19/8: מחזור 2, הפסד 3:2 מול קרדיף
העונה של סיטי החלה עם 0:4 ביתי קליל על ניוקאסל, אבל כבר במשחק החוץ הראשון שלהם, התכולים נותרו בהלם. דז'קו עוד העלה אותם ליתרון בפתיחת המחצית השנייה, אבל הוולשים הגיבו עם שלושה שערים ב-27 דקות, כולל צמד של פרייז'ר קמפבל. נגרדו הספיק לצמק, אבל סיטי ספגה הפסד ראשון מוקדם מהצפוי.
22/9: מחזור 5, 1:4 על מנצ'סטר יונייטד
הדרבי הגדול הגיע והשדים האדומים, שלקחו מסיטי את האליפות בעונה שעברה, קיוו להמשיך את השליטה העירונית. אלא שהרמז הבולט הראשון לעונה של כל אחת משתי הקבוצות של העיר הגיע במשחק הזה באיתיחאד. אגוארו פתח, טורה כבש לפני ההפסד ואגוארו ונאסרי חגגו מיד אחריה בדרך ל-0:4 ענק, לפני שוויין רוני רק צימק.
24/11: מחזור 12, 0:6 על טוטנהאם
בחוץ, סיטי לא הפסיקה לפשל וספגה ארבעה הפסדים מהירים. בבית לעומת זאת, הכול היה שונה והם לא הפסיקו למחוץ יריבות. אחת מהן הייתה טוטנהאם, שהגיעה עם אנדרה וילאש בואש והתפרקה לרסיסים. נבאס כבש בתוך הדקה הראשונה, סנדרו הכפיל עם שער עצמי, אגוארו הוסיף צמד, נגרדו עלה על הלוח ונבאס גם היה זה שחתם את השישייה האדירה הזו, שהבהירה שבאיתיחאד יהיה קשה מאוד להוציא נקודות.
14/12: מחזור 16, 3:6 על ארסנל
עוד אחת שחטפה בראש במנצ'סטר מול התכולים הייתה ארסנל, שהגיעה למה שהיה אז משחק העונה עם המון תקוות. זה היה אחד המשחקים הכי מרתקים העונה בפרמיירליג, כאשר אגוארו, נגרדו, סילבה, טורה וצמד של פרננדיניו חרכו את הגנת התותחנים. מנגד, צמד של וולקוט ושער של מרטסאקר, שגער בסיום באוזיל לאחר שזה סירב למחוא כפיים לאוהדים שלו, היו רחוקים מאוד מלהספיק. אולי זה היה המשחק שסימל שגם העונה ארסנל לא תהיה אלופה, וסיטי כן. כל זה קרה אגב, ארבעה ימים בלבד אחרי שסיטי השיגה, אומנם במשחק חסר חשיבות, 2:3 אחרי קאמבק גדול מול באיירן מינכן בחוץ בליגת האלופות.
3/2: מחזור 24, הפסד 1:0 בבית מול צ'לסי
דווקא אחרי שמונה ניצחונות רצופים, שהחלו עם אותה שישייה מול ארסנל והסתיימו עם 1:5 ענק בחוץ על טוטנהאם, הסיטיזנס נותרו חסרי אונים מול ז'וזה מוריניו והטקטיקה שלו ואיבדו את המאזן הביתי המושלם. ברניסלאב איבנוביץ' כבש את השער היחיד במשחק, בדקה ה-32 ולמרות שהתכולים תקפו, ותקפו, ותקפו, ותקפו, הם פשוט לא הצליחו למצוא את הרשת.
25/3: מחזור 29, 0:3 בחוץ על מנצ'סטר יונייטד
זה אומנם לא היה עוד 1:6 כמו לפני שנתיים, אבל סיטי המשיכה להתעלל ביריבה העירונית, שחבטה בה כל כך הרבה פעמים לאורך השנים. מהשנייה הראשונה, תרתי משמע, זה לא היה כוחות וסיטי כבשה כבר בהתקפה הראשונה שלה מול הקבוצה הלא קיימת של דייויד מויס. דז'קו, שכבש את השער הראשון, השלים צמד באולד טראפורד בדקה ה-56 וטורה הוסיף שער גדול משלו בדקה האחרונה. ארבעה ימים חלפו וסיטי אומנם שמטה יתרון, אבל הוציאה 1:1 בחוץ מול ארסנל, במשחק שסגר עניין עבור התותחנים. הניצחון על יונייטד החזיר את החיוך לסיטיזנס אחרי תקופה כואבת שכללה הדחה בשמינית גמר ליגת האלופות מול ברצלונה והפסד ביתי סנסציוני נגד וויגאן בגביע האנגלי.
13/4: מחזור 32, הפסד 3:2 לליברפול
המשחק שאחריו נדמה היה שהאליפות הולכת לאנפילד. סיטי נראתה בהלם, חטפה מסטרלינג בפתיחה ומסקרטל בדקה ה-26, אבל חזרה בגדול והשוותה תוך חמש דקות במחצית השנייה, רק כדי לראות את קוטיניו כובש את השער הניצחון אחרי טעות ענקית של וינסנט קומפני לקראת הסיום. אלא שזה לא נגמר.
7/5: מחזור 27: 0:4 על אסטון וילה
ליברפול פישלה ופישלה, מול צ'לסי בבית ומול קריסטל פאלאס בחוץ וסיטי אמרה תודה. היא יצאה לריצת ניצחונות, גברה 2:3 קריטי בחוץ על אברטון ואז, במשחק ההשלמה שלה מול אסטון וילה, חיכתה 64 דקות עד שהתפוצצה. דז'קו (צמד), יובטיץ' וטורה, עם עוד ביצוע פנטסטי, פירקו את הקבוצה מבירמינגהאם והציבו את סיטי מילימטרים מאליפות.
11/5: מחזור 38: 0:2 על ווסטהאם
סיטי ידעה שאסור לה להפסיד במחזור האחרון מול ווסטהאם כדי להוציא את החגיגות לדרך. קבוצה בוגרת ומנוסה כמותה לא נתנה להזדמנות הזו לחמוק לה מהידיים. סמיר נאסרי והקפטן וינסנט קומפני הוליכו את התכולים לניצחון 0:2 וגם הבשורות החיוביות מהמחצית הראשונה באנפילד נתנו את זריקת העידוד לכך שליברפול מפשלת. בניגוד ללפני שנתיים, הפעם סיטי לא צריכה את אלילת המזל וחוגגת בגדול אליפות מוצדקת לחלוטין.