מה הדבר הראשון שילד ישראלי, חובב כדורגל, לומד מהמינוי של ברקוביץ' בהפועל? קודם כל, לפני הכול, שיעור ראשון בני, אף פעם אל תפסיק לצעוק. צעק ככל יכולתך, עד שהקול נצרד. תהיה הכי קולני, הכי גס רוח, רק ככה מתקדמים במדינה הזאת. אל תעצור את עצמך, לך עם האמת שלך (תהא אשר תהא), כי בישראל מבלבלים בין ישירות ליושרה, ומה שהכי מעריכים פה זה "אנשים דוגרי", אנשים שאומרים את האמת בפנים, ככה עושים גברים.
ומה הפרשן הישראלי, שמחפש את דרכו לצמרת הכדורגל, מה הוא לומד מהמינוי של ברקוביץ' בהפועל? תמיד תקטול, תשמיץ, תבקר, בלי שמץ אחריות. אל תהסס להשתמש בפרובוקציות ובפופוליזם, תן לעם לשמוע מה שהוא רוצה. דרוש תמיד כדורגל התקפי, בכל מחיר, ללא קשר לנסיבות. תגיד "אני לא אוהב את הסגנון הזה", או "לשחקנים האלה אין לב", או "אצלי זה היה נראה אחרת", או "אני מעדיף להפסיד מאשר לראות 0:0". מה אכפת לך? תגיד. העיקר שתמיד תישמע נחרץ, וזכור שאין בעיה ללהג ולקשקש, כל עוד זה נעשה בביטחון. אם תדבק בדרך הזו, מתישהו יהיה מי שיאמין לך. ואם לא כולם, מספיק אחד.
ואם אתה איש ספורט מקומי, או עיתונאי ספורט, או עסקן ספורט, מה עוד ניתן ללמוד מהמינוי של ברקוביץ' בהפועל תל אביב? שאופירה תסדר. כל עוד אתה האיש שלה, כל עוד אתה משתף איתה פעולה, כל עוד אתה מהטובים, מובטחים לך לא רק משרה בכירה - אלא בצדה גם כתבה מפרגנת וטור מהלל. לא במקרה הדיווח על המינוי של ברקוביץ' הסתיים בציטוט שלו "אני רוצה להודות לכל ONE ולך אופירה", עם רמיזה קלה, למי שעוד לא מבין, שהג'וב הוא בזכותה ובזכות האתר שלה. ואז הפרשן איציק זוהר ממשיך את הקו המערכתי, ומציין ש"המינוי של ברקוביץ' הוא פשוט החלטה גאונית", אם במקרה העזתם לפקפק, ובעיקר כדי להזכיר: תן לי ואתן לך, היצמד למוקדי הכוח, זה ישתלם בהמשך.
ואם אתה דרור קשטן, מה למדת מהמינוי של ברקו בהפועל תל אביב? אין הכוונה רק לדרור קשטן עצמו, המאמן הכל כך מעוטר, שכמדומני שמו כלל לא עלה כמועמד, אלא לקשטן כשם קוד למאמנים אמיתיים, מהדור הישן, שבאים לאימון עם טרנינג ומשרוקית. אז זהו, אל תשעממו אותנו עם הקשטנים שלכם, מתברר שיש בעלים בכדורגל שכבר לא מגלים עניין במאמנים האלה, מה הם צריכים את הטרחנים העקשנים שמדברים על כדורגל ולא על שיווק, כאלה שבראיונות אחרי משחק עדיין מספקים קלישאות עבשות ולא פורחים מול המצלמות, אלה שסולדים מעיתונאים ולא מזגזגים מצד לצד.
ואם אתה אוהד הפועל תל אביב צעיר, מה למדת השבוע? שהעולם השתנה, שכל מה שלימדו אותך היה ונשכח, אף אחד כבר לא מאמין באגדת הפועל שסיפרו לך. אריק מת, עלי נפטר, עכשיו חג'ג' קובע. וחג'ג' בטוח שברקוביץ', דווקא ברקוביץ', יהיה זה שיחזיר את הקהל וימכור מנויים ויביא מפרסמים. הנה, הוא כבר בכותרות. ואף אחד סביב חג'ג' לא אמר לו, "חכה רגע עידו, אתה בטוח? דווקא להפועל? את האיש שהביע דעות גזעניות? שהסתבך בתקריות משמעת? שחבט במאמן קבוצת ילדים? הטיפוס הזה, דווקא להפועל?". אבל חג'ג', קצת כמו ברקוביץ', אוהב בעיקר ששמו כתוב בעיתונים, מזדהה עם הסגנון של ברקו, שמעולם לא גרם לו לעקם את האף, ומאמין שכל אוהדי הפועל הם בדיוק כמוהו.
ואוהדי הכדורגל, הקהל הרחב, אנחנו כבר מזמן לא מופתעים. אנחנו משלימים ומזדהים עם כתב ההגנה למינוי ברקוביץ' "לפחות יהיה מעניין" בהבנה שהמצב עכשיו לא מעניין, שהכדורגל במצב נואש, ומאחר שאין מה להפסיד, והכול רקוב ומדכא, הליגה זקוקה לליצן חסר מודעות עצמית, שמקשקש בלי הכרה, שאומר דבר והיפוכו, שמדבר בחוסר אחריות, בחוסר ממלכתיות, אבל לפחות מציג תשוקה נדירה, מישהו שבאמת אכפת לו, ובימינו זה כל כך נדיר.