אפשר לתאר תוחלת חיים של אצטדיון כדורגל ממש כמו בני אדם. בהתחלה כולם מתלהבים ואת המשחק הראשון אף אחד לא רוצה לפספס. עם השנים הם עוברים כל מיני שדרוגים ושיפוצים כי צריך להתבגר ולהבין שמה שהיה טוב לפני 10-15 שנה כבר לא מספיק. עם הזמן הם מזדקנים לנו מול העיניים והחוויות שאספנו כבר לא מספקות כמו בעבר. הרגעים שהפכו לנוסטלגיה וחלק בלתי נפרד מהארכיון של הכדורגל הישראלי מתחלפים בתלונות על הכיסאות, השירותים, המזנון וגם כבר את ההוא שמוכר לנו גרעינים 20 שנה ביציע אי אפשר כבר לסבול.
עם זאת, כל הכעסים האלה נגמרים ביום שאתה נפרד ממנו, ביום שאתה מבין שכל הזיכרונות שלך מהמשחקים המופלאים הולכים להיקבר בתוך ערימת חול ענקית. אז כל אחד נזכר בפעם הראשונה שהוא ראה את הדשא הירוק או היציעים הגדושים בטירוף של אוהדים או אפילו בחפיסת הגרעינים הראשונה שלו. כזה גם אצטדיון קרית אליעזר. מספיק לעבור את הכניסה ליציעים כדי להבין שהוא כבר פאסה, שאין לו כבר מה למכור. אבל החוויות, איך אפשר לשכוח אותן? שערים מדהימים, אליפויות היסטוריות, משחקים בלתי נשכחים, פציעות מזעזעות וטרגדיה אחת בלתי נשכחת ביציע. יש באצטדיון המיושן הזה כל כך הרבה סיפורים שכל אחד שחי את הכדורגל בארץ יכול לכתוב עליהם ספר. את חלקם ננסה לספר לכם כאן. קבלו את דירוג 20 המשחקים הכי זכורים בקרית אליעזר.
בניון, עטר ויעקובו נפרדים מאצטדיון קרית אליעזר
כמעט נכנסו
20. הפועל חיפה - מכבי חיפה 2:1 (18.2.2002) "הדרבי של ישראל כהן".
19. מכבי חיפה - מכבי תל אביב 1:1 (19.3.1994). מאיר מליקה פוצע את רומן פץ בדקה הרביעית.
18. הפועל חיפה - מכבי תל אביב 0:3 (30.9.1995). אלון חלפון שובר את רגלו של אלון ברומר.
17. הפועל חיפה- מכבי חיפה 2:2 (7.3.2000, שמינית גמר גביע המדינה). המשחק בו יוסי בניון סירב להתחלף.
16. הפועל חיפה - מכבי חיפה (16.12.1995) 1:2. הפועל חיפה שוברת בצורת של 19 שנה בלי ניצחון בדרבי.
15. מכבי חיפה - אקטובה 3:4 (4.8.2009 מוקדמות ליגת האלופות). מכבי חיפה הופכת פיגור של 3:0 לניצחון ענק בדרך לשלב הבתים.
14. הפועל חיפה - מכבי תל אביב 2:3 (8.5.1999). הפועל חיפה זוכה באליפות לראשונה בתולדותיה.
13. מכבי חיפה - הפועל חיפה 2:3 (22.11.1999). יוסי בניון לוקח לטיול את רן בן שמעון ומכריע את הדרבי.
12. מכבי חיפה - מכבי תל אביב 3:2 (21.12.2002). ניר קלינגר מושיב על הספסל את אבי נמני והצהובים חוזרים למירוץ האליפות.
11. מכבי חיפה - טורפדו מוסקבה 1:3 (28.9.1993 גביע אירופה למחזיקות גביע). רומן פץ נועץ פצצה ברגל לחיבור של טורפדו והירוקים עושים סנסציה אירופית ראשונה.
10. מכבי חיפה- מכבי תל אביב 0:10 (14.5.1988, מחזור 30)
בדיוק היום לפני 26 שנה ההיסטוריה של המפגשים בין מכבי חיפה למכבי תל אביב קיבלה טוויסט בלתי נשכח. זה קרה במחזור הלפני אחרון בפלייאוף התחתון של עונת 87/88. מכבי תל אביב הגדולה וחיפה שנחשבה בארבע שנים לפני כן כאחת הקבוצות הטובות בליגה מצאו את עצמן במשחק לפרוטוקול בלבד. בדקה ה-22, 1,000 הצופים שטרחו לרדת מהכרמל תפסו את הראש ולא האמינו. אחרי הספתח בדקה הראשונה של איתן אהרוני, עופר מזרחי וזאהי ארמלי הרשיתו כל אחד פעמיים והתוצאה 0:5 לחיפאים. לא יאומן. עד המחצית הירוקים הוסיפו עוד שניים, ארמלי הוסיף עוד שניים לאחר ההפסקה ואיתי מרדכי קינח בדקה ה-80 עם הגול האחרון שחתם את ההשפלה הגדולה ביותר שידעה מכבי תל אביב.
"לא רבותי, זה לא חלום", נכתב בסיקור המשחק באתר הרשמי של מכבי חיפה. אפשר להגיד שזה יותר כמו סיוט שירדוף לנצח את מכבי תל אביב. נכון, לא מדובר במשחק שקבע למישהו משהו, אבל יש כאלה שטוענים שגם מול קונסים קשה לכבוש. המשחק הזה נכנס לרשימה בעיקר בזכות התוצאה הבלתי נתפסת. אוהדי מכבי חיפה לא ישכחו אותה והם דואגים כמעט בכל משחק בין המועדונים להזכיר לאוהדים הצהובים את מה שהיה עם הספירה האיטית ביציע: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10.
9. מכבי חיפה - הפועל חיפה 3:3 (7.1.1961, מחזור 8)
כל חיפאי בגיל הנכון לא יכול לשכוח את הדרבי שלטענת ותיקי העיר היה הגדול מכולם. בהפסקת המשחק הטריבונות מעץ, שהיום מאכלסות את אוהדי יציע ג', נשארו כמעט ריקות מאוהדים אדומים לאחר שמכבי ירדה עם יתרון של שלושה שערים במחצית. הפועל נחשבה אז לקבוצה היותר גדולה של העיר ואוהדיה לא היו יכולים לסבול את הבושה. בדקה ה-62 אותם אוהדים שנהרו החוצה מיהרו לחזור. השאגות מתוך האצטדיון בישרו על שני שערים בצד האדום. עד הסיום הפועל הצליחה להשוות וממש לפני השריקה כל קבוצה עוד ניסתה להכריע את המשחק.
על המשחק הזה דובר בעיר שנים. באותה תקופה הייתה יריבות של ממש בין שני המועדונים כשמכבי הייתה הקבוצה של עניי העיר והפועל הייתה שייכת לאליטות. הדרבי הזה הביא את היריבות לשיאים חדשים. על המשחק שאף אחד בעיר לא הצליח לשכוח נכתב גם בספרו של יצחק קרונזון "אמא, שמש ומולדת" שמנציח כמה גדול הוא היה. כנראה שעבור הוותיקים הוא יהיה לעולם הדרבי הכי מותח ששוחק בעיר.
8. הפועל חיפה - מכבי חיפה 0:1 (27.5.1963, גמר גביע המדינה)
אם הדרבי של 61' חיזק את היריבות בין המועדונים, אז גמר הגביע הראשון והיחיד ששוחק בקרית אליעזר הפך לשדה קרב של ממש. העיר לבשה חג לכבוד המאורע ובשעה 16:00 עצרה את נשימתה ל-90 מותחת שכללו בעיקר עצבים, נחישות ופציעות על המגרש. בדקה השלישית שירי 'אל-אל הפועל' הרעידו את עיר הפועלים כאשר שמחה אורן הכניע את יחזקאל גרשוני. הירוקים, שעוד חלמו על גביע שני ברציפות, נעצרו על ידי הגנת הברזל של האדומים שהראו להם מהו משחק הקרבה לא שגרתי. בבונקר שגם ז'וזה מורניו היה יכול להתגאות בו, הפועל חיפה שמרה על התוצאה ורשמה תואר ראשון היסטורי למועדון.
עצם המעמד הוא זה שהכניס את המשחק הזה לפנתאון של סבא אליעזר. העונה, 51 שנים אחרי אותו גמר בלתי נשכח, נערך גמר גביע הנוער באצטדיון וההתרגשות בעיר הורגשה היטב. אז תארו לכם מה קרה אז בעיר הנמל וכמה המשחק הזה היה חשוב לשני המועדונים הגדולים שבה.
7. מכבי חיפה - מכבי רמת עמידר 0:1 (26.5.1984, מחזור 30)
כל סרט מתח טוב צריך פיניש דרמטי ובדקה ה-90, ממש היה אפשר לשמוע פעימות הלב של אוהדי ושחקני מכבי חיפה. מיפו הגיעה הבשורה שבית"ר ירושלים עלתה ל-2:3 על שמשון תל אביב ועל ה"דשא" בחיפה, עמידר בדיוק החלה בהתקפה מסוכנת. האצטדיון שנצבע ב-20 אלף צופים ירוקים היה תלוי על חוט השערה. שער של עמידר וחלום האליפות ההיסטורית של מכבי חיפה נגנז. אחרי אותה התקפה עוד שתי דקות של תוספת הזמן הביאו לפאניקה מוחלטת באצטדיון. התעלפויות ביציע, שריקות בוז, אבל זה לא ממש הזיז לעובדיה בן יצחק שהוסיף עוד זמן עד שהגיעה שריקת הסיום שבישרה מכבי חיפה אלופה בפעם הראשונה בתולדותיה. היסטוריה בעיר הנמל. ההגמוניה השתנתה. חיפה האדומה נצבעת בירוק לבן.
אומרים שמי שלא היה שם לא יודע מה זאת שמחה אמיתית בכדורגל. 20 אלף אוהדים באצטדיון ועוד אלפים בחוץ גדשו את כר הדשא בשניות אחרי שריקת הסיום. שלמה שרף התעלף, ארמלי נחטף על ידי אוהדים ומשה סלקטר התחנן שיתנו לו רגע להיכנס לחדר ההלבשה. טירוף של פעם ב-100 שנה וחגיגה שלא הייתה כמותה ואולי גם לא תחזור. את צעקות השמחה: "חיפה, חיפה" אף אחד בעיר לא ישכח.
6. מכבי חיפה- מכבי קרית גת 4:0 (2.3.2002, מחזור 23)
ההלם ששרר על פניהם של אוהדי מכבי כשלוח התוצאות הראה על 3:0 ליריבה הקטנה מהדרום מול האלופה התגמד לעומת זה שהיה לצופי ערוץ 2. בצעד חריג המרקע נחתך לשניים. בריבוע קטן בערוץ 2 במאי זכיינית טלעד דאז החליט להשאיר את השידור מהמשחק ואילו ביתר המסך דיווחו על עוד פיגוע זוועתי בירושלים. פרק שלם בהיסטוריית התקשורת הישראלית נכתב על אותו מסך מפוצל בערוץ שטשטש לנו שוב את גבולות ההיגיון במדינה. ההיסטוריה כנראה תמיד תיכתב בדם וגם במקרה הזה קרית אליעזר נחקק לנצח בהיסטוריה של המדינה. פשלה טלוויזיונית כזו לא הייתה וגם כנראה לא תחזור על עצמה. רגע של טמטום מוחלט שמתובל בטירוף של רייטינג הפך את ההשפלה של מכבי חיפה לאחד מרגעי השפל של התקשורת הישראלית.
5. מכבי חיפה - מכבי תל אביב 2:3 (26.5.2001, מחזור 38)
מכבי חיפה ידעה שבע שנים רעות בקרית אליעזר מהאליפות החמישית עד האליפות השישית. במחזור הנעילה של עונת 2000/1 הכול היה כבר מוכן בקרית אליעזר לחגיגות: התפאורה, האמנים, הבמה ואפילו תוצאת המשחק בישרה על עוד ניצחון לירוקים. כל זה לא עניין את יושבי יציע ג' שבדקה ה-82 החלו לעוט על הגדרות. מהתפרצות שמחה ספונטנית וחגיגה גדולה בתוך שניות קרית אליעזר הפך לשדה קרב. 35 אנשים נפצעו כשהם נחמצו כנגד הגדרות של יציע ג'. מתוכם שניים היו במצב קשה ואחד מהם עבר החייאה במקום שהצילה את חייו. סיפור האליפות של מכבי חיפה התחלף בטרגדיית הפציעה של אמיר רנד ששינתה את הכדורגל לנצח בארץ לנצח.
לאור האירועים המבישים שנראו היום, אשקול את המשך דרכי בכדורגל", אמר הנשיא יעקב שחר באותו ערב. הפציעה שהפכה את רנד לצמח ואחר כך למשותק זכורה ותיזכר בכאב לאוהדי מכבי חיפה. שחר אמנם נשאר במועדון כידוע אבל קרית אליעזר ושאר האצטדיונים בארץ שינו פניהם. מאז אותה טרגדיה, שנקווה שלא נדע כמוה בעתיד, הגדרות הוסרו וחל איסור מוחלט לפרוץ למגרש. חבל שילד אחד שרק רצה לחגוג שילם מחיר כל כך כבד.
4. הפועל בית שאן - בית"ר ירושלים 3:2 (2.5.1998, מחזור 29)
המשחק הזה היה כנראה נכנס גם לרשימת המשחקים הזכורים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. ספק אם מישהו היה יכול לכתוב מראש תסריט כה דרמטי. בצעד חריג העבירה המשטרה את מפגש הקצוות לקרית אליעזר מחשש שהאצטדיון הקטן בבית שאן לא יעמוד בחגיגות האליפות של הבית"רים שהיו צריכים ניצחון או תיקו של הפועל תל אביב. בית שאן מצידה נלחמה גם היא על חייה, אבל בשלב מסוים של המשחק קיבלה בשורות טובות. הפסד של הפועל באר שבע השאיר את הקבוצה בליגה. בית"ר הוליכה בבטחה 1:2, אבל בדקה ה-86 אוהדיה ראו שחור בעיניים. אלמוג חזן השווה ל-2:2 בשער מדהים וצלחת האליפות עשתה את הדרך לבלומפילד שם הפועל תל אביב הובילה 0:1 על הפועל פתח תקוה. שבע דקות חגגו האדומים את האליפות, אלא שלבית שאן היה תכניות אחרות. כל אחד זוכר את מה שהתרחש בדקות האחרונות. אוהדי בית"ר ירדו למגרש והפעילו לחץ מהקווים ורק מאיר כהן לבדו מנע שוב ושוב כיבוש שערים. ואז הגיעה לה הדקה ה-93. בעוד בית"ר מנסה לכבוש שער כאחוזת בטירוף, החליט בלם בית שאן, איתן טייב, לקשור את שרוכיו בדיוק באמצע התקפה ירושלמית. הבית"רים אמרו תודה, כבשו וחגגו אליפות שנייה ברציפות.
עוד רגע עגום לכדורגל הישראלי נחקק בקרית אליעזר והתהדר בשם המפורסם 'משחק השרוכים'. למרות חוסר הספורטיביות שצעק לשמיים והשערורייה שנוצרה, שום צעד לא ננקט. אלא שעם השנים, בית שאן התפרקה (ומאוחר יותר קמה מחדש והיום משחקת בליגה א') וכוכביה נעלמו למעט השניים היחידים שנהגו בספורטיביות המאמן אלישע לוי והשוער כהן. טייב הודה שהוא וחבריו לקבוצה למעשה נתנו את האליפות לבית"ר. עד היום מציינים אוהדי הפועל את ה-2 מאי כיום אבל ולעולם לא ימחלו לבית שאן על אובדן האליפות. השם 'בית שאן' נחקק בכדורגל הישראלי כמשל לקבוצה שנואה ולא ספורטיבית שסופה להיעלם.
3. הפועל חיפה - בית"ר ירושלים 1:2. (5.12.1998, מחזור 11)
למשחק הזה אף אחד לא הכין את עצמו. מהרגע הראשון של עונת 1998/99 כולם הבינו שהפועל חיפה בראשותו של אלי גוטמן תהיה חזק בתמונת אליפות. במחזור ה-11 האלופה בשנתיים האחרונות, בית"ר, הגיעה לקרית אליעזר למה שהוכתר בגמגום אז משחק העונה. 90 ועוד קצת דקות ריתקו אלפי אנשים למסך והשאירו במתח עצום את יושבי האצטדיון. לא סתם המשחק יושב לכל אוהד כדורגל חזק בזיכרון. הכדורגל היה נהדר, קצב שרואים באירופה ומאבק עיקש בין שתי קבוצות איכותיות. דקות הסיום היו מהמותחות שנראו במגרשי הכדורגל שלנו. התקפה רדפה התקפה והזדמנויות היו שם בלי סוף. בתוך תוספת הזמן ג'ובאני רוסו התמקם מחוץ לרחבה, שלח טיל לחיבורים שהביא ניצחון יקר מאוד לאדומים. ניצחון שנתן אות ענק ראשון לעונה ההיסטורית של רובי שפירא ז"ל והכרישים מקרית חיים.
אם תשאלו היום את אוהדי הפועל חיפה יהיו כאלה שאפילו התבלבלו בין המשחק הזה לבין המשחק בו הוכתרה הקבוצה לאלופה רשמית מול מכבי תל אביב (2:3). דבר אחד בטוח, אם עד אותו מחזור הפועל חיפה חלמה, מאותו משחק החלומות הפכו למציאות. בסיום העונה הפועל חיפה חגגה אליפות היסטורית ולמרות העונה הפנטסטית שלה, אף אחד לא יכול לשכוח את אותו משחק שצבע באדום את קרית אליעזר ואת כל העיר.
2. מכבי חיפה פריס סן ז'רמן 2:3 (1.10.1998, גביע אירופה למחזיקות גביע)
אחת התצוגות האירופיות הגדולות בהיסטוריה של מכבי חיפה. כל אוהד שנכח במשחק המשוגע הזה לא יכול לשכוח את הדקה ה-93. יוסי בניון, ילד הפלא של הכדורגל הישראלי באותם ימים, הקפיץ במסירת אומן את הכדור מעל ההגנה של הצרפתים והאווירון אלון מזרחי עט על הכדור בתוך הרחבה. היציעים המפוצצים באצטדיון כבר למעשה הרימו ידיים לאחר שחיפה כבר פעמיים הייתה ביתרון שנמחק בדקה ה87. ספק אם מזרחי תכנן את המהלך, אבל הוא לא השתהה יותר מידי ואת הכדור שקיפץ לרגליו בעט חזק מהאוויר. למזלו הכדור פגע באחד ממגני האורחת ועשה קשת גדולה עד שנחת עמוק בתוך הרשת של ברנאר לאמה. היסטוריה, סנסציה אירופאית, טירוף ביציעים וכל מילה נוספת מיותרת. השבוע, כשבניון עצמו התבקש על ידי האתר הרשמי של מכבי חיפה לבחור את הרגע הגדול שלו באצטדיון, זה היה אחד הראשון עליו הצביע.
יש כאלה שיגידו שקשה להכריע איזה משחק גדול - זה או ההוא שהיה מול טורפדו מוסקבה (1:3) חמש שנים מוקדם יותר. בניגוד למשחק ההוא מול הרוסים הדרמה והתהפוכות שהיו מול פריס בקרית אליעזר השאירו חותם של משחק ענק ללא קשר ליריבה. על זה תוסיפו את ההדחה של אחת מקבוצות הפאר באירופה על ידי מועדון קטן מישראל וקיבלתם דרמה ענקית שבגללה כל כך הרבה אוהבים את משחק הכדורגל.
1. מכבי חיפה - מכבי תל אביב 0:5 (19.2.1994, מחזור 25)
הביטוי "קונצרט של כדורגל" הומצא על משחקים כאלה. במחזור ה-25 השנייה בליגה מכבי חיפה אירחה הראשונה מכבי תל אביב למשחק העונה. בחיפה כולם ידעו שהפסד לצהובים ירחיק משמעותית את הירוקים מצלחת האליפות ויקלקל עונה שלמה של קבוצה מבריקה. 20 אלף צופים מילאו כל פינה במגרש והטירוף באצטדיון רגע לפני שריקת הפתיחה היה בשיאו. 31 דקות קסומות של כדורגל, שלושה שערים של הלהקה הירוקה בניצוחם של הקוסם איל ברקוביץ' והאליל ראובן עטר השאירו בשוק את האורחים מהמרכז. כדורגל שפשוט לא נראה עד אותו משחק במחוזותינו. במחצית השנייה חיפה סובבה עוד קצת את הסכין והוסיפה שני שערים אדירים. שילוב של שערים מדהימים, כדורגל פנטסטי ותוצאה לא שגרתית סידר משחק עונה שלא יישכח לדורות. איך שרים משינה? "חזרנו מחיפה עם הפנים בין הידיים. האויב כבר לא מפחיד הוא רק זקוק לרחמים".
אפשר להגיד שזוהי שהבחירה במשחק הזה כזכור בהיסטוריה של קרית אליעזר קלה וצפויה. עם זאת, נסו להיזכר מתי היה לנו פה בארץ משחק עונה כזה? כנראה שלא תצליחו כי מאז לא היה אחד שמתקרב אליו. ביום הפרידה מקרית אליעזר אין יותר כיף להיזכר במכבי חיפה הגדולה של גיורא שפיגל. המשחק ההוא לא רק שם חותם לעובדה שחיפה הפכה להיות אחת הקבוצות הגדולות בארץ, אלא הוא הגדיר מחדש את המועדון. מאז הקהל הירוק רוצה ודורש קבוצה שתזכיר לו אפילו במקצת את הקטר הירוק של עונת 93/94. הקבוצה היחידה שלא הפסידה אף משחק באותה עונה ונחשבת עד היום לקבוצה הכי טובה שנראתה על המגרשים בארץ.
