ספורייר יוכיח שהוא לא חולם, אבל גם הזונה הכי יפה בפריז לא יכולה לתת יותר ממה שיש לה, ודני וורפל הנוצרי האדוק הוא לא זונה ובטח לא הכי יפה. 7:9, בסיס איתן, אבל אין פלייאוף השנה.