משרד מבקר המדינה פרסם היום (רביעי) את דוח המבקר לשנת 2014 וכלל בתוכו פרק רחב בנוגע לפעילות איגוד הכדורסל. פעילות הביקורת, שנעשתה במהלך שנת 2013, נגעה להיבטים מסוימים בסדרי הפעולה של המוסדות והגורמים המפקחים על האיגוד, שחלקם משמשים כ"שומרי סף" של האיגוד ובהם: האספה הכללית, ועדת הכספים, ועדת הביקורת, המבקר הפנימי, היועץ המשפטי ורואה החשבון. הפעילות נעשתה במקביל לבדיקה של מבקר הפנים של האיגוד, ומבקר המדינה ישקול להרחיב את ביקורתו לאחר פרסום מבקר הפנים.
בסיכום הדוח כתב מבקר המדינה כי: "נמצאו ליקויים בסדרי פעילותם של המוסדות והגורמים המקיימים פיקוח ובקרה על פעילותו של איגוד הכדורסל. ממצאי הביקורת מלמדים כי היו פגמים באופן תפקודם, ולעתים מקצתם פעלו שלא בהתאם לחוק העמותות או לתקנון האיגוד. אם מרכזים יחד את כלל הליקויים, מצטיירת תמונת מצב שעולה ממנה כי מנגנוני הבקרה באיגוד חלשים וכי שומרי הסף שלו אינם מתפקדים כנדרש".
עוד נכתב בסיכום כי: "נוכח מעמדו הציבורי של איגוד הכדורסל, הרי שמחובתו לנהוג על פי הכללים והעקרונות הבסיסיים של סדרי מינהל תקין. לנוכח הליקויים שהעלתה הביקורת נדרשים כל הנוגעים בדבר, לרבות רשם העמותות, לנקוט צעדים של ממש לתיקונם. כמו כן, על רשם העמותות לפעול על פי הודעתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2013 ולפיה אם דוח הביקורת הסופי יכלול את הממצאים שעלו בטיוטת הביקורת ובהם אלו הנוגעים לאי-המצאת מסמכים למבקר הפנימי, לתפקידים הנוספים של רואה החשבון, להיעדר תיעוד מספיק בפרוטוקולים, לאי-ניהול פנקס חברים כנדרש בחוק ולליקויים בתפקוד של ועדת הביקורת, "ישקול רשם העמותות הפעלת סמכויותיו על פי דין". נוסף על כך, על האיגוד ורשם העמותות לפעול לאלתר להסדרת הרישום של השינויים שהוכנסו בתקנון האיגוד".
הנושאים המרכזיים שעלו בביקורת
טיפול האיגוד והיועץ המשפטי שלו בעדכון התקנון:
משנת 1991, המועד שבו אישר רשם העמותות את תקנון האיגוד, שינתה האספה הכללית של האיגוד כמה מסעיפיו. בעקבות זאת פנה היועץ המשפטי של האיגוד לרשם העמותות כדי שאלו יירשמו כחוק. אף על פי כן, רשם העמותות לא רשם את השינויים המבוקשים משום שחלקם לא עמד בכללים הנדרשים על פי חוק העמותות ולחלקם לא צורפו אסמכתאות מספקות.
בדוח נכתב כי: "האיגוד טען כי השינויים שביקש לבצע בתקנון נוגעים לתנאים "טכניים בלבד אותם על הרשם לבדוק", וכי רשם העמותות לא הודיע לו שיש "בעיה כלשהי עם שינוי התקנון". אולם התכתובת הענפה בין הגופים מעידה כי סוגיה זו עלתה לא מעט פעמים. זאת ועוד, רשם העמותות אף התנה את מתן האישור לניהול תקין בהסדרת הנושא וקבע כי האיגוד לא יפעל לפי תיקונים בתקנון עד שהם יירשמו. על הנהלת האיגוד היה להאיץ את הטיפול בהסדרת הנושאים השנויים במחלוקת על מנת להבטיח כי האיגוד יפעל על פי תקנון מעודכן ורשום כחוק. על רשם העמותות היה לפעול ביתר נחישות ויזמה מול האיגוד ולבחון את האפשרות לערב בעניין זה גם את הנהלת האיגוד ואת היו"ר שלה. תחת זאת נמשכו חילוקי הדעות עם רשם העמותות שנים רבות מדי, והעמותה פעלה במשך שנים לפי תקנון שהשינויים בו לא נרשמו".
תיעוד דיוני האספה הכללית:
הדוח חושף כשלים והשמטות רבות בתיעוד דיוני האסיפה הכללית של האיגוד: "בדיקה של הפרוטוקולים של חמש ישיבותיה האחרונות של האספה הכללית, העלתה ליקויים בנוגע לתיעוד הדיונים. הפרוטוקולים היו תמציתיים מאוד ולא שיקפו את עיקרי הדברים שנאמרו בישיבות, ולפיכך לא היו יכולים לשמש ככלי לפיקוח ולבקרה על הפעולות וההחלטות של האיגוד". בין היתר צוין כי באספה מסוימת תועדו דברים של כמה משתתפים ששמם נפקד מרשימת המשתתפים, ובישיבה אחרת צוין כי דוחות כספיים הובאו לידיעת האסיפה ואושרו, ולא ניתן היה ללמוד האם האסיפה דנה במהותם.
"משרד מבקר המדינה העיר לאיגוד ולמוסדותיו, לרבות לאספה הכללית, כי מטרת רישום הפרוטוקול היא לשקף את עיקרי הדברים שנאמרו בדיון ולשמש כלי לפיקוח ולבקרה על הפעולות וההחלטות של הארגון. לעניין הפרוטוקולים של דיונים קבע בג"ץ כי "ללא דיווח וגילוי לא תהא שקיפות, וללא תיעוד עלולה חובת הגילוי להתרוקן מתוכן של ממש" . על הפרוטוקול לשקף נאמנה את מה שהתרחש בדיון - מי המשתתפים בו, מי הנעדרים ממנו, מהו סדר היום ומהם עיקרי הדברים שנאמרו. גם אם לטענת האיגוד התקיימו דיונים מוקדמים בדוחות הכספיים, הן בישיבות ועדת הכספים והן בישיבות ההנהלה, אין בכך כדי לייתר את הצורך שהאספה הכללית, שהיא המוסד העליון באיגוד, תדון בנושא לפני שתאשר את הדוחות, ושהדבר יקבל ביטוי מתאים בפרוטוקול.
כמו כן צוין שעל אף נוהל חדש לרישום פרוטוקולים שנכנס לתוקף בינואר 2013, שעל פיו יוקלטו הישיבות, לא היה שינוי מהותי ברישום. כמו העלתה הביקורת כי: "לא חתם על הפרוטוקולים כנדרש בחוק, ועל כן לא ניתן אישור לנכונות תוכנם של הפרוטוקולים ולכשרות אופן כינוסה של האספה, ניהולה וקבלת החלטותיה".
חברות בהנהלת האיגוד:
מבקר המדינה מציין כי תקנון האיגוד מחייב הכנסת חברים להנהלה בניגוד לחוק העמותות: "חוק העמותות, המחייב שחברי ההנהלה (הוועד) של עמותה יהיו חברי העמותה או נציגים של חברי העמותה. תקנון האיגוד קובע שחמשת ארגוני הספורט הגדולים שאינם חברים באיגוד - ואף נציגיהם אינם חברים בו - יהיו מיוצגים תמיד בהנהלת האיגוד ונציגיהם ישמשו כחברים בה. בפועל, נוסף לאלה, במועד סיום הביקורת וגם קודם לכן כיהנו בהנהלה חברים אחרים, שגם הם אינם חברי עמותה ואינם נציגים של אגודות וקבוצות שהן חברות העמותה".
איגוד הכדורסל השיב לטענה זו וכתב: "הוראות סעיף 33(א) לחוק העמותות, עומדת בתוקפה הוראת סעיף 26 לחוק הקובעת כי "הוועד ייבחר באספה כללית רגילה, זולת אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת לעניין זה". בתקנון האיגוד נקבע: "משתתפים באספה הכללית הרגילה: חברי הנהלת האיגוד ונציגי האגודות בעלות זכות ההצבעה. בהתאם להוראות התקנון המפורשות הנ"ל, כיהנו כחברי הנהלת האיגוד גם". האיגוד הוסיף בתשובתו כי "במסגרת אישור שינוי תקנון היסוד על ידי האספה הכללית בישיבתה מיום 15 לדצמבר 2013, [לאחר מועד סיום הביקורת] הוחלט לאשר, למען הזהירות בלבד, סעיף הבהרה על פיו חבר הנהלה אשר ייבחר בבחירות להנהלת האיגוד יתקבל להיות חבר באיגוד (חבר העמותה) לכל דבר ועניין, וכן יהיה עליו לחתום על טופס הצהרה מתאים; כך שהעניין בא כבר למעשה על פתרונו".
המבקר חותם עניין זה בכותבו: "לדעת משרד מבקר המדינה נוכח החשיבות שייחס האיגוד לכך שחמשת ארגוני הספורט הגדולים ייוצגו בהנהלתו, ונוכח העובדה שארגונים אלו אינם חברי עמותה ועל כן לפי הוראות החוק אינם יכולים לשמש חברי הנהלה, ראוי שהאספה הכללית תשנה בהקדם את התקנון באופן שיעלה בקנה אחד עם הוראות החוק ותפעל לרישום השינוי המתבקש על ידי רשם העמותות".
ועדת הביקורת:
מבקר המדינה טוען לעבודה חלקית ולא מספקת של ועדת הביקורת של האיגוד, וכמו כן על מינוי חבריה בניגוד לתקנון רשם העמותות: "נמצא כי שלא לפי דרישת החוק, חברי הוועדה לא היו חברים בעמותה וגם לא ייצגו שום תאגיד החבר בעמותה. המוסדות והגורמים המופקדים על הבקרה והפיקוח בעניין פעילות העמותה - האספה הכללית והיועץ המשפטי, אשר מוזמן בקביעות לדיונים ומשתתף בהם - לא עמדו על כך שחברי ועדת הביקורת נבחרו לתפקידם שלא בהתאם לחוק. משרד מבקר המדינה העיר לאספה הכללית על שמינתה את חברי ועדת הביקורת לתפקידם בלי לוודא שהם עומדים בדרישות החוק. ועדת הביקורת משמשת בעצמה אחד משומרי הסף של האיגוד, על כן ראוי היה שהיא תקפיד לפעול על פי החוק".
"עוד עלה כי עד שנת 2009 תיעדה הוועדה בפרוטוקולים את דיוניה, קיבלה את הפרוטוקולים של הוועדות השונות של האיגוד וחבריה אף הוזמנו בקביעות לדיוני האספה הכללית. הדבר אפשר לוועדת הביקורת לעמוד על הנושאים שעל סדר היום של האיגוד ולבחון נושאים שעל פי שיקול דעתה היו ראויים לבדיקתה. אולם משנת 2009 פסק האיגוד להגיש לוועדה באופן שוטף פרוטוקולים של כינוסי ועדותיו ושל האספה הכללית. הדוחות הכספיים והדוחות המילוליים שלו נמסרו לוועדה רק סמוך למועד כינוס האספה הכללית, באופן שלא אפשר לה לרדת לעומקם של דברים, ולעתים חברי הוועדה לא הוזמנו לדיוני האספה הכללית. אף על פי כן, עלה שהוועדה דיווחה בדוחות שלה מיוני 2011 ומיוני 2012 כי היא מקבלת באופן שוטף פרוטוקולים מישיבות ההנהלה ומישיבות הוועדות השונות באופן שמאפשר לה לעקוב אחר אופן תפקודו של האיגוד על כל ועדותיו".
"הביקורת העלתה כי שני הדוחות (האחרונים, א.ש) של ועדת הביקורת היו תמציתיים ביותר ולא פירטו את אופן ביצוע הביקורת, את הנושאים הספציפיים שנבדקו ואת הממצאים שהועלו. יתרה מזו, נמצא שבשני הדוחות ציינה הוועדה כי "קבלת החומר השוטף לידינו באופן רצוף במהלך כל השנה אפשר לנו לעקוב מקרוב בזמן אמת על הנעשה באיגוד בוועדות השונות ובהנהלה. מצאנו כי קיים נוהל תקין בהתאם לתקנון בדבר קבלת ההחלטות ויישומן". הביקורת העלתה כי בפועל אין לאיגוד נוהל כזה".
שיתוף הפעולה בין הנהלת האיגוד ובין המבקר הפנימי:
מבקר הפנים של האיגוד, שעל עבודתו באו בטענות באופוזיציה בשנים האחרונות, נתקל בקשיים בהשגת מסמכים רלוונטיים: "נמצא שבשני מקרים שאירעו בשנת 2013 האיגוד עיכב המצאת מסמכים למבקר הפנימי, בנושא כוח אדם ושכר ובנושא רכישות והתקשרויות ועל כן נפגעה עבודת הביקורת. "משרד מבקר המדינה העיר להנהלת האיגוד כי אם המבקר הפנימי סבור שמידע או מסמכים מסוימים דרושים למילוי תפקידו, על הגוף להעביר לו אותם ללא עיכוב, גם אם הוא סבור שהם אינם נכללים במסגרת תכנית העבודה שנקבעה למבקר הפנימי. זאת מתוקף חובתו של האיגוד לאפשר למבקר הפנימי לבצע את עבודתו באופן עצמאי ובלתי תלוי".
ועדת הכספים:
המבקר טוען לניגוד עניינים בועדה המאשרת עיכוב בגביית חובות באיגוד: "לדעת משרד מבקר המדינה השתתפותם של נציגי קבוצות או אגודות החייבות כספים לאיגוד בדיונים שבהם נדונו חובות אותן הקבוצות או האגודות עלולה להעמיד אותם במצב שבו יש להם נגיעה אישית לנושא, והדבר מעורר חשש לניגוד עניינים. יתרה מזו, גם אם הדיון עוסק בחובותיהן של קבוצות אחרות הדבר בעייתי, שכן נציגי הקבוצות או האגודות עלולים לקבל החלטה בעניין חוב של קבוצה אחרת מתוך מחשבה שבבוא העת, כאשר עניין חוב של קבוצתם יעמוד על הפרק, נציגים אחרים ינהגו כמוהם. האיגוד, על מוסדותיו, לא נתן את דעתו על כך ואין באיגוד נוהל להסדרת ניגוד עניינים".
עוד קובע המבקר כי: "על האיגוד לקבוע נוהל שיסדיר את עבודת ועדת הכספים. בין השאר על הנוהל לעסוק גם בעניין חובות של אגודות וקבוצות לאיגוד ולקבוע שחבר ועדת כספים המייצג קבוצה או אגודה בעלת חוב לאיגוד לא ישתתף בדיון שבו נדונה סוגיה הנוגעת לחוב קבוצתו. כמו כן נוכח רגישות הנושא ראוי כי דיוני ועדת הכספים יתועדו בפרוטוקול באופן מפורט שישקף את הליך הדיון, את עמדות חברי הוועדה ואת הנימוקים להחלטות. כך תתאפשר שקיפות מלאה ויכולת פיקוח ובקרה על ההחלטות שהתקבלו".
רואה החשבון:
רואה החשבון של האיגוד, רו"ח מוטי גולנסקי, מעורב בעניינים כספיים נוספים באיגוד, בניגוד לתקנות, כך על פי המבקר: "לדעת משרד מבקר המדינה, עולה מכך כי משרד רואה החשבון מעורב באופן עמוק בפעולות ובהיבטים הכלכליים והכספיים של האיגוד, למשל בהכנת התקציב ובפיקוח על ניצולו ובבקרה על תשלומי השכר, וזאת נוסף על תפקידו כרואה החשבון המבקר שלו. לנוכח האיסור שבדין לבצע פעולה שיש עמה חשש לניגוד עניינים, ראוי שהאיגוד יקפיד שאת המשימות הקשורות לתפקידו של רואה החשבון המבקר יבצע גורם שאין לו כל נגיעה לפעולות אחרות שמבצע משרד רואה החשבון באיגוד, בדומה לחובה שנקבעה בתקנות רואי החשבון בנוגע להפרדה הנדרשת ממשרד רואי חשבון שעוסק הן בביקורת והן בהנהלת חשבונות בחברה".
בתשובה האיגוד מתחילת פברואר 2014 הוא הודיע כי, "לאחרונה התכנסה ועדת התקנון של האיגוד (בהשתתפות יו"ר האיגוד, חברי הנהלה נוספים וכן היועץ המשפטי לאיגוד) והמליצה לקבוע עקרונית הפרדה בין גופי ביצוע לבין גופי ביקורת/בקרה".
