דראפט ה-NFL מסמל סוף שבוע של אופטימיות עבור האוהדים. הקבוצות החלשות בליגה משתדרגות משמעותית ואילו החזקות זוכות לתוספת כוח. מה שלא משתנה לאורך השנים היא היכולת (או למעשה, חוסר היכולת) לנבא את עתידו של שחקן זה או אחר. לאורך השנים ראינו עשרות דוגמאות של שחקנים עם קריירת קולג' מרשימה, שנבחרים גבוה מאוד, לא מצליחים לעמוד בציפיות והופכים לבדיחה. מצד שני, ישנם עשרות מקרים של שחקנים שכלל לא היו על הראדר בסיבובים הראשונים והפכו לכוכבים, למשל מלקולם סמית',MVP הסופרבול האחרון, שנבחר בסיבוב השביעי והאחרון. למרות חוסר היכולת למצוא נוסחה, החלטנו לפנות אל כדור הבדולח שלנו ולנסות לבדוק איזה רוקי יהווה את ההשפעה הכי גדולה על כל בית לקראת העונה שבפתח.
NFC מזרח: ג'ורדן מת'יוז (פילדלפיה איגלס)
ההחלטה של האיגלס לשחרר את אחד מכוכבי הקבוצה בשנים האחרונות, דשון ג'קסון, לא הייתה קלה עבור צ'יפ קלי, אבל המאמן החליט להבהיר לשחקנים שהדרך שלו היא הדרך היחידה והיא חשובה מכל כישרון או מהירות של שחקן כלשהו. ג'קסון רשם מספרי קריירה בעונה שעברה, עם 1,332 יארדים ותשעה טאצ'דאונים וכעת מישהו יצטרך להיכנס לנעליים שלו. ג'רמי מקלין וריילי קופר ינסו לעשות זאת, אבל הם קיבלו תחרות ביום השני של הדראפט, בו האיגלס בחרו שני תופסים. הראשון, והמוכשר מביניהם הוא מת'יוז מאוניברסיטת ואנדרבילט, שכדי להשיג אותו ביצעה פילי טרייד אפ. השני הוא ג'וש האף, שמכיר את קלי היטב מהימים שלהם באוניברסיטת אורגון. מת'יוז מגיע ל-NFL אחרי ששבר את שיא היארדים לתופס ב-SEC ומציג גודל ומהירות, שמאפשרים לו לשחק גם בקו הפנימי וגם בחיצוני בוורסטיליות החביבה מאוד על קלי.
NFC מערב: ארון דונלד (סנט לואיס ראמס)
הבית העמוס בכישרון, ממנו יצאה האלופה סיאטל, הפך למעניין עוד יותר בסוף השבוע. הטרייד שביצעו הראמס לפני שנתיים עם וושינגטון, נתן להם הפעם את הבחירה השנייה והם לקחו את גרג רובינסון, שישמש ככרית אוויר עבור סם בראדפורד. אלא שדווקא השחקן השני שלקחה סנט לואיס, עם הבחירה ה-13, עשוי להתגלות כמשמעותי עוד יותר. "הוא האנד ההגנתי הכי מהיר שראיתי מאז ג'ינו אטקינס", אמר גורו הדראפט של NFL Network, מייק מאיוק על דונלד. ההשוואה לאטקינס מציבה את רף הציפיות של הראמס מהרוקי במקום גבוה מאוד והוא יחבור לקו של שחקני הגנה מאוד מוכשרים דוגמת כריס לונג ורוברט קווין. השלושה האלה, יחד עם התוספת של רובינסון לקו ההתקפה, יכולים לתת לראמס את הדחיפה קדימה והם ינסו לשפר את מאזן עשרת הניצחונות שלהם מהעונה שעברה ולהיכנס לפלייאוף.
NFC צפון: קייל פולר (שיקגו ברס)
שיקגו ברס והגנה חזקה תמיד הלכו יחד, אבל בשנה שעברה זה לא היה זה. לכן, בפגרה הקבוצה העמיסה כישרונות לאורך קו ההגנה ובדראפט היא מילאה את החוסרים בקו השני עם פולר, הבחירה מספר 14. האורך והפיזיות של פולר יעזרו להוריד את כמות הנקודות של היריבות, שעמדה על שיא מועדון שלילי של 29.9 נקודות למשחק ב-2013 ואת אחוז המסירות הגבוה, 55.3 במסירות מעל 15 יארד, אותו השלימו היריבות. "כשאני חושב על הברס, אני חושב על הפיזיות של המשחק", אמר פולר במסיבת העיתונאים הראשונה שלו כשחקן הקבוצה, "ואני חושב שאשתלב טוב מאוד במועדון". הקשיחות והניחוח של פולר לכדור יכולים להפוך אותו לחביב הקהל בסולג'ר פילד ולאחד ממגני הפינה הטובים בליגה.
NFC דרום: ראשיד הייג'מן (אטלנטה פאלקונס)
הבית הזה צפוי להיות אחד המסקרנים בעונה הבאה. קרוליינה תרצה להמשיך בכיוון החיובי לאחר שזכתה בבית בעונה שעברה, ניו אורלינס עם דרו בריס ושון פייטון תמיד חזקה והמהלכים של טמפה ביי בפגרה, עם מינויו של לאבי סמית' כמאמן והכיוון ההתקפי האגרסיבי בדראפט עם הבחירות של מייק אואנס ואוסטין ספריאן-ג'נקינס, הפכו את הבאקנירס לקבוצה ששווה לעקוב אחריה. מלבד כל אלה, אסור לשכוח את הפאלקונס, שרק לפני שנתיים הייתה במרחק מהלך אחד מהסופרבול. אטלנטה קרסה בעונה שעברה, בעיקר בגלל מרכז ההגנה, שהיה פרוץ לחלוטין. 907 יארדים, יותר מכל קבוצה אחרת בליגה, נרשמו על מרכז ההגנה שגם לא הצליחה ליצור לחץ על קוורטרבק היריבה. לכן, כאשר הייג'מן עדיין היה על הלוח בסיבוב השני, לא היה לאטלנטה ספק לגבי הבחירה הבאה שלה. התאקל ההגנתי מאוניברסיטת מינסוטה דורג על פני פרשנים רבים ככזה ששווה בחירת סיבוב ראשון והמהלכים שלו במינסוטה, שם הציג אתלטיות למרות 140 הקילוגרמים ו-198 הסנטימטרים שלו, הצדיקו זאת. הפאלקונס קיבלו אבן יסוד למרכז קו ההגנה שלהם לשנים הבאות.
AFC מזרח: סמי ווטקינס (בפאלו בילס)
רבות דובר על התופס של מכללת קלמזון לפני הדראפט והיה קונצנזוס לגביו כבחירת טופ 5. כנראה שאותם דיבורים וצפייה בביצועים שלו גרמו לראשי הבילס לפעול במהירות והם ביצעו טרייד שהקפיץ אותם חמישה מקומות למעלה, כדי לקחת אותו בבחירה הרביעית. בפאלו לא הגיעה לפלייאוף ב-14 השנים האחרונות ונדמה שהיא שמה את כל הקלפים על השולחן במטרה לשנות את המצב בעתיד הקרוב מאוד. בעוד שלגבי העתיד של ווטקינס אין ספקות, שכן הבחור הולך להיות אחד השחקנים המרתקים ביותר לצפייה בליגה, זהות השחקן שימסור לו עדיין נמצאת תחת סימן שאלה. הקוורטרבק אי ג'יי מנואל נתן עונת בכורה סבירה, עם כמה רגעים מצוינים, אבל לא הצליח להציג עקביות ולהצדיק את האמונה שהקבוצה נתנה בו. מנואל קיבל את המתנה הכי גדולה שיכול היה לבקש עם ווטקינס, שמסוגל להפוך כל מסירה רעה לתפיסה משוגעת.
AFC מערב: פיליפ גיינס (קנזס סיטי צ'יפס)
הצ'יפס פתחו נהדר את העונה שעברה, אבל נעצרו במהלכה עם שלושה הפסדים רצופים לדנבר וסן דייגו. באותם שלושת משחקים, פייטון מאנינג ופיליפ ריוורס הצליחו לזהות את החוליה החלשה של הקבוצה בהגנה, מגן הפינה, מרקוס קופר. מאנינג זרק עשר מסירות לעבר קופר, שהובך פעם אחר פעם על ידי אריק דקר. קנזס סיטי חיכתה עד לסיבוב השלישי של הדראפט כדי לנסות ולפתור את הבעיה בעמדה הזו ואז בחרה בגיינס מאוניברסיטת רייס. "הוא מגן פינה ארוך, שהרשים מאוד בקומביין. הוא פרויקט מתפתח, עם פוטנציאל להיות שחקן פותח", כתב עליו לפני הדראפט מאיוק. הג'נרל מנג'ר של הצ'יפס, ג'ון דורסי, סיפר שהוא התרשם מאוד מהיכולות הפיזיות של גיינס וציין את שיא בית הספר שלו, 36 מסירות אותן הפריד מהתופסים לאורך הקריירה שלו. הקוורטרבקים של ה-AFC מערב הם מהטובים בליגה ואם גיינס יצליח לגרום להם לחשוב פעמיים לפני שהם זורקים לעברו, קנזס סיטי תתגלה כמי שביצעה את הבחירה הנכונה.
AFC צפון: ריאן שזייאר וסטפן טויט (פיטסבורג סטילרס)
מתבקש לדבר כאן על הבחירות של קליבלנד בערב הראשון, בחירות שזכו להרבה הייפ, אבל אם ג'וני מאנזיל אכן יקבל את משרת הקוורטרבק הפותח, הוא יפגוש מולו את ההגנות הקשוחות שמאפיינות את הבית הזה לאורך השנים. פיטסבורג ובולטימור לא הציגו בעונה שעברה את אותה הגנה אופיינית ולכן שתיהן התמקדו בשלושת הסיבובים הראשונים בבחירת שחקני הגנה. הסטילרס בחרו בסיבוב הראשון את הליינבקר שזייאר מאוניברסיטת אוהיו סטייט ובהמשך הוסיפו את טויט, אנד הגנתי מנוטרדאם, שני שחקנים שיוסיפו משקל למרכז ההגנה שלהם. בעונה שעברה הקבוצה הרשתה 4.3 יארדים פר נשיאה, המספר הכי גבוהה שלה מאז 1999. "שני השחקנים, אם הכול ילך כמתוכנן, יקבלו המון דקות משחק", אמר מתאם ההגנה הוותיק דיק לבו, "בעבר היינו במצב בו הרוקיז לא היו צריכים לשחק במשך שנה, הפעם זה בהחלט לא המקרה".
AFC דרום: ג'דייביון קלאוני (יוסטון טקסאנס)
עוד בתחילת עונת 2013 החלו דיבורים לקראת דראפט 2014 והשאלה הייתה מי ייבחר ראשון, ג'דייביון קלאוני או טדי ברידג'ווטר. התשובה הברורה התקבלה ברגע הראשון של הדראפט, כאשר קלאוני נבחר ראשון. ברידג'ווטר לעומתו, חיכה עד לבחירה האחרונה של הסיבוב הראשון. קלאוני הוא ללא ספק השחקן המוכשר ביותר בדראפט הזה. מדובר במפלצת כישרון, שצפייה בו גורמת לתחושות רחמים על שחקני היריבות, שנרמסים פעם אחר פעם עקב האתלטיות והפיזיות של הבחור. השילוב בין קלאוני לאחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, ג'יי ג'יי וואט, יציב את יוסטון בסיטואציה הטובה ביותר שלה אי פעם מבחינה הגנתית ונראה שהסיכוי לשחזור של העונה האחרונה והאיומה, בה ניצחה הקבוצה רק שני משחקים, קלוש מאוד. השאלה הגדולה לגבי הטקסאנס נותרה בעמדת הקוורטרבק, כאשר הקבוצה התעלמה לחלוטין מהעמדה הזו בשני ימי הדראפט הראשונים, לקחה במקום ה-135 את טום סבאג' מפיטסבורג ותצטרך לקבל החלטה אם ללכת איתו, עם ריאן פיצפטריק הבינוני להחריד או לחפש טרייד על קווטרבק איכותי יותר, דבר אותו הם יתקשו מאוד להוציא לפועל.