לאחד זה גן עדן, לאחר גיהנום: על קרב האליפות בין ברצלונה לאתלטיקו מדריד

משחק ישיר בין שתי הטוענות לכתר במחזור הסיום הוא אירוע חריג ונדיר. ספרד, למשל, תזכה לראות אותו לראשונה אחרי 63 שנים, וחוותה אותו פעמיים בלבד בהיסטוריה. מעניין מאוד להיזכר, אם כך, כי דווקא אתלטיקו וברצלונה היו מעורבות במשחקים כאלה בעבר, בדיוק בתפקיד ששמור להן עכשיו. אם נשפוט לפי ההיסטוריה, לקולצ'ונרוס ניסיון חיובי ודרמטי במיוחד במעמד, בעוד בלאוגרנה הפסידו בקרב שלהם.

"משחק הזהב" של ברצלונה התרחש ב-31 במרץ 1946, כאשר היא אירחה את סביליה באיצטדיון לס קורטס במחזור האחרון. כמו העונה, היא היתה האלופה המכהנת שעברה עונה לא פשוטה. התבוסה הביתית 6:0 לבילבאו היתה ונותרה הגבוהה ביותר בתולדות המועדון, והיא הפסידה גם בשני ביקוריה במדריד, מול אתלטיקו וריאל. בארסה לא היתה במקום הראשון במשך כל העונה, אך הצליחה בכל זאת להגיע לקו הסיום עם סיכוי לשמור על התואר, והכל היה ברגליים שלה. האורחת הובילה את הטבלה בהפרש נקודה מהקטלונים. כמו בשבת הקרובה, ברצלונה היתה חייבת לנצח.

המועדון האנדלוסי חיפש אליפות ראשונה אי פעם, ושער מהיר הרגיע את השחקנים הנרגשים. כבר בדקה ה-7 עלתה סביליה ליתרון בזכות נגיחה של חואן אראוחו, חלוץ נמוך קומה וזריז שנכנס לכושר נהדר בדיוק בזמן ותרם ממוצע של שער למשחק בשישה המחזורים האחרונים של העונה. 500 האוהדים של סביליה שעשו את הדרך הארוכה יצאו מגדרם ביציע שלהם, בעוד כל יתר האצטדיון השתתק לחלוטין. אלא שבארסה לא התכוונה להיכנע. המאמן ז'וספ סמיטייר התרוצץ על הקווים, ואחרי ההפסקה הצליחה המארחת להפעיל לחץ עצום על שער היריבה. חוסה בראבו השווה ל-1:1 בדקה ה-63, ועד לסיום נאלצה סביליה להתגונן ולמשוך זמן ככל יכולתה.

היא עמדה במשימה, והאליפות היתה שלה על חודה של נקודה. שחקני סביליה קיבלו מענק של 5,000 פסטות, והאוטובוס שיצא חזרה לאנדלוסיה עצר בכל עיר בדרכו על מנת לחגוג את ההישג. קבלת פנים חמה במיוחד חיכתה לכוכבים בקורדובה, וגם בכפרו של הקפטן חואקין, הלוחם והסמל הגדול של הקבוצה. עם חזרתם לסביליה, הטקסים בכיכר המרכזית נמשכו שעות, והעיריה בחרה להעניק לכל שחקן שעון זהב עם הקדשה.

חואקין תלה את הנעליים ב-1950 ולא היה שותף לניסיון קבוצתו האהובה לזכות באליפות השנייה שלה, בדרמה העצומה ב-22 באפריל 1951. לקראת המחזור האחרון, הקדימה אתלטיקו מדריד את סביליה בשתי נקודות (בשיטת שתי נקודות לניצחון), והתארחה אצל היריבה. כמו בשבת הקרובה, אתלטיקו היתה זקוקה לתיקו בלבד כדי להישאר בפסגה.

סביליה היתה זקוקה לניצחון, והרגישה על הסוס כאשר מנואל דומנץ' העלה אותה ליתרון בדקה ה-20, אבל לאתלטיקו היה אופי של ברזל. היא נהנתה מהמנטליות של המאמן הצעיר הלניו הררה, שהתפרסם לימים בזכות הקדנציה הסוערת בברצלונה וקידום סגנון קטנאצ'ו המפורסם באינטר בשנות ה-60'. הכוכב הגדול של הקבוצה היה לארבי בן בארק המרוקאי-צרפתי, השחקן השחור הראשון שהצליח מאוד באירופה ושימש השראה אפילו עבור פלה. החלוץ האגדי השווה על סף השריקה להפסקה ואתלטיקו שבה לפסגת הטבלה לקראת המחצית השניה.

ואז, בדקה ה-53, התרחשה הדרמה האמיתית. התקפה של סביליה מהאגף הימני הסתיימה במסירת רוחב של חואן אז'אלה, אותה דחק אראוחו, הגיבור הגדול של 1946, לרשת. השחקנים יצאו בחגיגות, אולם אז הבחין השופט בדגל שהניף הקוון, לוקאס סאס – לטענתו, הכדור עבר את קו הרוחב לפני שאז'אלה הספיק להשיג אותו, ועל כן השער היה אמור להיפסל. השופט קיבל את דעתו, והשחקנים המקומיים לא ידעו את נפשם מרוב תסכול. הם המשיכו לתקוף ללא הפסקה בזמן שנותר להם, אך הלחץ לא הניב דבר. המשחק הסתיים בתיקו 1:1, ואתלטיקו חגגה אליפות שניה ברציפות.

אחרי שריקת הסיום, מירר אראוחו בבכי וטען: "לא חשבתי שקוון יכול להכריע את גורל האליפות". סאס נאלץ להימלט על נפשו מהאצטדיון בחסות המשטרה, בעוד האוטובוס של אתלטיקו נרגם באבנים – שברי הזכוכית פצעו את החלוץ סלבאדור אסטרוץ'. בהיעדר צילום וידאו מסודר, העיתונים הסתמכו על מספר תמונות בודדות של האירוע הגורלי, ולא הצליחו לקבוע חד משמעית אם הכדור אכן עבר את הקו, במיוחד כי הוא היה באוויר. אוהדי סביליה משוכנעים עד היום שהאליפות נשדדה מהם.

אם כך, שני "משחקי הזהב" בתולדות ספרד הסתיימו בתיקו 1:1. האם גם בשבת זה יקרה? האם ילך דייגו סימאונה בעקבות הררה? האם קאמפ נואו יהיה בהם כמו לס קורטס לפני 68 שנה? בינתיים, זה הזמן לספר על כמה משחקים מכריעים על תואר האליפות שהתרחשו במהלך השנים.

בבונדסליגה קרה הדבר פעם אחת בלבד, בעונת 1971/72, כאשר באיירן מינכן הגיעה למחזור האחרון ביתרון נקודה על שאלקה ואירחה את היריבה מגלזנקירשן. מדובר באירוע היסטורי בהרבה יותר ממובן אחד. זה היה משחק הכדורגל הראשון שנערך באצטדיון האולימפי שנבנה לקראת אולימפיאדת מינכן. זאת ועוד, היה זה המשחק הראשון אי פעם ששודר בשידור ישיר בטלוויזיה הגרמנית.

היו אלה ימים אחרים. תאמינו או לא, אבל הבונדסליגה יצאה בתחילת יוני לפגרה בת שלושה שבועות לרגל השתתפות נבחרת מערב גרמניה באליפות אירופה. אחרי שגרד מולר, פרנץ בקנבאואר, ספ מאייר, אולי הנס ופאול ברייטנר ניצחו את ברית המועצות בגמר 0:3 והניפו את הגביע, הם חזרו הביתה כדי להשלים את שני המחזורים שנותרו בליגה המקומית. בשורות שאלקה התייצב מולם במחזור האחרון אלוף אירופה טרי נוסף, ארווין קרמרס.

באיירן הובילה את הטבלה במשך כל העונה, והיתה פייבוריטית ברורה בזכות העובדה כי תיקו בביתה החדש הספיק לה. לאורחת הכחולה, עם המאמן הקרואטי הנהדר איביצה חורבאט היו תקוות גדולות, אך הן ממש לא התממשו. ג'וני האנסן הדני וברייטנר קבעו 0:2 לבאיירן במחצית הראשונה. קלאוס פישר, מגדולי החלוצים הגרמנים בכל הזמנים, צימק בדקה ה-55, אבל עד לשריקת הסיום הפכו האדומים של המאמן אודו לאטק את האירוע לתבוסה והשלימו 1:5 חלק. את התקציר, אגב, כדאי לראות במיוחד בזכות התרגיל של קרמרס בשניה האחרונה.

שאלקה עדיין מחכה לאליפות הראשונה שלה בעידן הבונדסליגה, אבל ליון קטעה הבצורת שלה בצרפת במשחק זהב אמיתי ב-4 במאי 2002, כאשר אירחה את לאנס. האורחת הובילה את הטבלה ביתרון של נקודה, ותיקו הספיק לה כדי לזכות באליפות שניה בתולדותיה. ליון, שהפסידה בלאנס 2:0 במחזור הראשון, חיפשה תואר בכורה ועלתה ל-0:2 מהיר משערים של סידני גובו ופיליפ ויולו. יאצק בונק צימק עבור לאנס, אבל פייר לייל הבקיע את השלישי בתחילת המחצית השניה, וליון של המאמן ז'אק סנטיני, כוכב היריבה האזורית המרה סנט אטיין כשחקן, חגגה עם 1:3 – האליפות הראשונה בתוך שבע ברציפות.

בנובמבר 2009 ידעה גם שבדיה קרב ראש בראש דרמטי על האליפות. אי"ק שטוקהולם הגיעה למחזור הנעילה בפסגה, על אף שהציגה התקפה חלשה במיוחד, עם 34 שערי זכות בלבד ב-29 משחקים. גטבורג, שפיגרה אחריה בנקודה, אירחה אותה, והקהל הנייטרלי היה איתה בזכות סגנון התקפי ויצירתי הרבה יותר, שהניב 52 כיבושים. המארחת נחשבה לפייבוריטית, ואיש לא הופתע כאשר היא עלתה ליתרון במחצית הראשונה וכבשה זמנית את הפסגה. אלא שאי"ק הישוותה בדקה ה-55. חמש דקות לסיום היא השלימה את המהפך, ניצחה 1:2 והשתיקה את המבקרים. אתם מוזמנים לצפות בתקציר הדרמה – אתלטיקו ממש לא תתנגד לתסריט כזה בשבת.

יש סיכוי לא רע שהמשחק בקאמפ נואו יהיה טעון ויצרי, והכרטיסים עשויים להישלף בקצב מהיר. עם זאת, ספק אם הוא ישבור את "ההישג" של משחק הזהב בבולגריה לפני שנתיים – 12 צהובים ושני אדומים. לודוגורץ, העולה החדשה החצופה שהדהימה את כולם, אירחה ב-23 במאי 2012 את צסק"א סופיה המפוארת, כשהיא מפגרת אחריה בשתי נקודות. לצסק"א היה יתרון משמעותי במהלך העונה, אך היא בזבזה אותו בישורת האחרונה, ולודוגורץ נהנתה ממומנטום טוב הרבה יותר עם ארבעה ניצחונות רצופים. היא השלימה את המשימה עם ניצחון נוסף, 0:1 וזכתה באליפות. מאז היא הוסיפה שתי זכיות נוספות, דרמטיות הרבה פחות.

משחק הזהב הגדול בהיסטוריה היה, כמובן, בין ליברפול לארסנל ב-1989, ועליו כבר סיפרנו כאן בהרחבה. החלום לקראת שבת הוא לשבור את שיאי הדרמה ההיא באנפילד. האם זה אפשרי?

כולם ידברו על ההזדמנות של ארסן ונגר לזכות בתואר ראשון מאז המעבר לאצטדיון האמירויות, אבל אל תספידו את האל, ותקדישו מחשבה לסיפורו של מיינור פיגרואה. המגן ההונדורי המצוין החמיץ את הזכיה של וויגן בגמר נגד מנצ'סטר סיטי בגלל פציעה. בלעדיו, ירדה הקבוצה לליגה השניה, ופיגרואה הצטרף להאל. סטיב ברוס, המאמן שהביא את המגן לוויגן ב-2008, שמח מאוד לחדש את שיתוף הפעולה איתו, והוא היה בורג מרכזי בקבוצה ששרדה ללא בעיות בפרמייר-ליג והעפילה לגמר ראשון בתולדותיה. הפעם הוא כשיר ומוכן ליטול חלק בסנסציה מרעישה נוספת.

במשחקו הרשמי הראשון על הקווים של באיירן, הובס פפ גווארדיולה 4:2 על ידי דורטמונד בסופר-קאפ הגרמני. לפני חודש הוא נחל את הפסדו הגבוה ביותר בקריירה כמאמן במפגש מול דורטמונד, 3:0 – אם כי ריאל הספיקה "לשפר" לו את השיא מאז. האם יביס יורגן קלופ את יריבו הקטלוני בפעם השלישית? זה בהחלט יכול לסגור מעגל במשחק הפרידה של רוברט לבנדובסקי מהמדים הצהובים-שחורים לפני שהוא עובר לבאיירן. שאלה מסקרנת נוספת היא מי יערוך את הופעתו האחרונה בחולצה האדומה. האם באיירן תהיה מטומטמת מספיק להעזיב את תומאס מולר? טוני קרוס כבר נמצא עם רגל אחת במנצ'סטר יונייטד, מריו מנדז'וקיץ' בדרך החוצה, וצפויות עזיבות נוספות. לעומת זאת, מרקו רויס, כוכב שני הניצחונות על באיירן העונה, כבר הבטיח להישאר בקבוצתו האהובה.

האם שמו של הרווה רנאר נשמע לכם מוכר? חבל, כי הוא המאמן שהצעיד את זמביה לזכייה הסנסציונית באליפות אפריקה ב-2012. מדובר במוטיבטור נהדר, ומסע ההישרדות של סושו בשבועות האחרונים מרשים ביותר. הקבוצה של רנאר לא הפסידה מאז מרץ, ניצחה בארבעה מחמשת משחקיה האחרונים (בתוספת תיקו מול פריז סן ז'רמן), וכעת זקוקה לשלוש נקודות נוספות בקרב ישיר נגד הירידה מול אביאן כדי להישאר בליגה. רנאר ניצח את גאנה בחצי הגמר לפני שנתיים, אבל עכשיו הוא עוזר גם לה על הדרך – הוא החזיר לכושר שיא את ג'ורדן איו, החלוץ המושאל ממארסיי, בתזמון הנכון לקראת המונדיאל. מגיע להם להשלים את המלאכה.