ליאונל מסי לא עבר חזרה קשה יותר לברצלונה. 17 באפריל, לפנות בוקר, כמה שעות מסיום גמר גביע המלך בו הפסידה קבוצתו 2:1 לריאל מדריד במסטאייה. אחרי שהתקשורת צלבה אותו, הגחיכה את השקעתו בעקבות פרסום הנתונים שרץ רק 6.8 קילומטרים במשחק ("מסי שוטט במגרש, רץ כמעט כמו פינטו") ונעצה את הסכין, הגיעו דווקא אוהדי ברצלונה וסובבו אותה. הנשיא ברתומיאו היה הראשון לחטוף קללות ודרישות התפטרות מהעשרות שהמתינו בכניסה לקאמפ נואו. אחר כך הגיע תורו של המאמן טאטה מרטינו, ולקינוח השחקנים ובראשם מסי. הפעם כבר אי אפשר היה להפנות אצבע מאשימה ל"תקשורת של מדריד". המתקפה הגיעה מכל כיוון, כולל מהקהל המקומי שלראשונה לא העניק גיבוי אוטומטי לכוכב הבלתי מעורער שלו. הקללות לעבר מסי סימנו סוג של שבר, אך יותר מכל הדהדה הזעקה: "לך לארגנטינה".
הקרב על האליפות: ברצלונה - אתלטיקו מדריד (19:00, ספ' 5 ו-HD)
אי אפשר להתעלם מהפיל הענק שניצב על כר הדשא. בעוד כחודש יוצא לדרך המונדיאל בברזיל - האירוע הגדול בקריירת המשחק של מסי. קפטן נבחרת ארגנטינה יחגוג יום הולדת 27 במהלך הגביע העולמי, וזה הזמן האידיאלי מבחינתו לעשות את מה שעשה דייגו מראדונה בערך בגילו (היה בן 26 כשהוביל את ארגנטינה לזכייה במונדיאל 1986). מסי יכול להכחיש זאת ללא הרף, אבל גם הוא מבין שאפילו ארבע זכיות רצופות בכדור הזהב לא משתוות להנפה אחת של הגביע העולמי. עם הקבוצה הוא כבר זכה בכל, עכשיו זה הקרב על המורשת. לטענת רבים, הרגליים של מסי עדיין בברצלונה, אבל הראש כבר בברזיל. ולמעשה, הראש שומר כרגע על הרגליים.
נכון, עדיין מדובר באחד משני השחקנים הטובים בעולם. גם בעונה כזו, הגרועה ביותר שלו בחמש השנים האחרונות, הוא כבש מעל 40 שערים בכל המסגרות. עונה אפורה שלו עולה על תקופת שיא של 99 אחוזים מהכדורגלנים ברחבי הגלובוס. ב-2014 יש לו הכי הרבה גולים (27) והכי הרבה בישולים (11) בליגות הבכירות באירופה. בתחילת העונה הבאה הוא צפוי לשבור את השיא של טלמו סארה ולהפוך למלך שערי לה ליגה בכל הזמנים. ועדיין, זו עונה ירודה ביחס למה שמסי הרגיל אותנו. עונה אותה הוא עלול לסיים ללא אף תואר. קבוצתי או אישי. שנה בה תדמיתו הוכתמה, שריונו נסדק וכולנו גילינו שאחרי הכול גם מסי אנושי. שנה שרק זכייה במונדיאל תוכל למנוע את הגדרתה כשנה הגרועה בקריירה של מסי.
חוזרים כמעט שנה לאחור. במהלך יוני 2013 פורסם בספרד שמסי צפוי לעמוד לדין בפרשת העלמות מס. האב חורחה גרם להסתבכות, אבל שמו של ליאו כמובן הוא זה שהתנוסס בכותרות העיתונים. תוסיפו לכך את עסקת ניימאר הסבוכה, בה התגלה כי ברצלונה יצרה מצג שווא ולמעשה שילמה על הרכש הברזילאי הרבה יותר וגם העניקה לו שכר גבוה מזה של מסי, ותקבלו מתכון מושלם להתנגשות.
זה היה הבסיס, אליו נוספו כל המרכיבים שיצרו את השנה הקשה של מסי: מועדון שהפך מסמל היציבות לספינה רעועה ונטולת קברניט, כדור הזהב שעבר לידי הנמסיס כריסטיאנו רונאלדו, פציעה חוזרת שגרמה להיעדרות בת חודשיים, הכופר הגבוה שנדרש לשלם לשלטונות המס וקבוצה שאיבדה את הזהות שלה. מסביב, נאמרו על מסי דברים ששנה קודם לכן גרמו לסערה מתמשכת אצל היריבה המושבעת ממדריד. במקום סיפורי העצבות של רונאלדו, קיבלנו את הגרסה הקטלאנית עם "מסי חסר חשק" או "מסי לא מרוצה".
גם ברצלונה, בעיצומה של טלטלה מנהיגותית במסדרונות ההנהלה, נותרה אובדת עצות וניסתה לפתור גם את הבעיה הזו בעזרת כסף. כך, קצת יותר משנה אחרי שהאריך חוזה עד 2018 יחד עם צ'אבי וקרלס פויול, מסי הוזמן שוב לשולחן המשא ומתן כדי לשדרג את תנאיו. החוזה נחתם רשמית בשישי והפך את מסי לכדורגלן בעל השכר הגבוה בעולם, אך הסחבת והדיווחים שליוו את השיחות לא תרמו לאף אחד מהצדדים.
בהנהלה היו גורמים שהציעו לוותר על השדרוג ופשוט למכור את מסי תמורת 250 מיליון יורו לאחת המיליארדריות (מנצ'סטר סיטי, צ'לסי, פ.ס.ז'). מנגד, נטען שמסי לא הסתפק רק בדרישות כספיות והציב את רכישת החבר סרחיו אגוארו והשארת שוער המשנה (ושומר הראש) פינטו כתנאיים לחתימה. בשבוע שעבר הכוכב הארגנטינאי שבר שתיקה וטען ש"נאמרו עליי הרבה דברים, הכול שקר". אולם, הנזק נעשה וגם התצוגות הנרפות על כר הדשא תרמו את חלקן. פפ גווארדיולה אמר באחת ההזדמנויות אחרי שעזב: "אני מקווה שמסי לא ישתעמם והמועדון תמיד יקיף אותו בשחקנים הנכונים כדי שהוא ירגיש בנוח. כשהוא משחק לא טוב, זה אומר שמשהו מסביב לא עובד". גם מסי לא יכול היה להגדיר זאת טוב יותר.
אז מה באמת עובר על מסי במגרש? ב-21 באפריל, אחרי שנקלט בעין המצלמה כשהוא מקיא במנהרה לפני העלייה למשחק מול אתלטיק בילבאו, כמה ימים אחרי הביקורות הקשות שספג בעקבות ההפסד בגמר גביע המלך, עלה לדיון מצבו הרפואי. הרי כמה שבועות לפני כן הוא הקיא על הדשא בתחילת משחק הידידות של ארגנטינה ברומניה. "זה לא דבר נורמלי", אמר המאמן המוטרד טאטה מרטינו, אך מסי הרגיע את כולם והבהיר: "זה קורה לי לפעמים, בדרך כלל באימונים. אני לא יודע בדיוק מה זה, נבדקתי אלפי פעמים. אני לוקח כדור ואז מרגיש יותר טוב".
גם שער הניצחון באותו ערב ושער הניצחון בשבוע שלאחר מכן נגד ויאריאל, לא שכנעו את המודאגים. ברצלונה נפרדה מאירופה כבר ברבע גמר ליגת האלופות, הפסידה לריאל בקלאסיקו בגמר הגביע והחלה לאבד גובה במאבק האליפות, אליו חזרה רק הודות למעידות המקבילות של יריבותיה לצמרת. מסי קפא דווקא ברגעי ההכרעה. "אני מופתע ואפילו מוטרד ממה שקורה למסי", אמר חואן מנואל אסנסי, קפטן ברצלונה לשעבר שלבש את מדי הבלאוגרנה בין השנים 1970-1981. "בטח קרה משהו, הרי מסי תמיד הראה את המחויבות שלו במשחקים גדולים. דברים השתנו, עובר עליו משהו. הוא לא הגיע בגישה הנכונה למשחקים האחרונים. הוא נראה מדוכא, מעולם לא ראיתי אותו כה עצוב. ככדורגלן לשעבר, אני לא חושב שזה בגלל כסף או מונדיאל. זה עניין אישי. משהו מציק לו בראש וזה משפיע עליו".
ססאר לואיס מנוטי, מאמן ברצלונה ונבחרת ארגנטינה לשעבר, המשיך באותו קו: "מסי תשוש מנטאלית. הוא צריך להתגבר על העצב ולגלות מחדש את ההנאה, הגאווה והתשוקה שחש מי שלובש את החולצה של ברצלונה. אני לא חושב שהוא שומר על עצמו לקראת המונדיאל, אבל מרגיש שהראש שלו לא נקי". הביקורות חלחלו גם ליציעים. ברצלונה ספגה שריקות בוז במשחקי הבית האחרונים בליגה, מסי ספג את כל האש מהתקשורת, ובשלב מסוים חדר ההלבשה התגייס למענו.
אחרי שצ'אבי ביקש שיעזבו את מסי בשקט, נשלח ג'רארד פיקה להעניק גיבוי. בלי להתכוון, גם הוא העמיד את מסי לפני ברצלונה. "מסי הוא אבן הפינה שלנו", הצהיר הבלם. "בזכותו השגנו את כל התארים שלנו בשנים האחרונות. הקבוצה תרמה את חלקה, אבל אנחנו מדברים כאן על השחקן הטוב בהיסטוריה. בלתי נתפס מבחינתי שאנשים מותחים עליו ביקורת, אני לא מסוגל להבין את זה. מסי יהיה איתנו עוד הרבה שנים. טוב לו בברצלונה. יום אחד אני אוכל לספר לילדים שלי שזכיתי לשחק לצדו".
המוטו של ברצלונה הוא "Més que un club" (יותר ממועדון). הדרישות המדוברות של מסי והורדת ההילוך לקראת המונדיאל, יצרו תחושה כאילו הכוכב הארגנטינאי הוא זה שגדול יותר מהמועדון. אולי לא בעיני עצמו, אולי רק בעיני הסובבים אותו או אנשים מקומת ההנהלה. "מסי אוהב להרגיש שמעריכים אותו ומכבדים את דעתו", כתב ז'ואן והילס בעיתון "ספורט" המזוהה עם ברצלונה. "בזמנו, הנשיא ז'ואן לאפורטה היה מתעניין בדעתו של מסי בנוגע לנושאים שונים בקבוצה. עכשיו ברתומיאו עשה דבר דומה וקרא לו לשיחה. הוא שמע ממסי שברצלונה זקוקה יותר מכל למהפכה, ובין היתר הוא העלה את שמו של קון אגוארו כחיזוק מתאים. זה הכול. לגבי פינטו, הוא מוכן גם שיהיה שוער שלישי או מאמן שוערים. הוא לא הציב אולטימטום לחתימה".
העיתונאי לואיס מסקארו הרחיק לכת והעמיד באופן ברור את הכוכב לפני המועדון. "אם מסי רוצה שיביאו את אגוארו וישאירו את פינטו, מה הבעיה?", כתב. "כדי שיחזור להיות הכדורגלן הטוב בעולם, תנו לו מה שהוא רוצה. אם יהיה טוב למסי, יהיה טוב לברצלונה". מנגד, יוהאן קרויף, שבקיץ הציע לשקול בלית ברירה אפשרות של מכירת מסי בעקבות הצירוף (המיותר לדעתו) של ניימאר, תקף גם את שדרוג החוזה הגרנדיוזי. "זו עסקה גרועה", קבע מאמן העבר ההולנדי, המבקר הכי תקיף של ברצלונה הנוכחית. "החוזה הזה של מסי הוא כמו פלסטר, כדי לכסות על הנזק שנגרם בקיץ הקודם עם עסקת ניימאר".
גדול מהמועדון או לא, ברצלונה עדיין נסמכת כמעט לחלוטין על היכולת של מסי. מול אלצ'ה הוא איבד 18 כדורים, נראה מתוסכל ורק הצלה יוצאת דופן בוויסנטה קלדרון של שוער מלאגה ווילי קבאז'רו הותירה לברצלונה סיכוי לזכות באליפות ספרד. שוב משחק גדול, שוב מול אתלטיקו מדריד. הפעם בגמר ביתי על האליפות. מסי כבש מול הקולצ'ונרוס 20 שערים וזו הייתה היריבה המועדפת עליו, אבל בששת המפגשים האחרונים הוא לא מצא את הרשת ובחמשת האחרונים לא ניצח. "זה נכון שבתקופה האחרונה הוא לא בשיאו, הרי זה לא פשוט להישאר כל הזמן באותה רמה כשאתה השחקן הטוב בעולם ואחד הטובים בכל הזמנים", הזכיר מיכאל לאודרופ. "רק אל תשכחו שגם לפני הקלאסיקו אמרו שהוא לא בכושר, ואז הוא ענה עם שלושער ובישול". הערב (שבת, 19:00, ספורט 5 ו-HD): זכות התגובה של מסי.
