בתמונה הגדולה, משחק 4 של גמר המערב היה המשך ישיר של משחק 3. קרו בו הרבה מאוד דברים קטנים ומעניינים שתיכף אתייחס אליהם, אבל סיפור המסגרת ממשיך להיות שינוי המגמה המוחלט בסדרה לאחר החזרה של סרג' איבקה. הפעם, כשהתרומה ההתקפית שלו לא הייתה משמעותית, עדיין בלט המהפך במשחק התופסת בצד בו סן אנטוניו תוקפת ו-OKC שומרת.
הנוכחות שלו בצבע גורמת לשחקני סן אנטוניו להוציא יותר כדורים החוצה, מה שמפעיל את הרוטציה ההגנתית של הת'אנדר, ששחקני החוץ שלה מצליחים להיות בכל מקום. דקות ארוכות במשחק הזה נדמה היה שההגנה של OKC נולדה כדי להתמודד עם ההתקפה של הספרס, שזה התפקיד שלה בעולם. מה שחשוב במיוחד זה שההגנה הזאת עובדת גם בהרכבים ההתקפיים - עם רג'י ג'קסון בחמישייה במקום תאבו ספולושה ובהרכבים נמוכים עם קרון באטלר. בשני המשחקים הראשונים היה לסקוט ברוקס הרכב שמסוגל לשמור והרכב שמסוגל לתקוף, עכשיו יש לו הגנה מסביב לשעון והוא יכול לבצע התאמות לפי הצרכים ההתקפיים.
גם ברוקס עצמו נראה כאילו רק סן אנטוניו מצליחה לגרום לו להיראות כמו מאמן ראוי לקונטנדרית. הקבוצה שלו הידקה את ההגנה שלה הלילה לא רק בזכות הטירוף והאתלטיות, אלא גם בעזרת כמה התאמות חכמות לשחקנים ספציפיים - לבוריס דיאו הוא נותן לזרוק חופשי מבחוץ רק שלא יחדור, את דני גרין הוא מכריח לשים כדור על הרצפה, מקאווי לאונרד נמנעת כניסה לצבע, מאנו ג'ינובילי מתקשה ללכת שמאלה, את טיאגו ספליטר הוא מאתגר לסיים בעצמו מול יער הידיים בצבע ולא להשתמש ביכולת המסירה המפתיעה לטובה שלו. יש הגיון בשיגעון, ההגנה של OKC מרשימה כל כך כי היא יוצרת כאוס בצד השני בזמן שהיא נשארת מחושבת מאוד.
גם דוראנט מצדיע: פשוט כיף לצפות בראסל ווסטברוק
אוקלהומה סיטי השוותה ל-2:2 נגד סן אנטוניו
השיטה שגורמת ללברון לצחוק כל הדרך אל הגמר
ההתקפה של אוקלהומה סיטי התבססה הפעם לחלוטין על שני הכוכבים שלה. לאחר המשחק הקודם הצבעתי על הקושי של קווין דוראנט וראסל ווטסברוק לשחק ביעילות בסדרה הזאת, למשחק הרביעי שניהם הגיעו בשיא הפוקוס. דוראנט קלע זריקות קשות, פילס דרך לטבעת כל פעם שהייתה הזדמנות והשתמש באיבודים בצד השני כדי לסיים מתפרצות ולקלוע שלשה חשובה במעבר (את השלשה השנייה הוא קלע באחד מכמה ניסיונות כושלים של הספרס לשמור אזורית. זה לא בשבילם). אבל זה היה היום של ווסטברוק, שלמרות שכבר היו לו כמה הצגות פלייאוף גדולות זו הייתה מעל כולן. למשך 45 וחצי הדקות בהן שיחק ראסל היה אגרסיבי כל הזמן ואחראי כשצריך, ידע להפעיל את החברים וביצע פעולות הגנתיות מרהיבות. היו התקפות של הספרס שנדמה היה שכל הרוטציה ההגנתית של OKC היא בעצם ווסטברוק שמתרוצץ משחקן לשחקן, הוא חטף מטוני פרקר כמה כדורים שיכול להיות שהצרפתי עדיין מחפש.
שאלת המפתח לגבי ווטסבורק כרגע היא: זה מתעייף? אחרי כמעט משחק שלם של פול גז בלי עצירות מאוד יכול להיות שמדובר ביורש החוקי של השפן של אנרג'ייזר. בפלייאוף הקודם קיבלנו הוכחה שזה מסוגל להיפצע, במשחק הבא נראה האם למה שהוא עשה הלילה יהיה מחיר. יהיה מה שיהיה בהמשך, הפלייאוף הזה של ווסטברוק הוא אחד המרתקים של שחקן בודד שיצא לי לראות.
המשחק הלילה היווה דוגמה מצוינת לרמת הריכוז הנדרשת בשלבים האלה של העונה מקבוצות שרוצות לתפקד ביכולת שיא. השחקנים צריכים להיות כל כך מפוקסים שכל הפרעה יכולה להוציא אותם מאיזון, לפעמים גם התרחשות לא קשורה אצל היריבה. סן אנטוניו דווקא פתחה את המשחק נהדר - קאווי לאונרד קלע שתי שלשות, טוני פרקר היה חד מאוד גם בחדירה וגם במסירה החוצה והבהיר שהמשחק הקודם הנוראי היה חד פעמי מבחינתו. מה שעצר את המומנטום של של הספרס הייתה הפציעה של רג'י ג'קסון לאחר שלוש דקות. ברוקס נאלץ לקחת טיים-אאוט, המצב של ג'קסון לא היה ברור ומהבלגן הזה דווקא הספרס חזרו פחות מפוקסים. נפילת המתח כנראה הייתה מתרחשת בשלב מסוים בכל מקרה, אבל אולי עוד כמה דקות טובות היו מאפשרות לספרס להישאר צמודים יותר בהמשך.
גם הת'אנדר חוו נפילת מתח, זה קרה באמצע הרבע השלישי כשפתאום גרג פופוביץ' העלה את המחליפים לשחק. פופ מאוד התעצבן מהאופן בו השחקנים הבכירים שלו עלו לשחק במחצית השנייה ותוך שתי דקות באמצע הרבע העלה את קורי ג'וזף, מרקו בלינלי, בוריס דיאו, ארון ביינס ומאט בונר. השחקנים של ברוקס, שעד אז התנפלו על כל כדור, לא הבינו מה הם אמורים לעשות עם זה. התחיל הגרבאג' טיים? אולי כדאי להתחיל לשמור כוח? פופ זוכר שזה גמר המערב? אוקלהומה סיטי נרגעה גם בהגנה וגם בהתקפה וחמישיית המחליפים הורידה את ההפרש מ-25 לאזור ה-15. כך נמשך המשחק גם ברבע האחרון, כשהמחליפים של הספרס משחקים מול החמישייה החזקה של הת'אנדר שלא מצליחה להגדיל את ההפרש באופן שיאפשר לברוקס לתת לכוכבים לנוח. מי שהושפע במיוחד מהמצב הוא דוראנט שפתאום התחיל להחטיא למרות שמי ששמר עליו היה בונר והוא הגיע לזריקות נוחות. בסדרות הקודמות ראינו איך התקררות של דוראנט במהלך משחק יכולה להשפיע גם על התפקוד שלו במשחקים הבאים, מעניין אם בדיעבד נחזור לרבע וחצי האלה כנורת אזהרה שנדלקה. מי שלא הושפע בכלל מהשינוי הוא ווסטברוק, שאני לא משוכנע שבכלל שם לב שהשחקנים בחולצות השחורות השתנו.
הדקות האלה היו מעניינות עוד יותר, כמובן, בצד של סן אנטוניו. כמה משחקני הרוטציה נראו מפוחדים הלילה, בעיקר דני גרין שפחד למסור וטיאגו ספליטר שפחד לזרוק. זה היה הפלאשבק המשמעותי ביותר לסדרה מלפני שנתיים, בה השחקנים שמסביב לשלושת הגדולים נעלמו. בסדרה ההיא גרין וספליטר יצאו מהרוטציה עם הזמן, יכול להיות שגם הפעם הם הולכים לקבל פחות דקות בהמשך. המחליפים שעלו הבינו שזו לא רק מנוחה לכוכבים ולא רק דרך של פופ להראות שהוא עצבני, הוא מחפש שחקנים שיכולים לתרום לו בהמשך הסדרה. במילים אחרות, זה היה סוג של אודישן שמי שיעבור אותו בהצלחה עשוי למצוא את עצמו מקבל תפקיד משמעותי ברגעים הכי חשובים של העונה. מול ההגנה של הת'אנדר, לסן אנטוניו חשוב במיוחד למצוא שחקנים שמסוגלים ליצור מצבי קליעה.
אז מי עבר את האודישן? קודם כל דיאו. הצרפתי הוא שחקן רוטציה גם כך, אבל הוא הוכיח בדקות האלה שהוא מסוגל לתפקד כציר המרכזי של ההתקפה. הוא דרש וקיבל כדורים בפוסט ועשה איתם דברים יפים, התקפות אחרות הוא ניהל כשחקן חוץ. אל תופתעו אם הוא יפתח בחמישייה במשחק הבא על חשבון ספליטר. מרוויח משמעותי נוסף מהדקות האלה הוא ג'וזף, שתקף את הטבעת באגרסיביות ונע ללא כדור כל הזמן. אולי הוא הרוויח את הצ'אנס שלו במקום פטי מילס או בלינלי. בונר קלע שתיים משלוש השלשות שלו והזכיר שפופ תמיד יכול לשלוף אותו כשהוא רוצה לרווח את המשחק.
כל סימני השאלה ושברי הסיפורים האלה יתנקזו למשחק החמישי. היו בפלייאוף הזה כמה משחקים גדולים, אבל אף אחד לא יצר ציפייה כמו המשחק הזה. סיכוי גבוה מאוד שזה יהיה המשחק שיכריע את הסדרה, שהמנצחת כבר לא תסתכל אחורה. הספרס חוזרים לאולם הביתי בו הם הביסו כל יריבה בשבועות האחרונים, הת'אנדר מגיעים עם המומנטום וזיכרון הסדרה מ-2012. האם ההתקפה של סן אנטוניו תחזור לעצמה? האם פופ יבצע מהפכה ברוטציה שלו שתתפוס את ברוקס לא מוכן? האם דוראנט ימשיך את החלק הראשון מהמשחק הרביעי או את החלק השני? האם לווסטברוק יש עוד משחק כזה בקנה? האם ג'קסון בריא? האם טוני פרקר מכין הצגה גדולה סוף סוף? האם השופטים ימשיכו עם המגמה של ללכת עם הקבוצה הביתית ברוב השריקות הגבוליות? האם עדיין מסתתר ג'וקר שאף אחד לא חשב עליו? מי שרוצה להמר מה יקרה בטקסס בחמישי בלילה, שיהיה לו בהצלחה.
